פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        ריקי היקמן, האס של בלאט

        בעוד שלכל השחקנים במכבי תל אביב יש חלופה מהספסל, ריקי היקמן שוב הוכיח לבלאט שהוא היחידי שיכול לייצר סל משום מקום. שי האוזמן על הג'וקר של הצהובים לפיינל פור, הסדרה הנהדרת של ירושלים מול חולון והדילמה הקטנה של הפועל תל אביב

        ריקי היקמן, האס של בלאט

        1. על פי מינהלת ליגת העל, נרשמה העונה היסטוריה כאשר אף אחת מסדרות רבע גמר הפלייאוף לא הסתיימה בסוויפ על האפס. במובן מסוים, נתון זה משמש המשך ישיר והגיוני לעונת המשחקים הסדירה, שהציגה בפנינו כדורסל מאוד מעניין ושקול מצד אחד. ומצד שני בינוני, מקרי ונטול השראה. וכל הדברים הללו לא צריכים לעניין את מכבי תל אביב, שעשתה את העבודה שלה וסגרה את כל העניינים בזמן, כדי להשאיר לעצמה ראש שקט לפני המפגש עם החריאפות.

        בעונה כזו של רכבת הרים (באנגלית זה נשמע הרבה יותר טוב ROLLER COASTER SEASON), יכול מאוד להיות שדווקא ההפסד של מכבי במשחק מס' 2 עזר לה להרים עצמה מנטלית ולהגיע למילאנו אחרי שתי תצוגות תכלית מרשימות במשחקים 3 ו-4. דיברנו על ג'ראלד רובינסון ועמית שמחון שהציקו לגוליית הצהוב בשני המשחקים הראשונים? לגבי רובינסון, לאחר שמכבי מנעה ממנו לקחת ולו שלשה אחת במשחק האחרון בנוקיה, הפעם היא חסמה לו את הדרך לצבע והכריחה אותו להפציץ 8 שלשות ששלחו את משחק ההתקפה של גלבוע לעזאזל. ושמחון? המדד המצטבר שלו ממשחקים 3 ו-4 היה קטן משמעותית ממדד היעילות שלו בכל אחד משני הראשונים.

        ריקי היקמן שחקן מכבי תל אביב (יותם רונן)
        אין עוד מלבדו. היקמן (צילום: יותם רונן)

        במקביל, בצד שבו מייצרים נקודות ולאחר היעדרות מטרידה, קיבל בלאט בחזרה בשני המשחקים שהתקיימו השבוע את האס ההתקפי שהביא אותו לפיינל פור היורוליג. את ריקי היקמן. כי בסופו של יום מסתבר שללא מעט שחקנים במכבי יש גיבוי כזה או אחר. הגיבוי של סופו, אלכס טיוס, נראה כבר הרבה זמן כפתרון שעמו היא משחקת הרבה יותר טוב. ואם אין את דווין סמית', אז בלו ופניני מגיעים להצלה. וכשאוחיון לא מתפקד, כפי שבדרך כלל קורה, אז האלטרנטיבה שלו מהספסל טובה בהרבה ממנו. אבל אם ריקי היקמן, שבדרך לא דרך הצליח למצב עצמו כשחקן היחידי שיכול לעשות יש מאין עבור דיוויד בלאט, מחליט להיעדר – אין למכבי שום חלופה. לנדסברג מוכשר אבל לא זוכה לשום אמון מהמאמן שלו (וכעת גם פצוע) והשוטינג הגארד הנוסף שהגיע בטיסת קונקשן מאוסטרליה דרך ברצלונה הפך מזמן לבדיחה לא מצחיקה.

        הייתה עוד קבוצה בסדרה הזאת, שהשיגה עבורה ועבור המאמן שלה בדיוק את מה שהם היו צריכים, כמו צה"ל אחרי עוד מבצע צבאי מוצלח. תמונת ניצחון, אפילו אם מדובר בתמונה חבוטה וחסרת חשיבות – ממשחק חבוט ונטול חשיבות. עכשיו אפשר רשמית להכריז על עונה אבודה כעונה מוצלחת. אולי זה יעזור במו"מ מול דני עטר.

        מכבי ת"א פירקה את גלבוע/גליל בדרך לחצי הגמר

        דייויד בלאט מוטרד מהמצב הפיזי של שחקניו

        קרלון בראון הפועל תל אביב מול כריסטופר ווטפורד הפועל אילת (ברני ארדוב)
        בטוחים שרק מכבי זו קבוצה של אמריקאים? הפועל (צילום: ברני ארדוב)

        2. הפועל תל אביב השאירה את העונה שלה בחיים לאחר וואחד תצוגה מול הפועל אילת. הקבוצה של קטש, אשר נראתה נכון לאתמול אחר הצהריים כמו הקבוצה החמה ביותר בשלולית, מצאה עצמה מול רמת התנגדות, אקטיביות וחוכמה שהזכירה זיכרונות אדומים שהפכו מעומעמים לאחרונה. כתבנו זאת פעם ונכתוב זאת שוב: הקבוצה השנייה של תל אביב שמחה מאוד על עצם ההעפלה לבית העליון של הפלייאוף. ואיך אומר מאמן עבר בכיר אצלנו? ובצדק. או שלא. כי להפועל תל אביב אין ממש מה לחפש במפגשים דו שבועיים מול מכבי תל אביב, ירושלים וחיפה. היא פשוט פחות טובה מהן בדי הרבה. ועכשיו, אולי אחרי שספגה בומבה נוספת שעזרה לה למצוא איזשהו באלאנס מנטלי, הצליחה הקבוצה של אדלשטיין לחזור לכדורסל המרשים אליו התגעגענו.

        מאחר שעמדנו במשימה והחמאנו לאלמנטים הקבוצתיים, אפשר עכשיו לאזכר את הסיבה האמיתית לניצחון של הפועל. הזרים שלה. ברשותכם, עכשיו עצירה מתודית.

        הפעם האחרונה בה הלכתי לראות משחק של נבחרת ישראל בכדורגל הייתה במרץ 2005, במשחק בית מול צרפת. השילוב בין האיצטדיון המאוס, הכדורגל המחורבן של אברם וחבורת העגלים שצרחה "תן לילד" בכל פעם שמישהו לא מסר לבניון היהלום ושהעשירה את אוצר המילים שלי בפנינים כמו "מקסור" (או אולי זה "מקצור"?) בכל פעם שהכדור היה אצל הנבחרת השניה (והלו, אני מאשדוד) הביאו אותי להחלטה שלעולם לא עוד. בכל מקרה, כשישראל השוותה לקראת הסוף מגול של וואליד באדיר, הכריזו העגלים שלידי שהגול לא נחשב. כי גולים של ערבים לא נחשבים.

        במעבר חד ולחלוטין לא קשור, מעניין אם מישהו בהנהלה של הפועל מרגיש שהניצחון על אילת לא נחשב מאחר שהוא הושג רק בגלל הזרים. הקבוצה הזאת, שהעמידה עצמה בראש החזית שמייללת ישראלים, ישראלים, ישראלים מעל כל מיקרופון רענן, ניצחה הפעם בזכות 77 נקודות של הזרים שלה. 3 יותר מכל הנקודות של אילת. אז מה אתם אומרים, הניצחון נחשב?

        הפועל תל אביב צימקה ל-2:1 מול הפועל אילת

        אדלשטיין: "אילת מזכירה את גליל של עונת האליפות"

        שחקן הפועל ירושלים יניב גרין (קובי אליהו)
        נותן עבודה. גרין (צילום: ברני ארדוב)

        3. הסדרה הכי טובה שיש לנו בינתיים מגיעה מגזרת ירושלים-חולון. הפייבוריטית מירושלים אמנם ניצחה כצפוי ועלתה ליתרון בסדרה, אבל עצם החזרה של חולון למשחק והיכולת שלה שלא להתפרק נותנים את התחושה שאולי הסיפור שם עדיין לא סגור. הסגולים שסיימו את הבית התחתון עם שלושה ניצחונות רצופים, כולל אחד מרשים במחזור הסיום מול היורדת לליגה השנייה, מראים דברים שלא ראינו במהלך השנה, ובטח שלא בצורה כזו עקבית.

        וזה בא לידי ביטוי קודם כל בהחלטות ההגנתיות של הקבוצה ובמחויבות למשחק ריצה. ומתוך ההחלטות הללו מקבלת הקבוצה של אלעד חסין סדרת משחקים מרשימה במיוחד של די.ג'יי קנדי, שבינינו? לא עשה רושם על אף אחד (למעט על הסקאוטרים שמכירים אותו מתקופות קודמות) עד לשלב הזה. אבל למרות זאת, הדרך היחידה שלה לחולל סנסציה מול קבוצה טובה ממנה (בהרבה) היא באמצעות שליטה בעמדת הרכז. היללנו רק לפני כמה ימים את התרומה של ריינולדס, סקוורר ויזרעאלי. אתמול במלחה הופיע רק גוני. ולבד הוא לא יכול להסתדר, בטח לא כשממול מגיע קיצ'ן ונותן 7 אסיסטים מול 2 איבודים בלבד, וכשההגנה של חולון לא מצליחה למצוא שום פתרון לרייט ודאנקן המצוינים. ואגב, לא בטוח שהפועל ירושלים טובה פחות כשפרחובסקי נעדר וגרין מקבל את הדקות שלו.

        הפועל ירושלים עלתה ל-1:2 מול הפועל חולון

        בראד גרינברג יודע מה ההבדל בין המשחק הזה לקודם

        שחקן מכבי חיפה מורן רוט (ברני ארדוב)
        כשהוא חוזר לחיים, חיפה נראית אחרת. רוט (צילום: קובי אליהו)

        4. ההתפרקות של נס ציונה ברבע האחרון מול חיפה עיוותה במידה מסוימת את לוח התוצאות הסופית, מאחר שבמשך שלושה רבעים המשיכה הקבוצה של דני פרנקו לאכול חצץ מול הטפירואים. ולמרות ההפרש המרמה, יש לנדב זילברשטיין לא מעט סיבות לדאגה. הראשונה שבהם נוגעת ליכולת של הקבוצה שלו לעצור את הגארדים שממול. במשחקים קודמים נדמה היה שהברקות ליהוק הגנתיות מצרות את צעדיהם של מורן רוט ושות' ומשתקות למעשה את המשחק של חיפה. לא אתמול.

        טיילר האניקאט, פרסטון נואלס וכו' לא הצליחו להכיל יותר את מורן רוט, שחזרתו לחיים מבשרת גם את היכולת של חיפה לצאת מהבונקר של הכתומים ולעשות דברים שנוחים להם בהתקפה. עם איבוד בודד וארבעה אסיסטים (ו-13 נקודות), הצטרף הפליימייקר הירוק לעוד משחק איכותי של טרנס רודריק ואפשר לדונטה סמית' להיות במוד של שחקן מגוון שעושה את מרבית הנזקים ליריבה דווקא באסיסטים וריבאונדים (8 ו-8). כדי לסגור עניין במגרש ביתי במיוחד שלא האיר להם פנים עד כה, יצטרכו השחקנים של פרנקו לקבל תרומה גם מאלה וגם מזה. ואגב, שמישהו יעיר לדונטה סמית' ש 2-9 מהעונשין בשני המשחקים האחרונים הם לא מספרים של MVP.

        מכבי חיפה עלתה ל-1:2 מול נס ציונה