צפו בתקציר ההפסד של מכבי תל אביב לפרטיזן בלגרד
בביקורה האחרון בהיכל נוקיה, כשהיא מונהגת מהקווים על ידי עוזר המאמן ולימיר גאסיץ', הפגישה פרטיזן את הגנת האזורית 1-3-1 שלה עם שליטי היכל נוקיה. המפגש היה נעים מאוד עבור הצהובים, שהתעללו באזורית המתחכמת בדיוק כפי שהתעללו בכל אלמנט טקטי אחר שפגשו באותו הערב. אותה הגנת 1-3-1 הוצגה גם אמש על ידי הקבוצה של דולה ווישביץ' וחטפה ממכבי מכות דומות כבר במחצית הראשונה. מוכנה היטב ובטוחה בעצמה, הציגה הקבוצה של בלאט יעילות טקטית וקצב משחק מהיר ומתואם, שהפגין את העליונות של האורחים. הבאג היחידי שהתחבא לו אי שם בין דפי הסטטיסטיקה נגע להיעדר האיזון בבחירת הזריקות. מכבי זרקה 16 זריקות ל-2 במחצית הראשונה בבלגרד ו-16 זריקות ל-3 נקודות. העניין הוא ש-6 מהשלשות צללו פנימה במחצית הראשונה, ארבע יותר מכמות השלשות שיכנסו במחצית השנייה.
ככל שהתקדם המשחק שמכבי לא הצליחה להרוג כשהיה קטן, הלכה היעילות ההתקפית של מכבי ופחתה. כל עוד רקד ביג סופו ושלט ברחבות, ניתן עוד היה לייצר יתרונות התקפיים במשחק העומד גם כשהפואנטות של התרגילים בוששו מלהגיע. מרגע שהיווני הגדול תפס את הברך ודידה לספסל, הכול היה ערוך ומוכן לקראת הפסד החוץ הרביעי ברציפות של מכבי ביורוליג.
צריך לומר את האמת. ההפסד של מכבי אתמול נגרם על ידי לא מעט באד לאק. כדור אחד פחות שמחליק מהיד של דווין סמית' או טייריס רייס, שלשה של בלו או פניני שמסתובבת לכיוון הנכון ואנחנו מדברים כאן על האופי של הצהובים שמצליחים למצוא את הדרך לנצח. וצריך לומר אמת נוספת. אם סופו בריא, מכבי לא מפסידה אתמול. פשוט מאוד. וזה לא רק מדד הפלוס מינוס החד משמעי שמלמד על כך (סופו סיים בפלוס 13). מכבי תל אביב של השבועות (הרבים) האחרונים היא הקבוצה של סופו. כשהוא על המגרש, חרף כל המוגבלויות הידועות שלו, מכבי קבוצה טובה. כשהוא לא, מכבי (בדרך כלל) לא.
וכאן בדיוק הזמן לחזור ליום 12.2.14 כאשר הנהלת מכבי תל אביב הודיעה על החתמתו של אנדראה ז'יז'יץ' כמחליפו של שון ג'יימס הפצוע. מעבר לתירוצים הרגילים של מצב שוק וחסרון הכיס (ולא שאין בהם ממש), הסבירו הדוברים מטעמה של מכבי שהרעיון היה להחתים שחקן שלא יפגע במרקם. שלא יחבל באיזון. שלא יזיק להיררכיה ולהרגשה הטובה. לאחר החתמתו של הקרואטי הוותיק, כתבנו שההחלטה הזאת מלמדת כי מקבלי ההחלטות בצהוב כנראה מאמינים שהיכולת הטובה שהפגינו הצהובים בעת ההיא היא הדבר האמיתי ולא רק רכיבה על מומנטום שמסתירה זמנית את אפרוריותו של הסגל. כנראה שהם טעו והטעות הזו עלולה להיות ההבדל בין עונה חלומית לבין עונה מפוספסת.
ולא רק בגלל שמאז הצטרפותו של ז'יז'יץ' למכבי, עומד מאזן משחקי החוץ שלה על 0 ניצחונות. ולא רק בגלל הסטטיסטיקה הבלתי קיימת שלו (1.5 נקודות למשחק, כשאת כל הנקודות הוא קלע במשחק הבית מול גלאטסראיי). זה בגלל שהוא פשוט לא תורם שום דבר למשחק של הצהובים. לא בהתקפה, לא בהגנה ולא בקישור. יכול מאוד להיות שז'יז'יץ' עושה טוב לחדר ההלבשה ועוזר לכו-לם להרגיש מעולה עם עצמם. הבעיה היא שמכבי תל אביב, גם כשרצה נהדר (והיא רצה נהדר) לא נראתה כמו קבוצה שלא זקוקה לחיזוק על מנת להצטרף לרשימת הגדולות ביורוליג. כחודש וקצת לאחר ההודעה על החתמתו של הווטרן הקרואטי, ממשיכה אמנם מכבי להיראות מצוין בליגה, אבל עושה רושם שהמומנטום באירופה נעצר ובעיות הכישרון ובניית הסגל הבעייתי צצות להן מחדש.
ההחלטה על זהות מחליפו של שון ג'יימס, על פי פרסומים זרים, יוחסה לניקולה וויצ'יץ'. קשה מאוד להבין על אילו מהשחקנים של מכבי העונה "אחראי" דיוויד בלאט ואילו מהם נכפו עליו הר כגיגית. מה שאנחנו כן יכולים לדעת הוא איזה סוג או טיפוס של שחקנים מסכים בלאט לאמן ובאילו הוא לא מוכן לגעת. בלאט רוצה 12 דווין סמית'ים בקבוצה. הוא אוהב אותם הולכים בתלם, משחקים את הכדורסל הנכון, מחויבים, ממעטים לשגות (ונתעלם לרגע מאיבוד הכדור הנורא של סמית' אמש) ואפורים. כשיש לך 12 דווין סמית'ים, הקבוצה שלך תיראה לרוב נהדר. היא תוכל למצות את הפוטנציאל שלה ומעלה. היא תשחק לרוב כדורסל נחוש, מחויב וחכם. אה, ועוד דבר אחד. כנראה שהיא לא תזכה ביורוליג.
בוגדן בוגדנוביץ' הסרבי הוא לא שחקן שהולך בתלם. הוא לוקח זריקות שערורייתיות. הוא מאבד כדורים כמו ילד (אגב, הוא ילד). הוא לא אחראי. בתרגום לשפת הכדורסל המקומית, שחקן כמו בוגדנוביץ' נקרא עבריין. ואין שום סיכוי שבעולם שדיוויד בלאט יקח עבריין לקבוצה שלו. אתמול, בין שטות לשטות, הרים בוגדנוביץ' שלשה ענקית במצב של 50:57 למכבי (כשאוחיון מטפל לא נכון ביציאה שלו מחסימת העומק) ומיד לאחר מכן סגר מתפרצת של אחד על הרבה כדי להוריד לשתי נקודות הפרש בלבד. מעט אחר כך, במצב של 68:68, הוא דפק שלשה ממצב עמידה על הראש של הצופה ריקי היקמן.
בין לבין, התעסק הנער לא מעט בסימונים לקהל, באיומים על ז'יזיץ' ובמסירות לקבוצה הלא נכונה. אז דיוויד בלאט אמנם לא ישים את הצ'יפים על בחור כזה, אבל דולה ווישביץ' כן. בדיוק כפי ששם בעבר (ולאחריו חניכו ז'ליקו אוברדוביץ') על עבריינים כמו סשה דג'ורג'ביץ' או דנילוביץ'. בדיוק כמו שבאולימפיאקוס (וגם ביריבה העירונית שלה) ידעו לשים את הצ'יפים על עבריין כמו ואסיליס ספאנוליס. לא קל לשחק את הכדורסל הנכון לו בלאט מטיף השכם וערב עם עבריינים. כמעט ובלתי אפשרי ללכת עד הסוף בלעדיהם. דיוויד בלאט יודע (או צריך לדעת) את זה, אבל הוכיח בעבר שהוא מעדיף למות יפה ומכובד מאשר לחיות (ולנצח) עם עבריינים.
ועוד דבר אחד לסיום. על פי פרסומים זרים, מועמד דיוויד בלאט להגיע בעונה הבאה לליגת ה NBA ועוד מהדלת הראשית. מינוי חלומי שכזה, אם וכאשר ייצא אל הפועל, עלול להפגיש את בלאט אל מול הסיוט הכי גדול שלו. בליגה ההיא, שמעבר לים, תפקידו המרכזי של המאמן (אלא אם קוראים לו גרג פופוביץ') הוא לדעת להתאים את הקבוצה ואת עצמו ליכולות ולגחמות של הכוכבים. גם כשהם עבריינים (האמריקאים הנאיבים קוראים לזה, מצחיקים שכמותם, לתת לשחקן לבוא לידי ביטוי). אם ינסה בלאט ללמד את העבריינים לצעוד בשורות ישרות ולשחק את הכדורסל הנכון שלו, זה עלול להיגמר מהר - ובבכי.