דור שלם דורש דור מיכה: על הניצחון של מכבי תל אביב על בית"ר

לרווחת הצופה: חצי שעה לפני השריקה, אתה בתוך האוטו. 30 דקות בערך מאז שיצאת מתל אביב ועד שהגעת לאצטדיון בנתניה, ו-30 דקות שאתה זוחל בתוך הפקק שבכביש הגישה למתקן. המצב נהיה ממש אקוטי כשאתה קולט מימינך הולך רגל - שנראה כמו אבא של ריימונד מכולם אוהבים את ריימונד, רק עם שיער שחור - והוא עוקף אותך. הוא ברגל, אתה באוטו, והוא עוקף אותך בהליכה איטית. ואם אסור לכתוב שמי שתכנן את האצטדיון הזה בנתניה הוא אידיוט, אז מותר לכתוב שכל מי שהולך למשחק באיצטדיון הזה הוא אידיוט. אז, אולי רק אז, אם אף אחד לא יגיע יותר למתקן הנהדר הזה עם דרכי הגישה השטניות הללו, יעשו שינוי דחוף. גברת ראש העיר, מישהו, מישהי, אנא - שפרו את המצב. הוסיפו נתיבים, שנו את ההכוונות, הציבו תחנת רכבת ממש ליד, משהו. למה שכולנו נמשיך לעמוד שעות מיותרות בפקק שלא זז, רק כי בישראל כל טמבל יכול לבנות אצטדיון איך שבא לו?

קהל מכבי תל אביב: הדציבלים בנתניה חזקים הרבה יותר מביפו - תשאלו את ראדה פריצה אבל גם את פאולו סוזה. שריקות בוז אדירות נשמעו אתמול, לא פעם אחת. בדקות רעות מדי, ובעיקר בכל חילוף. לכל מי שחושב שהעצבים הם בתקשורת או אצל אינטרסנטים - טעות. העצבים בעיקר אצל האנשים שמכבי חשובה להם יותר מכול - האוהדים. ציון: 7

קהל בית"ר ירושלים: גם הם הגיעו שוב לאצטדיון רדיוס, ושוב, היו נהדרים. עידוד לכל אורך חלקי המשחק, קונפטי במחצית, וגם בסוף נתנו כבוד לשחקנים שלהם, למרות ההפסד. בשבוע הבא גם להם יש קרב חשוב. שם הכמות תהיה חשובה לא פחות מהאיכות: 8

בפינת האנקדוטה: בתוך 15 ימים, ערן זהבי שיחק 4 פעמים באצטדיון הזה. להגנתו ייאמר שבכל הפעמים הוא הגיע לפני הפקקים.

בפינת האנקדוטה 2: חואן פאבלו היה המצטיין של מכבי תל אביב אמש. שתי הצלות מרהיבות, שתי יציאות היגיטה ועוד הרבה שקט. אבל הכי חשוב - 0.64 ספיגות למשחק ליגה. וזה מאזן הרבה, אבל הרבה, יותר טוב משל וינסנט אניימה.

מיכה בישל, פריצה כבש, מכבי תל אביב ניצחה 0:1 את בית"ר ירושלים

סוזה: "אנחנו עקביים בסגנון שלנו ובפילוסופיה"

רוני לוי: "לא תמיד מקבלים בכדורגל את מה שראוי לקבל"

השפיץ של הנעל: הפרשנות של שלום תקווה

"אני לא יכול להיות מבסוט מזה שאני לא בהרכב, אבל מצד שני יש לי רק מחשבה אחת בראש - להתאמן קשה ולהמשיך ככה, ומתישהו אני יודע שאני כן אהיה בהרכב. בתוך תוכי אני בטוח שמגיע לי לשחק. אני מחכה לצ'אנס שלי, וראיתי שכאשר קיבלתי את הצ'אנס, אז שיחקתי טוב" (דור מיכה, בראיון לוואלה! ספורט בפתיחת העונה)

בדקה ה-58 קיבל דור מיכה את האות להגיע לספסל כדי להתכונן לחילוף, והאצטדיון שאג. קצת יותר מרבע שעה חלפה, ומיכה - דא - הגביה כדור נפלא לפריצה. ו-0:1. כבר בדקה ה-11 קם מיכה לחימום הראשון, בצוותא עם גאל מרגוליס ועומרי אלטמן. המשותף להם - מדובר בשלושת השחקנים האחרונים ברוטציה, מבחינת דקות ליגה. כן. דור מיכה שלישי מהסוף ברוטציה של סוזה.

בסיום נשאל פאולו סוזה לפשר הדבר - כיצד ייתכן ששחקן מוכשר כמו מיכה לא בהרכב כל הזמן? "בגלל שהוא כמו ברק לוי וכל השאר", התחמק המאמן. אבל אתה רואה מה הוא עושה בכל המשחקים, ניסו להקשות על הפורטוגלי. הוא נותן לך דברים ששחקנים אחרים שלך לא נותנים לך. "לא אענה לשאלה הזו", הכריז סוזה. "היא נגד הדרך שבה אני חושב ואני לא מרשה לאף אחד להשפיע על הקביעות שלי". מעורפל, נחרץ ולא מובן כהרגלו היה סוזה, אבל אם מאמן מכבי תל אביב לא מרשה לאף אחד להשפיע על הקביעות שלו, אולי הוא ייתן למספרים לעשות זאת.

זה מה שקורה כשדור מיכה פותח במשחקי ליגה: 8 משחקים, 8 ניצחונות, 100% הצלחה, הפרש שערים 1:22.

וזה מה שקורה כשדור מיכה לא פותח בליגה: 17 משחקים, 12 ניצחונות, 76% הצלחה (פחות מבאר שבע), הפרש שערים 15:33.

בהונגריה, מכבי תל אביב היתה ב-0:0 מול גיורי. מיכה נכנס, נגמר 0:2.
בבלומפילד, מכבי תל אביב היתה בפיגור 3:1 מול באזל. מיכה נכנס, נגמר 3:3.
בצרפת, מכבי תל אביב פיגרה 1:0 בבורדו. מיכה נכנס, נגמר 1:2.
בנתניה, מכבי תל אביב היתה בפיגור מול הפועל חיפה. מיכה נכנס, נגמר 2:2.
בגביע, באשדוד, מיכה לא פתח. מכבי תל אביב הודחה.
בכל המסגרות, מכבי תל אביב לא הפסידה משחק שבו דור מיכה פתח.

אז נשאלת שוב השאלה - קואץ' סוזה, מה עוד אתה צריך? האם באמת המעמד של מיכה שווה בעיניך למעמד של השוער השני?

צבירת הנקודות של מכבי של סוזה מדהימה, אתמול הוא התמודד בגאון מול היעדר שלושה שחקני הגנה קבועים, ועל כן קשה מאוד לזקוף לחובת הפורטוגלי שביב של ביקורת. אבל האחוזים של מיכה גבוהים אפילו משל סוזה. וכן, מותר להצביע - מכבי תל אביב משחקת רע כבר חמישה משחקים רצופים. וכן, בכל חמשת המשחקים האלה היה נראה שסוזה לא משתמש בכל הכלים שיש לו כדי לנצח. בחלק מהמשחקים נראה שההרכבים והחילופים שלו רק הפריעו. אולי זו השיטה, אולי העייפות, אבל נראה בעיקר שסוזה מסרב לראות בדור מיכה חלק מוביל בפאזל. באותו מועדון סגור שבו חברים חואן פאבלו, קרלוס גרסיה, איתן טיבי וערן זהבי.

מיכה בהרכב זה דבר מהותי למכבי הנוכחית. מונס דאבור עזב, ברק יצחקי נפצע, וכשמהראן ראדי משחק בתפקיד טקטי כל כך, זה משאיר לצהובים שחקן יצירתי אחד, אקס פקטור אחד - זהבי. רק זהבי יכול להפתיע את האויב, רק בו צריך ממש להתרכז מבחינה הגנתית. ובהרכב הזה, מכבי תל אביב מוגבלת, לא מעניינת ופגיעה. קשה מאוד לכל קבוצה להתמודד מול זהבי, אבל כל עוד מיכה בחוץ, אפשר לעשות את זה.

סוזה לא מסביר את התיעדוף הנמוך של מיכה, וזו זכותו. יכול להיות שהוא רואה במיכה סופר סאב, ששחקן שישנה קצב. זה, נניח, יכול להיות טוב למכבי, אבל זה בטוח לא טוב למיכה. הוא כבר בן 22, בגיל שבאירופה כבר כוכבים ואחרי שיותר מדי מאמנים "דילגו" עליו. גיא לוזון לא זימן אותו ליורו הצעירות, אלי גוטמן בחר לוותר עליו במשחק הראשון של הקמפיין החדש וגם במכבי הוא עדיין שחקן שולי מדי ביחסית לרמתו.

מתישהו מיכה יצטרך לומר די. לדרוש את הכבוד המגיע לו. כדי להיות סופרסטאר הוא יצטרך לשחק, והרבה. הופעות אורח זה טוב ויפה, אבל הילד אמור להיות כוכב ולא קישוט. העוגה כולה ולא הדובדבן. את כל הנתונים יש לו. הוא תמיד משחק תכלס, המסירות שלו הכי נכונות והכי מדויקות והאופי נוח וצפונה. אז די עם האש הקטנה הזו, תנו ללהבה לבעור.

במכבי תל אביב הנוכחית יהיה קשה לגדל שחקני בית - אתמול בהרכב לא היה אחד. אבל חבל יהיה לפספס אחד כמו מיכה. אייל ברקוביץ', למשל, נולד 20 שנה לפני מיכה. שניהם עלו לבוגרים, בהתאמה, באותו גיל. שניהם חוו עונה ראשונה של בישול איטי. אבל אייל ברקוביץ' נזרק למים, והיה גם שחקן העונה במכבי חיפה באליפות האדירה של 1993/94. ומיכה של 2013/14, עם כל הכבוד, עדיין שלישי מהסוף ברוטציה של סוזה.

דור מיכה חשוב למכבי תל אביב, אבל הוא חשוב גם לדור מיכה ואפילו לעתיד של נבחרות ישראל. תנו לו לשחק, כולם ירוויחו. תחשבו, אלוהים שישמור, מה היה קורה אם היו מייבשים את ברקוביץ'.

שחקן-שחקן הם יצאו מחדר ההלבשה של בית"ר ירושלים, וכל אחד מהם הישיר מבט, עשה פרצוף עקום, העיף יד מבטלת ואמר - בקול או בראש - "איזה פראיירים אנחנו". "היו לנו 20 מצבים לשער בטוח", הגזים אחד מהם, אבל הוא לא היה כזה רחוק. קריאף, ברנדאן, קפילוטו, וילה, אזולאי. חמישה מצבים שהיה יותר סיכוי שייכנסו מאשר שלא, אבל לא. וזה נגמר בהפסד, כי "כשאנדרס טונייס קופץ", כך אמרו בבית"ר, "אי אפשר אפילו להעביר עיתון מתחת לרגליים שלו".

כך הכדור של מיכה הגיע לפריצה, כך ירושלים הפסידה, וכך רוני לוי נשאר רק עם מחמאות. אז הנה המחמאות שמגיעות לרוני לוי. בית"ר ירושלים, שהיתה "מועמדת לירידה ביג טיים, קבוצה במצב קטסטרופלי מכל ההיבטים", כדברי המאמן, נראית כמו קבוצת כדורגל, ואריאל הרוש צדק כשאמר "היינו טובים יותר ממכבי". אבל גם לוי וגם הרוש יודעים שבלי גולים אין תוצאות. "חלוצים שכובשים הרבה לא מוצאים בינואר, הם לא מחכים שיקחו אותם לישראל", הסביר לוי. "הצלחנו למצוא את שלומי אזולאי שהוא שחקן טוב מאוד, אבל הגיע מאוד חלוד אחרי תקופה ארוכה שלא שיחק. אם הוא ימשיך לעבוד כמו שהוא עובד, הוא יהיה חלוץ מוביל בכדורגל הישראל".

בינתיים הוא לא חלוץ מוביל בכדורגל הישראלי. בינתיים אף אחד בבירה הוא לא כזה. בינתיים מלך השערים של בית"ר הוא איציק כהן, עם ארבעה. למזלם של הירושלמים, נשאר להם רק הגביע, ובו אפשר לזכות גם בלי לכבוש שער שדה אחד עד תום העונה.

לתגובות והצעות: orenjos@walla.co.il