1.
הגביע גדול דיו כדי לאכסן את נקודות הניצחון התוססות למזכרת אך לא את הטירוף שהן חוללו. המשחק כולו התאפיין באנרגיות מטורפות, הן מצד הקהל הצהוב המסיבי והן מצד השחקנים, שהפגינו דינמיות, מלחמה וחדוות קבוצתיו?ת. בסופו של דבר הגיבוש הוביל לכיבוש, והמועדון הניף את גביע אירופה בפעם השישית בתולדותיו. לא מעט מאנשי ההנהלה והשחקנים הודו שזו אליפות "מתוקה יותר מתמיד לאחר כל מה שאמרו על הקבוצה לאורך כל העונה". גם סופוקליס שחורציאניטיס התמוגג ואמר לוואלה! ספורט: "זו הרגשה נהדרת, זה נהדר, אנחנו אלופי אירופה. זה נהדר בגלל שאף אחד לא האמין בנו, כולם בישראל חשבו שלא נעלה אפילו לטופ 8, ועכשיו הראנו מי אנחנו. אני לא יכול לחכות לראות מה העיתונים יכתבו עלינו עכשיו".
2.
מה לא נאמר לשחקני מכבי לפני המשחק: 'שחקו עם הלב והנשמה, תילחמו'. ואמנם, "הניצחון הושג בעזרת הלב", אמר בלאט בחיוך ענק בסיום. הרי זה הגביע הראשון שהשם 'בלאט' מרוח עליו בגדול. "אנחנו אלופי אירופה", אמר אלכס טיוס. "כל העובדה הקשה שהשקענו - ידענו שאנחנו מסוגלים לכך. ידענו שיהיה קרב אבל החלטנו להוכיח להם שאנחנו באים בכדי לשחק. הרבה פקפקו בנו אבל לא אכפת לנו, ניצחנו והוכנו לכולם מי אנחנו. לא אשן כל הלילה, וכך יהיה גם כשאגיע לתל אביב. רגע השיא, טקס הרמת הגביע, כוסה בפתותי קונפטי זהובים. כאשר הקפטן גיא פניני הניף את הגביע יחד עם דייויד בלו, הגיעו התשואות לרמות מטורפות. בשלב הזה, אלף האוהדים של מדריד כבר היו מבואסים. מאוד. אולי הם יטביעו את יגונם בבארים של מילאנו, ואולי יקדימו ללכת לישון כדי לחשוב שזה היה חלום רע. שוב מדריד מאבדת את הגביע.
3.
שאגות השמחה שבקעו מהגרונות של כ-10,000 אוהדים צהובים זעזעו את ההיכל. בצירוף הקונפטי, היה זה מעמד מרגש ופוטוגני עליו המכבים התענגו בלי שום עכבות. גם אנשי מכבי העדיפו למצות את המעמד עד תום ונשארו על הפרקט למשך יותר משעה: דני פדרמן ושמעון מזרחי הזילו דמעות של התרגשות, המנהל ניקולה וויציץ' צילם תמונות סלפי עם השחקנים והגביע. חלק נכבד מהשחקנים משך את בני משפחתם לחוויה המשכרת. טייריס רייס המצטיין שוב גרף את אהדת הקהל, ובמהלך הטקס על הפרקט חיבק בגאווה את בנו, הקמע שלו. רגע משפחתי שהם ינצרו ודאי כל חייהם. "זו לא אליפות על שמי, אלא של כל מכבי תל אביב, אין שחקן אחד שעשה את זה במשך כל השנה. מההנהלה ועד אחרון האנשים כאן", הצטנע הרכז הנהדר. "ניצחנו את ריאל כי נלחמנו ואנחנו מבינים מה נדרש כדי לנצח, פשוט הגענו לשחק, זה לא טקטיקה או לקלוע אלא להילחם עד הסוף. אני לא יכול לחכות עד שנגיע לתל אביב ולראות את החגיגות".
4.
האנרגיות המטורפות נמשכו אל תוך חדר ההלבשה. לא היה צורך בשמפניה כדי להשתגע. שחורצאניטיס חטף את המנהל ניקולה וויצ'יץ' והרים אותו על גבו. גם העוזר אלון שטיין זכה להנפה. עוד חיבוקים ועוד נשיקות. התרוממות הרוח של החברים למאבק סירבה לשקוע. אפילו לחייו של שמעון מזרחי נצבעו סומק עליז, כשהשחקנים הפצירו בו להתיישב עימם לצילום משותף עם הגביע. מזרחי נעתר בחיוב, אך גם לא שכח להזכיר להם לאחר הצילום - ספק ברצינות ספק בצחוק- "תזכרו שיש משחק בליגה ביום חמישי" - והשחקנים צחקו . שעתיים (!) עלצו השחקנים בחדר ההלבשה החם והמהביל. "לא היתה שנה קלה, אבל אין שום דבר שמשתווה לכך", אמר ריקי היקמן. "אנחנו ראויים לכך. פשוט שיחקנו עם לב ועם נשמה. הגביע שקיבלתי? אולי לא אעזוב אותו עד שאגיע לתל אביב. זה כל כך משמעותי עבורי, להיקרא אלוף אירופה. זה לא ייאמן, פשוט לא ייאמן. הרגשתי שישראל היתה מאחורינו במאה אחוזים וקיבלנו תמיכה ענקית. האוהדים כאן נתנו לנו את מה שהשגנו, היו השחקן השישי, הרגשנו כאילו אנחנו בבית, כמו בנוקיה. זה אחד הפיינל פורים ההיסטוריים ביותר בגלל הדרך בה הגענו לגמר".
5.
ההילולה נמשכה מחוץ לאולם, שם הקיפו מאות אוהדים את שחקני מכבי שניסו לעלות לאוטובוס, אך ויתרו די מהר ובשמחה. משם עבר הטירוף למלון מריוט, שם חיכו אוהדים למכבים וצעקו אליהם כאילו היו כוכבי רוק. בלובי העולז הסתובבו שחקני מכבי עם בני משפחתם, ההנהלה התיישבה בשולחנות על הבמה, וברחבי הלובי ההומה של המלון היוקרתי נשמעו לא מעט צחוקים, חיבוקים ופטפוטים עליזים. בשלוש בלילה עוד ישבו השחקנים עם המנכ"ל אלי דריקס, במרפסת צדדית באולם וחגגו עם סיגרים ואלכוהול. דווין סמית' אמר: "הבאנו את הגביע וזו הרגשה נהדרת. האוהדים הגיעו למלון ואני בטוח שהחגיגות בתל אביב יהיו מאוד מיוחדות". גיא פניני הוסיף: "זו שמחה גדולה, כולם מאושרים ונרגשים ונהנים במלון ביחד. היו אוהדים שהגיעו לברך אותנו למלון, ומלא אוהדים בכיכר הדואמו שחגגו. שמענו שגם לכיכר רבין הגיעו עשרות אלפים של אנשים, זה מאוד מחמם את הלב. נגיע לתל אביב ונחגוג עם כולם. עבורי הנפת הגביע בתור קפטן הקבוצה זה חלום שהתגשם ואני שמח שנפל בחלקי ההזדמנות לעשות את זה".
כיבוש מילאנו הושלם, אך נראה כי המכבים לא יזכו לסיבוב ניצחון בעיר: כבר הבוקר, ב-11:00 ליתר דיוק, הם אמורים לטוס חזרה ארצה, בלוויית חלק קטן מהאוהדים. יש לקוות שבתוך הבואינג יוותרו האוהדים על השירה האדירה, שעלולה להרים את הגג.
6.
לפני יומיים הצהיר כאן הבעלים שי רקנאטי כי במכבי רוצים שדיוויד בלאט יישאר. בהנהלה קיימו בימים האחרונים שיחות עם המאמן. "אני לא חושב שהיו כל כך הרבה ספקות שרוצים שאמשיך עוד שנה", אומר בלאט לוואלה! ספורט. "היתה לי שיחה כבר עם חלק מחברי ההנהלה ונמשיך בשבוע הבא. כעוזר לקחתי לא מעט תארים, וגם כמאמן ראשי, רק לא גביע אירופה - עד היום. זה אחד שמשלים את הפאזל".
7.
בחדר ההלבשה ישב דייויד בלו ונראה נרגש אולי יותר מכולם. הנפת הגביע של פניני עם הפורוורד הוותיק אולי מרמזת כי החלטתו של בלו לפרוש מכדורסל רצינית. כולם כולל בלאט מפצירים בו להישאר, שון ג'יימס מעיד על שיחה בה סיפר הצלף כי ברצונו "לפרוש כנפיים ולעוף", ואם להקשיב לדבריו של בלו עצמו, ובכן, כל הסימנים כאן: "זו דרך מצוינת לסיים את העונה. אהיה בן 34 ביולי, הגב שלי כואב, הברכיים שלי כואבות. אני שמח שאני עדיין מסוגל לשחק את המשחק. זה היה כל כך מדהים. אני מודה על כך שאני כאן כי זו הזדמנות של פעם בחיים. מה שגרם לנו לנצח זה האופי. יהיה מטורף בישראל ואני מצפה לך בכיליון עיניים".
8.
לפני שזכו בגביע הקדוש, את השעות המתוחות שלפני המשחק ניצלו השחקנים למנוחה בעיקר. בבוקר הם ערכו אימון קליל, ארוחה, ועלו מיד לחדרים לנוח. הצוות המקצועי ישב בינתיים בכורסאות בלובי. שעתיים לפני המשחק קפץ לביקור הרב החב"דניק יעקב גלויברמן, ושוחח עם אנשי הקבוצה. שמעון מזרחי ישב עם חלק מחברי ההנהלה, וכולם גם יחד נראו מתוחים לקראת הערב. חוץ מהרב, כמובן, שנראה נינוח ומחויך. כאשר הגיע האוטובוס של מכבי חיכו לידו כ-40 אוהדים, שהריעו סמוך לגדר. שמעון מזרחי ליפף סביב צווארו את הצעיף המסורתי, שלא הצליח לרכך את הבעת פניו. שחקני ריאל, שהגיעו להיכל עשר דקות קודם, נראו חדים וזכו לקריאות בוז. כפי שצחקו במכבי בימים האחרונים, השחקנים הרגישו כמו בבית. "נוקיה במילאנו", מכנים זאת במכבי. האולם החליף צבע על חשבון האורחים. רק בנס לא נשברו זגוגיות הזרקורים מהצווחות הגבוהות של אלפי האוהדים העבריים.
9.
שתיים בצהריים. האיטלקים המנומנמים שיושבים במטרו לא ציפו למחזה כזה: חבורה של 400 אנשים לבושי חולצות צהובות וצעיפים תואמים נכנסים ופתחים בשירים בשפה מוזרה, מלווים בתופים. האיטלקים המבועתים מתרחקים לפינת הקרון. חלקם יוצאים מהרכבת ונכנסים לקרון אחר. אך מילאנו כבר לא יכולה הייתה להתחמק: חולצות צהובות ותופים מכל עבר. גם בכיכר הדואומו ישבו כמאתיים אוהדי מכבי. בסמוך אליהם ישבו כ-50 אוהדי ריאל. כל צד צרח את השירים שלו. לא משהו שחובבי פוצ'יני צריכים לנצור. בשתיים בצהריים, האוהדים העבריים מדליקים אבוקות צהובות וכחולות בגשר הסמוך לאולם. איטלקי שנקלע למקום כיסה את פניו ומיהר לעשות פרסה. פליפה, אוהד מדריד בן 34, זלזל במפגני הכוח הצהובים: "הם יכולים לשיר כמה שהם רוצים ולמלא את האולם הערב, אבל מכבי תפסיד. ריאל פשוט יותר טובה", הצהיר בביטחון. חברו סרג'יו מהנהן. לא הלך.
10.
כעשרת אלפים ישראלים נחתו במילאנו. אלף הגיעו ביום המשחק. חלקם הסתובב בכיכר הדואומו ללא כרטיס. כפיר וגל, שהגיעו בלילה שלפני המשחק, סיפרו בבוקר: "ביקשו מאיתנו 2,000 יורו ואם לא תהיה ברירה נשלם את זה. לא נוכל להישאר בחוץ". בכלל, "יש לך כרטיס?" זו הייתה השאלה הנפוצה בכיכר. את המתחם ליד האולם האפרפר גדשו האוהדים כבר בשתיים בצהריים. שלוש שעות לפני המשחק עוד היו שם ספסרים קשוחים שניצלו את הרגעים המתקרבים של המשחק.
11.
מכבי תרצה ודאי להשאיר את רוב שחקניה תחת קורת המועדון גם בעונה הבאה. אך כידוע, הצלחות גוררות הצעות והללו לא יאחרו מן הסתם לזרום אל גיבורי תהילת מילאנו. לא בטוח שהמועדון יצליח לשמור על התרנגולות שלו, המטילות ביצי זהב, מפני קבוצות עשירות שירצו להניח את ידן על חלק מהשחקנים. ולהשאיר את כולם? זה יעלה ביוקר.
12.
בעוד האוהדים הישראלים מתפרצים למגרש באקסטאזה, שחקני ריאל נראו מאוכזבים ואף המומים. את פרס הניחומים של המקום השני לקחו הספרדים ספק בנימוס ספק בתיעוב עצמי. המחול המטורף של חיבוקים ונשיקות סביב הצהובים לא שיפר את מצב רוחם, זה בטוח. "מכבי היו טובים יותר מאיתנו", הודה סרחיו רודריגס. "כל מה שאני יכול להגיד שמגיע להם הרבה קרדיט. זה תמיד מביש להפסיד בגמר".
מכבי תל אביב אלופת אירופה!
טייריס רייס כיכב וזכה בתואר ה-MVP
דיוויד בלאט: "רוצה להיות איפה שירצו אותי"
צפו באוהדי מכבי תל אביב חוגגים בכיכר רבין
מה מייחד את הזכיה הזו מכל זכיות העבר?
טייריס רייס עוד ייזכר כאחד הגארדים הגדולים שהיו כאן
ריאל מדריד שבורה: "אנחנו מפורקים"
כל המספרים מאליפות אירופה של מכבי תל אביב
נתניהו: ישראל גאה בכם, פרס: הארץ צהובה