צבע אדום: ההיסטוריה המשותפת של סופו ובורוסיס

מספרים שכבר באימונים הראשונים שהעביר כמאמן אולימפיאקוס, בחר פיני גרשון באסטרטגיה משונה: כדי לתמרץ את סופוקליס שחורציאניטיס, הוא הפליג במחמאות דווקא לחברו החדש בעמדת הסנטר, יאניס בורוסיס. פעם אחר פעם הציב גרשון את השניים מתחת לסלים: כל פעולה חיובית של בורוסיס גררה מחיאות כפיים קצובות וכמה מילות עידוד, בעוד ביג סופו נתקל ביחס קריר ואפתי.

זו אמורה הייתה להיות העונה שבה שחורציאניטיס יהפוך באופן סופי ורשמי לאחד הביגמנים הטובים באירופה. שנה קודם לכן הוא פרץ לתודעה עם עונת בכורה נהדרת ביורוליג, עונה שהפיחה חיים באולימפיאקוס והציבה אותה מחדש על המפה, אחרי העפלה להצלבה וכמעט הדחה של אלופת אירופה, מכבי תל אביב, בדרך לפיינל פור. הכל ציפו שהילד המוכשר, שנועד לגדולות כבר מגיל-עשרה, יפתח את העונה בסערה.

אך עד מהרה התברר שלאסטרטגיה של גרשון כלפיו הייתה אפקט הפוך: סופו בעל הנפש העדינה, שממילא התקשה לעמוד בלחצים ובציפיות הגבוהות, החל את העונה ברגל שמאל. מערכת היחסים עם גרשון הפכה לעכורה במיוחד. משם החלה הצלילה – סופו עלה במשקל במהירות מסחררת, איבד כושר משחק ולעיתים קרובות נותר מחוץ לסגל של אולימפיאקוס. את העונה ההיא הוא סיים בתחושות קשות, רק אחרי חודש שלם בבית הבראה בשוויץ שסייע לו לחזור לכושר.

יאניס בורוסיס, עד אז שחקן אלמוני למדי שבקושי נכלל בנבחרות הצעירות של יוון, פרח בדיוק בשעה ששחורציאניטיס דעך. כבר בעונתו הראשונה באולימפיאקוס רשם בורוסיס מספרים נאים, התמודד בכבוד מול הגבוהים הבכירים ביבשת וסיים את העונה עם חוזה שמן לארבע שנים.

מאז, דרכיהם של שחורציאניטיס ובורוסיס הצטלבו לא אחת. הם המשיכו לשחק יחד באולם השלום והאחווה עד 2010, ואז פנה איש איש לדרכו. ובכל זאת, גם ארבע שנים אחרי, כל אחד מהם סוחב מטען אחר כלפי התקופה ההיא: האחד מעולם לא הצליח לממש את הפוטנציאל ביוון, ומצא בית חם דווקא בתל אביב; ואילו השני נבעט מהמדינה בבושת פנים לאחר פרשיית סמים, ממנה הוא מנסה להתנקות עד עצם היום הזה.

אלה שני שחקנים שונים בתכלית, להם סוג של גורל משותף. והמצ' אפ ביניהם עשוי במידה רבה להכריע את גורל המשחק.

סמים, אלימות ועצבים: סיפורו של יאניס בורוסיס

אוחיון מתכונן לריאל מדריד: "נבוא לנצח בשביל האוהדים"

לפני מכבי תל אביב: עוד ניצחון קליל לריאל מדריד בליגה

למרות החיכוכים המלאכותיים שניסה לייצר פיני גרשון, בין השניים שוררים כיום יחסים מצוינים, לדברי עיתונאים ביוון. בורוסיס הצליח הרבה יותר באולימפיאקוס, ולכן הפך לבכיר מביניהם לאורך התקופה ביוון, אף שנחשב לכישרון קטן יותר ולבעל פתיל קצר לא פחות מזה של סופו. "בשביל פיני גרשון שניהם היו בכיינים ומפונקים ממדרגה ראשונה. בורוסיס היה הרבה יותר יציב מנטלית ורגשית, ולכן הוא זה שהצליח יותר תחתיו, אבל בשניהם הוא ראה שחקנים פרובלמטיים", אומר העיתונאי היווני יאניס פילריס, עורך SPORT 24.

גם לאחר עזיבתו של גרשון את פיראוס, המגמה נמשכה. סופו האימפולסיבי רשם תנודות חריפות ביכולת, בכושר ובמצב הרוח, ואילו בורוסיס השתלט על עמדת הסנטר הפותח. בזמנים בהם סופו היה בשיאו, הוא התעלה על חברו והיה בלתי ניתן לעצירה. כל זה עד לדעיכה הבאה, וחוזר חלילה.

בנבחרת יוון שיתוף הפעולה ביניהם הניב ב-2009 הישג מצוין. שניהם חילקו את הדקות בעמדת הסנטר, כל אחד נתן תפוקה גבוהה ויחד עם ואסיליס ספאנוליס ככינור ראשון, הם הוליכו את יוון למדליית הארד ביורובאסקט, כנגד רוב התחזיות המוקדמות. שניהם יחדיו אחראים גם לאחת התגרות המפורסמות בשנים האחרונות באירופה, שהתרחשה דווקא במהלך טורניר ידידות מול סרביה. סופו חילק אגרופים, ננאד קרסטיץ' ניסה להחזיר. בסופו של דבר, קרסטיץ' החליט לפגוע בשחורציאניטיס עם כיסא מהיציע, אך פגע דווקא בבורוסיס, שפתאום גם כן הפך לחלק מהמהומה. דם חם, כבר אמרנו?

ביוון, אגב, משווים בין הקריירות של השניים במדים הלאומיים, ומוצאים בכך משל מצוין שמסביר מדוע מצליח בורוסיס מצליח יותר, מרוויח יותר ונהנה ממוניטין טוב יותר ביבשת, למרות שנתוני הפתיחה שלו הרבה פחות מרשימים. לבורוסיס יש גחמות בדיוק כמו לסופו, הם אומרים, אך הן מתפוגגות ברגע שמתחילים לשחק. אצל סופו רכבת ההרים הרגשית האופיינית מחוץ למגרש, דווקא מודגשת על הפרקט.

"בוא נסתכל על הנתונים היבשים", אומר העיתונאי ניקוס ורלאס. "בורוסיס בחור לא פשוט, הוא מתנהג בקלות דעת לא פחות מסופו. הוא נבעט מיוון בגלל פרשיית סמים והצהיר בעבר, עוד כשחקן אולימפיאקוס, שהוא פורש מהנבחרת כאות מחאה על יחס השופטים כלפיו בליגה. מה נשאר מזה? בשורה התחתונה, בורוסיס משחק כבר 7 שנים ברצף בנבחרת וסופו, למרות שזקוקים לו נואשות, לא הופיע כבר ארבע פעמים. זה בדיוק ההבדל ביניהם: סופו לא מצליח להפריד בין הנפש הסוערת שלו לבין הפרקט. בורוסיס כן. ולכן אחד מממש את הפטנציאל, והשני לא".

סופו מתמלא מרץ לקראת המפגשים הישירים עם בורוסיס. במפגשים הישירים ביניהם לאורך השנים תמיד הייתה ידו של שחקן מכבי תל אביב על העליונה. באחד מאותם מפגשים, ב-2011 בין מכבי תל אביב למילאנו, סופו התפוצץ עם 28 נקודות – שיא קריירה ביורוליג – לעומת 6 בלבד של בורוסיס. בסך הכל, במפגשים בינו לבין בן ארצו העמיד סופו שורה סטטיסטית של 17.3 נקודות ו-5.3 ריבאונדים – הרבה מעל הממוצעים שלו. ובורוסיס? הוא הסתפק ב-7 נקודות ו-5.6 ריבאונדים בלבד. בין אם מדובר בצירוף מקרים או בדחף של סופו להוכיח משהו, המצ' אפ הזה מוציא ממנו בדרך כלל את המיטב. כך או אחרת, מכבי תל אביב תלויה בו בצורה אבסולוטית למדי.

בחודשים האחרונים, למעשה מאז פציעתו של שון ג'יימס, עברה מכבי תל אביב מטמורפוזה, שבאה לידי ביטוי בעיקר במספרים של שחורציאניטיס. משחקן משלים (שמבריק אחת לזמן מה), הפך סופו ללב ליבה של ההתקפה הצהובה, עד שהיום היא נחנקת לחלוטין בלעדיו. זו לא רק היכולת הדלה של אנדריאה ז'יזיץ', מחליפו של שון ג'יימס; זה לא רק טור הנקודות, בו סופו קפץ מ-8.6 בממוצע בשלב הבתים ל-11.1 בטופ 16.

הפרמטרים הסטטיסטיים המתקדמים ממחישים זאת טוב יותר: סופו שחורציאניטיס מוביל את היורוליג כולה ב-USG% - מדד המבטא את אחוז השימוש של קבוצה בשחקן מסוים בהתקפה בזמן שהוא על הפרקט. זאת ועוד: מבלי שיהיו נתונים שיאוששו זאת, ניתן לומר בסבירות די גבוהה שסופו הוא אחד השחקנים הכי שמישים בתולדות היורוליג. בכל אופן, אחוז השימוש שעושה בו מכבי תל אביב (35.2%) גדול משמעותית מכל שחקן אחר בחמש העונות האחרונות, העונות היחידות שבהן ניתן למצוא סטטיסטיקות מתקדמות על היורוליג ברשת. פרטיזן בלגרד עושה בשחקנה הטרי סשה פבלוביץ' שימוש נרחב יותר (39.2%), אך ארבעת המשחקים הבודדים בהם הוא נטל חלק ביורוליג העונה אינם מהווים מדגם מייצג, וקרוב לוודאי שגם נתון זה ירד בהמשך.

על כל פנים, כשסופו על המגרש, כמעט כל המדדים של הצהובים משופרים: המדד ההתקפי המשוקלל טוב יותר (113.4 לעומת 108 כשהוא לא על המגרש) וכך גם אחוז הקליעה האפקטיבי (60% איתו, 53.7% בלעדיו). אחוז הקליעה משלוש (41.4% לעומת 35.5%) ואחוז האסיסטים פר פוזשן (66.2% לעומת 59.5%).

מה שאולי מדגים בצורה הטובה ביותר את המהפך של מכבי תל אביב הוא אחוז הניצחונות הפיתגוראי - קטגוריה סטטיסטית שמתרגמת את המדד ההתקפי וההגנתי לכדי הסתברות מתמטית לניצחון. עד משחק החוץ אצל פנאתינייקוס בשלב הבתים, אחוז הניצחונות הפיתגוראי של מכבי תל אביב עם סופו על המגרש עמד על 39.3% - הנמוך ביותר בקבוצה - ובלעדיו על 85.4% - הגבוה ביותר בקבוצה. כל זה השתנה לחלוטין, ונכון להיום, סופו מוביל את הקבוצה במדד זה. איתו, ההסתברות לניצחון עומדת על 81.6% - האחוז הגבוה ביותר בקבוצה. בלעדיו, אחוז הניצחונות צונח ל-60.6% - השלישי הכי נמוך בקבוצה.

התלות הזו, אומרים ביוון, היא היא הבעיה הכי גדולה של מכבי תל אביב. אומנם, המספרים הם עדות חותכת לשיפור הגדול ביכולתו של שחורציאניטיס, אך אפשר שזו רק מלכודת. ביוון רואים את ההישענות של הצהובים בסופו לעומת זו של ריאל בבורוסיס, ומיד מבינים עד כמה גדולים הפערים בין הקבוצות. בורוסיס, לעומת סופו, הגיע למדריד במקומו של מירזה בגיץ' הזניח כדי לתפוס נישה קטנה בקבוצה. עד כה הוא מצליח לא רע, ומעמיד ממוצעים של 8 נקודות ו-5.6 ריבאונדים למשחק.

וכאן טמונה הבעיה: לכאורה, מדובר בשני סנטרים כמעט שווי כוחות, עם ממוצעי קריירה דומים ביורוליג (סופו עם 8.5 נקודות, בורוסיס 8.2) ורזומה די זהה. כל אחד מהם משחק כעת עבור מועדון פאר ביורוליג. אז איך זה שבאחד מהם תלויה עונה שלמה, והשני הוא רק חתיכה שולית בפאזל?

"לא הייתי רוצה להפקיד את גורל העונה של הקבוצה שלי בסופוקליס שחורציאניטיס", מכריז העיתונאי אריס ברקאס. "מפתיע מאוד לראות שקבוצה גדולה כמו מכבי תל אביב נסמכת כל כך על שחקן של 600 אלף דולר לעונה, שהוא אמנם כישרון עצום, אך גם חסר יציבות בסיסית. פעם שחקן כמו סופו לא היה יכול להיות ה-כוכב של מכבי תל אביב. בורוסיס, לשם ההשוואה, מרוויח מיליון יורו לעונה בריאל כדי לבצע תפקיד הרבה פחות משמעותי. ואלה סכומים שהוא קיבל אחרי שנתיים חלשות במילאנו. זה לא קרה סתם כך. לא לחינם בורוסיס משיך לקבל משכורות גבוהות משמעותית מסופו. לפעמים עדיף לשלם יותר על מוצר פחות נוצץ שייתן לך תפוקה ידועה מראש, כמו בורוסיס. מוצר כמו סופו, שיש בו ניצוצות של גאונות אך גם יותר מדי חוסר ודאות, נחשב לפגום".

דבר אחד בטוח: מכבי תל אביב וסופוקליס שחורציאניטיס יצאו להרפתקה. אין לדעת כיצד תסתיים ההרפתקה הזו, שעד כה – במבחן התוצאה - די מוכיחה את עצמה. אך אם היא תיגמר במפח נפש, ביוון יגידו בוודאי שהכתובת הייתה על הקיר.

יורוליג בוואלה! ספורט

כל הנתונים בכתבה נלקחו מאתר IN THE GAME