גיא סטריק הוא הספורטאי הישראלי היחיד שמחזיק בשיא עולמי - 600 נקודות מ-600 במקצה 60 כדור שכיבה, הישג שצבר ב-2010 במינכן. עוד ברזומה: 4 גביעי עולם, 11 מדליות בגביעי עולם, אלוף אירופה ב-2005, השתתפות ב-4 אולימפיאדות. הוא סיים גם במקומות 4 ו-5 באליפות העולם, ואת מספר אליפויות ישראל שבהן זכה הוא לא מצליח לספור. כיום הוא עדיין מתחרה, אוטוטו יוצא לתחרות בפילזן, והוא גם מאמן את נבחרת ישראל. פרויקט העצמאות של וואלה! ספורט, רואים 6/6, גרסת הקליעה.
1. מתי שמת לב לרמת הדיוק שלך בענף?
"התחלתי בגיל 12 וחצי בירושלים. כבר אז ראיתי שאני יותר טוב מהחבר'ה שהגיעו איתי למועדון הקליעה. ראיתי שאני מגיע לתוצאות גבוהות יותר. בהתחלה אבא שלי הכניס אותי לכל העניין, דחף, עמד מאחוריי תמיד. לפני כן עוד הייתי בצופים ובכדורגל ובג'ודו, דברים שכל הילדים עושים, אבל שם לא הייתי מוכשר יותר מהאחרים. בכל ענפי הספורט הייתי בסדר ולא עילוי, ובקליעה ראיתי שאני מוכשר יותר מאחרים?.
2. ממה הדיוק מגיע - מכישרון או יותר מעבודה קשה?
"עם עבודה קשה אפשר להגיע לרמות גבוהות, להיות טוב בכל ענף, אבל לא להיות שייך לטופ העולמי. אם אין לך כישרון, אז עם כל העבודה הקשה שבעולם לא תהיה בטופ. כדי להצליח ממש, אתה חייב להיות מוכשר?.
3. מהי ה?צליפה? הכי טובה שלך בקריירה? הישג השיא הספורטיבי האישי שלך?
"יריתי אלפי יריות מושלמות, אבל הזכורות יותר הגיעו במאני טיים. ירייה אחת כזו הביאה לי למעשה את הניצחון הראשון שלי בגביע העולם, ב-97? במילאנו. עליתי לגמר מהמקום השלישי, ובמילאנו יש מטווח מאוד קשה, נושבות רוחות חזקות מאוד ואלה שמנצחים הם אלה שמנצחים עם הרוח. רוח חזקה מזיזה את הכדור ואתה צריך לעשות היסט, לכוון הצדה כדי לפגוע במרכז. בתחרות עצמה קלעים יכולים לחכות למצב רוח, אבל בגמר אתה מוגבל בזמן. עד הכדור התשיעי מתוך עשרה נשארתי במקום השלישי, ובכדור התשיעי התחלת לשמוע שאנשים יורים והקהל עושה קולות של אכזבה. כלומר, כולם ירו כדורים מאוד גרועים, בסביבות ה-8, שזה מאוד נדיר (הציון האופטימלי לכדור הוא 10.9). אמרתי לעצמי שאני חייב לקחת ריזיקה, לקחתי היסט מאוד מאוד גדול, לחצתי על ההדק, ובום - 10.8. עליתי למקום הראשון וניצחתי?.
4. ספר על אירוע שהכישרון הזה שלך אכזב אותך, על יום שדווקא היית ממש לא מפוקס.
?האכזבה הכי גדולה היתה בבייג'ינג. הפסדתי את הגמר האולימפי, לקחתי מקום 12 עם אותו מספר נקודות כמו של מקום שמיני. עשיתי 594 באותו יום, ו-595 לקח מדליה. בכדור לפני האחרון יריתי כדור בציון 9, וזה זרק אותי החוצה?.
5. האם יש לך טקס או מנטרה שעוזרים לך להתרכז לפני הביצוע?
"יש לי רצף פעולות שאני עושה לפני ירייה. אלה דברים שלא רואים מבחוץ. לשחרר את יד שמאל, לשחרר את כתף ימין, עבודה מסוימת על הנשימה, להגיע למטרה מכיון מסוים וקבוע תמיד, שחרור של כדור ופולו-ת'רו (להמשיך ללוות את הכדור). אני לא בכיוון של הפסיכולוגיה. מנסה שהחשיבה תמיד תהיה חיובית. זה לא תמיד מצליח, אבל כשאני מגיע לרמה גבוהה זה במצבים שאני נשאר בזמן הווה ולא חושב על העבר ולא על העתיד. רק בכדור שבקנה עכשיו. כשאני מצליח להיות במצב הזה, הביצועים תמיד ברמה גבוהה?.
6. מי היה המודל לחיקוי שלך בתחומך?
?האמת שלא היה לי מודל לחיקוי. מעולם לא הערצתי ספורטאי. יש הרבה ספורטאים שאני מעריך בכל מני ענפים, אבל לא היה אליל ילדות. תמיד ניסיתי ללמוד מספורטאים ברמה גבוהה, לשמוע בעיקר על דרך החשיבה שלהם ולנסות לקחת מהם דברים?.
7. האם לדעתך קיבלת מספיק הכרה על ההתמחות שלך?
?בוא נגיד כך - אני הרבה יותר מוכר בעולם מאשר בארץ. הרבה מאוד אנשים בעולם מכירים את השם שלי מאשר בארץ. הכרה? אצלנו בארץ אם אתה לא מדליסט אולימפי מאוד קשה לך לקבל הכרה. אני שיאן עולם ואלוף אירופה, אבל בארץ מה שמחשיבים בענפים האולימפים זה אך ורק מדליה אולימפית, שלצערי לא השגתי. לא חיפשתי את ההכרה. אני עושה את זה בשביל עצמי וגאה לייצג את המדינה. לשמוע את התקווה זה הדבר הכי מרגש שיש וזה תמיד גורם לדמעות בעיניים".
8. מי כרגע הצלף הכי טוב בתחום שלך, מבין הישראלים הפעילים?
"הקלע הבכיר בארץ זה סרגיי ריכטר. הוא יורה במקצה רובה אוויר עמידה".
9. מה הקושי הכי גדול בלהיות ספורטאי במדינת ישראל? מה הכי דחוף לשנות?
"עד גיל צבא המערכת מטפלת בך טוב. ברגע שהשתחררת, הכסף שספורטאי מקבל הוא לא מספק. תמיד צריך לעשות עוד משהו. בשום שלב בקריירה שלי לא הייתי מקצוען לחלוטין, תמיד הייתי חייב לעבוד מהצד. לא היתה לי הפריבילגיה של להיות רק ספורטאי, כמו המתחרים שלי מהעולם. 90 אחוז מהרמות הגבוהות הם מקצוענים. בהרבה מאוד ארצות לספורטאים האלה יש פנסיה. בסרביה, מדינה ענייה, כל ספורטאי שהיה מדליסט באליפות עולם או אולימפיאדה, וכל שיאן עולם, יש לו פנסיה מגיל 35 ועד סוף חייו - פנסיה בגובה 3 משכורות ממוצעות. האמריקאים כולם היו קצינים בצבא האמריקאי, גם במדינות מזרח אירופה התנאים של הקלעים טובים מאוד. הבעיה בישראל זה שאתה אף פעם לא יכול להשקיע את כל כולך".
10. לכבוד יום העצמאות ה-66 - מה אתה הכי אוהב או הכי פחות אוהב בתרבות הישראלית?
?אני אוהב את זה שאנחנו עם חם. עם מזמין פנים. בגרמניה או שוייץ לא ידידותיים כמו פה, הם אנשים קרים יותר. אנחנו עם שמח למרות שהחיים פה לא תמיד שמחים. רוב האנשים מרוצים ואפשר לראות את זה. אני מאוד נהנה להיות בחברה של ישראלים?.