לפני שלושה שבועות בישרו העיתונים במנצ'סטר על "פגישה מכרעת" כהגדרתם בין דיוויד מויס לרובין ואן פרסי, בה התקבלו החלטות על כשירותו של החלוץ ההולנדי. איך שלא תסתכלו על זה, יש כאן ריח חריף של פארסה. מדוע מנג'ר ושחקנו צריכים לקבוע פגישה מיוחדת כדי לדסקס את קצב ההחלמה, ועוד להוציא על כך הודעה לתקשורת? האם הצוות הרפואי לא מסוגל לתת המלצות מקצועיות?
העסק, כך מתברר, מורכב הרבה יותר. בעוד רופאי מנצ'סטר יונייטד נתנו אור ירוק לשובו של ואן פרסי למגרשים, הכוכב עצמו העדיף להמתין עוד קצת. מויס, המצוי בסיר לחץ היסטרי בעקבות התוצאות הבעייתיות על המגרש, ממש לא רצה לחכות. הוא ידע היטב למה. ואן פרסי הבקיע בכל אחד משלושת משחקי הליגה מאז חזר לכר הדשא, גם אם הם הניבו ארבע נקודות בלבד. אלא שזה רק פרק אחד קצר בספר שיכול לראות אור תחת הכותרת: "כשירותו של ואן פרסי בעונת הבכורה של מויס באולד טראפורד". הסאגה הזו ארוכה, ויהיה הגיוני לצפות לדרמות נוספות בחודשים הקרובים.
הכול החל עוד במסגרת מחנה האימונים לפני תחילת העונה. דמות מפתח בעלילה הוא מאמן הכושר ההולנדי ריימונד ורהיין, אשר עשה קריירה מוצלחת וזכה לשבחים בצוות המקצועי של חוס הידינק. כבר ביולי הוא חזה בעיות בריאותיות הצפויות לואן פרסי בשל העומסים שחווה החלוץ בטרום עונה, שגרמו בין היתר להיעדרותו ממשחק ההכנה נגד יפן. "האימונים של מויס תובעניים מדי", קבע ורהיין, ולא חסך במילים קשות: "הדרך היחידה לפתור את הבעיה בפארק היורה היא לשפר את השכלתם של המאמנים הדינוזאורים. לאורך תקופת טרום עונה ניתן לראות את התופעה של אימוני יתר שגוררים תשישות שגוררת פציעות. כל עוד הדינוזאורים חיים בהכחשה, דבר לא ישתנה. שחקנים כמו ואן פרסי צריכים ללמוד להגן על עצמם מפני עומסי היתר".
געגועים לפרגוסון ומוילנסטיין
בחצי השנה האחרונה הפך ורהיין אובססיבי בביקורתו הנוקבת כלפי מויס. הוא לא מחמיץ הזדמנות להשמיע את קולו, בעיקר בטוויטר, גם כאשר איש לא שואל אותו. מדוע הוא עושה זאת? כל אחד רשאי להסיק את מסקנותיו. ייתכן שמדובר בניסיון לצבור יחסי ציבור על גבו של המנג'ר הסקוטי, אבל יש גם הסבר אחר יכול להיות כי ורהיין משמיע את דעותיו של ואן פרסי. אחרי הכול, השניים מכירים היטב, והחלוץ נותר ההולנדי הבכיר היחיד בסגל השדים האדומים, אם לא סופרים את אלכסנדר בוטנר. היחיד, כי רנה מוילנסטיין, שעבד כעוזרו של אלכס פרגוסון, הועזב כאשר מויס הגיע עם צוותו בקיץ. לפי השמועות, ואן פרסי לא אהב את הדחת בן ארצו. הוא אהב עוד פחות את פרישתו של פרגי עצמו, כי הגיע מלכתחילה לאולד טראפורד כדי לעבוד איתו ולזכות בתארים. החלטתו של סיר אלכס היוותה הלם של ממש עבור הסקורר.
פרסומים אודות חוסר שביעות רצונו הקיצונית של ואן פרסי משיטות האימון של מויס החלו לצוץ בתקשורת כבר באוגוסט. הדגש הושם על הכנה פיזית ולא על עבודה עם כדור. כלפי חוץ, ניסה ההולנדי לשדר את ההיפך, אבל גם אז לא הסתיר את השינוי המהותי באימונים: "זה מצוין לעבוד עם מנג'ר חדש. יש לו סגנון משלו, ואני אוהב אותו. אנחנו עובדים קשה מאוד מיומו הראשון של המסע לאוסטרליה ולאסיה". ויין רוני השמיע אמירות דומות: "אם להיות כן, האימונים קשים מאוד. אנחנו רצים הרבה יותר ריצות ארוכות, ריצות מהירות, ריצות מאמץ. אני מרגיש שזה תרם לי, למרות שנפצעתי פעמיים בטרום עונה".
רצף 90 המשחקים נעצר
ספק רב אם הדבר אכן תרם לכולם. צריך לזכור כי במשך רוב שנותיו בפרמייר-ליג סבל ואן פרסי מפציעות רבות. היתה לו תדמית של שחקן שברירי, והוא החמיץ משחקים רבים מדי בארסנל שפגמו רבות הן בקבוצה והן בכושרו האישי. הנסיקה המסחררת שלו בשתי העונות הקודמות נבעה מכך שההולנדי היה לפתע בריא לחלוטין. תמיד. הוא לא החמיץ אף משחק ליגה בעונתו האחרונה בארסנל, ושותף בכל 38 משחקי הליגה בעונתו הראשונה ביונייטד. זו הסיבה המרכזית לכך ששמר על יציבות וזכה פעמיים ברציפות בתואר מלך השערים. מבחינה פסיכולוגית, ההבדל הוא עצום. חלוץ שלא חושש להיפצע נהנה מביטחון עצמי רב הרבה יותר, לא נרתע ממאבקים פיזיים ולא מפחד מתיקולים חריפים.
90 משחקי ליגה רצופים היו לואן פרסי ממרץ 2011 עד ספטמבר 2013, ואז הוא נפצע באימון והחמיץ את אחד המפגשים החשובים של העונה הדרבי מול מנצ'סטר סיטי שהסתיים בתבוסה 4:1. מקורות במועדון התבטאו בעילום שם על כך שהיחסים בין החלוץ למנג'ר החמירו מאוד כתוצאה מכך. באופן ביזארי, השניים לא הסכימו על חומרת הפציעה. "לא חשבתי שהפציעה חמורה, וסברתי שואן פרסי יהיה כשיר למשחק, אבל הוא הרגיש כאבים במפשעה. לא רצינו לקחת סיכונים, ולכן הוא לא שותף", אמר אז מויס. כך החל לו סיוט חדש של פציעות עבור החלוץ ההולנדי.
פציעה רודפת פציעה
באוקטובר הוא נותר מחוץ לסגל למשחק ליגת האלופות מול סוסיאדד כדי לקבל מנוחה ולהחלים. בנובמבר, אחרי הניצחון על ארסנל, הוחמרה הפגיעה במפשעה, וההולנדי החמיץ כמעט חודש. במשחק החזרה שלו, ההפסד האומלל לניוקאסל באולד טראפורד, התכוון מויס להחליף אותו במהלך המחצית השניה, אך לא עשה זאת. בדיעבד, זו היתה טעות חמורה. פחות משבוע לאחר מכן התברר כי ההולנדי שוב פצוע. הדיווח הראשוני דיבר על מתיחה קלה, אולם בסופו של דבר הוא נעדר חודש וחצי, כולל בתקופה הקריטית בחג המולד.
ספק אם ורהיין שמח לשמוע על כך, אבל הוא ממש לא הופתע והסתובב על תקן נביא: "נכחתי במחנה האימונים של יונייטד בסידני, וראיתי מה הם עושים לואן פרסי. הוא נדרש לרוץ המון, לעתים פעמיים ביום. היתה טיסה של 30 שעות, עם הפרשי זמנים של תשע שעות, ולגוף לוקח שבוע להתאושש מזה במצב נורמלי. למרות זאת, הם העבידו אותו באופן מיידי, ומויס עצמו אמר לתקשורת שהוא רוצה להחזיר את רובין לכושר. לא צריך להיות איינשטיין כדי להבין שזה הימור גדול". "תראו את הרקורד של מויס", המשיך מאמן הכושר ההולנדי, "בכל שנותיו באברטון, בדרך כלל היה לו משבר פציעות עוד לפני שהעונה החלה, והדבר גרם לתוצאות גרועות במחזורים הראשונים. התופעה חזרה על עצמה ביונייטד. תכנון האימונים שלו פרה-היסטורי".
ממוצע ההבקעות לא השתנה
לא צריך להיות איינשטיין גם כדי להבין שמשבר הפציעות גורם לתסכול עצום אצל ההולנדי. אם ורהיין ראה חזה אותו, הרי שהשחקן מרגיש את גופו יותר טוב מכל אחד אחר. בראיונות לתקשורת המשיך ואן פרסי לתת גיבוי מוחלט לבוס גם בינואר: "מויס הוא מאמן חדש, והוא זקוק לזמן. הוא המנהיג שלנו, ואיתו נתגבר על הקשיים". גם המנג'ר הזים את השמועות: "האמירות על מתיחות ביני לבין רובין רחוקות מהאמת. אני חוזר על כך הרבה פעמים, אבל אף אחד לא רוצה לשמוע. יש לי יחסים מעולים עם רובין". ואולם, האם הם יכולים להיות מעולים אם ואן פרסי מרגיש שמויס החזיר את הגלגל לאחור וגרם לו להיות שוב שחקן שברירי?
מבחינת סטטיסטיקה יבשה, המאזן של ואן פרסי העונה נהדר. יש לו 10 שערים ב-14 משחקי ליגה, צמד במגן הקהילה נגד וויגאן, וגם כיבוש קריטי נגד לברקוזן במחזור הראשון בליגת האלופות. הממוצעים לא רחוקים מאלה שהשיג בשנתיים הקודמות. הוא פשוט משחק הרבה פחות, ולכן עשויה להתקבל תחושה שכושרו בנסיגה. בפועל, ואן פרסי חד ביותר, ולא מפסיק למצוא את הרשת במחזורים האחרונים. אלא שמצב רוחו לא מזהיר, והמחשבות על עזיבה לא מרפות.
"המשפחה רוצה לחזור ללונדון"
מסביב כבר מרחפים שמועות על עתידו בקיץ. מנהל הליגה לשעבר, מרטין אלן, המליץ בבוטות למויס להעזיב את החלוץ בהזדמנות הראשונה: "אלכס פרגוסון תמיד דאג להיפטר משחקנים שסיכנו את מעמדו. הוא סילק אותם בלי קשר לחשיבותם לקבוצה ולאיכותם המקצועית. לפי השבועות האחרונים, ברור שואן פרסי רוצה לברוח מהקבוצה, כי הוא הגיע רק כדי לעבוד עם פרגוסון. כדי לשמור על חדר ההלבשה, מויס חייב לתת לו ללכת". יהיה הגיוני להניח שהחלוץ עצמו ישמח למצוא בית חדש, בו יכריחו אותו לרוץ הרבה פחות באימונים. בעונה הבאה יהיה ואן פרסי בן 31, וזה לא הזמן להמשיך ולהמר על כשירותו.
מה יכולה להיות התחנה הבאה שלו? לפי הדיווח של רוב שפרד ב"דיילי מייל", ההולנדי משתוקק לחזור לארסנל. לטענתו, משפחתו של ואן פרסי לא התאקלמה במנצ'סטר ומתגעגעת ללונדון. ארסנל, שסובלת כידוע ממחסור חמור בחלוצים, יותר מתשמח לשובו של הבן הגולה, במיוחד אם מחירו יעמוד על כ-15 מיליון ליש"ט, אל מול 24 מיליון שקיבלו התותחנים על מכירתו בקיץ 2012.
אפשרות החזרה הסנסציונית מלווה את הביקור של ואן פרסי הערב באיצטדיון האמירויות. מאז נטש את ארסנל, הוא הבקיע מולה בכל שלושת המשחקים, וכולם היו שערים חשובים הם הניבו שני ניצחונות ותיקו אחד בלונדון בעונה שעברה. האם הוא ישמור על מאזן מושלם וירשית גם הפעם? האם יעמיק את המשבר אצל המארחת אחרי החמישיה שספגה באנפילד? לאיזו קבלת פנים יזכה מהאוהדים? האם הם עדיין רואים בו בוגד, או אולי כבר מפנטזים לראות אותו שוב בחולצה האדומה הנכונה מבחינתם? ואולי חשוב מכל האם הוא יסיים את המשחק הזה ללא פציעה חדשה? למצבו הבריאותי של ואן פרסי עד לסיום העונה צפויה להיות השפעה עצומה על המשך דרכו.
