וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

בארזים נפלה שלהבת: שקיעתו של הכדורסל הלבנוני

12.2.2014 / 14:14

עד לא מזמן היה הכדורסל הלבנוני אימפריה עם כסף, זרים איכותיים ופופולאריות גואה, אך כעת ירד לנקודת שפל בגלל אינספור שערוריות: שיא שנופץ בעבור בצע כסף, סמל ענק שהפך לנבל, מלחמות מוסלמים-נוצרים ו'סוכני מוסד' שריגלו לטובת ישראל. יש מכאן דרך חזרה?

שחקן נבחרת לבנון, פאדי אל חאטיב. רויטרס
סחף אחריו מדינה שלמה. כיום לא נותר לזה זכר. אל חאטיב/רויטרס

ה-23 באוגוסט 2006 יחרת לעד כאחד הרגעים המכוננים ביותר בזיכרון הספורטיבי של לבנון. אז, באותו ערב קסום בו גברה לבנון על נבחרת צרפת הגדולה באליפות העולם, ידעו כולם כי במזרח תיכון מתהווה לה אימפריית כדורסל חדשה. הכדור הכתום תמיד היה פופולארי בטריטוריה מוכת המלחמות והסכסוכים. הכדורסל תמיד היה משופע בכישרונות והישגים ביחס לענפים אחרים, אך באותו יום הוא הפך למכת מדינה של ממש. פאדי אל חאטיב, גדול כדורסלני לבנון בכל הזמנים, הפך לסמל ההצלחה של לבנון כולה, הן בתחום הספורטיבי והן מחוצה לו. מיליוני לירות מקומיות נשפכו כמים על ידי ספונסרים נלהבים, התקציבים בקבוצות הליגה הוכפלו ושולשו וזרים אמריקאים איכותיים יותר החלו לנהור בהמוניהם. העתיד נראה מזהיר.

שבע שנים לאחר מכן, הכדורסל הלבנוני הגיע לבור תחתיות. בשבוע שעבר נפתחה הליגה המקומית, אך גם היא עומדת על כרעי תרנגולת. היום היא מתקיימת, ומחר עלולה לחדול לאלתר, כפי שקרה לא אחת, אלא פעמיים בעונה שעברה. הנבחרת הלאומית הושעתה על ידי מוסדות פיב"א ל-4 שנים מכל פעילות. מה שהחל בתחילת שנות ה-2000 כפנטזיה מרעננת על אימפריית כדורסל, הפך לחלום בלהות. את מקומם של גיבורי הניצחון ההוא על צרפת תפסו פוליטיקאים, עסקנים ושאר מושחתים, שעשו בענף האהוב כבשלהם והביאו אותו לנקודת שפל עצובה. אומנם, הכסף הגדול (יחסית) עדיין שם. העניין הציבורי עדיין שם. פאדי אל חאטיב עדיין שם, למרות שהמאיס עצמו בעיני רבים וכן, גם אמריקאיים איכותיים ומוכרים למדי עדיין יש בנמצא.

יחד, מנסים כולם להקים את אחד מענפי הספורט הפופולאריים בלבנון מההריסות. בזמן שמלחמת האזרחים בסוריה ניטשת ללא הפסקה וזולגת עמוק אל תוך שטחה של לבנון, יצאו חובבי הענף במדינה למלחמה אחרת לחלוטין, מהותית הרבה יותר עבורם: המלחמה על הכדורסל.

אולם במבט לאחור על הסיפורים ההזויים שהתרחשו בכדורסל הלבנוני בשנים האחרונות, מגיעים למסקנה שאולי, רק אולי, המאבק הזה אבוד מראש.

בינתיים, במקום קטן סמוך ללבנון: אנדריה ז'יז'יץ' בדרך למכבי תל אביב

דיווח בגל"צ: אלי דריקס אירח בגמר הגביע קצינים מהחטיבה של בנו

הערב ביורוקאפ: מכבי חיפה אצל נימבורק

אוהדי סאגסה מליגת הכדורסל בלבנון. AP
קבוצות אחרות החרימו אותם. אוהדי סאגסה/AP

***

איך כל זה התחיל? בחודש פברואר בשנה שעברה, אחרי שכמה קבוצות מהליגה הלבנונית הגישו קובלנה על התנהלות קלוקלת של איגוד הכדורסל המקומי, פיב"א הזהירה כי תשעה את לבנון מכל פעילות, אם לא יתוקנו אי הסדרים. במקביל, גם הליגה המקומית החלה לבעבע והופסקה מסיבות שונות ומשונות: שלושה שבועות בלבד מפתיחת העונה, החלו קבוצות להחרים את משחקיהן מול סאגסה מביירות, הקבוצה המעוטרת ביותר בליגה. הסיבה: בשורותיה שיחק האוסטרלי-לבנוני ג'וליאן קאזו, שבעוונותיו שיחק בעבר בישראל, במכבי רמת גן בעונת 2009-2010.

שחקנים מסוגו של קאזו, שעברו בישראל בטרם שיחקו בלבנון, נטמעו בקלות בליגה המקומית בתחילת העשור הקודם, אך בשנים האחרונות החלה הפוליטיקה לשחק תפקיד. בסם הוסקין, בעבר בגליל עליון ובני השרון, הלבנונים התאהבו עד כדי כך שהעניקו לו אזרחות ומקום בנבחרת המקומית, אך לפני שלוש שנים, לאחר לחצים כבדים מצד גורמים פוליטיים במדינה, הוחלט לשלול לו את האזרחות. בחלק מהעיתונים בלבנון אף הופצו כרזות שלו, ושל שחקנים כמוהו המכנות אותם "סוכני מוסד". הפעם הגיע תורו של קאזו לשלם את המחיר, אך הוא נוקה מההאשמות המופרכות, קיבל אישור להמשיך לשחק והליגה חודשה כסדרה.

גם זה לא החזיק זמן רב. בחודש יולי הודיעה פיב"א כי היא ממשת את האיום ומשעה את לבנון, כשאליפות אסיה ממש בפתח. הליגה המשיכה, עד שבאמצע חצי גמר הפלייאוף שוב הופסקה, ושוב מסיבות עגומות. שבועיים קודם לכן, במשחק מספר 3 ברבע הגמר, נפסק לטובתה של שאמפוויל ניצחון טכני על עמשית, יריבתה המרה, הנתמכת בידי נשיא לבנון, מישל סולימאן. לטענת עמשית, האיגוד צידד בשאמפוויל וכלל לא הודיע לה על שעת קיום המשחק. לכן, כמה הזוי, שחקניה לא התייצבו, ולכן נפסק לחובתה הפסד, שבסופו של דבר הוביל להדחה. הטענות הללו, יחד עם תביעות נוספות שנערמו נגד האיגוד שבועות קודם לכן, גרמו לפיזור הליגה באופן סופי ורשמי, מבלי שהיא הסתיימה ומבלי שהוכרזה אלופה.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

פריצות הדרך, הטיפולים ומה צופן העתיד? כל מה שצריך לדעת על סוכרת

בשיתוף סאנופי
ג'וליאן קאזו, שחקן סאגסה הלבנונית. AP
בעוונותיו, שיחק גם בישראל. ג'וליאן קאזו/AP

***

בחודשים שבאו לאחר מכן, עמד הכדורסל הלבנוני בפני שוקת שבורה. בהיעדר משחקים החלו הקבוצות, השחקנים, והאיגוד בחילופי האשמות ופתחו תיבת פנדורה מדאיגה ומבעיתה. בכירים בקבוצות טענו כי פוליטיקאים המשתייכים למוסלמים-סונים במדינה עשו יד אחת נגד סאגסה, שמזוהה עם הנוצרים וזכתה בעשור הקודם בשבע אליפויות רצופות. לטענתם, נעשו מאמצים כבירים מצד אותם פוליטיקאים להוריד את סאגסה מגדולתה, מה שאכן קרה בסופו של דבר. אם לא די בכך, נודע כי הבחירות האחרונות באיגוד היו מוטות לחלוטין, וכי פקידים מסואבים קיבלו שוחד על מנת להטות את התוצאות.

בתוך כך, באה על פתרונה גם אחת הסוגיות הביזאריות בכדורסל הלבנוני בשנים האחרונות: סוגיית השיא של שחקן מותחד, מוחמד אל אכרי, שקלע לפני שנתיים 113 נקודות (!) במשחק אחד. עד כמה הזוי היה הערב הזה? ובכן, עד אותו משחק, העמיד אל אכרי, שחקן בינוני בדרך כלל, ממוצע של 7.6 נקודות. באותו משחק, צלף אל אכרי 32 שלשות מתוך 59 ניסיונות, הוסיף עוד 17 נקודות מהשתיים, ועל פי רישומי פיב"א, לא היה רחוק מלנפץ את שיא הנקודות למשחק אי פעם. אל אכרי זכה לתהילת עולם, אך עד מהרה התבררו כמה פרטים מחשידים.

ולפני שנצלול לתוכם, קחו דקה וצפו במקבץ הנקודות של אל אכרי באותו משחק, שהושג בזכות הגנה מביכה במיוחד מצד היריבה. די בכך כדי להבין עד כמה העסק כאן מסריח.

בלבנון לא התרשמו ממראה הסרטון הגרוטסקי הזה. הסימנים היו בכל מקום: באותו משחק עלתה היריבה באורח פלא ללא שחקניה הזרים, וללא אף לא אחד משחקני החמישייה שלה. לאורך כל המחצית השנייה היא שיתפה שלושה שחקני נוער שלה, שלא ראו דקה של פרקט קודם לכן. רק לשם ההמחשה, יצויין כי במשחק הבא, אחרי ההופעה הנדירה, חזר אל אכרי למימדים טבעיים וקלע 3 נקודות בלבד.

תוהים איך אפילו הפרטים הללו לא הדליקו נורות אדומות באיגוד? אז זהו, שמסתבר שהוא היה שותף פעיל בקומבינה. לפני מספר חודשים סופרה סוף סוף האמת המרה (והצפויה) שמאחורי המשחק ההוא של אל אכרי: האיגוד, קבוצתו של אל אכרי ויריבתה, שהייתה נתונה בזמנו לקשיים כלכליים, סגרו דיל משולש עם סוכנות הימורים ותיאמו את הכל מראש. בסופו של הערב הזה, כל אחד מהצדדים שלשל לכיסו מיליוני לירות לבנוניות.

ואל אכרי? טוב תודה. הוא עדיין חי ובועט באותה קבוצה שאפשרה את הפארסה בזמנו, מותחאד. את העונה הוא פתח בשבוע שעבר בתצוגה לא רעה בכלל – 17 דקות, 8 נקודות, 3 מ-8 מהשדה.

הכדורסל הלבנוני פאדי אל חטיב. AP
פעם קונצנזוס, כיום איש שנוא. אל חאטיב/AP

***

השקיעה העצובה של הכדורסל הלבנוני מגולמת היטב גם במי שהיה ועודנו הסמל הגדול ביותר שלו – פאדי אל חאטיב. סיפורו של אל חאטיב, כדורסלן בחסד עליון ומנהיג כריזמטי, יכול למלא כתבה נפרדת. בתחילת דרכו, הוא היה נושא הבשורה של הכדורסל הלבנוני. עם כישרון מיוחד וכאמור, אופי מיוחד לא פחות, הפך אל חאטיב לאגדה. עד היום נהוג לומר שאם היה משחק באירופה לאורך זמן, היה הופך לכוכב בקנה מידה עצום. שנים רבות התעקש אל חאטיב שלא לשחק באירופה מחשש שייאלץ לפגוש קבוצות ישראליות במפעלים האירופאים. הוא הצהיר על כך שוב ושוב, עד שבסופו של דבר התרצה ושיחק בצ'רקאסי האוקראינית, שם אפילו שיתף פעולה עם עמית תמיר.

אחרי עונה אחת בלבד שב אל חאטיב לכור מחצבתו בליגה הלבנונית, אך החליט לשנות שם סדרי עולם, וכך גם דעך מעמדו. ב-2007 הצית מהומה של ממש בביירות, כשערק מקבוצת נעוריו, סאגסה הנוצרית, דווקא לאל ריאדי, המזוהה עם המוסלמים הסונים של בירת לבנון. המהלך המתריס קנה לו הרבה שונאים במרוצת השנים. מסמל רומנטי וחף מאינטרסים הוא הפך לדמות שנויה במחלוקת, גם אם עדיין נערצת. גם כיום, בגיל 35, הוא ממשיך לצפצף על כל מעריציו. לקראת העונה הנוכחית ביצע מהלך אמיץ לא פחות, כשעבר משאמפוויל הישר ליריבתה השנואה ביותר, עמשית, ולקח כנדוניה את המאמן וחמישה שחקנים נוספים מהסגל (ביניהם גם ג'רמיה מאסי, שחקן ריאל מדריד לשעבר). שאמפוויל התקשתה להתאושש מהמהלך של אל חטיב, כמעט ירדה מנכסיה ופתחה את העונה עם ציפיות מינימליות. מיותר לציין שאוהדיה וראשיה לא ראו בעין יפה את פעולותיו של אל חאטיב.

פעם הוא היה קונצנזוס. כיום, כמות מבקשי רעתו אולי עולים אפילו על אוהביו. פעם, הוא היה סמל לפנטזיה תמימה על ענף שנוסק כלפי מעלה. כיום, הוא שקוע עד צוואר בעורמה פוליטית וסכסוכים פנימיים.

ממש כמו הכדורסל הלבנוני.

לסיום, כמה מביצועיו של אל חאטיב בקריירה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully