פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        יריבות הליגה הכי גדולות של מכבי תל אביב

        הפרויקט של דורסמן, החבורה המרגשת של בירנבוים במלחה וכמובן, גליל עליון האגדית. הפועל ירושלים מסתמנת כיריבה ראויה למכבי תל אביב. לכבוד המפגש ביניהן, דירגנו את חמש היריבות שהיו הכי קרובות לקרוא תיגר על שלטון הצהובים ב-25 השנה האחרונות. מסע בזמן

        יריבות הליגה הכי גדולות של מכבי תל אביב
        צילום ועריכת וידאו: קובי אליהו

        הפועל ירושלים עוד רחוקה מזכייה בתואר רשמי, אבל עם ניצחון הערב בהיכל תתקרב צעד נוסף לעבר היסטוריה: הבטחת המקום הראשון בתום הליגה הסדירה. בדור האחרון זהו מאורע נדיר יותר אפילו מהפסד אליפות של מכבי: רק ב-2008, העונה הראשונה בה איבדה מכבי אליפות בעידן המודרני (מאז 1993), סיימה קבוצה אחרת במקום הראשון. אפילו ב-2010 וב-2013 הפגינה מכבי דומיננטיות מוחלטת בליגה, לפני שנכנעה במשחק האחרון.

        משמעות המקום הראשון איננה רק סמלית. קבוצה שמצליחה לסיים מעל מכבי בתום הליגה הסדירה מוכיחה יציבות ויכולת לאורך זמן, והעונה היא מקבלת בונוס מיוחד: אם וכאשר, המשחק השני מבין שני משחקי סדרת גמר הפלייאוף, שתשוחק בשיטת בית וחוץ, ישוחק אצל מוליכת הטבלה. ניסינו לבחור, אפרופו ירושלים הנוכחית, את חמש הקונטנדריות הגדולות שקמו למכבי בליגה בעשרים וחמש השנים האחרונות. אלה קבוצות שהעמידו סגלים שהתקרבו או שלא נפלו ברמתם ממכבי. ירושלים הנוכחית עוד צריכה להוכיח הרבה דברים כדי להיכלל ברשימה. אבל בינתיים, לקראת המשחק הגדול הערב בהיכל, היא אולי יכולה לשאוב מהן השראה.

        18:45, ערוץ 1: מכבי תל אביב נגד הפועל ירושלים

        בלאט לא חושש מאפקט התבוסה מול ירושלים

        מה טומן בחובו העתיד של ג'וש דאנקן?

        לבן מרסר לשעבר מכבי תל אביב והפועל תל אביב (ברני ארדוב)
        עד היום לא הובהרו פרטי מעברו. מרסר אחרי הפרישה (צילום: ברני ארדוב)

        5. הפועל תל אביב 1988

        עם זרים כמו לינטון טאונס וקארל איימוס, מתאזרח ברמתו של ג'ונתן דלזל ומקומיים בדמותם של עמוס פירשמן, שמעון אמסלם, חיים זלוטיקמן ולבאן מרסר העמידה הפועל תל אביב את אחד התלכידים הטובים בתולדותיה. את הליגה הסדירה סיימה הפועל במקום השני עם חמישה הפסדים, אחרי מכבי שסיימה עם שלושה הפסדים, אבל במהלך העונה הדיחה אותה מהגביע בשמינית הגמר ובליגה הסדירה הביסה אותה ביד אליהו בצורה חסרת-תקדים, 72:92.

        הפועל ומכבי נפגשו גם בסדרת הגמר. במשחק הראשון בהיכל ניצחה מכבי 76:78 בזכות סל עם הבאזר של קווין מגי. במשחק השני, באוסישקין (הפועל החליטה שלא להעביר את המשחק ליד אליהו), החזיר זלוטיקמן עם סל ניצחון בשנייה האחרונה משלו. במשחק האחרון, מול היכל עמוס וגדוש, הזיעה מכבי במשך כל המשחק. עמוק בתוך המחצית השנייה עמדה הפועל מרחק נקודה ממכבי, אולם אז הגיעה הבריחה בחסות ג'מצ'י. בסה"כ נפגשו הקבוצות שש פעמים באותה עונה, ומאזן הניצחונות התחלק שווה בשווה.

        המדהים, יש לזכור, הוא שמכבי העפילה באותה עונה לגמר גביע אירופה השני ברציפות (שוב הפסידה למילאנו), ונחשבה בעצמה לקבוצה מעולה עם שחקנים בולטים נוספים כמו קני בארלו, מוטי דניאל, חן ליפין ומעל כולם - מיקי ברקוביץ' ומוטי ארואסטי, בעונתם המשותפת האחרונה במועדון.

        אגב, מיד לאחר סיום העונה חתם מרסר במכבי, ושמועות בדבר דיל מוקדם בין הצדדים ממשיכות להישמע בעקשנות. "לקבוצה הזו היה חיבור אנושי ומקצועי מדהים", אומר מאמן הפועל דאז, מוישל'ה וינקרנץ. "הבעיה הייתה שלסיפור הזה נכנסו פרמטרים נוספים. היו בקבוצה בעיות כלכליות, לא שילמו משכורות והשחקנים עשו במהלך העונה חצאי-שביתות. אבל מבחינת ההרכב האנושי והמקצועי - היה חוויה לאמן את השחקנים האלה".

        בדיעבד, זו הייתה הקבוצה הכי גדולה שאימנת?

        "אחת הטובות, בלי ספק. קבוצה מעולה אחרת הייתה ראשון לציון בתחילת שנות ה-90' עם מיקי, ספנסר, ג'ינו בנקס וזלוטיקמן, שמבחינת רמת החשיבה והאינטליגנציה הייתה דומה להפועל של 88'".

        סיפור מרסר עדיין מציק?

        "אף אחד לא יודע מה קרה בדיוק, אבל ידענו שיש איתו המון בעיות. הוא לא קיבל משכורות בזמן, היו לו ניתוקי מים וחשמל. היה ברור שאי-אפשר יהיה להחזיק אותו בהפועל".

        הפועל ירושלים הנוכחית, לדעתך, מתקרבת באיכותה לקבוצות ברשימה?

        "אני חושב שזו אחת הקבוצות הטובות שהתגבשו בליגה מחוץ למכבי אי-פעם. אבל מה שאין להם זה ניסיון במעמדים הגדולים. חובת ההוכחה עליהם, אבל מבחינת פוטנציאל ירושלים מאוד קרובה למכבי".

        מיקי דורסמן מאמן הפועל חולון מניף צלחת אליפות (ברני ארדוב)
        הגיע לעננים. מיקי דורסמן (צילום: ברני ארדוב)

        4. הפועל חולון 2008

        למרות תהפוכות שכללו חילופי מאמנים (שרף במקום קטש) אחרי פתיחת עונה איומה, בשורה התחתונה הייתה למכבי קבוצה סופר-מוכשרת ועמוקה. שימו לב לנבחרת הזו, בהשוואה לסגלים שהורכבו במכבי בשנים האחרונות: ניקולה וויצ'יץ', טרנס מוריס, אסטבן באטיסטה וליאור אליהו הרכיבו קו קדמי מפלצתי; ביינום, הלפרין, קאמינגס, בלו, כספי, שארפ וגארסיה השלימו קו אחורי קשוח. גם הקבוצה הזו של מכבי פילסה את דרכה עד לגמר היורוליג. וגם היא פגשה בארץ, למרבה ההפתעה, קבוצה מוכשרת לא פחות ממנה.

        הפועל חולון הייתה פרויקט שמומן בלעדית מכיסו של מיקי דורסמן, שגם אימן. דורסמן קיבץ בחולון את אחת מהקבוצות האתלטיות והקטלניות ביותר בתולדות הליגה: פי.ג'יי טאקר, מאליק דיקסון, טרה סימונס, אלטון בראון, אריק קמפבל, טוני ווישהאם - וכריס ווטסון וראיין לקסר המאוזרחים - חוזקו בגאנרים כמו אבישי גורדון, גוני יזרעאלי ומורן רוט, והיו דומיננטיים מהרגע הראשון.

        חולון הפסידה שבע פעמים במהלך העונה הסדירה, אבל מכבי ניגפה תשע פעמים. בשלושת המפגשים ביניהן לפני גמר הפיינל-פור ניצחה חולון פעמיים. ובגמר - אותו סל בלתי-נשכח של דיקסון קטע רצף של 15 אליפויות של מכבי, שנמשך עוד מימי הדובדבנים.

        "אני בעננים, קצת מתחת לאלוהים", התפייט דורסמן לאחר המשחק. אנשי מכבי בחרו שלא להאשים את הפורמט בהפסד האליפות, בניגוד לשתי התקריות הבאות. חולון, ידעו גם במכבי, הייתה יריבה ראויה שהרוויחה את האליפות בצדק והייתה יכולה לנצח גם בסדרת משחקים.

        קני וויליאמס שחקן הפועל ירושלים לשעבר (ברני ארדוב)
        עונה שלא תישכח. קני וויליאמס (צילום: ברני ארדוב)

        3. הפועל ירושלים 1999

        היו לירושלים כמה קבוצות מצוינות בשנות ה-90' וגם בשנות האלפיים - כאלה שזכו בגביעי מדינה (96', 97') ואפילו בגביע יול"ב (04'). אבל חבורה מרגשת ומחוברת יותר מכפי שבנה במלחה אפי בירנבוים כנראה שלא הייתה. קני "המכשף" וויליאמס, דרק המילטון, אייץ' וולדמן וראדיסב צ'ורצ'יץ', יחד עם פפי תורג'מן, ארז כץ, עמית תמיר, דורון שפע ומארק קארבר - הפכו לקבוצת הגנה נהדרת שהפסידה פעמיים בלבד במהלך העונה הסדירה (שתיהן למכבי, בדוחק רב), וכבשו את המקום הראשון.

        למכבי היו בעיות משלה. פיני גרשון החליף את יורם חרוש שפוטר, ולמרות הסגל הישראלי העמוק - קטש, שפר, הנפלד, שארפ, שלף וגודס נתנו את הטון - לא הצליחו הזרים ויקטור אלכסנדר, טי.טי פופה ודיוויד בנואה להתעלות. לקראת גמר הפלייאוף, אליו הגיעה ירושלים עם ביתיות, נישבו במלחה רוחות של היסטוריה.

        אבל אז, ערב הסדרה המבטיחה, התפוצצה אחת הפרשיות המסריחות בתולדות הכדורסל הישראלי - פרשת הפיצה, בכיכובם של צ'ורצ'יץ' ומוני פנאן ז"ל - וירושלים התפרקה לחלוטין. משחקי ענק של קטש ושפר העלו את מכבי ליתרון 0:2 בסדרה, ירושלים צימקה בזכות ניצחון דקות במלחה, אך במשחק הרביעי, לפני שהסדרה חוזרת למשחק אחרון בבירה, סגרה מכבי עניין עם 51:59. צ'ורצ'יץ', ששיקר בתחילה כשטען שלא פגש את פנאן וכמעט ונכנס לקטטה עם הנשיא אורי מנצור במהלך המשחק השני, נקנס לאחר העונה בעשרות אלפי דולרים. שנתיים לאחר מכן חזר הענק הסרבי למכבי וזכה איתה בגביע הסופרוליג 2001.

        "הייתה קבוצה מיוחדת עם אנשים בעלי אנרגיות מיוחדות", נזכר בירנבוים. "יכולנו לשים ידיים וקבוצה לא עשתה מולנו סל במשך 6-7 דקות. לא נפלנו ממכבי, למרות שבעונה ההיא לא לקחנו שום תואר".

        אתה חושב שירושלים הנוכחית מתקרבת מבחינת הפוטנציאל לקבוצה ההיא שאימנת?

        "יש לירושלים הנוכחית לא פחות כלים. אבל אין מה להשוות בין הזמנים. אז ירושלים היה מועדון קטן, בתקציבים אחרים ובסדר גודל שונה. היום זה מועדון גדול לכל דבר".

        תומר שטיינהאור שחקן נבחרת ישראל בכדורסל (ברני ארדוב)
        דין ודברים בינו לבין מרסר. שטיינהאור (צילום: ברני ארדוב)

        2. הפועל תל אביב 1992

        הקבוצות האחרות ברשימה הזו היו תחרותיות יותר מהפועל מודל 92' במהלך העונה הסדירה. האדומים סיימו רק במקום השלישי, אחרי מכבי תל אביב ומכבי ראשל"צ, במאזן בינוני של 9:13. אך את מקומם כאן הרוויחו בזכות סדרת גמר פלייאוף בלתי-נשכחת - הראשונה בתולדות הכדורסל הישראלי שנגררה לחמישה משחקים.

        אולי העונה ההיא סימנה את בוא המהפך שעתיד היה להתרגש על הכדורסל שלנו בעונה שלאחר מכן. צביקה שרף אימן את אחד הסגלים הישראלים העמוקים אי-פעם: גודס, ג'מצ'י, ליפין, דניאל, הנפלד והמאזרחים סימס ומרסר היו אמורים להעניק למכבי מקדמה גדולה על פני כל קבוצה אחרת - אבל משהו הפסיק לעבוד במכונה הצהובה. אולי זה היה עניין של חיבור או של רצון, אך בכל מקרה - הלוחמים של הפועל תל אביב, מחוזקים באוסישקין הלוהט, היו קרובים מאי-פעם לסנסציה. בהדרכת רלף קליין הציגה הפועל סגל קצר ומהודק, עם שני זרים מעולים כמו דיוויד ת'רדקיל ופרוויס שורט וישראלים כמו אמסלם, שטיינהאוור, פרישמן ונאווי. בדרך לגמר הדיחה את ראשון לציון המצוינת של ספנסר ובנקס בלי ביתיות, והחלה להאמין שניתן לשים קץ לשלטון המכבים.

        המשחק הראשון בסדרה, שנערך ביד אליהו, סימן עד כמה תהיה קשה עבור מכבי. מכבי ניצחה בדוחק 69:72, והפועל - שסירבה פעם נוספת להעביר את משחקיה הביתיים להיכל - סירבה להפסיד באוסישקין. במשחק השני ניצחה 82:88 בזכות ערב נדיר של ת'רדקיל, במשחק השלישי הובסה 62:81, אבל במשחק הרביעי התעלו פרישמן ושטיינהאוור כדי להחזיר את האדומים לסדרה עם 82:86.

        המשחק החמישי יכול היה להתפתח לכיוונים בלתי-צפויים אילו הרחיקו השופטים בדקות הראשונות את לבן מרסר, שחבט בשטיינהאוור, אולם וירובניק ודגן הסתפקו בטכנית שהוציאה את הפועל מאיפוס. במחצית השנייה צימקה הפועל עד מינוס 4, אבל מכבי ברחה בזכות מהלכים גדולים של החבורה הישראלית וניצחה 63:81. להפועל שוב חסרו כמה גרושים ללירה - אבל מכבי, כפי שהתברר בחודשים שלאחר מכן, כבר התנדנדה על החבלים.

        "היו דין ודברים ביני לבין מרסר", סיפר שטיינהאוור על אירועי המשחק המכריע בריאיון עבר לוואלה!. "היו קרבות אדירים איתם, גם מילוליים וגם פיזיים, ודי התעללתי בהם באוסישקין ולא עשיתי להם את החיים קלים. ואז הגי המשחק החמישי. ראיתי שהבנאדם בלחץ, התחלתי איתו טראש טוק ובירידה להגנה הוא איבד שליטה ונתן לי אגרוף לפנים. הוא היה צריך להיות מורחק בכל מקרה, זה היה מול הפרצוף של וירובניק, אבל הוא נתן עבירה בלתי-ספורטיבית.

        "המכה של מרסר הדהימה אותי ואת הקבוצה", הוסיף שטיינהאוור. "היא הלהיטה את היצרים וגמרה את המשחק. ברגע ששופט נותן לזה לגיטימציה זה מרים את הקבוצה השנייה. זה נבע מלחץ, אין ספק, ומההיסטוריה של הסדרה. התקשינו מאוד מהשלב הזה של המשחק".

        מאמן מכבי תל אביב פיני גרשון (יותם רונן)
        גליל עליון לא נפלה ממכבי תל אביב, ואפילו לא עשתה במכנסיים ברגע האמת. פיני גרשון (צילום: יותם רונן)

        1. הפועל גליל עליון 1993

        אם יש קבוצה אחת בעידן המודרני של הכדורסל הישראלי שלא נפלה ממכבי תל אביב מבחינה מקצועית והצליחה שלא לעשות במכנסיים ברגע האמת - זו בלי ספק הפועל גליל עליון מודל 93'. עם פיני גרשון על הקווים וחבורת כישרונות ברמתם של דורון שפר, ברד ליף, אנדרו קנדי, מייק גיבסון וסטיב מאלוביק הייתה הגליל גדולה על בית המשוגעים שהתכנס באותה עונה בהיכל.

        זו עונה שהחלה תחת הדרכתו של יעקב אדלר, עוזרו של צביקה שרף בעונה הקודמת, שבביטוי שכבר נכנס לפנתיאון הגדיר את הסגל שלו כ"נבחרת חלומות". אומנם - הנפלד, דניאל, מרסר וג'מצ'י היו שחקנים נהדרים ומנוסים, אך מרגע פציעתו של הרכז גיא גודס העונה של מכבי החלה להשתבש. אדלר חתך שני זרים בפתיחת העונה - חוזה ורגאס ודיירון ניקס - ובמקומם הנחית את דיוויד אנקראם ו-ווינפרד קינג. אנקראם התגלה כמיזנתרופ מוחלט ונקלע למריבות כמעט עם על שחקן בסגל. קינג היה סנטר מזדקן, שעל-פי האגדה היה כל כך שנוא על חבריו לקבוצה באיטליה שכשהגיעו אנשי מכבי לחזות בו לקראת הגשת הצעה האביסו אותו בכדורים כדי שיצטיין במשחק ויעזוב.

        זו הייתה, בלי ספק, העונה העצובה בהיסטוריה המודרנית של מכבי. הבעיות החברתיות וריבוי הפציעות הביאו לרצף של הפסדים בגביע אירופה, ממנו הודחה מכבי בשלב מוקדם. האוהדים המאוכזבים החלו לנטוש את ההיכל, והמשחקים האחרונים מול הקבוצות הזרות כבר שוחקו מול יציעים חצי-ריקים. בליגה הפסידה מכבי לא פחות מחמישה משחקים וסיימה רק במקום השלישי, אחרי גליל והפועל תל אביב.
        בסדרת חצי-הגמר פגשה מכבי, ללא ביתיות, את גליל - שהביסה את האלופה הנצחית ב-28 הפרש במשחק שנערך ביניהן בעונה הסדירה בכפר בלום. מכבי המסוכסכת והמפולגת לא הצליחה להתעלות כדי לנצח את האנטיתזה המגובשת והקטלנית מהצפון. במאמץ אדיר הצליחה מכבי לשמור פעמיים על הבית ולהשוות את הסדרה ל-2:2, אבל גם במשחק החמישי עמדה גליל בלחץ וניצחה 80:88. רצף האליפויות ההיסטורי, שהחל ב-1969, הסתיים. הענק הצהוב נפל מול יריב טוב יותר. גליל המשיכה עד לשלב גזירת הרשתות, כשבסדרת הגמר-סל גברה על הפועל תל אביב, ללא ביתיות, 1:3.

        *קבוצות מצוינות אחרות שכמעט נכנסו לרשימה: הפועל רמת גן 1982; הפועל תל אביב 1993; הפועל ירושלים 1996, 2007.

        ohad@walla.net.il

        שחקן מכבי תל אביב טייריס רייס מול שחקן הפועל ירושלים ליאור אליהו (יוסי ציפקיס)
        איך זה ייגמר הפעם? רייס מול אליהו (צילום: מגד גוזני)

        כדורסל בוואלה! ספורט