ב-24 באפריל, ערב משחקה של באיירן מינכן במדריד מול ריאל במסגרת חצי גמר ליגת האלופות, ביקר שוער העבר ספ מאייר במוזיאון של ברצלונה. כמה מאנשי המועדון הקטלאני התלוו אל הסיור של מי שהגן 686 פעמים על שערה של באיירן מינכן וכיכב גם בנבחרת גרמניה, ושמעו כי הוא נמצא במסע של חודש ברחבי ספרד ומתכנן לסיים אותו ב-24 במאי, בגמר ליגת האלופות בליסבון השכנה, מתוך אמונה שגם באיירן תהיה שם. מאייר הודה לקטלאנים על האירוח והוסיף: "תודה לברצלונה שנתנה לנו את פפ גווארדיולה. אני מאמין שהוא יביא אותנו לגמר. כמוהו, גם אני מעולם לא הפסדתי בברנבאו. אני חושב שבאיירן תנצח 0:2".
מאייר התגלה כמהמר לא ממש מוצלח. עוד באותו לילה, חברו הטוב פרנץ בקנבאואר כבר השחיז סכינים, הוביל את גל הביקורות נגד גווארדיולה והעלה תהייה: האם זו באיירן מינכן או בעצם ברצלונה במסווה? מה שמשחק אחד יכול לעשות. כעת לא רק התואר האירופי של באיירן מונח על כף המאזניים, אלא כל פילוסופיית הכדורגל של גווארדיולה בעיני הגרמנים.
גווארדיולה ואנצ'לוטי התנצחו, באיירן תחזור מפיגור מול ריאל (21:45, ער' 2)?
צריך לזכור, גווארדיולה נכנס לסיטואציה כמעט בלתי אפשרית בבאיירן מינכן. הוא חתם על חוזה לשלוש שנים באלופת גרמניה כבר ב-16 בינואר אשתקד, ובחלוף ארבעה חודשים וחצי ראה את יופ היינקס פורש ומוריש לו קבוצה שזכתה בטרבל. ומה כבר אפשר להעניק לזו שיש לה הכול? אז המאמן הקטלאני ניסה לשלב בין הפילוסופיה אותה ינק מצעירותו לבין הסגנון הדינמי של באיירן, וזה הצליח מעל המשוער. הבווארים שברו שיא אחר שיא, הניפו את צלחת האליפות בגרמניה כבר בחודש מרץ (האליפות המוקדמת בתולדות הבונדסליגה), עלו לגמר הגביע וכן לחצי גמר ליגת האלופות. טרבל שני ברציפות? הישג כזה יאפיל על זה של העונה שעברה. אלא שלשם כך, גווארדיולה חייב לנטרל את המוקש הנוכחי. כי עכשיו, לראשונה מאז משחק הבכורה שלו כמאמן באיירן, גווארדיולה ניצב תחת לחץ אמיתי. ורבים רק מחכים לרגע שייפול.
האובססיה שלו למשחק המסירות ולהנעת כדור אסתטית, הוציאה לא מעט אנשים מדעתם. כבר בעונת הפרידה מברצלונה היו אנשים שקראו לכדורגל שלו "צפוי עד כאב". ארסן ונגר הגדיר את הטיקי-טאקה כסגנון "סטרילי", אבל פפ לא התייאש גם כשהגיע לבאיירן מינכן. הוא שמר על משחק הלחץ ועל ההסתמכות הניכרת באריאן רובן ופרנק ריברי המאיישים את האגפים (באיירן עם 20.4 דריבלים למשחק הכי הרבה בליגות הבכירות באירופה), אך במקביל ערך שינויים קוסמטיים בשיטה ובעמדות בהן הציב את השחקנים (פיליפ לאהם בקישור, ראפיניה מגן ימני) כדי לאפשר לקבוצה להחזיק יותר בכדור.
ואכן, באיירן הפכה לקבוצה בעלת אחוזי השליטה הגבוהים באירופה, עם 71.3 אחוזים (לעומת 63 אשתקד) ותסכלה את היריבות כי הכדור כל הזמן ברגליה. כמו ברצלונה המפורסמת של פפ. לעומת זאת, ובניגוד מוחלט לקיבעון שלו בקטלוניה וההתעקשות על סגל מצומצם, גווארדיולה שינה עורו בבאיירן בכל הקשור לרוטציה. הוא הפך לחסיד השינויים, כשבמהלך 50 משחקיו הראשונים ערך לא פחות מ-173 שינויים בהרכב ממוצע של יותר משלושה למשחק. כולם היללו אותו על חלוקת הדקות בין השחקנים. המאמנים היריבים לא ידעו מהיכן תבוא הצרה. באיירן נראתה בלתי ניתנת לעצירה.
כבר בנובמבר, אחרי שבאיירן מינכן שברה את שיא המשחקים ללא הפסד בבונדסליגה, נשיא המועדון אולי הנס חגג: "בעונה שעברה הייתה לנו סופר קבוצה. עכשיו יש לנו סופר-סופר-סופר קבוצה, ופפ הוא הסיבה לכך. אין ספק שתחתיו באיירן טובה יותר". גם השחקנים התמסרו כליל לגישה החדשה והרעיפו מחמאות על המאמן החדש, והאוהדים כמובן שמחו לראות את הקבוצה ממשיכה מאותה נקודה בה עצרה בעונה שעברה.
לעומתם, נשיא הכבוד בקנבאואר, שכבר בקיץ טען שגווארדיולה גונב את כל הפוקוס מהשחקנים ולא ממש תמך במינוי שלו, חיכה בפינה לרגע המתאים. במשך כמה חודשים לא הייתה לו הזדמנות. הוא תקף את המאמן הקטלאני פעמיים במהלך שלבי הנוקאאוט של ליגת האלופות, כשבין שני המקרים הגיעה הדעיכה הטבעית בליגה (אחרי הזכייה באליפות) והוסיפה לו עוד שמן למדורה.
אחרי ה-1:1 הביתי מול ארסנל, "דר קייזר" הזהיר: "באיירן תהיה בלתי ניתנת לצפייה, כמו ברצלונה. הם ימסרו את הכדור עד קו השער של היריבה, ואז שוב אחורה". הערב המתסכל בברנבאו, בו באיירן הגיעה למצב מסוכן אחד בלבד מול שערו של איקר קסיאס, גרם גם לאוהדים להביע דעתם נגד משחק המסירות ואפשר לבקנבאואר להעביר הילוך. "שיחקנו בצורה משעממת", התלונן. "מעולם לא ראיתי את ריאל מתגוננת כל כך טוב, אבל באיירן הקלה עליה. החזקה בכדור לא שווה כלום אם היריבה שלך מגיעה למצבים הטובים יותר. אנחנו צריכים להגיד תודה שחוזרים למינכן רק עם 1:0". מבקרים נוספים כמו אוליבר קאן תרמו את חלקם, והדיון סביב גווארדיולה הפך לנושא החם.
הביקורת הרבה בעקבות הנעת הכדור המייאשת במדריד (נתון מדהים שמספר את הסיפור: 22:78 לבווארים באחוזי ההחזקה בכדור במחצית הראשונה), פתחה מחדש את סוגיית "ברצלונה או באיירן". כשהכול התנהל בצורה חלקה, השיאים נופצו והניצחונות זרמו, אף אחד כמובן לא הלין. אבל ברגע שבאיירן נתקעה, הסגנון של גווארדיולה עמד במוקד. כי בברצלונה חיו על השיטה והיו מוכנים ליפול איתה על חרבם, כפי שקרה לגווארדיולה בהדחות בחצי גמר ליגת האלופות בידי אינטר (2010) וצ'לסי (2012). בגרמניה, לעומת זאת, טענו אחרי ההפסד לריאל ש"באיירן עלולה להפוך לקורבן הראשי של סגנון המשחק שלה". באופן טבעי לגמרי, ההזדהות של באיירן עם הפילוסופיה של פפ פחות כנה.
גם גווארדיולה עצמו מבין זאת. "אני מודע לכך שאני מנסה משהו שונה", הגיב המאמן למטח הביקורות. "כאן בגרמניה אוהבים את הדרך שבה ריאל מדריד שיחקה נגדנו, את סגנון ההתקפות המתפרצות של דורטמונד. אבל באיירן שכרה אותי, את הכדורגל שלי. אני מעריך שליטה בכדור וחייב למצוא את האיזון המושלם בין הרעיונות שלי לתרבות הכדורגל בגרמניה. כולם מדברים על התוצאה והיא כמובן בלתי ניתנת לערעור, אבל אנחנו שלטנו במשחק לכל אורכו והפגנו עוצמה. אני מרוצה. עכשיו אני אפילו יותר אופטימי מאשר הייתי לפני המשחק הראשון".
חרף האופטימיות של גווארדיולה, באיירן שוב חשפה פגיעות מול יריבה מהטופ האירופי. למעשה, מתוך 11 משחקים העונה מול קבוצות איכותיות (דורטמונד, צ'לסי מנצ'סטר סיטי, ארסנל, מנצ'סטר יונייטד וריאל מדריד) באיירן ניצחה רק בארבעה מקרים. דורטמונד, שניצחה את באיירן בסופרקאפ וגם בליגה באליאנץ ארינה, הדגימה עד כמה המתפרצות המהירות יכולות להזיק לבווארים. קרלו אנצ'לוטי הימר על דרך דומה והשאיר לשחקני באיירן את הכדור כדי שיניעו עצמם לדעת. כעת כולם ממתינים לתגובה של גווארדיולה. בעיצומם של ימים אמוציונליים בעקבות מותו של טיטו וילאנובה, מי שהיה חברו הטוב ויד ימינו בברצלונה, מאמן באיירן דבק באג'נדה שלו. איתה הוא גם מקווה לנצח.
