פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        תעלומת בחירות: על הבחירות של דיוויד בלאט במכבי תל אביב

        האם זו הפילוסופיה הקבוצתית מדי? הזיגזג שהתבטא בבחירת הרכש האחרון? או שזה רק משבר קטן, וזה חולף? במכבי תל אביב שוב לא מבינים את האופן שבו בלאט משתמש בשחקנים שהוא עצמו בוחר ("למה הוא לא נותן לז'יז'יץ' הזדמנות?") ומכינים מהפכה. הבלוג של גרינוולד מחפש מושיע

        תעלומת בחירות: על הבחירות של דיוויד בלאט במכבי תל אביב

        בוידאו: "משחק מקדים" לקראת מכבי תל אביב-ריאל מדריד

        הסיפור המדובר במכבי תל אביב בימים האחרונים קשור לאנדראה ז'יז'יץ'. הסנטר הקרואטי כמעט ולא דרך על הפרקט בהפסדים לפרטיזן ולירושלים; זאת למרות שסופו שחורציאינטיס הסתבך (בפציעות ובעבירות) ומיעט לשחק. את שני המשחקים הפסידה מכבי, במידה רבה, מתחת לסלים – בעיקר מתחת לסל שלה. ולכן גורמים במכבי מתהלכים מבולבלים: האם לא הובא ז'יז'יץ' בדיוק לשם כך – לספק סייז ומאסה ברגעים שסופו על הספסל?

        "אף אחד לא מבין איך בלאט מעדיף לשחק עם בלו בעמדה 5", אומר בכיר בקבוצה. "אם הוא רצה את ז'יז'יץ' – והוא רצה – למה הוא אפילו לא נותן לו הזדמנות?".

        מצד אחד, טוען הבכיר, בלאט חייב בדין וחשבון לבעלים – שמתפלצים בכל חודש כשהם מנפיקים תלושים מנופחים לנוכחים-נפקדים; מצד שני, הוא מזכיר, המאמן לא התבייש בחלון ההעברות האחרון לדרוש חיזוק – שבפועל הוא אינו משתמש בו.

        "לאף אחד אין תשובות", מוסיף הבכיר ואומר.

        מאמן מכבי תל אביב דייויד בלאט (מגד גוזני)
        הרבה שאלות ולאיש אין תשובות. בלאט (צילום: מגד גוזני)

        21:00, ישיר בוואלה! ספורט: מכבי תל אביב - ריאל

        למה ז'יז'יץ' לא משחק במכבי תל אביב?

        עוד ביורוליג הערב: צסק"א מול באיירן

        סופו מול בורוסיס: המץ' אפ שממחיש את ההבדל בין מכבי תל אביב לריאל

        ***

        פרשת ז'יז'יץ' מהווה, בעיני גורמים רבים במכבי, מיקרוקוסמוס לבעיה רחבה יותר שקיימת במועדון בשנים האחרונות – ושהכול בצמרת מודעים לה: הרבה שחקנים שהוחתמו בשנותיו של בלאט – רובם, יש שיאמרו – לא הצליחו למצות את מלוא הפוטנציאל שלהם. חמור מכך: רבים התפספסו לחלוטין – בהם כאלו שצורפו בקיצים (לוגן, קיינר-מדלי, שרמדיני, תומאס, פפאלוקאס, שייר וכו') וכל מי שהצטרף במהלך העונות עצמן (מצ'באן ב-2011, מאלט ב-2012, פלאניניץ' ב-2013, ז'יז'יץ' ב-2014).

        המחשה רלוונטית: ג'ו אינגלס פתח את העונה מצוין – והתאדה; ריקי היקמן הולך לאיבוד; טייריס רייס עודנו סימן שאלה; סילבן לנדסברג לא פקטור; אלכס טיוס – שפתח את הטופ-16 בסערה – התכווץ משמעותית בדקות המשחק ובקרדיט המקצועי באחרונה. היחידים שנראים כעת כחלק משמעותי וקבוע בפאזל הם סופו, גיא פניני, דווין סמית' ודיוויד בלו.

        "כמה זרים נתנו עונות מצוינות תחת דיוויד?", תוהה מקורב למועדון, "אם מוציאים את 2011, אולי רק שון ג'יימס בעונה שעברה וקית' לנגפורד לפני שנתיים. כל כך הרבה שחקנים עברו כאן ולא הצליחו להביא את עצמם לידי ביטוי".

        "ה'סיסטם' של בלאט שונה מכל מערכת אחרת באירופה", סיפק לנו ניק קיינר-מדלי הצצה ממקור ראשון. "טעות אחת, ואתה יוצא החוצה. לוקח זמן ללמוד את המערכת שלו ולהרגיש נוח לשחק בתנאים האלו. לאורך כל הקריירה שלי לא הרגשתי על המגרש כפי שהרגשתי אצל בלאט. התלבטתי האם לזרוק או לאיזה צד ללכת בהגנה, כי ידעתי שבטעות הראשונה אני עף החוצה. מבחינה מנטאלית לוקח לפחות שנה לעשות את ההתאמה. למידת השיטה היא קריטית. בלאט הוא אחד המאמנים הטובים באירופה, אבל גם אחד הקשים ביותר".

        ניק קיינר מדלי מכבי תל אביב מול מילקו בייליצה קאחה לבוראל (GettyImages)
        "התלבטתי האם לזרוק או לאיזה צד ללכת בהגנה, כי ידעתי שבטעות הראשונה אני עף החוצה". קיינר מדלי (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

        ***

        למה זה קורה? ובכן, לכל אחד במועדון מחשבות משלו. יש כאלו שטוענים שבלאט מזגזג מקצועית ומסתמך על אלתורים – ראו ערך פניני: עד לאותו משחק בדצמבר מול הפועל אילת פניני היה מחוק מהרוטציה במשך שנה שלמה, ומאותו רגע הפך לחלק בלתי-נפרד ממנה. אלתורים, מטבעם, הם זמניים ומשתנים. לחילופין ראו את המהלך שקדם להחתמתו של ז'יז'יץ': מחלקת הסקאוטינג המליצה על ג'וליאן רייט, והשחקן כבר הגיע להבנות עם הקבוצה; ברגע האחרון ביצע בלאט פניית פרסה ובחר בשחקן בעל מאפיינים שונים לחלוטין, בתפקיד שונה לחלוטין.

        יש כאלו שטוענים, כפי שרמז קיינר-מדלי, שזו בדיוק הפילוסופיה של בלאט – שמקדשת את הקבוצה על פני האינדיבידואל: מאפיין מובהק של הקבוצות של בלאט כרוך בסוג של דיסוננס; הקבוצה ממקסמת את עצמה כקבוצה – אבל השחקנים, שנאלצים להקריב עבור הקבוצה, כמעט לעולם, כפועל יוצא, אינם ממקסמים את מלוא יכולותיהם האישיות.

        הפועל ירושלים, היו כאלו שאמרו אחרי המשחק בין הקבוצות בתחילת השבוע, הצליחה לבנות קבוצה מוכשרת – לא הרבה פחות מוכשרת ממכבי, אם בכלל – ברבע תקציב. זוהי נגזרת בעייתית אחרת של פילוסופיית המשחק של בלאט: השחקנים שמצליחים לשרוד בה עוברים סוג של הנדוס מחדש, בהתאם לצורכי הקבוצה.

        מכל מקום, התחושה המובהקת במכבי, שאומנם אי-אפשר לכמת במספרים, היא ש"יש בקבוצה יותר כישרון גולמי מכפי שמוצג על הפרקט", אומר גורם במערכת. "אולי יש אנשים שיש להם אינטרס לטעון שהקבוצה לא מוכשרת, אבל כל הזרים שלנו הם זרים טובים. מבחינת פוטנציאל, הקבוצה הנוכחית יכולה לשחק הרבה יותר טוב. זו לא שאלה של בחירת זרים כמו שזו שאלה של צורת השימוש בהם. וזה נמשך בכל העונות האחרונות".

        שחקן מכבי תל אביב גיא פניני (מגד גוזני)
        דוגמה לאלתור קיצוני. פניני (צילום: מגד גוזני)

        ***

        בעונות האחרונות מתפרצת הבעיה הזו בחודשים מרץ ואפריל. עד לשלב הזה של העונה מתעלה מכבי הקבוצתית והאגרסיבית על הקבוצות מסדר הגודל הבינוני; אולם ברגע שהרמה עולה פוגשת מכבי תקרת זכוכית. "כשכולם חיילים פשוטים, אין מי שיבצע את הפעולות המורכבות וייקח אחריות", אומר מקורב לקבוצה. היינו, השיטה של בלאט מקרבת את מכבי בכל עונה אל הבאר ומצמצמת את סיכויי הנפילה בשלבים מוקדמים, אבל על שפת הבאר, בקרב מול קבוצות איכותיות לא פחות, נכנעת מכבי הקבוצתית לכישרון העודף של היריבות.

        התובנה הזו תוליד בקיץ מהפכה. הראשונה בצוות האימון והשנייה בסגל השחקנים. מבחינת יישום תוכנית העבודה לטווח רחוק, המערכת נקלעה למלכוד: בעונה שעברה, משהיה ידוע שבלאט ממשיך, הייתה מכבי יכולה להניע מהלכים מול מועמדים פוטנציאלים כבר בשלב הזה. מחלקת הסקאוטינג הייתה יכולה להקדים קבוצות אחרות. כעת לא ברור מי יאמן (לא בלאט, ככל הנראה), ולכן הסקאוטים יכולים, לכל היותר, לגבש רשימת מועמדים, אך לא לקדם מועמדות של שחקן ספציפי זה או אחר.

        מי שצפויים להיפרד ממכבי הם היקמן, ז'יז'יץ', איגלס ו(אולי) רייס, שזוכה ללובי גדול יותר מהאחרים מאחורי הקלעים. במובן מסוים, הם קורבנות של הפילוסופיה המקצועית של בלאט. גם שון ג'יימס, שחתום אבל לא באמת שיחק העונה, צפוי לעזוב בשל הבעיות בגבו. דווין סמית', שמחזיק בחוזה לעונה נוספת, בספק – בשל ניתוח שאמור לעבור בברכו (סביר להניח שיישאר). הזר היחיד שמקומו נראה מובטח בשלב זה הוא שחורציאניטיס. בגזרת הישראלים מחפשת מכבי להתחזק – בלו טרם הודיע אם יישאר, אבל בכל מקרה, לצידו של פניני שחוזהו יוארך ואוחיון, טיוס ולנדסברג שחתומים, תנסה מכבי להתחזק בישראלי בכיר נוסף. בסיס של שישה ישראלים בכירים, חמישה זרים בכירים ופרוספקט אחד יפזר את ההשקעה הכספית של מכבי על פני פחות שחקנים, יוכל לקבץ במכבי יותר כישרון, ואולי כך, יחד עם מאמן אחר, תישבר תקרת הזכוכית ברבע הגמר.

        שחקן מכבי תל אביב ריקי היקמן (ברני ארדוב)
        בדרך החוצה. היקמן (צילום: ברני ארדוב)

        ***

        בימים שחלפו מאז התבוסה המונומנטאלית להפועל ירושלים מדבר דיוויד בלאט עם שחקניו במונחים של "פיצוי": אתם צריכים להחזיר על הביזיון הזה, הוא אומר. יש לכם הזדמנות להוכיח שהחודשים האחרונים לא היו מקרה - אבל אם נמשיך להפסיד, מהר מאוד ישכחו את כל מה שעשינו. בלאט מנסה להמיר את תחושת ההשפלה במוטיבציה.

        אין במכבי כוונה, או רצון - וגם אין יכולת - לערוף ראשים; בסוף חודש מרץ מאמן לא מחליף שחקנים, והנהלה לא מחליפה מאמן. אבל התצוגות האחרונות מחריפות את תחושת הפספוס. יתרון הביתיות התאדה, אבל כעת מאיימת חרב המקום הרביעי על הצוואר.

        במכבי משוכנעים גם כעת שמבחינת כישרון גולמי, הקבוצה הזו שווה פיינל פור. בטח בהגרלה שתביא להיכל את מילאנו ולא אימפריה מסדר הגודל של ברצלונה.

        אבל כדי שזה יקרה משהו יצטרך להשתנות. ומישהו יצטרך לתפוס פיקוד. אולי זהו שלב מאוחר מדי בעונה לביצוע השתלת אופי; הקדנציה השנייה של בלאט במכבי בדמדומיה, ובשלב הזה קשה לראות את המאמן משתנה.

        ohad@walla.net.il