הווינר והלוזר

זוכרים את עמנואל אמוניקה? הוא היה פעם אחד החלוצים המפורסמים באפריקה, כיכב במדי ניגריה במונדיאל 94' שם כבש שני שערים נאים, ולבסוף אפילו חתם בברצלונה, אלא שאז קטעה פציעה קשה בברכו את הקריירה המבטיחה. דייגו סימאונה בטוח זוכר אותו היטב, כי אמוניקה הוא האיש שהבקיע את שער הניצחון של הניגרים על ארגנטינה בגמר המשחקים האולימפיים ב-1996. הוא קבע 2:3 בזמן פציעות, חולל את אחת הסנסציות הגדולות בתולדות הטורניר, ועל הדרך הנחיל לצ'ולו את ההפסד היחיד שלו בגמר.

מעבר לכך, סימאונה פשוט לא מסוגל להפסיד במשחק גמר. היו לו אכזבות לא מעטות בקריירה, הן כשחקן והן כמאמן, אבל גמר הוא גמר. שתי ההופעות הראשונות שלו בקופה אמריקה הסתיימו בזכיות – ארגנטינה גברה 1:2 על קולומביה ב-1991 בזכות השער שלו (אם כי היה זה המשחק האחרון בטורניר שהתקיים בשיטת ליגה), והשיגה תוצאה זהה בגמר נגד מכסיקו כעבור שנתיים. בין לבין, הבקיע סימאונה בגמר גביע הקונפדרציות לרשת סעודיה. בגמר הגביע הספרדי ב-1996 הוא ניצח עם אתלטיקו את ברצלונה בהארכה. שנתיים חלפו, והוא הניף גביע אופ"א עם אינטר בזכות ניצחון בגמר על לאציו. הנשרים מרומא גייסו אותו לשורותיהם, והוא זכה איתם בגביע האיטלקי ב-2000 על חשבון אינטר.

המסורת נמשכה גם כאשר צ'ולו הפך למאמן. בגמר הראשון על ספסל אתלטיקו הוא הביס לפני שנתיים 0:3 את בילבאו בליגה האירופית. בעונה שעברה הישגו היה גדול הרבה יותר – סימאונה ניצל את גמר גביע המלך כדי לקטוע בצורת מתוקשרת ואומללה בת 15 שנה ללא ניצחון בדרבי, וכיסח את ריאל מדריד בהארכה. לכן, כאשר הפך המשחק מול ברצלונה במחזור האחרון לסוג של גמר, אפשר היה להבין לאן נושבת הרוח, גם אם במחצית הראשונה הכול הלך נגדו.

אתלטיקו זכתה באליפות ספרד:

סימאונה: "יום היסטורי, היום העיר מדריד אדומה-לבנה”

מה אמר סימאונה לשחקני ריאל במחצית?

מספרי המשחק ומספרי האליפות של אתלטיקו

אתלטיקו אלופת ספרד אחרי 1:1 עם ברצלונה

עכשיו זה רשמי: טאטה מרטינו עוזב את ברצלונה

הווינריות המדהימה של סימאונה באה לידי ביטוי מיד אחרי ההפסקה. רוב הקבוצות היו מתפרקות אחרי המהלומות שספגו קולצ'ונרוס ב-45 הדקות הראשונות. התוכנית הטקטית המקורית הוחלפה פעמיים בעקבות הפציעות של שני שחקני מפתח, דייגו קוסטה וארדה טוראן. ההגנה עשתה כהרגלה עבודת סגירה מצוינת, אבל ספגה שער של פעם בעונה – הבעיטה הנדירה של אלכסיס סאנצ'ס אפילו הזכירה את השער ההוא של מרקו ואן באסטן בגמר יורו 88'. רגעים מהסוג הזה נועדו להכריע משחקים גדולים, ומיד אחרי המכה נראתה אתלטיקו, אולי לראשונה העונה, קצת כנועה. הרוח יצאה ממפרשיה.

קשה לדמיין הבדל קיצוני יותר בין אתלטיקו של הדקה ה-45 לזו של הדקה ה-46. מישהו היה חייב להקליט את הנאום של סימאונה. אלה היו מילים בעלי משמעות היסטורית, וחייליו יצאו לקרב עם ניצוץ בעיניים ואמונה בלתי מתפשרת. הם הפנימו שאסור לפספס את ההזדמנות, גם אם הגורל החליט להתאכזר אליהם. לא לקח לברצלונה זמן רב כדי לקרוס תחת הלחץ שהופעל עליה. דויד וייה היה צריך להבקיע באופן מידי, דייגו גודין נגח את השוויון בדקה ה-49. עד לשריקת הסיום, לא היה לשחקני אתלטיקו ספק שזה המשחק שלהם. סימני התבוסתנות, שניכרו כאשר הכוכב הגדול שלהם מירר בבכי על הספסל, נעלמו כלא היו.

מנגד, שפת הגוף של טאטה מרטינו שידרה את ההיפך. איך שלא תסתכלו על זה, ניסיונו במשחקי הגמר שונה ב-180 מעלות מזה של צ'ולו. מרטינו היה כוכב העל בניואלס אולד בויס, כאשר זו העפילה לשני גמרי גביע ליברטדורס היחידים בתולדותיה. ב-1988 היא הובסה על ידי נסיונל האורוגוואית 3:0 בגומלין אחרי שהשיגה 0:1 ביתי במשחק הראשון. כעבור ארבע שנים, נכנעה ניואלס בפנדלים לסאו פאולו, גם אז למרות ניצחון במשחק הראשון.

כמאמן, הוביל מרטינו את פרגוואי לגמר קופה אמריקה ב-2011, למרות שסיים את כל המשחקים בתיקו. שחקניו עשו את העבודה בפנדלים, וזו הייתה נבחרת קשוחה עם אופי של לוחמים, אבל בגמר היא נרמסה ללא תנאי, 3:0, על ידי אורוגוואי. גודין נכנס אז רק לדקות האחרונות, ובאופן כללי יש לטאטה מזל רע מאוד עם אורוגוואים. הגמר האחרון שלו, נכון לעכשיו, היה לפני חודש מול ריאל מדריד בגביע המלך. הזיכרונות מפריצתו של גארת' בייל עדיין טריים. מרטינו קטף תארים כשחקן וכמאמן, ולא לחינם המוניטין שלו הולך לפניו. עם זאת, בכל הקשור לגמרים, כלומר מעמדים של לחיות או לחדול, הקרב אתמול היה בין ווינר ללוזר. הווינר ניצח.

באופן תמוה, מרטינו היה מוכן לפיאסקו, וכך גם ברצלונה כולה. בשבועות האחרונים, כאשר הסיכוי לזכות באליפות עדיין היה מוחשי, עסקו בבירת קטלוניה בעריכת סיכומים. המאמן החל לפרט בפומבי את מחדליו והתכונן לעזיבה. "אני מרגיש שנכשלתי", הוא אמר כבר לפני חודש. המועדון עסק בתקופה זו במשא ומתן לא מוסתר עם לואיס אנריקה. ההשפעה על המוטיבציה של השחקנים הייתה גדולה מהצפוי, וגם הם איבדו את האמונה.

"אני לא מאמין בנסים", הצהיר אנדרס אינייסטה. אם הוא לא מאמין, אז מי כן? הרי זהו האיש שחולל הרבה יותר מנס אחד בחייו, כולל השער בסטמפורד ברידג' בחצי גמר ליגת האלופות לפני חמש שנים. בברצלונה ציינו את האירוע בצורה קצת משונה – הם החליטו לערוך סוג של שחזור ונתנו לסן אנדרס לבעוט לרשת חשופה במגרש אימונים מהעמדה הרלוונטית. אינייסטה החטיא, אבל הערוץ הרשמי של ברצלונה פרסם משום מה בכל זאת את הקליפ. המחשבה הייתה להדגיש את ייחודיות הרגע, אולם התקבלה התוצאה ההפוכה. אלה שצפו בסרטון התקשו להתעלם מהתחושה כי בארסה בחרה להודיע קבל עם ועדה על אובדן הטאץ' הווינרי. שער עצמי קלאסי ביחסי ציבור.

כאשר הדגיש את כישלונו, לא הזכיר מרטינו את הטעות הגדולה ביותר שלו. בתחילת העונה הוא הכריז כי אינו מעוניין ברכישת בלם והמתין להחלמתו של קרלס פויול. גם אם טרזן היה כשיר לחלוטין במשך רוב העונה, בארסה הייתה זקוקה לשחקן נוסף בעמדה לטובת רוטציה בריאה. המציאות הייתה חמורה בהרבה – פויול הסתפק בחמישה משחקי ליגה בלבד, כולם נגד יריבות נחותות. אחרי שהצהיר לפני שנה על רצונו לשחק עד גיל 40, הוא הודיע בשבוע שעבר על פרישה. הבעיה הבולטת בהתמודדות עם כדורי גובה לא נפתרה, ולכן סמלי מאוד כי השער שחרץ את גורל האליפות הובקע בנגיחה אחרי קרן. יש להדגיש שברצלונה אפילו לא ניסתה למנוע מצבים כאלה אתמול, ואתלטיקו קיבלה לא פחות משמונה קרנות.

באשר למשחק ההתקפה, ניסה מרטינו להקנות לברצלונה סגנון מגוון יותר, ובשורה התחתונה נכשל בכך. במשחקים הגורליים, הצטיירה תמונה של אובדן דרך – השיטה הקודמת נפגמה, אבל החדשה טרם התגבשה. אתלטיקו הייתה שם תמיד כדי להזכיר זאת. העונה של בארסה החלה בשתי תוצאות תיקו נגד קולצ'ונרוס בסופר-קופה, המשיכה עם 0:0 בוויסנטה קלדרון באמצע העונה, הגיעה לשפל בהדחה בידי צ'ולו ברבע גמר ליגת האלופות, והסתיימה עם הלחץ העקר על השער של טיבו קורטואה אתמול.

בסך הכול, ספגה אתלטיקו שלושה שערים בלבד בשישה המפגשים מול ברצלונה, ולא הפסידה באף אחד מהם. זהו נתון חסר תקדים, והוא מוכיח מעל לכל ספק כי "מהפכת הגמישות" של המאמן הארגנטיני לא עבדה. ככל שהעונה התקדמה, כך נראתה בארסה פחות טוב במפגשים נגד אתלטיקו. בעוד סימאונה הפיק לקחים והשתפר, לא השכיל מרטינו לעשות זאת. התוצאה מדהימה במיוחד לאור העובדה כי ב-14 המשחקים הקודמים בין הקבוצות (כולל בעידן סימאונה) כבשה ברצלונה 51 שערים. ממוצע 3.64 כיבושים למשחק צנח העונה ל-0.5. כל מילה שתמצאו לכך תהיה אנדרסטייטמנט.

פרשנים רבים ביקרו אתמול את מרטינו על החלטתו להשאיר את צ'אבי על הספסל, אבל זו דווקא הייתה בחירה עם לא מעט הגיון. הרי אדריכל הטיקי-טאקה שותף בכל חמשת המשחקים הקודמים נגד אתלטיקו העונה, ונכשל. טבעי מבחינת מרטינו לנסות אופציות נוספות, וססק פברגאס, שספג העונה שריקות בוז רבות בקאמפ נואו, היה בין הטובים במחצית הראשונה, כולל המסירה שבנתה את השער של סאנצ'ס. בסופו של דבר, התברר כי ההימור של מרטינו לא עבד, אך לא על כך צריך לבוא אליו בטענות.

המאזן ההגנתי של אתלטיקו נהדר, כמובן, לא רק נגד ברצלונה. זו חוליית העורף הטובה ביותר בעולם כיום, ומחציתה יהיה במונדיאל – גודין נחוש לעשות היסטוריה עם אורוגוואי, וחואנפראן יהיה בסגל של ויסנטה דל בוסקה, גם אם מקומו בהרכב רחוק מלהיות מובטח. שני הכוכבים האחרים לא יהיו בחגיגה בקיץ. מירנדה, הבלם היציב ביותר עלי אדמות, שהוכיח ווינריות כאשר נגח את שער הניצחון בגמר הגביע אשתקד, לא זומן על ידי פליפאו סקולארי. הוא הותיר מחוץ לסגל גם את פיליפה לואיס, אחד המגנים השמאליים הטובים בעולם, שנתן אתמול עוד משחק לפנתיאון. אל תשכחו זאת בבואכם לנתח את כישלונה של ברזיל בגביע העולם הביתי שלה.

אתמול הצטרף אליהם שחקן נוסף. "אני בטוח שלואיס אראגונס היה איתנו בהגנה במחצית השנייה", אמר בהתרגשות סימאונה. אתלטיקו נלחמה גם למען גדול שחקניה ומאמניה בכל הזמנים, אשר הלך לעולמו בפברואר. לברצלונה היה, כמובן, מניע חזק הרבה יותר להעלאת מוטיבציה. מה יכול להיות טוב יותר מלזכות באליפות למען טיטו וילאנובה? מדהים לראות כיצד, לצד כל הטקסים לזכרו, לא תורגם האבל לרעב על המגרש. אם זה לא מספיק כדי להחזיר את האש לעיני השחקנים, הרי שדרוש שינוי אמיתי.

כעת מצפה לאתלטיקו גמר נוסף לזכרו של אראגונס, 40 שנה אחרי שלואיס חשב שניצח את באיירן מינכן בהארכה בגמר גביע האלופות, אך ספג שער שוויון והובס במשחק החוזר. הסטטיסטיקה של צ'ולו תעמוד הפעם למבחן רציני מול קרלו אנצ'לוטי, שועל גמרים מצליח בעצמו, אבל היא תגיע בידיעה שהכול אפשרי. במשך תשע עונות זכו רק שתי הגדולות באליפות ספרד, ואתמול אתלטיקו שמה לזה קץ. אם היא מסוגלת לעשות זאת, גם חלום ליגת האלופות אפשרי.