באוגוסט האחרון, רגע לפני שעוד עונת פוטבול מכללות יצאה לדרך ואחרי כמה שנים חלשות, החליט גארי פינקל, מאמנם הוותיק של הטייגרס, קבוצת הפוטבול של אוניברסיטת מיזורי, שמה שחסר לקבוצה שלו זה גיבוש. לכן, הכינו פינקל ועוזריו פעילות מיוחדת לשחקנים הצעירים שלהם אשר במהלכה ביקשו מכל אחד לכתוב על פתק מספר דברים: כמה משפטים על המקום בו גדל, כמה משפטים על הסיבה בגללה רצה לשחק במיזורי ועוד משהו, פרט כלשהו שאף אחד לא יודע על אותו שחקן. קשה להאמין שפינקל, או מישהו שהיה בסביבתו, האמין שעולם הספורט כולו הולך להשתנות באותו ערב.
אחד אחרי השני התייצבו שחקני הטייגרס בפני חבריהם לקבוצה והקריאו את התשובות שלהם מהדף. בשלב מסוים, הגיע תורו של שחקן קו ההגנה המגודל, מייקל סם. הוא עמד להגיד את המילה הראשונה, אבל לפתע נעצר וכמו בסרט ההוליוודי הקיטשי מכולם, קימט את הדף, זרק אותו ואמר לחבריו רק שתי מילים: "אני הומוסקסואל". השבוע, החליט סם, שסיים את לימודיו באוניברסיטה לפני כחודשיים, שהגיע הזמן לשתף גם את שאר העולם ובעוד שלושה חודשים, אם וכאשר ייבחר כפי שהיה צפוי בדראפט של ליגת הפוטבול, הוא יהפוך להומוסקסואל המוצהר הראשון שמשחק כספורטאי פעיל באחת הליגות הבכירות בארצות הברית. השאלה שכולם שואלים את עצמם היא: האם העולם מוכן לכך?
"אחרי כל מה שעברתי בחיים, להגיד לעולם שאני הומוסקסואל זה הדבר הכי קל שיכול להיות", אמר סם בראיון ההיסטורי שסיפק ל-ESPN ול"ניו יורק טיימס" ובו הצהיר על העדפותיו המיניות ואכן, הילד הצעיר, בן 24 בלבד, כבר עבר כל כך הרבה, שלשנות את עולם הספורט לעד לא נראה כמו משימה קשה עבורו. הוא גדל בעיירה קטנטנה של כשבעת אלפים תושבים בשם היצ'קוק (כמה אירוני), בטקסס ונולד כאח השביעי מבין שמונה במשפחה. הרבה לפני שמייקל הגיח אל העולם, האחות הבכורה למשפחת סם נפטרה בילדותה ובגיל צעיר ראה מייקל אח נוסף נרצח ביריות לנגד עיניו. ב-1998 הוא היה האחרון לראות אח אחר שלו, שעקבותיו נעלמו מאז וייתכן כי נרצח אף הוא ואם זה לא מספיק, שני אחים נוספים שלו נמצאים כבר מספר שנים בבתי כלא.
חלק מהילדות הקשה הזו העביר סם אצל משפחה אומנת ואז גם החל לככב בתיכון המקומי בהיצ'קוק, אותו מסיימים רק 75 ילדים בממוצע לשנה. המאמן שלו מהתיכון סיפר לאחרונה: "כל אחד ואחת אצלנו בעיירה מחפש בגוגל כל יום וקורא כל מילה על מייקל. הוא הסיפור הכי גדול שלנו". בימי התיכון עוד הייתה לסם בת זוג צמודה, אבל כבר אז הוא החל לתהות לגבי מיניותו. ב-2009 הוא הפך לילד הראשון למשפחת סם שהולך לקולג' ונחת באוניברסיטת מיזורי בתור הבטחה גדולה על מגרש הפוטבול. בערך באותה תקופה, התהיות הפסיקו והוא הבין שבכל הנוגע לחיים שמחוץ למגרש, הגיע זמנו "לעבור קבוצה".
התהליך הזה היה איטי מאוד. כאשר חושבים על שחקני ספורט או מעלים בראש סרטים אמריקאים על חיי הקולג', מתקבלת סטיגמה ברורה. הספורטאים הבולטים הם מרכז העניינים והבנות לא פעם רודפות אחריהם במטרה לתפוס מעט מהתהילה. בתוך כל הסיטואציה הזו, מייקל החל לטפטף את המידע, תחילה לשותפו לחדר ובהמשך לעוד כמה משחקני הקבוצה. כל השאר כאמור, גילו רק בקיץ האחרון, אחרי ארבע שנות היכרות איתו. אבל זה היה באוויר. "הסתכלתי לחברים לקבוצה בעיניים והיה להם מבט של 'סופסוף הוא עשה את זה'", סיפר סם על אותו ערב שהוא לא יישכח לעולם.
בדיעבד, קשה להפריז בחשיבות שהייתה להכרזה ההיא, בפני הקבוצה שלו, לגבי קריירת הפוטבול של מייקל סם. לאורך עונותיו הראשונות במדי הטייגרס הוא היה שחקן ממוצע ולא יותר, בטח שלא פוטנציאל NFL. בעונה האחרונה לעומת זאת, מאז שיצא מהארון, הכול נראה אחרת. מיזורי משחקת בחטיבת ה-SEC, החזקה ביותר בשנים האחרונות בפוטבול המכללות. בתחילת העונה אף אחד לא נתן לקבוצה צ'אנס להגיע רחוק, אבל הטייגרס הדהימו עם מאזן 2:12, זכייה בראשות הבית המזרחי וניצחון על אוקלהומה סיטי במשחק הקוטון בול היוקרתי.
אחד מכוכבי הפריצה הזו היה סם, שסיים את העונה החולפת, האחרונה שלו בקולג', במקום הראשון בהפלות קוורטרבקים, נתון סטטיסטי חשוב ויוקרתי מאין כמוהו עבור שחקן הגנה. היכולת הזו גרמה לו להיבחר לשחקן ההגנה של השנה ב-SEC, הראשון ממיזורי שזוכה בתואר מאז 1981 ולאול אמריקן, נבחרת השחקנים הטובים ביותר במדינה. המאמן פינקל משוכנע: "אם מייקל לא היה מקבל מהחברים את התמיכה שהם העניקו לו אחרי ההכרזה שלו, אני לא חושב שהוא היה מצליח לתת עונה כל כך טובה כמו שהוא נתן".
העונה הכל כך טובה הזו, גם סללה את הדרך ל-NFL. רוב הפרשנים סימנו אותו כמי שייבחר בדראפט הקרוב, שייערך במאי. היו כאלה שהימרו עליו אפילו בסיבוב השלישי. עכשיו, אף אחד כבר לא ממש יודע מה יקרה. יציאה מהארון הרבה יותר קלה כיום בארצות הברית מאשר הייתה לפני 20 או 30 שנים. למעשה, היא אפילו הפכה לסוג של "טרנד" בקרב ספורטאים. המקרים הזכורים מהשנה האחרונה הם של שחקן ה-NBA ג'ייסון קולינס ושל שחקן הכדורגל רובי רוג'רס. אלא שקולינס, אולי בשל הכרזתו ואולי מפאת גילו המתקדם, לא שיחק העונה בליגה ואילו רוג'רס הודיע יחד עם היציאה מהארון על פרישה. הוא אומנם חזר למגרשים ושיחק העונה במדי לוס אנג'לס גלאקסי, אבל עם כל הכבוד לכדורגל, הוא לא מתקרב ברמת הסיקור שלו והעניין בו בארצות הברית לפוטבול. שם, מדובר במציאות אחרת לחלוטין.
קיים סיפור מפורסם על וינס לומברדי, מאמנה האגדי של גרין ביי פאקרס, שב-1969 גילה שיש לו שחקן הומוסקסואל בקבוצה והזהיר את העוזרים שלו, שלא יעזו להעיר הערות פוגעניות בנושא: "אם אשמע מישהו מדבר על הגבריות של השחקן הזה, הוא יעוף מפה על טיל". אלא שהפעם, כבר לא מדובר בסוד שנשאר בתוך הקבוצה, כי אם בשחקן פעיל, והומוסקסואל מוצהר, שעשוי לשחק בליגה בשנים הקרובות. הדעות חלוקות מאוד.
בצד התומך נמצאים בראש ובראשונה חבריו לשעבר של סם בקבוצה ממיזורי. הרץ האחורי הנרי ג'וסי, שחלק עמו חדר הלבשה בארבע השנים האחרונות, אמר: "זה עזר לו המון, כי הוא היה תחת לחץ שכל מי שמסתיר משהו מרגיש. אני שמח שהיה לו את האומץ לצאת מהארון ולהגיד לעולם שהוא גיי ושנוח לו עם זה". טומי טומלינסון מ"פורבס" הוסיף: "המהלך של מייקל סם חשוב מאוד. הוא לא ג'ייסון קולינס, שהיה יושב בקצה הספסל אפילו אם היה משחק העונה ב-NBA. הוא שחקן NFL לגיטימי. הקבוצה שתבחר בו תזכה מיד באלפי אוהדים חדשים".
בעיתון "קנזס סיטי", שמתפרסם בעיר הגדולה של מדינת מיזורי ומכסה את הטייגרס, חשבו בגדול: "מייקל סם הוא כבר יותר משחקן פוטבול מבטיח, הוא חלוץ בתחומו. קבוצות ספורט מקצועניות עדיין נמצאות מאחור בכל נושא זכויות האדם והקידמה, אבל סם תרם בגדול להתקדמות בנושא". בעיתון השוו את המהלך הזה לכניסה של ג'קי רובינסון לליגת הבייסבול בתור השחקן השחור הראשון, ב-1947. רוברט קראפט, הבעלים של ניו אינגלנד פטריוטס ואחד האנשים החשובים והמוערכים בליגה, כבר הבהיר: "אנחנו מתעסקים רק בניצחונות, לא בהעדפות מיניות. מי שיכול לעזור לנו לנצח, מוזמן" וגם ליגת ה-NFL פרסמה הודעה רשמית בה נכתב: "אנחנו מעריכים את הכנות והאומץ של מייקל סם. הוא שחקן פוטבול וכל שחקן עם יכולת ונחישות יכול להצליח ב-NFL. אנחנו מצפים לקבל אותו אלינו ולתמוך בו בעונה הקרובה".
סם יזדקק מאוד לתמיכה הזו, עליה מדברים בליגה. לאבא שלו, שלא ממש היה מעורב בחייו לאורך השנים, הוא שלח ביום שלישי האחרון הודעת טקסט: "אבא, אני הומו". מייקל סיניור לא נשמע מרוצה במיוחד: "אני אולד סקול וקשה לי לקבל את החדשות האלה. אני לא רוצה שהנכדים שלי יגדלו בסביבה כזו, אבל אני עדיין אוהב את הבן שלי ומקווה שהוא יגיע ל-NFL". אולם אנשים ברחבי הליגה כבר לא ממש בטוחים שזה יקרה אחרי היציאה הדרמטית מהארון. שלא לייחוס, רבים מהם הודו בימים האחרונים שהצעד של סם גרם למניות הדראפט שלו לצנוח לא מעט.
אחד מאותם אנשים אמר ל"ספורטס אילוסטרייטד": "אני לא חושב שעולם הפוטבול מוכן לשחקן הומוסקסואל מוצהר. בעוד עשור או שניים המצב כבר יהיה שונה, אבל בנקודת הזמן הזו, עדיין מדובר במשחק של גברים. להעליב מישהו במילה 'הומו' על המגרש זה כל כך שגרתי וכניסה של סם לקבוצה כלשהי תערער לחלוטין את חדר ההלבשה". אחרים אפילו דיברו בגלוי. כריס קלואו, שמשחק בתור פאנטר (מרחיק בעיטות), סיפר שהוא נזרק ממינסוטה ווייקינגס לאחר שספג הערות הומופוביות והצהיר בפני מאמניו כי הוא בעד נישואים חד מיניים. ג'ונתן וילמה, שחקנה הוותיק של ניו אורלינס סיינטס, אמר רק לפני שבוע שהוא לא היה רוצה הומוסקסואל בקבוצה שלו: "לא יקבלו אותו כמו שאנחנו חושבים שיקבלו אותו" ואילו טרל תומאס, שחקן ההגנה של ניו יורק ג'איינטס, חושב: "הליגה לא מוכנה לשחקן הומוסקסואל".
אחרי כל מה שעבר עליו, מייקל סם הוא בטח לא אדם נאיבי או תמים. הוא ידע שהסיפור שלו יכה גלים בארצות הברית, ובעולם כולו. הוא חיכה שהסופרבול יעבור כדי לתת לפנות לעצמו את הבמה והוא בחר את התזמון במטרה לתת ל-32 קבוצות ה-NFL מספיק זמן לעכל, ולחשוב האם הן מוכנות אליו ואל הקרקס התקשורתי שיתנהל סביבו. מי שתהיה מוכנה, תקבל שחקן פוטבול לא רע בכלל והרבה יותר שקט מנטלית. חשוב לזכור שבליגת הפוטבול לא חסרים סיפורים ביזאריים ורק בשנה החולפת הצטרף אליה (ואף הפגין יכולת טובה) מנטאיי תיאו, שזכור ממקרה ה"חברה" שהלכה לעולמה ואז התגלתה כדמיונית.
את כל הבלגן הזה נשאיר לדן גרציאנו מ-ESPN לסכם: "ההחלטה של מייקל סם לצאת מהארון לפני הגעתו ל-NFL היא אמיצה והיסטורית וצריך לחגוג אותה. הדרך הטובה ביותר לחגוג אותה, היא להניח לו לנפשו ולתת לו לשחק פוטבול, אבל זה לא יקרה. בטח שלא באופן מיידי. זה הולך להיות הסיפור הגדול של כל התקופה הקרובה והדרך בה הוא יתקבל על ידי העולם שמחוץ לפוטבול, תגיד הרבה על החברה שלנו ב-2014. כבר הרבה זמן שאנחנו מכסים את הסיפור הזה, של ספורטאי פעיל והומוסקסואל, אלא שעד עכשיו, לא היה לנו שם או תאריך. עכשיו יש לנו אותם ונותר רק לקוות שאנחנו ערוכים להתמודד עם זה".