פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        מכורים לגימיקים: שי האוזמן מנתח את ההפסד של מכבי תל אביב לריאל מדריד

        כששחקנים, שיטות והגנות מתחלפים בקצב מסחרר, והבלתי צפוי הופך לנורמה, כבר אי אפשר להפתיע. שי האוזמן על השליפות של בלאט מול המקובעות של לאסו, השדים של יד אליהו שכמעט גנבו ניצחון, והבינוניות של מכבי תל אביב, שגם העפלה לפיינל פור לא תעלים

        מכורים לגימיקים: שי האוזמן מנתח את ההפסד של מכבי תל אביב לריאל מדריד

        ריאל מדריד היא קבוצה מצוינת אבל פגיעה, עם לא מעט חסרונות. תסתכלו על הסגל שלה טוב טוב. יש שם שחקני על כמו סרחיו רודריגס הגדול ורודי פרננדס המאוס. יש שם גם את סרחיו יול, יואניס בורוסיס וג'ייסי קארול. אבל יש שם גם את מרכוס סלוטר, סלאח מג'רי, פיליפה רייס, דונטה דרייפר וטרמל דארדן, שאף אחד מהם הוא לא יותר משחקן יורוליג ממוצע. והמאמן שלה, פבלו לאסו, עם השיטה המצחיקה והמקובעת שלו, הצליח ומצליח להביא אותה למצב שבו כולם משוכנעים (ואולי בצדק) שזו הקבוצה הכי טובה ביבשת.

        כמה מקובעת? רודריגס משחק רק ברבעים השני והרביעי. כמה מצחיקה? דרייפר, הרכז השלישי שלו, משחק רק ברבעים השלישיים. העניין הוא שכוחה של ריאל הוא דווקא בפשטות ובשיטתיות שלה. גם ברמה הטקטית וגם ברמת ניהול החילופים. אבל כשצריך, לאסו מסוגל לעבור פתאום להרכב סמול בול עם גבוה אחד ולעבור להגנת לחץ אזורית 1-2-1-1 מול האין רכזים של היריבה שלו, וכל זה 3:48 לסוף המשחק.

        מכבי תל אביב נכנעה 77:76 לריאל מדריד, ההצלבה בסכנה?

        מג’רי הטוניסאי לא לחץ את ידי שחקני מכבי והתעמת עם אוחיון

        הפרטים החדשים על הסכסוך בין אלכס טיוס למכבי תל אביב

        שחקן ריאל מדריד בכדורסל, סרחיו רודריגס, מול אלכס טיוס, מכבי תל אביב (ברני ארדוב)
        כוחה של ריאל הוא בשיטתיות. סרחיו רודריגס (צילום: ברני ארדוב)

        אצל מכבי תל אביב הסיפור שונה לחלוטין. דווקא דיוויד בלאט, האיש שמקבל הכרה ציבורית כמאמן רציני ויסודי, הוא בכלל מאמן שמכור לגימיקים. שחקנים נזרקים למגרש האחד אחר השני. הגנה מתוחכמת אחת מחליפה הגנה מתוחכמת לא פחות אחרת. כולל התאמות מאצ'אפים יצירתיות. הנה יוגב אוחיון שומר לו את פרננדס. והיי, הנה הוא שומר – פעם אחר פעם, דווקא את ניקולה מירוטיץ'. שחקנים שהיו עמוק בפריזר מוצאים עצמם כשחקנים המרכזיים ביותר, וחוזר חלילה, וקשה מאוד לחזות מי יהיו האנשים של בלאט בדקות החשובות או במשחק הבא. כשהבלתי צפוי הוא הנורמה, אי אפשר להפתיע. לא את הקבוצה שלך ולא את היריבה.

        אצל ריאל כו-לם יודעים מי יהיה הרכז במהלכים הקובעים. במכבי תל אביב אין שום סיכוי לחזות את זה. במשחק אמש החליט בלאט שהאיש שלו בדקות האחרונות יהיה דווקא ריקי היקמן, הפעלתן אך הלא ממש שקול (וואו, זה היה וואחד אנדרסטייטמנט). ולצידו החליט לצוות דווקא את ג'ו אינגלס הגם-לא-ממש-שקול. כמה לא שקולים? עזבו לרגע את ההתקפה. שני מהלכים הגנתיים מטופשים שלהם הפסידו למכבי את המשחק. היקמן עם עבירה לא חכמה שאפשרה לרודריגס ללכת לשלוש זריקות עונשין. אינגלס עם ניתור טיפשי לא פחות שאפשר לפרננדס, אחרי הטעיה פשוטה, לסדר לעצמו שלשה ישר לתוך הפרצוף של הצהובים. לפניני זה לא היה קורה.

        ג'ו אינגלס שחקן מכבי תל אביב מול סרחיו יול שחקן ריאל מדריד (ברני ארדוב)
        לפניני זה לא היה קורה. ג'ו אינגלס (צילום: ברני ארדוב)

        ושלא יהיו אי הבנות, אנחנו לא משווים כאן את רמת האיכויות של הרכזים. כי אין מה להשוות. קחו מספר קטן, להמחשה: ב-20 הדקות ששיחק אמש רודריגס הוא קלע 21 נקודות, חילק 5 אסיסטים והיה שווה 30 נקודות מדד יעילות. אוחיון ורייס שיחקו ביחד מעל 34 דקות, והצליחו, ביחד, לייצר נקודה 1, 6 אסיסטים ו-2 נקודות מדד יעילות. ביחד. אנחנו כן אומרים שביכולת ביצוע ההתאמות הקטנות, וכן – גם האלתורים, ניצח המאמן המקובע והמושמץ. עם לא מעט מזל. בפעם השניה העונה. ובאמת שהמשחק הזה יכל ללכת בקלות לכיוון ההפוך. ובאמת שמכבי הייתה יכולה לרשום ניצחון יוקרתי. במהלך הרבע השני מכבי שלטה במשחק לחלוטין, כאשר היא מפגינה לראווה משחק התקפה שוטף ואינטנסיבי, אשר הבליט את היכולת של היקמן לקחת את הכדורים עד לטבעת פעם אחר פעם, ובמקביל הציגה שליטה מוחלטת בריבאונד (5:11).

        ברבע השלישי נדמה היה שריאל היהירה החליטה לעשות סוף לחלומות של היריבה הטורדנית והרימה הילוך הגנתי, לא מעט בגלל הרגליים של דרייפר (מעניין לציין שהדקות ההתקפיות הטובות של מכבי במהלך המשחק היו כשרודריגס היה על המגרש) אבל בעיקר בגלל שהיא החליטה שדי. קווץ' אחד אינטנסיבי, ומכבי מצליחה להרים – בכל הרבע השלישי – רק זריקה אחת מהצבע. ומחטיאה. שם זה אמור היה להסתיים, עד שהגיע דווין סמית' ואיתו השדים והרוחות של יד אליהו הישן וכמעט שהצליחו להפוך את הסיפור ולגנוב משחק מקבוצה שניצחה 78:91 במדד האיכות הקבוצתי. אבל רק כמעט.

        שחקן מכבי תל אביב, יוגב אוחיון (ברני ארדוב)
        הפסד הירואי שאמור לתת תחושה טובה. יוגב אוחיון (צילום: ברני ארדוב)

        מכבי תל אביב תגיע לשלב ההצלבה גם בעונה הזאת. אתם יודעים מה? צירוף מקרים שיביא את הקבוצה של בלאט לסדרת הצלבה מול קבוצה נחותה מהבית המקביל יכול לדחוף אותה לטיול נחמד במילאנו גם בפיינל פור, אי שם בחודש מאי. וזה לא באמת ישנה שום דבר. גם מכבי של דונלד רויאל ואד הורטון של תחילת שנות התשעים מצאה דרכה לאיזשהו פיינל פור מקרי, כשהיא נישאת על המומנטום של סוף מלחמת המפרץ. וזה לא שינה שום דבר. כי אז זו הייתה קבוצה בינונית. גם ברמת הסגל וגם ברמת המשחק. וגם היום.

        בשורה התחתונה, שתי הקבוצות יצאו מהמשחק הזה עם מה שהן היו צריכות. ריאל מדריד עם ניצחון שמקרב אותה מאוד לנעול את המקום הראשון בבית, עם פוטנציאל לקבל משוכה לא מסובכת מדי ברבע הגמר ויריבה נוחה לא פחות (מילאנו? מכבי?) בדרך לגמר היורוליג. מכבי קיבלה הפסד הירואי שאמור לתת לה תחושה טובה. גם זה משהו.

        צסק"א ניצחה את באיירן והבטיחה ביתיות בהצלבה

        צפו בשלשה המשוגעת של דווין סמית' ממגרש שלם

        יורוליג בוואלה! ספורט