המצטיינים
דווין סמית':
אחד השחקנים הטובים של מכבי תל אביב העונה הוא שחקן שנמצא בירידה מאז החלקים הראשונים של העונה. סמית' סחב את מכבי הבינונית על גבו לאורך רוב העונה עם הצגות בוילנה, בקובנה, נגד גלאטסראיי בחוץ ונגד ריאל מדריד בבית. לצד כל הנתונים הללו, מקבלים שחקן שהוא סלע הגנתי לאורך רוב העונה. חוסר היציבות שלו והיכולת האנמית שלו בהצלבה מונעות ממנו לקבל ציון גבוה בהרבה, אך את כל הדברים הרעים צריכים לקחת תחת העובדה שסמית' סוחב פציעה בברך שתחייב אותו לעבור ניתוח בקיץ. כשלוקחים את המגבלה הזאת, מקבלים עונה טובה מאוד נוספת של הפורוורד הנהדר.
ציון: 7
ריקי היקמן:
לאורך רוב העונה ההרגשה סביב ריקי היקמן הייתה שהוא נמצא בירידה לעומת העונה הקודמת, אך המספרים שלו נשארו פחות או יותר זהים. הגארד שמסיים הקיץ את חוזהו במכבי תל אביב רשם כמה משחקים נהדרים לאורך העונה, אבל שמר על יציבות ולמעט שני משחקים לא טובים, נגד הכוכב האדום בחוץ וצסק"א מוסקבה בבית, שמר על רמה די סבירה. היקמן שלישי ביורוליג ב-Clutch Perfomance, נקודות בדקות האחרונות במשחקים שנגמרים עד 5 הפרש, ואם כל הנתונים הללו לא הספיקו להרשים, אז ההצגה שלו נגד מילאנו במשחק החוץ עשתה את העבודה.
ציון: 7
דיוויד בלו:
עונת הפרישה הצפויה של דיוויד בלו תיזכר כעוד עונה נהדרת, אבל עם הרגשה קלה שניתן היה לעשות יותר. אין ספק שבמשחקים שבהם בלו היה מצוין, נגד פנאתינייקוס וקובאן בבית בסיבוב הראשון, נגד באיירן מינכן וגלאטסראיי בבית בסיבוב השני, ובמשחק השלישי נגד מילאנו, הצהובים קיבלו תרומה שלא יכלו להסתדר בלעדיה. למרות זאת, בחלק גדול מהמשחקים, בעיקר בתחילת הטופ 16, קיבלנו אותו בגרסה קצת פחות טובה, סבירה בהחלט, ככל הנראה גם בגלל הגיל המתקדם.
ציון: 6.5
אלכס טיוס:
אם היינו מחלקים ציונים החל משלב הטופ 16, הציון של טיוס היה נושק ל-8 והוא היה השחקן המצטיין של מכבי תל אביב, אבל אי אפשר לנתח את החלק הראשון של העונה. המתאזרח של מכבי תל אביב היה הבחירה השלישית בעמדת הסנטר של דיוויד בלאט, אבל אז שון ג'יימס נפצע והוא נשלף למשחק החוץ בבלגרד בשלב הבתים הראשון, והשאר היסטוריה. טיוס רשם שישה משחקים בספרות כפולות, שלושה דאבל דאבל בטופ 16 וכמה חסימות והאלי הופים שבמכבי תל אביב לא ישכחו לעוד זמן רב. אין ספק, ההפתעה הגדולה של העונה הנוכחית.
ציון: 6.5
עשו את שלהם
סופוקליס שחורציאניטיס:
על פניו, המספרים של סופוקליס שחורציאניטיס - 9.8 נקודות ו-2.7 ריבאונדים, הם יוצאים מן הכלל לסנטר שמשחק רק 14.4 דקות בממוצע למשחק. הבעיה היחידה, והגדולה מאוד, של סופו היא העייפות והעובדה ששלוש פעמים בלבד העונה הוא חצה את גבול 20 הדקות, גם בשל הנטייה שלו לבצע עבירות, וגם בשל העייפות שלו. סופו נוטה להיפצע, אבל גם נוטה להופיע במשחקים חשובים, כפי שעשה בניצחון על קובאן אליו עלה עם פציעה ברגל, וברוב ההזדמנויות היה יוצא מן הכלל. אם היה יודע להחזיק עוד 5 דקות של כדורסל בממוצע עונתי, הוא היה יכול להיות המצטיין של הצהובים.
ציון: 6
גיא פניני:
בדיוק כמו טיוס, גם גיא פניני נדחק לספסל של מכבי תל אביב והיה נדמה כי המעמד שלו קרוב לשפל חדש, אלא שאז הגיע משחק הליגה נגד אילת בו נשלף מהספסל בעצתו של שמעון מזרחי, והוקפץ לעמדת השחקן השישי-שביעי. פניני רשם תקופה נהדרת במהלך הטופ 16: 17 נקודות נגד גלאטסראיי, 15 נקודות בהפסד במדריד, אבל לקראת רצף ההפסדים של הצהובים הוא נחלש, וגם בהצלבה נגד מילאנו הוא לא היה בשיאו. בסופו של דבר הוא רשם עונה טובה, הרבה יותר טובה מאיך שהיא נפתחה, אך לא יותר מכך.
ציון: 5.5
טייריס רייס:
בניגוד לסיטואציה של גיא פניני ואלכס טיוס, הרכז שהגיע מבאיירן מינכן קיבל דקות לא פחותות מדיוויד בלאט לאורך כל העונה, ולאורך כל השלב הראשון פשוט לא תפקד. רייס לא הזכיר את הרכז הנהדר שהוא היה אמור להיות, ניהל את המשחק בצורה רעה, ואיבד את מקומו בחמישייה ליוגב אוחיון. אבל ככל שהתקדמה העונה רייס הציג משחקים יותר טובים, נגד ז'לגיריס בחוץ ובבית, נגד באיירן מינכן בחוץ ובעיקר בשלב ההצלבה נגד מילאנו. המספרים שלו בטופ 16 כבר היו דומים יותר לשחקן הדומיננטי שהוא היה אמור להיות, אך המכלול לא עמד בציפיות.
ציון: 5.5
טעון שיפור
יוגב אוחיון:
ליוגב אוחיון לא הייתה עונה רעה במכבי תל אביב, אבל גם ממש לא עונה טובה. אחרי שפרשת המעבר לקובאן נפתרה היה נראה כי הרכז הישראלי יוכל להתרכז בשקט בכדורסל, אבל מלבד ארבעה משחקים, בהם קלע בספרות כפולות, הוא לא הצליח להביא את היכולות ההתקפיות שלו לידי ביטוי ביורוליג, בעוד בליגה הוא רשם עונה די טובה. עיקר הבעיה של אוחיון היא הימצאותו של רכז נוסף בסגל, שנגס לו בדקות, ושנתן לדיוויד בלאט אלטרנטיבה לגביו. העונה הזאת היא הפחות טובה מהשלוש של אוחיון במדים הצהובים, ואם לא ישתדרג בעונה הבאה, ייתכן שהקדנציה שלו במכבי תתקרב לסופה.
ציון: 5
ג'ו אינגלס:
האוסטרלי הראשון בתולדות מכבי תל אביב פתח את העונה בצורה יוצאת מן הכלל עם 13.2 נקודות בממוצע בחמשת משחקיו הראשונים ביורוליג, אך מאז נדם קולו. אינגלס המשיך לקבל אשראי נרחב מבלאט עד לתחילת הטופ 16, אך מאז מספר המשחקים בהם היה לאחד השחקנים הבולטים הלך ופחת. הקליעה של האוסטרלי נשארה סבירה ביותר, אך הפסיביות שלו במשחק של מכבי גרמה לכך שהצהובים לא יבכו על העזיבה הצפויה שלו בסיום העונה. הציון שלו היה נמוך בהרבה, אם לא פתיחת העונה הנפלאה.
ציון: 4.5
סילבן לנדסברג:
19 משחקים שיחק העונה המתאזרח שהגיע ממכבי חיפה, כשמספר הדקות הכללי שלו נמוך יותר ממה שקיבל בעונה שעברה. לנדסברג היה מחוץ לרוטציה של בלאט ביורוליג בסיבוב הראשון, למרות משחקים לא רעים בויטוריה בחוץ ונגד ויטוריה בבית. לקראת אמצע הטופ 16, אחרי המשחק הנהדר שלו בגמר גביע המדינה, הוא קיבל יותר הזדמנויות, והחזיר עם משחק טוב נגד באיירן מינכן. בסופו של דבר הגארד-פורוורד קיבל מעט מדי הזדמנויות מהמאמן, וגם כשקיבל אותם, לא תמיד היה בשיאו. לגביו תמשיך להישאל השאלה - האם הוא נראה לא טוב כי הוא לא מקבל מספיק דקות משחק, או להיפך?
ציון: 4.5
גם היו שם
שון ג'יימס:
פתיחת עונה מדהימה הייתה לשון ג'יימס שקלע 11.3 נקודות והוסיף 4 ריבאונדים בשלב הבתים הראשון, אלא שהפציעה בגב הכריעה אותו וגמרה לו את העונה כבר אחרי עשרה משחקים. קשה לדעת לאן העונה של מכבי תל אביב, ובין היתר של אלכס טיוס, הייתה מתפתחת אילולא הפציעה שהשביתה את הסנטר שלה.
אנדריאה ז'יז'יץ':
הסנטר שהגיע באמצע הטופ 16 כדי להחליף את ג'יימס רשם משחק פתיחה סביר נגד גלאטסראיי, והציג הגנה לא רעה נגד ז'לגיריס קובנה. חוץ מזה לא קיבל דקות, כנראה שבצדק, ולא השפיע יותר מדי על העונה של מכבי.
ג'ייק כהן:
ארבעה משחקים בלבד קיבל המתאזרח האמריקאי מדיוויד בלאט לפני שנשלח למכבי ראשון לציון. כהן הוא שחקן מוכשר שלא הוכיח את זה עד עכשיו, וספק אם תהיה לו הזדמנות לכך בעתיד.
בן אלטיט וארד הררי:
השחקנים שחוק הצעירים גרם למכבי תל אביב להחזיק בסגל. קיבלו 7 דקות במצטבר, ולא קלעו נקודות. שני שחקנים מוכשרים מאוד, שבשלב הזה של הקריירה שלהם לא מתאימים ליורוליג או למכבי תל אביב.
המאמן
דיוויד בלאט:
הציונים שחולקו לשחקנים של מכבי תל אביב והמקום שהקבוצה נמצאת בו, די מספרים את כל הסיפור. הסגל של מכבי תל אביב לא כולל כוכבים גדולים כמו בשנים הקודמות, אין לרשותו של דיוויד בלאט את שרונאס יאסיקביצ'יוס, וויל סולומון, ואפילו לא את ג'רמי פארגו או קית' לנגפורד. מכבי תל אביב הנוכחית היא אחת הקבוצות האפורות שהמועדון הזה ידע מאז סוף שנות ה-90, ובסופו של דבר היא מוצאת את עצמה בפיינל פור של היורוליג. בלאט כבר היה על תקן מאמן מתנדנד אחרי פתיחת העונה הלא טובה בליגה, אבל ההצלחות ביורוליג גרמו לו לשרוד ולהריץ את המכונה המשומנת והאגרסיביות שלו עוד משחק ועוד משחק עד ההגעה המרשימה לפיינל פור. ייתכן מאוד שבעוד כמה שנים לא יזכרו מי שיחק או מי היה טוב במכבי תל אביב בעונת 2013/4 כשהצהובים הגיעו לפיינל פור, אבל בטוח שיזכרו מי אימן את הקבוצה. דיוויד בלאט חתום בגדול על העלייה לפיינל פור הזה, וכעת הצהובים יתעסקו בשאלה האם להמשיך עמו את החוזה, או לסיים את ההתקשרות בין הצדדים.
ציון: 8
