פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        איש ההרס: על מוחמדו אידריסו, החלוץ החדש של מכבי חיפה

        אוהב דוגמניות, שונא אסיפות קבוצה, אוהב לפתוח פה בתקשורת ושונא לשבת על הספסל. הקריירה של מוחמדו אידריסו בגרמניה כוללת סכסוכים, עבירות משמעת, דירה הרוסה, תביעות אבהות ואלימות במשפחה, אבל גם הרבה שערים וקבלות. הכירו את כאב הראש הגדול של סטנוייביץ'

        איש ההרס: על מוחמדו אידריסו, החלוץ החדש של מכבי חיפה

        בוידאו: המשחק האחרון של מכבי חיפה בעונת 2013/14, מול הפועל באר שבע

        כששואלים את רובין דוט, כיום מאמן ורדר ברמן, על התמודדות עם שחקנים בעייתיים, שם אחד קופץ לו לראש. "בקריירה שלי התמודדתי עם הרבה שחקנים קשים. מוחמדו אידריסו הוא דוגמה טובה, כשהוא הגיע לפרייבורג היו עליו המון סיפורים, אבל אז הוא הפך לאיש יוצא מהכלל". דוט הוא האיש הכי מתאים לנתח את הקמרוני. הוא המאמן ששרד איתו את התקופה הארוכה ביותר ולפיכך, יש לא מעט היסטוריה ביניהם. אידריסו הגיע לפרייבורג רגע לפני סגירת חלון ההעברות של ינואר 2008. "אף אחד בגרמניה לא רצה לגעת בו", אמר לימים המאמן. שנה וחצי לאחר מכן, בחגיגות העלייה של פרייבורג לבונדסליגה וקצת אחרי שחטף מהחלוץ שלו מקלחת בירה, דוט אסר על אידריסו לקיים הבטחה ולרוץ עירום במגרש: "האחיינית הקטנה שלי כאן", אמר לו.

        החלוץ מוחמדו אידריסו במדי פרייבורג (GettyImages)
        עושה הרבה בלגן במגרש, ולא רק בזמן המשחק. אידריסו (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

        מוחמדו אידריסו, שעל מועמדותו פורסם לראשונה בוואלה! ספורט, חתם במכבי חיפה

        אלא שהאידיליה הזו התפוגגה במהרה. בפברואר 2010 הורד אידריסו לספסל במהלך מפתיע. "קרו דברים לא מקובלים", הסביר דוט לעיתונאים. "לא הייתה לי ברירה אלא לספסל אותו. ההתנהגות שלו פוגעת בקבוצה וזה מה שאני מוכן לומר". הסיבה האמיתית הודלפה במהרה. אידריסו התפרץ לעבר חבריו לקבוצה: "נמאס לי לשחק עם לוזרים כמוכם. אין לי עניין במאבקי ירידה. בעונה הבאה אהיה בליגת האלופות". אגב, כשדוט הגיע כמה חודשים לאחר מכן לפרייבורג עם קבוצתו החדשה, בורוסיה מנשנגלאדבך, הקהל המקומי קיבל אותו בשירה (לפי המוזיקה של Rivers Of Babylon): "אידריסו משחק בליגת האלופות בפלייסטיישן כל הלילה, מ-12 עד שמונה". ואיך הגיב החלוץ? האשים את דוט כמובן.

        אידריסו לא הגיע לליגת האלופות ואחרי 14 שנה בגרמניה (למעט חצי עונה בצרפת), שלוש עליות ליגה, שלל הסתבכויות וסיפורים שיכולים למלא ספר, הוא נחת דווקא במכבי חיפה. בגרמניה מתייחסים לקמרוני כ"מלך הסקנדלים", שחקן קשה ובעייתי וגם טיפוס מלא אמוציות שלא תמיד יודע להסתיר את שעל לבו. הוא הסתבך עם החוק, שמו נקשר למקרי אלימות לכאורה, הוא רב עם מאמנים ועם חברים לקבוצה, ספג כרטיסים אדומים. אז איך הוא שרד כל כך הרבה זמן ברמות הגבוהות? כי במקביל לבלגן, אידריסו הקפיד לספק קבלות על הדשא. האיכויות, המספרים והיתרונות הפיזיים הם אלו ששכנעו את אלכסנדר סטנוייביץ' להביא אותו לישראל. עם מה שקורה מסביב, הוא יצטרך להסתדר בעצמו. הכירו את הסקורר החדש בכרמל.

        רובין דוט מאמן פרייבורג (רויטרס)
        צריך רק לקוות שסטנוייביץ' לא ירים ידיים כמוהו. רובין דוט (צילום: רויטרס)

        אידריסו נולד ב-1980 ביאונדה, קמרון. כשהיה בן שלוש, נהרג אביו בתאונת דרכים. אמו לא התלהבה מהאובססיה של הילד לשחק כדורגל כל הזמן, אבל נאותה לרשום אותו לאקדמיה מקומית. בגיל 20 יצא השחקן את גבולות קמרון ונחת ב-FSV פרנקופרט, ששיחקה אז בליגה חובבנית. אחרי שהרשית 15 שערים ב-18 משחקים, התקדם לווהן מהליגה השלישית ושוב הצטיין עם 13 כיבושים. זה הספיק כדי לבצע קפיצת מדרגה משמעותית. העולה החדשה לבונדסליגה האנובר שילמה על השחקן האלמוני 300 אלף יורו וצירפה אותו לשורותיה.

        עם העלייה המטאורית במניותיו של אידריסו, שבאה לידי ביטוי גם בזימון לנבחרת, צצו חדשות לבקרים בעיות המשמעת. בהאנובר היו סלחניים בהתחלה, אבל הקשיחו לאט את הצעדים כנגד השחקן. איחורים לאימונים ובחזרה מחופשות הפכו עניין שבשגרה והשחקן היה מעורב בשלל תקריות. בנובמבר 2003 נקלע לעימות עם המאמן רלף רנגניק. הסיבה: האחרון חשף בפני התקשורת שהחלוץ סובל מפטריה באיבר מינו. שבועיים לאחר מכן, לאחר משחק בשטוטגרט, התעמת השחקן עם מספר חברים לקבוצה במה שכמעט נגרר לעימות פיזי שכלל גם המנהל הספורטיבי ריקרדו מואר.

        בעונת 2004/5 אידריסו מיעט לשחק. בפגרת החורף יצא לחופשת מולדת וחזר באיחור של שבוע. זה הספיק לראשי הקבוצה. השחקן נקנס ב-20 אלף יורו ולא הורשה לצאת למחנה האימונים: "זו לא הפעם הראשונה שזה קורה. לא רצינו לפגוע בו, אבל הוא לא השאיר לנו ברירה". את אותה עונה סיים אידריסו כמושאל בקון הצרפתית, אבל לא שיחק. בקיץ הוא שב להאנובר ושוב לא ראה מגרש. בינואר 2006 היה על סף מעבר לדואיסבורג מליגת המשנה, אבל נכשל בבדיקות הרפואיות. מה הייתה התגובה? הקמרוני החליט שרופא האנובר מנע את המעבר ותבע את המועדון. עד סיום אותה עונה הוא כמובן ישב ביציע.

        המעבר לדואיסבורג יצא בסופו של דבר לפועל בקיץ 2006. השילוב עבד נהדר בתחילה. אידריסו כבש ובישל, דואיסבורג רצה נהדר, עד שנקלעה למשבר והפסידה ארבעה משחקים ברציפות. אז אידריסו החליט לפתוח את הפה: "אין כאן רוח קבוצתית. מאז מחנה האימונים הכול השתנה". המאמן רודי בומר רתח: "הוא לא יכול לעמוד מול מצלמה אחרי הפסד ולהגיד דברים כאלה", תקף, "אם הוא יסתום את הפה, ידבר פחות ויבקיע יותר, נהיה במסלול הנכון. כשהוא יבקיע, הוא יהיה שמח". בסיום העונה, השניים חגגו עלייה.

        רלף רנגניק מאמן שאלקה (GettyImages)
        חשף סוד מטריד והפך לעוד אחד שהסתכסך עם אידריסו. רלף רנגניק (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

        נתון אחד שחשוב לדעת על אידריסו: הוא שונא מאבקי תחתית ועוד יותר שונא לשבת על הספסל. לכן, במהלך הקריירה תמיד העדיף להיות קבלן עליות. את עונת 2007/8 פתח עם דואיסבורג בבונדסליגה וכרגיל נקלע לחיכוכים עם הצוות המקצועי. עוזרי המאמן של בומר נהגו להעיר לחלוץ במהלך אימונים על כך שהוא מרבה להיתפס בעמדת נבדל. הקמרוני שמע, התווכח ובסוף התפוצץ: "הם לא אוהבים אותי", אמר לכתבים. לבומר נמאס: "הוא בא אליי באמצע השבוע ושאל למה הוא לא משחק. ואז הוא מקבל צ'אנס ולא לוקח אותו". החלוץ מיהר לענות: "בחוזה שלי לא כתוב שאני צריך לשחק טוב... זה לא יכול להימשך. אני לא יכול לשבת על הספסל".

        אידריסו עזב בינואר 2008. במקומו צירפה דואיסבורג את אקס הפועל תל אביב בויאן ורוצ'ינה ואילו הקמרוני שב לליגה השנייה, לפרייבורג של דוט. הסיפור חזר על עצמו במדויק. יכולת טובה על הדשא ושלל תקריות מסביב. אידריסו הבקיע 13 שערים בעונת העלייה ועוד תשעה שנה לאחר מכן בבונדסליגה, אבל המשיך להתפרע. באחד הסיפורים המוכרים, הכה השחקן סועד בבית קפה. הסיבה: אידריסו התערב עם אחד מעובדי בית הקפה על תוצאת משחק, הפסיד והעובד דרש את כספו בהודעת טקסט. הקמרוני זעם, התפרץ לבית הקפה ואמר לעובד: "הודעות כאלה תשלח למישהו שמרוויח 5-10 יורו ליום", תוך שהוא מצביע על הלקוח. משם התפתחה תגרה ואותו סועד סיים אותה בבית חולים עם עצמות שבורות בפנים.

        התחנה הבאה הייתה גלאדבך, אליה הגיע אידריסו בקיץ 2010 וגם בה הפה הגדול גרם לו לבעיות. "אני כועס כי אנחנו משחקים בפחד", אמר לאחר אחד המשחקים ועצבן את המאמן מיכאל פרונצק כבר בפתיחת העונה. פרונצק זעם, אבל אידריסו לא למד לקח. "אני אחד שלפעמים חייב להגיד משהו. לא יודע למה אני לא משחק. נמאס לי מזה. אני לא רגיל להיות במקום האחרון, אלא לשחק בטופ. אם לא מרוצים ממני או עשיתי משהו לא בסדר, שיגידו לי. אני בן 30 והגעתי לכאן כדי להבקיע שערים", אמר לאחר שנכנס רק ל-12 דקות בהפסד להמבורג. בהמשך גם החליט לצאת נגד אסיפות הקבוצה: "לדבר לא עוזר לנו. זה מעצבן אותי, אני שחקן ולא פוליטיקאי. נמאס שמדברים על הפצועים במקום לקרוע את התחת ולתת 100 אחוז... קבוצה בריאה צריכה תחרות. שחקן שלא נותן גז, אין לו מקום כאן". הפעם פרונצק הגיב בהשעיה.

        הציטוטים הללו, מסבירים בגרמניה, מאפיינים את אידריסו. למרות הכול, לא מדובר בהכרח בילד רע, אלא בטיפוס אמוציונאלי שלא יודע לשים מעצור למילים שיוצאות לו מהפה. שחקנים כאלה, כידוע, מזינים את התקשורת ובגרמניה חיפשו את זה. אלא שלצד הפה הגדול, אידריסו עשה בקריירה לא מעט שטויות. למשל, בעת ששיחק בגלאדבך התגורר השחקן בפנטהאוז בעיר דיסלדורף. "השכרתי לו דירה מצוידת מלאה ביצירות אמנות יקרות, רהיטים בעבודת יד ועוד פריטים ייחודיים ושטיחי עור", אמר בעל הדירה. "אחרי שהוא עזב, הדירה נראתה כמו שדה קרב. כמעט כל הרהיטים והציורים היו הרוסים". המאבק המשפטי הסתיים אגב בקנס זניח של 1,157 יורו.

        החלוץ מוחמדו אידריסו במדי דויסבורג (GettyImages)
        לא מסוגל לסתום את הפה. אידריסו בדואיסבורג (צילום: רויטרס)

        העונה בגלאדבך הייתה האחרונה של אידריסו בבונדסליגה. המאמן החדש לוסיאן פאברה לא רצה אותו והקמרוני שב לליגה השנייה למדי היורדת איינטרכט פרנקפורט. הוא העביר במדיה עונה טובה עם 14 שערי ליגה, אבל לא המשיך איתה לבונדסליגה. למעשה, בפרנקפורט לא ממש נלחמו עליו. "מו שחקן ראוי שעשה הרבה עבור איינטרכט, אבל אם יש לו סיכוי לחתום על חוזה ארוך טווח אני לא אעמוד בדרכו", אמר המאמן ארמין פה. "לא היה בינינו שום עימות, אבל הוא ידע שתהיה לו בעיה אם יתעסק איתי".

        בקיץ 2012, אידריסו המשיך לקייזרסלאוטרן במדיה חתם לשנתיים. מקצועית, הוא היה פנטסטי. המאזן שלו עמד על 30 שערי ליגה ב-61 משחקים, שלא עזרו ללאוטרן לחזור לבונדסליגה. אבל אי אפשר בלי תקריות. במהלך שנת 2013 הורחק פעמיים לאחר ששלח מרפק מכוער לעבר שחקן יריב. במקרה הראשון, מגן מינכן 1860 קאי בולוב מירר על הדשא בבכי כשפרצופו שותת דם. אגב, אידריסו ספג שבעה כרטיסים אדומים במהלך הקריירה שלו בגרמניה ו-61 צהובים. עוד עדות לאימפולסיביות שלו. בין צהוב לצהוב, הצליח לעצבן גם את הקהילה הגאה עם אמירה שכוונה לשופט וולפגנג שטארק שהעיר לו על שפת גוף מאיימת: "אני לא הומו. יש לי שפת גוף של גבר ולא של מתרומם. זו הבעיה שלו". אידריסו נקנס ב-3,000 יורו והתנצל.

        במהלך השנים בגרמניה, רשם אידריסו עוד מספר הסתבכויות עם החוק. דווח על נהיגה בלי רישיון גרמני, עבירות ביטוח ובעיקר הסתבכויות עם נשים. ב-2004 טענה אם בתו וארוסתו לשעבר, סלין ונלי, שהחלוץ הכה אותה וחנק אותה ולכן נאלצה לאשפז את עצמה בבית החולים. נגד השחקן הוצא צו הרחקה מביתו למשך 14 ימים. הזוג השלים ושוב הסתכסך. אז טענה ונלי שבן זוגה גזר את כרטיסי האשראי שלה והרס שני תיקי גוצ'י בשווי 3,500 יורו. אידריסו הגיב בזמנו: "כל מה שמעניין אותה זה כסף. שילמתי 7,000 יורו על הגדלת החזה שלה". במהלך הסכסוך המשפטי בין השניים, העלה עורך דינו של אידריסו טענה שהבת אינה בתו הביולוגית ובגרמניה רמזו שהאב הוא בכלל הכדורגלן ג'ראלד אסמואה. הפרשה שכונתה "מלחמת הוורדים" הסתיימה בבדיקה שהוכיחה שאידריסו אכן האב. אגב היום מתנוסס על זרועו קעקוע עם שם בתו: אליה.

        גם במהלך הקיץ שעבר התערבה המשטרה ושוב הוצא נגדו צו הרחקה לאחר שחברתו לשעבר טענה שקיבלה ממנו הודעות: "אכה אותך למוות" ו"אני רוצה שתמותי, כלבה". אידריסו טען שסכום כסף בן חמש ספרות נעלם מביתו. פחות או יותר באותה תקופה התמודד עם עוד תביעת אבהות לאחר שעובדת בבית מלון טענה שילדה את בנו. "הוא לא ראה את הילד ולא הסכים לשלם", טען עורך דינה שסיפר שהשחקן התחמק מניסיון פגישה. לאחר שבדיקת אבהות שנכפתה עליו הוכיחה שהוא האב, בית המשפט חייב אותו במזונות. אידריסו עצמו יצא בגרמניה עם מספר רב של דוגמניות והגדיר את עצמו כרודף נשים.

        ראדה פריצה שחקן מכבי תל אביב בחגיגות האליפות (יותם רונן)
        האם מכבי חיפה מצאה אחד כמוהו משלה? פריצה (צילום: יותם רונן)

        ובחזרה לכדורגל. בגיל 34, אחרי 14 שנה בגרמניה, 352 הופעות ליגה, 123 שערים ו-54 בישולים, אידריסו יוצא לחפש אתגר חדש. הרזומה העשיר שלו כולל גם 41 הופעות בנבחרת קמרון. הוא היה שם בגביע הקונפדרציות 2003 כשמארק ויויאן פו סיים את חייו על המגרש, במונדיאל 2010 (שלוש הופעות כמחליף) והוא נכלל בסגל המורחב של המאמן הגרמני פולקר פינקה לברזיל. פינקה מעדיף את הניסיון והפיזיות של אידריסו על פני שחקנים צעירים ובעבר הגדיר אותו כשחקן רעב עם הרבה תשוקה למשחק.

        זרים בגיל 34 לא זכורים בעידן יעקב שחר ומהווים אנטיתזה מובהקת למדיניות של הנשיא. אלא שבמכבי חיפה לא מפחדים להודות שתקדים ראדה פריצה, עוד עם עבר בגרמניה שהגיע לישראל בגיל מאוחר והצליח, עזר להם לקבל את ההחלטה. לפי רזומה, אידריסו גדול מפריצה, אבל יש לו את אותם יתרונות. יכולות אתלטיות ופיזיות מרשימות (מדובר בשחקן חסון המתנשא לגובה 1.91), שליטה בשתי רגליים (שמאל הדומיננטית), משחק ראש מצוין ושליטה בקרבות האוויריים. ההיסטוריה של ליגת העל מלמדת שמספרי 9 קלאסיים פיזיים וחזקים התבלטו כאן בקלות. מבחינת סטנוייביץ', הוא מצא שחקן התקפה מוכח שאפשר יהיה לבסס עליו את סגנון המשחק. זאת אחרי שנה בה הירוקים שיחקו ללא חלוץ רחבה אמיתי. בעצם, לא היה להם שחקן כזה מאז עזיבת ולדימיר דבאלישווילי ותומר חמד.

        יעקב שחר, בעלי מכבי חיפה, עם המאמן אלכסנדר סטנוייביץ' (אדריאן הרבשטיין)
        מצאו שחקן התקפה מוכח. סטנוייביץ' ושחר (צילום: אדריאן הרבשטיין)

        אלמוג כהן, ששיחק נגד אידריסו בבונדסליגה השנייה, משוכנע: "מכבי חיפה הביאה שחקן מוכח, הוא היה השנה אחד משני הכוכבים הכי גדולים של קייזרלסאוטרן, הוא מנהיג וזה דבר חשוב שבחיפה צריכים. זה שחקן שלוקח אחריות, רכש מצוין אפילו שאומרים שהוא קצת מבוגר. הוא נותן קבלות כבר כמה שנים. גם אם לא נותן גולים הוא מושך שחקנים, עוזר לאחרים, מאוד מפרגן ורואים את זה בכמות הבישולים שלו. מדובר בשחקן גב קלאסי, שאפשר לשלוח לו כדורים לראש או לחזה. נראה כאילו גמלוני, אבל מאוד טכני ויש לו צעדים ארוכים. אחרי חודש-חודש וחצי כולם יבינו שהביאו חלוץ גדול".

        כהן ממשיך: בעיות משמעת? חברים שלי מהקבוצה אמרו לי שהוא בעייתי, שהיו לו בעיות עם בחורות ושאם לא היו לו עם קבלות אף אחד לא היה לוקח אותו. מקצועית, הוא הצליח בליגה קשה מול בלמים חזקים וגבוהים. בישראל יהיה לו הרבה יותר קל מבחינת מימדי גוף וכוח והוא ירגיש יתרון עצום. אידריסו כוכב הרבה יותר גדול מפריצה שפחות הוכיח את עצמו בגרמניה. הוא שווה 12-15 שערים בליגת העל".