(1) סן אנטוניו ספרס (2) אוקלהומה סיטי ת'אנדר
מאזן בעונה הרגילה: 0:4 לאוקלהומה סיטי.
המאמנים בפלייאוף: גרג פופוביץ' 87:141, סקוט ברוקס 30:37.
איך סן אנטוניו תנצח:
הניתוח הזה אמור היה להתחיל בסוויפ העונתי של OKC, סוויפ שהצטרף לארבעת הניצחונות הרצופים של הת'אנדר בסדרה בין השתיים לפני שנתיים. במשחק השלישי של אותה סדרה סקוט ברוקס והשחקנים שלו עשו סוויץ' בהגנה ומצאו את הנוסחה להקשות על המכונה של גרג פופוביץ'. האתלטיות והאורך של שחקני הת'אנדר אפשרו לברוקס לארגן הגנה המבוססת על אינטנסיביות, רוטציות בלתי פוסקות וציפייה למסירה הנוספת, הגנה שבשלוש העונות האחרונות הייתה היחידה שבאמת הפריעה להתקפה המלוטשת של הספרס. לכן, OKC אמורה הייתה להיות האתגר הגדול של פופ, הקבוצה שמכריחה אותו לשנות ולחפש פתרונות.
במקום זאת, אנו נאלצים להתעניין קודם כל במצב הבריאותי של שחקני מפתח. אוקלהומה סיטי שוב איבדה שחקן חשוב שנפצע לראשונה בקריירה דווקא באמצע הפלייאוף, בשנה שעברה זה היה ראסל ווסטברוק והשנה סרג' איבקה. בקצב הזה יתחילו לדבר שם על קללה שקשורה למעבר מסיאטל. הפצוע של סן אנטוניו הוא טוני פארקר, אבל הוא צפוי לשחק. הפציעה בברך שלו נחשבת לפחות חמורה מפציעה מסוג דומה ממנה סבל בגמר בשנה שעברה. היו לו חמישה ימי מנוחה, אך רק כשתתחיל הסדרה נוכל לדעת עד כמה הפציעה מגבילה אותו.
איבקה הוא השחקן החשוב ביותר בהגנה של הת'אנדר, בטח נגד הספרס. את משחקי העונה הרגילה הוא סיים עם 4 חסימות למשחק ועוד עשרות זריקות שהוא שינה. הוא אולי השחקן היחיד בליגה שמסוגל גם לקחת חלק ברוטציה ההגנתית וגם להספיק לחזור לצבע כדי להקשות על זריקות שמול כל יריבה אחרת הופכות לליי-אפ קל של הספרס. אם פופוביץ' תכנן הכנה מיוחדת לת'אנדר, למשל ויתור על מסירה נוספת בחלק מהמקרים גם אם נדמה שיש שחקן פנוי מתחת לסל, אחרי הפציעה של איבקה חובת ההוכחה עוברת בחזרה להגנת OKC שתצטרך לשכנע שהיא עדיין מצליחה להפריע לשטף ההתקפי המפורסם של הטקסנים.
בפתיחת הרבעים הראשון והשלישי, דקות בהן סן אנטוניו משחקת עם חמישייה התקפית יחסית מוגבלת, ניתן להניח שההתקפה של הספרס תתבסס על פיק נ' רול בין פארקר לשחקן של קנדריק פרקינס, שזה התחום בו הוא חלש בהגנה. בשאר הדקות, שחקן מפתח עשוי להיות פטי מילס, שבעונה הרגילה הת'אנדר התקשו להתמודד איתו ופופ יוכל להשתמש בו לצד פארקר מול ההרכבים הנמוכים של OKC. התעלומה, כמעט כרגיל, היא מאנו ג'ינובילי. בסיבוב השני הוא לא היה מפוקס וקלע באחוזים מחרידים, יכול להיות שהפעם הספרס יזדקקו לפחות לשניים-שלושה משחקים טובים שלו מול הגנה שגם בלי איבקה תקשה עליהם הרבה יותר מדאלאס ופורטלנד.
גם להגנה של סן אנטוניו יהיו חיים קלים יותר ללא איבקה, בעיקר בגלל שהעלייה המהירה שלו לקליעה מחצי מרחק הקשתה על הגנת הפיק נ' רול של הספרס, שבדרך כלל מתבססת על יציאה חזקה של השומר של החוסם אל השחקן עם הכדור ואז חזרה מהירה לשחקן שלו. ניק קוליסון, שצפוי לקבל חלק גדול מהדקות של איבקה, מסוגל לקלוע מחצי מרחק, אבל העלייה לזריקה שלו הרבה יותר איטית ותאפשר לשומר שלו לעזור ולהספיק למנוע ממנו זריקה נוחה. קאווי לאונרד בסך הכל עשה עבודה טובה על דוראנט, המיקום המושלם של טים דאנקן בצבע מאפשר לו ללחוץ על KD בידיעה שיש לו על מי לסמוך בצבע. באופן משונה, מי שעשה לספרס את החיים הקשים ביותר בעונה הרגילה הוא רג'י ג'קסון שקלע 21.3 נקודות למשחק ב-68 אחוזים מהשדה ו-73 אחוזים מהשלוש והוסיף 4.5 אסיסטים. אין סיכוי שג'קסון ישמור על מספרים כאלה, אבל הוא הוכיח שהוא דורש יחס מיוחד, עד לרמת שינוי הרוטציה כך שדני גרין ישחק יותר דקות מולו וייתן לו את הטיפול המיוחד שלו לגארדים מציקים.
איך OKC תנצח:
הפציעה של איבקה תשנה את הרוטציה של ברוקס, אבל לא יותר מדי. גם כך הוא הרבה להשתמש בהרכבים נמוכים עם דוראנט כפאוור פורוורד מול הספרס. בהרכבים האלה איבקה שיחק כסנטר, מי שהכי הגיוני שיחליף אותו בהרכבים הנמוכים הוא סטיבן אדמס, היחיד שיכול לספק מטריה אווירית שמתקרבת ביעילותה לזו של איבקה. הרוקי הניו זילנדי הוכיח את עצמו בפלייאוף הזה. הוא מביא אנרגיות בלתי פוסקות, נוכחות הגנתית טובה וסיומת מוצלחת ליד הטבעת. הוא לא מהווה איום בקליעה מבחוץ וזה יהפוך את ההרכב הנמוך לפחות קטלני מבחינה התקפית, אבל אין לברוקס אופציה רצינית אחרת.
גם קוליסון, כאמור, יקבל הרבה דקות. רוב העונה הוא קצת נשכח, אבל במשחק השישי מול הקליפרס הוא שיחק כמעט כל המחצית השנייה בעקבות הפציעה של איבקה והיה מצוין. הניסיון, חוכמת המשחק בשני הצדדים והיכולת לקלוע מחצי מרחק הופכות את קוליסון לנכס חשוב במיוחד במצב שנוצר. אך יכול להיות שעדיף לברוקס להעלות אותו מהספסל ולפתוח עם חמישייה נמוכה. היתרון היחיד בפציעה של איבקה הוא שהוא יוצר עבור ברוקס אלמנט הפתעה, הוא יכול לנסות לתפוס את פופוביץ' לא מוכן. בגמר בשנה שעברה, אריק ספולסטרה עבר במפתיע במשחק הרביעי להרכב נמוך וזה עזר לו להשיג את ניצחון החוץ הקריטי. לפופ אין בעיה לעבור להרכב נמוך בעצמו עם ג'ינובילי או מרקו בלינלי בחמישייה, אבל אלמנט ההפתעה יכול להספיק לגניבת משחק חוץ מוקדם.
לא תהיה לברוקס ברירה אלא לסמוך על ההגנה שלו ולקוות שגם ללא איבקה היא תצליח להקשות על התקפת הספרס עם הרוטציות והתגובות המהירות המפורסמות שלה. אך הגנה כזאת זקוקה לחמישה שחקנים שעובדים ללא הפסקה, היא לא יכולה להרשות לעצמה חוליה חלשה כי סן אנטוניו תנצל אותה בקלות. לכן, קיים סימן שאלה גדול לגבי ההשתלבות של קרון באטלר בסדרה כזאת. באטלר הוא קלע החוץ האמין ביותר על הספסל של הת'אנדר ובדיוק לשם כך הוא הגיע, אבל הוא לא עומד בסטנדרטים האתלטיים של שאר הסגל ועלול להתברר כחוליה החלשה בהגנה שאסור שתהיה מול הספרס. ברוקס יצטרך לשמור על ראש פתוח ובמקרה הצורך לנסות את ג'רמי לאמב או פרי ג'ונס האתלטיים אך חסרי הניסיון.
ההתקפה עבדה יפה מול הספרס גם בפלייאוף לפני שנתיים וגם בעונה הרגילה למרות שהשנה דוראנט סיפק מספרים מהפחות יעילים שלו. גם עבור ווסטברוק מדובר ביריבה לא פשוטה, בגלל סגירת הצבע המוצלחת של דאנקן וטיאגו ספליטר והיכולת של פופ לשים עליו את גרין. אז איך ההתקפה הסתדרה? שחקני המשנה התעלו, בעיקר ג'קסון אך לא רק הוא, וחשפו את חולשת ההגנה האישית של שחקני הספסל של הספרס. שחקני המשנה כבר הוציאו את הת'אנדר מכמה בורות בפלייאוף והוכיחו שמדי פעם ניתן לסמוך עליהם, אבל יותר מדי פעמים, ובעיקר במאני טיים, ההתקפה השבלונית של ברוקס התבססה לחלוטין על משחק בין שני הכוכבים שלו. הספרס לא נוטים להביא עזרה כעקרון, לכן הפעם שחקני המשנה יצטרכו ליזום בעצמם, ולקבל מהמאמן שלהם את המנדט לעשות זאת. אפילו ברגעים המכריעים היתרון של הת'אנדר עשוי להיות אצל ג'קסון או במשחק הפוסט של באטלר.
למה זאת ה-סדרה: זה קרב הסגנונות הקלאסי, בין כדורסל קבוצתי לכזה שמבוסס על כוכבים, בין ניסיון לאתלטיות. עם איבקה (ופארקר בכשירות מלאה) קל היה יותר לדבר גם על מפגש בין שתי הקבוצות שעשויות להיות הטובות ב-NBA השנה ועל ההתמודדות של הספרס עם הקריפטונייט שלהם. בלי איבקה, הסיכוי המרכזי של הת'אנדר לנצח זו סדרה אדירה של דוראנט, אם זה יקרה זה יהיה הרבה יותר מרשים מאשר סדרה גדולה מול הקליפרס נטולת הסטופר וציון דרך חשוב בהתפתחות שלו.
ולתחזית: אפילו עם איבקה הייתי מהמר בסופו של דבר על הספרס. למרות בעיית המאץ'-אפ, הם נראים בפלייאוף הזה בשלים יותר, יציבים יותר ומוכנים לכל אתגר. OKC עברה יותר מדי עליות ומורדות בפלייאוף, דוראנט עצמו חווה יותר מדי משברים, הפציעה של איבקה נראית כמו משבר אחד יותר מדי וברוקס לא נראה כמו המאמן שימצא פתרונות יצירתיים מול יריבה שאסור לטעות מולה. רוב המשחקים יהיו צמודים, אבל (בהנחה שפארקר כשיר) את רובם ינצחו הספרס. 1:4 לסן אנטוניו.
