מכבי תל אביב בפיינל פור: חמשת הרגעים המכריעים העונה

עם נקודת פתיחה עגומה לעונה, שכללה הפסדי ליגה בחולון ומפלה בויטוריה, מכבי תל אביב ייצבה את השורות עם שני ניצחונות בית, אבל יומיים לפני הביקור בקובאן היא רשמה עוד מעידה בנס ציונה, והחרב הייתה מונחת על צווארה בשלב מוקדם מהרגיל. אלא שדווקא אז, בזמן שהמדינה שלה סעדה את ארוחת השבת, הכול פתאום התחבר לה. ג'ו אינגלס נראה פתאום כמו רכש מבריק, ריקי היקמן הריץ את חבריו לשורת מתפרצות נהדרת, וההגנה הצהובה סוף סוף נראתה כמו שבלאט היה רוצה. הרוסים השאפתניים, שאז עוד נראו כמו יריבים מאיימים למדי, נבלמו על 3 מ-19 מחוץ לקשת, וסגנית האלופה הישראלית לא התרגשה גם מפציעתו של סופוקליס שחורציאניטיס בדרך להחזיר לעצמה את כוח ההרתעה, בישראל ובאירופה

המשבר הבא חיכה מעבר לפינה, עם הפסד ביתי ללבוראל קוצ'ה והפסדי ליגה בדרבי ובמלחה, אחריו הגיע רצף מרשים של 17 ניצחונות שהשתיקו את אחרוני המבקרים שקראו לפיטוריו של בלאט. הדהירה נעצרה עם הפסד מתקבל על הדעת במדריד, אבל את הסטירה האמיתית שלה מכבי תל אביב ספגה במוסקבה. ללא שון ג'יימס, אלכס טיוס ודווין סמית' הפצועים, היא ספגה את התבוסה הקשה ביותר שלה מזה 38 שנה. מילוש תאודוסיץ' חגג על הצהובים האומללים עם 22 נקודות, הגבוהים של צסק"א שלטו לחלוטין מתחת לסלים עם יתרון 17:38 בריבאונד, וההנחה הרווחת אחרי עוד ערב שישי קריטי היתה שבלאט אולי הצליח לחבר את הסגל המוגבל שלו כהלכה, אך מול הרמות הגבוהות באירופה זה ממש לא יספיק לו

משחק הליגה היחיד ברשימה הזו היה יותר מעוד מעידה. זה היה ההפסד השני מתוך ארבעה רצופים ב-11 ימים, אבל בעוד שבגזרה האירופית ניתן היה לקבל את הירידה ביכולת, בזירה המקומית ההשפלה ביד אליהו נתנה תחושה שהאדמה רועדת מתחת לרגליה של מכבי תל אביב. יותם הלפרין וליאור אליהו התעללו בקבוצה שלא רצתה אותם, מאות מהאוהדים נטשו הרבה לפני הסיום, ובניגוד למקרי העבר בהם האלופה הנצחית נעקצה בפיינל פורים ואיבדה את כתרה בחסות השיטה, הפעם היה נדמה שקמה לה אלטרנטיבה אמיתית. ירושלים לא התרשמה מהכוחות של ההיכל, פירקה את יריבתה ב-28 הפרש אחרי דקות ארוכות של גארבג' טיים, ונתנה להנהלה הצהובה הרבה סיבות לדאגה, לקראת מאי הקרוב ולא מעט גם לשנים הבאות

המשחק שקטע את אותו רצף של ארבעה הפסדים שיחרר אנחת רווחה עצומה מאנשי מכבי תל אביב, שהבטיחה בעקבותיו את המקום השלישי בבית ואת מקומה המיוחל בשלב ההצלבה. החשש מפני השלמת עונה קטסטרופלית סוף סוף התפוגג, ולכולם היה ברור שמכאן אפשר היה רק לעלות, הרבה הודות ללחץ האדיר שהשתחרר. טייריס רייס המושמץ חזר לאולם בו כיכב אשתקד ולהט עם 18 נקודות, כולל כמה זריקות מכריעות מהקו בקלאץ', גיא פניני תפר שלוש שלשות גדולות ברבע האחרון, והצהובים חזרו מפיגור של 9 נקודות לניצחון יקר מפז, שסידר להם שבועיים של שקט עד פתיחת הסדרה מול מילאנו. או לפחות זה מה שהם חשבו, כי ארבעה ימים לאחר מכן סופו עלה ליציע בהדר יוסף

המשחק שמייצג את כל העונה של מכבי תל אביב היה רכבת הרים אמיתית. פתיחה רעה עם פיגור של 8 נקודות, קאמבק בהנהגת שחורציאניטיס שתפס פיקוד על אזור הצבע, עוד קריסה שאיפשרה למילאנזים לברוח ל-12 הפרש שתי דקות לסיום, ריצה נגדית שכבר נכנסה להיסטוריה בראשות הקסמים של רייס, עוד התקף לב לאוהדים בדמות זריקות עונשין של לנגפורד 0.7 שניות לסיום, הארכה משוגעת שכללה התפוצצות של היקמן, איבוד גורלי של לנגפורד, חזרה נוספת של מילאנו ואז סיום מתוק. 'נס מילאנו' ייזכר עוד שנים רבות לא רק כמשחק שהכריע מעשית את הסדרה ונתן לצהובים את הכרטיס לפיינל פור, אלא גם כזה שטמן בחובו את כל שיאי הרגש - התעלויות גדולות לצד מעידות מביכות, הפגנת האופי לצד יריות ברגל - או בקיצור כל מה שמכבי תל אביב סיפקה לנו בעונת 2013/14