פתיחת המשחק בין עירוני קרית שמונה לבית?ר ירושלים היתה די מפתיעה. סגנון המשחק וריבוי המצבים כבר בתחילת הערב הפתיעו, בהתחשב שמדובר במשחק גביע. למרות ההכנות הטקטיות של המאמנים, המשחק התפתח לסגנון לא ממש מסודר, ובשל כך ראינו הרבה מצבים בשני הצדדים. עם קצת ריכוז ויכולת, יכולנו לראות כבר בפתיחה לא מעט שערים.
אבל ככל שחלפו להן הדקות היה חשש אצל שתי הקבוצות - מי מהן תספוג את השער הראשון? זהו סגנון משחק שמאמנים לא אוהבים בדרך כלל, שכן יש חוסר שליטה על המהלכים, ולקראת סיום המחצית ראינו כבר את הדרישה של ברק בכר ורוני לוי מן השחקנים לחזור לעמדות. החל מנקודה זו רוב המהלכים התבצעו במרכז השדה.
כך גם במחצית השנייה, עד לחילוף שביצע בכר - כשהכניס את רוג?רס קולה. כך ברק לא רק הרוויח חלוץ מטרה אלא גם שחקן כנף, בכך שהעביר את אחמד עאבד, שהתקשה במרכז הצפוף, לקו. עאבד משחק טוב יותר בקו, כשיש לו את הספייס לנצל את המהירות שלו. למרות שרוני לוי ניסה להגיב בעיבוי מרכז השדה כשהכניס את משה לוגסי, קרית שמונה בכל זאת היתה זו ששלטה, וכשקיבלה את התמיכה הזו כבר הפכה להיות מסוכנת יותר ואף הצליחה לבסוף לנצל את המצבים שאליהם היא הגיעה.
אפשר לומר שהקבוצה האיכותית יותר, הטובה יותר, היא זו שגם העפילה. הפריסה על המגרש והנעת הכדור של קרית שמונה היו מרשימות יותר ונכונות יותר. למרות המצבים שאליהם הגיעה בית?ר, קרית שמונה היתה טובה יותר.
סגנון המשחק של הצפונים מבוסס על הנעת כדור מסודרת. זה נכון שזה לא מתבצע בצורה הטובה ביותר, ושאין לקריה את איכות השחקנים שיבצעו את הדברים הללו בצורה המושלמת, אבל ההתעקשות הזו, לשחק בצורה הנכונה, מרשימה ומשתלמת. עם הנעה זו מצליחים שחקני החוליה האחורית של קרית שמונה לחלוף על פני החלק הקדמי של הקבוצה היריבה, להזמין את שחקני הקישור ובכך לשחרר לחץ. קרית שמונה מתעקשת על הסגנון הזה, גם כשפחות הולך, וזו הדרך להצלחה.
קרית שמונה עושה זאת שוב, ומצליחה להעפיל לחצי גמר גביע המדינה. לצד המחמאות שמגיעות לשחקנים, אפשר לומר שמי שראוי לא פחות הוא מאמנם ברק בכר, ולא בשל הניצחון היום אלא על הדרך הארוכה שעובר המאמן הזה והדברים שמולם הוא מתמודד. למרות הבעיות הלא מעטות שהיו למועדון - חילופי מאמנים ועזיבת כל כך הרבה שחקנים - הצליח ברק, בשקט הנפשי שלו, להשאיר את קרית שמונה בצמרת הכדורגל הישראלי. זה לא מועדון עם מסורת ארוכת שנים. אנחנו תמיד אומרים שלהישאר בפסגה זה דבר הרבה יותר קשה מלהגיע אליה, אבל קרית שמונה וברק בכר עושים זאת בצורה יוצאת מן הכלל. הם נאבקים גם בליגה בצורה מכובדת, ורוצים לעשות הכול כדי להגיע ולהצליח במקום שבו התאכזבו קשות בשנה שעברה - גמר הגביע.
בכל דבר רע יש גם טוב. אולי ההדחה הערב מהגביע תיתן לבית?ר מספיק זמן כדי לחשוב היטב כיצד בדיוק היא רוצה לראות את עצמה בעונה הבאה. אני מקווה מאוד שמקבלי ההחלטות לא חיכו וציפו לתוצאה הערב כדי לתכנן את דרכם העתידית. נכון שהדחה מהגביע זה דבר מאכזב, אבל בית?ר צריכה לחשוב קדימה. זו קבוצה שהרבה זמן נלחמת ונאבקת, היא כבר שכחה את אוויר הפסגות, היא מאוד חסרה למאבקים האלו שם למעלה, לכדורגל הישראלי כולו, ואני מקווה מאוד שתתקבלנה ההחלטות הנכונות - במיוחד לגבי הצוות המקצועי שיוביל את בית?ר בשנה הבאה.
