אינדיאנה פייסרס (1) מיאמי היט (2)
מאזן בעונה הסדירה: 2:2
מאמנים בפלייאוף: פרנק ווגל 22:26, אריק ספולסטורה 30:58 (2 אליפויות)
איך אינדיאנה תנצח: מהרגע שאינדיאנה הפסידה במשחק 7 של גמר המזרח בעונה שעברה, היא מתכוננת לנקמה. היא כל כך התכוננה לנקמה, שהיא שכחה שצריך לעבור עוד כמה קבוצות בדרך. היא נאלצה בכל פעם למצוא פתרונות חדשים, ועכשיו, כשהגיע רגע הנקמה, הדרך שהיא עברה הרסה את כל התכניות, בעיקר מהבחינה המנטלית. אם בתחילת העונה, הפייסרס נראו יריבה ראויה לאלופה ממיאמי, עכשיו הם נראים כמו קבוצה שהגיעה לאן שהגיעה במקרה. הם זחלו למקום הראשון במזרח. עברו את אטלנטה בקושי רב. גנבו משחק בית אחד מוושינגטון, ועכשיו יש להם את מיאמי על הראש, ועוד עם יתרון ביתיות עליה.
הבעיה העיקרית של אינדיאנה בפלייאוף היא שהשחקנים שלה סובלים מתסמונת ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד. כשכולם רעים ביחד, הפייסרס מובסים (משחק 5 נגד וושינגטון, משחק 5 נגד אטלנטה). כשחלקם טובים, היא מוצאת דרך לנצח במשחקים צמודים. נגד מיאמי זה אפילו לא קרוב להספיק. יתרון האיכות הכריע את הסדרות נגד אטלנטה ווושינגטון, נגד מיאמי לאינדיאנה אין שום יתרון. לפחות הפייסרס מגיעים לסדרה בסוג של מומנטום. היברט שוב בעניינים, ווסט מוביל, ופול ג'ורג' מראה ניצוצות של סטאר. יכול להיות שהעלייה הזו הגיעה בדיוק ברגע הנכון.
אינדיאנה קודם כל צריכה למצוא דרך לכפות את המשחק שלה על מיאמי, וזה אומר משחק של גבוהים. הם צריכים שליטה משמעותית בריבאונד מצד היברט ודייויד ווסט, וצריכה שהיברט ירחיק את שחקני מיאמי מאזור הטבעת. מיאמי משחקת עם בוש בסנטר, ולברון ב-3-4. הפורוורד השני הוא תלוי סיטואציה וכנראה שנגד אינדיאנה יודוניס האסלם יפתח (כמו נגד שארלוט). זה אומר שהשחקן עליו היברט שומר ינסה להרחיק אותו מהסל, וליצר מולו כמה שיותר נקודות. לבוש יש טווח שלוש, להאסלם קצת פחות. ווגל לא יכול להרשות לעצמו לאבד את יכולת ההרתעה של היברט, ולכן יצטרך למתוח את ההגנה שלו, בלי לאבד את קו השלוש. ווסט יצטרך לשמור על בוש, אבל מישהו יהיה חייב לבוא לעזור בחדירות, כי אחרת האסלם (או אנדרסון שמחליף אותו) יישאר חופשי פעם אחרי פעם, ולברון ידע למצוא אותו. בצד ההתקפי ווגל חייב להכניס כמה שיותר כדורים להיברט, כדי להכריח את מיאמי לעבור להרכב גבוה, הרכב שיאפשר להיברט יריב נוח יותר בהגנה.
גם ווסט יצטרך לעבוד קשה. לברון עושה לו אובר פליי מאוד יעיל. ווסט יצטרך למצוא את הדרך לקבל את הכדור בנקודות הנוחות לו, ושם לנצל את היתרונות שיש לו. וכמובן פול ג'ורג'. ג'ורג' חייב להגיע לסדרה בשני צדי המגרש, ולהיות מעורב בהתקפה של הפייסרס. ווגל חייב לעזור לו בצד ההתקפי. לסדר חסימות, תרגילים, ואופציות. מה שהלך נגד ההגנה של וושינגטון ואטלנטה לא ילך נגד ההגנה של מיאמי. מה שנתקע נגד ההגנה של וושינגטון ואטלנטה יתקע גם נגד ההגנה של מיאמי.
נקודה אחרונה זה יתרון הביתיות. אינדיאנה חשבה שזה מה שגרם להפסד בעונה שעברה, ושמה לה את זה כמטרה בתחילת העונה. עכשיו כשיש לה את זה היא חייבת לשמור על זה. עד כה היא ניצחה רק 3 פעמים בבית, מול 4 הפסדים. נגד מיאמי אסור לה להפסיד בבית בשום אופן. זה כמובן מגדיל את הלחץ ומהווה אתגר מנטאלי נוסף.
איך מיאמי תנצח: הבעיה העיקרית של אריק ספולסטרה, תהיה לשכנע את השחקנים שלו שמה שהספיק עד עכשיו לא יספיק נגד אינדיאנה. זה לא יהיה קל, בעיקר לאור היכולת הלא משכנעת שאינדיאנה הציגה עד עכשיו. מצד שני, ספולסטרה יודע שנגד מיאמי הפייסרס ייראו אחרת לגמרי. הם יגיעו לסדרה הזו עם מוטיבציה הרבה יותר גבוהה מאשר נגד אטלנטה.
נגד שארלוט מיאמי אפילו לא הזיעה. נגד ברוקלין לברון וקצת ריי אלן הספיקו. בהפסדים הצמודים זה נראה כאילו ברוקלין שולטת בקצב. מיאמי ידעה להעביר הילוך בדקות הסיום, ולנצח את המשחקים בכמה דקות טובות של הגנה וריי אלן. זה לא יספיק מפה והלאה. הפייסרס והספרס\ת'אנדר טובים יותר מהקבוצות שמיאמי פגשה עד כה, והם יצטרכו להשקיע הרבה יותר אנרגיה בניצחונות.
לברון מראה עד כה יכולת טובה מאוד בפלייאוף, ולכן מי שיצטרכו להעלות רמה הם דוויין וייד וכריס בוש. בזמן שלברון קולע 30 נקודות למשחק בפלייאוף, וייד מסתפק ב-18, ובוש בפחות מ-15. הם קולעים באחוזים מצוינים, אבל לא זורקים מספיק, ולא מעורבים מספיק במשחק. וייד יצטרך להוריד מנטל היצירה של לברון בהתקפה, ולייצר מהלכים בעצמו. בוש יצטרך למתוח את הגנת הפנים של אינדיאנה החוצה לקשת השלוש. עד כה הוא קולע כמעט 2 שלשות למשחק בכמעט 50% (בפלייאוף). את זה הוא צריך להמשיך.
בנוסף, אחד מהחברה הנוספים יצטרך להתעלות. בשנה שעברה זה היה כריס אנדרסן עם כמה משחקים מאוד טובים. עד כה בפלייאוף הנוכחי זה ריי אלן עם סלים מכריעים. למיאמי יש המון שחקנים שיכולים לעשות את זה, הם רק צריכים למצוא את זה שגם יעשה את זה.
להרכב הנמוך של מיאמי יש המון יתרונות. אמנם אין אף אחד שיכול לשים גוף על היברט בהגנה, אבל באותה מידה, ההגנה של אינדיאנה לא תוכל להתמודד עם מיאמי. אטלנטה הוציאה את ההגנה של אינדיאנה משיווי משקל עם הרכבים של חמישה קלעים. למיאמי יש את היכולת להעלות הרכבים דומים, רק להבדיל, הרבה יותר מוכשרים, מעוטרים, ומנוסים. להילחם בהם בצבע יהיה קשה. למשוך אותם החוצה יהיה הרבה יותר קל ואלגנטי. אם מיאמי תצליח להוציא את היברט מהסדרה, הדרך לטבעת תתפנה, ואפשר יהיה להתחיל את החגיגות.
למה זאת הסדרה: כי אוהדים משני הצדדים מחכים למפגש החוזר עוד מסוף העונה הקודמת. כי מתחילת העונה זה היה הדבר הכי צפוי במזרח, גם אם בדרך קרו דבר או שניים. כי זו הפעם הראשונה שמיאמי פוגשת יריבה אמיתית. כי הפייסרס נמצאים במומנטום חיובי, ומגיעים עם יתרון ביתיות. כי אף אחד עדיין לא באמת בחן את ההיט. כי המפגש הקודם של שתי הקבוצות בפלייאוף היה חם, פיזי ומותח.
ולתחזית: זה לא ייגמר בנוקאאוט. זה ילך להכרעה עמוק במשחק השביעי. לאינדיאנה יש את הביתיות, למיאמי יש את הניסיון, הכישרון, היכולת, השחקן הכי טוב בליגה, והקלע הכי טוב בליגה. מצד שני, הפייסרס מגיעים עם פצע בנשמה, עם רצון לנקמה, ומומנטום. ההיט מגיעים אחרי ארבע עונות של 100 משחקים, ופלייאוף קליל עד כה. אף אחד לא בחן את הברכיים של וייד, והפייסרס יהיו הראשונים לבדוק את זה בסדרה פיזית ומתישה. ההימור שלי הוא שהביתיות תשתלם. 3:4 לאינדיאנה.
