וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

אפקט הדומינו: שגיא רפאל על סדרות הפלייאוף ב-NBA

שגיא רפאל

1.5.2014 / 15:15

הסדרה הארוכה והמתישה מול דאלאס מכריחה את סן אנטוניו להתרגל לעומס ושיטה שפחות מוכרים לה, והשימוש המוגבר של פופוביץ' בכוכבים עשוי לגרום לשחיקה שתגבה מחיר בהמשך. וגם: איך הארדן הורס ליוסטון והבעיה של ג'ייסון קיד. שגיא רפאל על סדרות הפלייאוף

פורוורד סן אנטוניו ספרס טים דאנקן (ימין) קולע מעל שחקן דאלאס מאבריקס ברנדן רייט (שמאל). GettyImages
ארוך מהמצופה. דאנקן/GettyImages

סן אנטוניו חייבת דם חדש

הסדרה בין סן אנטוניו לדאלאס הרבה יותר צמודה ממה שכולם חשבו, הרבה בזכות שחקני המשנה של דאלאס. דירק נוביצקי נשמר היטב, ועד המשחק הלילה לא קלע יותר מ-19 נקודות. האחוזים שלו בסדרה נוראיים, ויש לו שלשה אחת בלבד מהמשחק השני. מונטה אליס, לעומתו, קולע את מנת הנקודות שלו, אבל למעט המשחק השלישי הוא עושה את זה באחוזים רעים. עצירה של השניים האלה הייתה אמורה לתת לספרס את הניצחון בכל משחק, אלא שריק קרלייל מוצא אוצרות על הספסל שלו. וינס קרטר, שבגיל 37 נזכר להפוך לשחקן קלאץ', דווין האריס שפתאום מוצא את הקרסוליים שלו בריאים, ואפילו דואן בלייר שרוצה להוכיח לספרס שטעו כששחררו אותו.

שחקני המשנה של דאלאס עושים את כל מה שציפינו לראות משחקני המשנה של הספרס. אולי בגלל שבזמן שהאריס, קרטר ובלייר מקבלים דקות משמעותיות, הרוטציה של הספרס התקצרה, והדקות של שחקני המשנה ירדו. פופוביץ' יודע שבפלייאוף הכוכבים מנצחים, ואחרי שכל העונה נתן להם המון דקות מנוחה, הוא נותן להם דקות משחק רבות עכשיו. למעט המשחק השני שנגמר בתבוסה, שאר המשחקים היו צמודים, ובמשחק צמוד, אתה רוצה את השחקנים הטובים שלך על הפרקט. למעט המשחק השני שנגמר מוקדם, דאנקן מגרד את ה-38 דקות משחק. מאנו מקבל 6 דקות יותר, והלילה גם פארקר עבר את ה-37, למרות הפציעה ממנה הוא סובל. לסדרה ארוכה כזאת יש מחיר והוא שחיקת הכוכבים הלא-ממש-צעירים של הספרס ודחיקת שחקני הספסל לאחור.

טוני פארקר: שיחקתי על האדרנלין של לידת בני”

טורונטו שרדה קאמבק, סן אנטוניו שרדה את קרטר

להילחם או למכור: האפשרויות שעומדות בפני סטרלינג

מייק דאנטוני התפטר מלוס אנג'לס לייקרס

טיאגו ספליטר( מימין), סן אנטוניו ספרס, מול דירק נוביצקי, דאלאס מאבריקס. AP
דאלאס מאלצת את פופ לתת יותר מדי מנוחה לשחקני הספסל שלו/AP

הדקות של בלינלי, מילס, גרין, וחבריהם הצטמצמו, וקשה להם יותר להשפיע על המשחק כמו שעשו בעונה הרגילה. וכאן גם המקור לחריקות של הספרס בתחילת הפלייאוף. הם מתרגלים לרוטציה, לעומס, לשיטה החדשה. הכדור נמצא הרבה יותר בידיים של מאנו, פארקר, ודאנקן שייקחו את ההחלטות החשובות אבל למעט המשחק הראשון הם עדיין לא חיברו משחק טוב משותף. טוני פארקר משחק בהילוך שני ולא מנצל את היתרון שיש לו על קלדרון. הפציעה הקלה ממנה הוא סובל משפיעה על איכות המשחק שלו, ועל האחוזים. טים דאנקן יעיל כהרגלו, אבל לא מספיק מורגש במשחק. מאנו מזכיר את ימיו הגדולים, ופופוביץ' מפקיד בידיו את ההחלטות החשובות ברבע הרביעי. גם בגיל 37 מאנו יכול לנצח משחקים עבור הספרס, אבל לא סדרה שלמה. קאווי לאונרד משחק טוב, אבל עדיין לא עומד בציפיות שבנה בפלייאוף שעבר. דני גרין בינתיים חושך.

הסדרה עוברת לדאלאס למשחק 6, ופופוביץ' ישמח מאוד לסגור אותה שם. היא מתארכת מעבר לציפיות, והדבר האחרון שהוא ירצה זה להגיע לסדרה מול הרגליים הצעירות של פורטלנד (או יוסטון) בלי מנוחה בכלל. הוא ינסה לפתוח את המשחק חזק, כדי לגמור אותו מוקדם. זה יאפשר לו עוד קצת מנוחה לכוכבים, ואולי להכניס עוד שחקנים לעניינים. קרלייל יקווה שהמשחק הלילה יסמן את ההתעוררות של נוביצקי, ויחפש שוב את הג'וקר שישים אותו חזק בעמדת ניצחון. דאלאס מתחו את הספרס מעבר למה שציפו מהם. שימוש של פופ בקצת יותר רגליים טריות יגמור אותה כבר במשחק 6.

sheen-shitof

הסוד? שחיית חתירה

ביקור קצר בבריכה שינה לי את החיים - וגם לכם זה יקרה

בשיתוף TI SWIM
גארד סן אנטוניו ספרס  טוני פארקר (ימין) מול פורוורד דאלאס מאבריקס דירק נוביצקי (שמאל). GettyImages
הספרס חייבים לגמור את זה בשישה משחקים/GettyImages

יוסטון לא יכולה לחכות יותר להארדן

אחרי ששלושה מארבעת המשחקים האחרונים הסתיימו בהארכה, הלילה ראינו משהו חדש בסדרה. יוסטון אמנם לא ברחה בשום שלב במשחק, אבל שלטה ברובו כשהיא מובילה בפער של 5-10 נקודות. זה קרה בעיקר הודות לזה שהיא הצליחה סוף סוף לעצור את למרקוס אולדרידג'. השחקן שעמד על ממוצע של 35 נקודות למשחק בסדרה, הסתפק הלילה ב-8 בלבד, ב-3 מ-12 מהשדה. זה קורה, כי יוסטון נזכרה סוף סוף לשמור. היא מגבילה את הבלייזרס ל-43% מהשדה, ולא צריכה ניסים ושחקני די ליג שיצילו אותה.

זה עדיין לא אומר כלום על הסדרה. יוסטון הגיעה עם הגב לקיר, ופורטלנד ידעה שיש לה שלוש הזדמנויות לסגור את הסדרה, אחת מהן בבית. הלחץ כולו על הרוקטס. הם לא יצליחו להחזיק את אולדרידג' על מספר נקודות כזה פעם נוספת, אבל זה לא אומר שאפשר להפסיק לשמור. מצד שני הם יצטרכו התעלות בחלק ההתקפי, ושהגארד עם הזקן סוף סוף ייתן משחק שלם. ג'יימס הארדן עומד על 41 מ-118 מהשדה בסדרה. 34% עלובים, וחוסר יכולת להוביל את הרוקטס. הוא קלע 12 שלשות מ-48 ניסיונות, ו-25 נקודות שהוא קולע במשחק בסדרה, הם פשוט עדות עלובה לשחקן שזורק המון. דווייט הווארד בינתיים מצוין, כך שכל האחריות במקרה של הפסד בסדרה תהיה על הארדן (ומקהייל כמובן).

גארד יוסטון רוקטס ג'יימס הארדן (ימין) קולע מעל שחקן פורטלנד טרייל בלייזרס ווסלי מתיוס (שמאל). GettyImages
מספרים עלובים לשחקן ברמתו. הארדן/GettyImages

כמו אצל סן אנטוניו, גם יוסטון עשתה שינויים גדולים בכניסה לפלייאוף. קיצרה דרסטית את הרוטציה (עמרי כספי הוא אחד הקורבנות), ונאלצה לוותר על השילוב של טרנס ג'ונס והווארד כדי להתמודד עם אולדרידג' (יש להם מזל שאשיק על הספסל). במשחק 3 ומשחק 5 הם התחילו לראות את השינויים מניבים ניצחונות. זה עדיין לא גמור. הסדרה תמשיך להיות מותחת. במשחק הבא נדע האם השינויים וההתאמות לא התחילו מאוחר מדי עבור יוסטון.

פורוורד פורטלנד טרייל בלייזרס למרקוס אולדרידג'. GettyImages
הרוקטס נאלצו להתאים את עצמם אליו. אולדרידג'/GettyImages

התסריט שברוקלין חייבת לכתוב

ברוקלין כבר נראתה בשליטה על הסדרה, אלא שטורונטו מוכיחה בינתיים שאפשר לצבור ניסיון פלייאוף בתנועה. המשחק הלילה הוכיח שאפשר גם לעשות טעויות ולא לשלם עליהם. הראפטורס איבדו 26 נקודות יתרון ברבע הרביעי, ועדיין יצאו מנצחים. המהלך האחרון היה קומדיה של טעויות. גם המסירה של בלאץ' שעשתה חצי, אבל הנגיעה של ואלנצ'יונאס בכדור שזרק דרון וויליאמס מחצי מגרש היא טעות שהייתה יכולה לעלות לראפטורס ביוקר.

הנטס היו מאוכזבים מההפסד הלילה, אבל צריכים להיות מאוכזבים מההפסד במשחק הקודם. הלילה בטורונטו, הם עלו לרבע הרביעי בפיגור 22, וניצחו אותו 24:44. במשחק 4 הם עלו לרבע הרביעי במצב של שוויון וקלעו רק 12 נקודות (12:20 לטורונטו ברבע). הבעיה העיקרית של ג'ייסון קיד היא שהוא מתקשה לחבר משחק טוב של כולם. במשחק הראשון זה הצליח. ג'ו ג'ונסון היה הקלע המוביל, דרון וויליאמס היה אגרסיבי, ופול פירס היה אחראי על הקלאץ'. בהפסדים וויליאמס לא יעיל, ופירס או ג'ונסון נעלמים. הלילה ג'ונסון היה גדול עם 30, פירס סיים עם 10 נקודות ו-5 איבודים. במשחק 4 פירס קלע 22, אבל ג'ונסון קלע רק 7 ב-41 דקות.

שחקן ברוקלין נטס דרון וויליאמס (שמאל) עם מאמנו ג'ייסון קיד. GettyImages
לא מתליח לחבר. קיד/GettyImages

טורונטו מצדה באה לנשוך לבעוט ולשרוט. קייל לאורי מוכיח את גדולתו. דמאר דרוזן התגבר על הרעידות מהמשחק הראשון ולא יורד מ-20 נקודות. טרנס רוס חושך, אבל זה בעיקר בגלל שגרייביס ואסקז גונב לו את כל הדקות. מול שני הרכזים של הנטס, ליווינגסטון ו-וויליאמס, קייסי מעדיף לעלות עם שני רכזים משלו, לאורי ו-ואסקז. הכוח של לאורי מאפשר לו לשמור על וויליאמס, והגובה של ואסקז מאפשר לו להתמודד עם ליווינסטון. דרוזן עובר ל-3. שחקן נוסף שכבש דקות רבות הוא פטריק פטרסון. זה לא מקרי שהשניים שהגיעו מסקרמנטו באמצע העונה, מוצאים את החיבור שלהם בפלייאוף.

הסדרה עוברת למשחק 6 בברוקלין. מן הסתם שתי הקבוצות יצאו מאוכזבות מהמשחק הלילה. טורונטו מאיבוד היתרון, והנטס מחוסר היכולת לנצח את המשחק. ברוקלין תשחק עם הגב לקיר, אבל הניסיון והביתיות יחזירו אותה קרוב לוודאי לטורונטו למשחק שביעי בו הכול יכול להיות. לטורונטו למשחק 7, שם הכול יכול לקרות. ברוקלין חותמת על תסריט כזה.

קייל לאורי, טורונטו רפטורס, ג'ו ג'ונסון, ברוקלין נטס. GettyImages
מאץ' טוב מול ברוקלין. לאורי/GettyImages

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully