גם לך יש מה ללמוד: על ההרכב התמוה של סוזה באשדוד

לרווחת הצופה: כל ביקורת על האצטדיון המיושן באשדוד מוצדקת, אבל יציע ה"כבוד" זה כבר השיא. שיפוצים (למה בינואר?) השאירו את הטריבונה חסרת כל, והאורחים ישבו על כיסאות פלסטיק ובלי יותר מזה. ג'ק אנגלידיס וג'ורדי קרויף נדחפו בשורה העליונה, ומזל שזה לא המתקן הראשון שהם ראו בישראל. אם כך היה, אולי לא היו באים הנה כלל. כדי שנסיים בטוב: המזנונים נהדרים. הרבה גיוון, וסוף סוף מחיר שפוי לשתייה חמה.

קופות: נוער/חייל 40, מבוגר 80.

קהל מ.ס. אשדוד: על המתקן כבר שמעתם, ועכשיו תחשבו על אשדודי שפוי שרצה ללכת גם למשחק מול סכנין בשבת, וגם למשחק של אמש. גם אם זה 160 שקלים, וגם אם קצת פחות, זה מחיר שלא שווה את החוויה. ג'קי בן זקן הוא איש עסקים גדול, אפשר היה לחשוב שהוא ישחק יותר לפי היצע וביקוש. בערך 800 הגיעו למרות הכול. הם לא הקנו אווירה ביתית למשחק, אבל לפחות שמחו כמו שצריך בסופו. ציון: 5

קהל מכבי תל אביב: את מה שמאמנם לא עשה, הם עשו ובגדול. אחרי שמונה שנות אכזבה הם התייצבו בהמוניהם והפכו את הי"א לקרית שלום ב'. עידוד מסיבי במשך כל המשחק, רפרטואר שירים מרשים ואחרי ה-1:1 הי"א כמעט עף באוויר. לתקרית המכוערת בסיום לא נתייחס יותר מדי פה, כי פה לא ניתן לכולרות לקחת לנו את הספורט מסדר היום. ציון: 9

בפינת האנקדוטה: קצת יותר משנה עברה מאז 19 בינואר 2013, הפעם האחרונה שמכבי תל אביב הפסידה באשדוד (1:0). יומיים לאחר מכן הצהובים התחזקו בנשק הכי חשוב שלהם – ערן זהבי. נראה מה יקרה מחר.


***

ח' היוהרה: מכבי תל אביב בהרכב משני הפסידה לאשדוד והודחה מהגביע

זהבי: "מי במקום הראשון בליגה?", סוזה: "לכולם מגיעה הזדמנות"

מרציאנו: "אם עברנו את זה, אפשר לעבור את הכול"

למצעד ההשפלות הקודמות של מכבי תל אביב בגביע

ניר קלינגר קפץ בתנועות סיבוביות כל הדרך לעיגול האמצע. החיוך נשפך לו מהאוזניים, והצרחות שרפו את הגרון. כמה היה יפה לראות את זה, וכמה זה הגיע לקלינגר ולפרויקט שהוא בונה שם. והוא עשה את זה בלי דויד סולארי, השחקן הכי טוב שלו, והוא עשה את זה בזכות ירו בלו ורועי בקל, ובזכות הופעה לספרים של אופיר מרציאנו.

כמה דקות לאחר מכן, עדיין עם חיוך אבל בלי קול, סיכם מאמן מ.ס. אשדוד את הפתעת סיבוב ח' בגביע המדינה. בין היתר החמיא: "ערן זהבי זה חתיכת שחקן בעייתי. אני מסיר בפניו את הכובע. אני עוקב אחריו, אבל כשראיתי היום את התנועות שלו, את אינטליגנציית המשחק והכניסות שלו – זה משהו – הוא כל הזמן יוצר בעיות להגנה.

למזלי הוא לא פתח".

***

פאולו סוזה זז מצד לצד באזור חדרי ההלבשה. את העצבים הוציא על תפוח ירוק, חמוץ וחסר אונים. כשסיים לנגוס, הגיע לדבר. "זה לא היה היום שלנו", פתח. "זה אחד המשחקים עם הכי-הרבה-הזדמנויות-שהיו-לנו. אנחנו מאוכזבים, הבחורים עשו הכול".

הוא נשאל על ההרכב שהציב.

"ההרכב שלי הוא לא הסיבה שבגינה הפסדנו", אמר. "לאורך כל המשחק שלטנו, יצרנו הזדמנויות, ממש לא הגיע לנו להפסיד".

הוא נשאל על החשיבות של הגביע בין יתר המפעלים שבהם הקבוצה שלו מתחרה.

"אותה חשיבות כמו שאר המשחקים", ענה.

לא נראה שהיית פותח עם ה-11 האלה במשחק ליגה חשוב. לא צריך להיות גאון כדי לחשוב כך.

"גם לא תהיה גאון אם לא תבין את העבר ואת כל המידע שצריך לדעת. אנחנו צריכים לכבד את כל השחקנים של מכבי, ואנחנו רוצים לפתח שחקנים ונוכל לפתח אותם רק עם דקות משחק".

אתה מאוכזב מההרכב שהצבת? תפתח בהרכב הזה בעתיד?

"אני לא יודע. תלוי בכמה ימים יש לי בין משחקים, בשחקנים שיותר רעננים לעומת אלה שפחות, בשחקנים שיש להם מוטיבציה, ביריבה, במזג האוויר, בהרבה דברים".

אתם כבר מבינים לאן זה הולך, נכון?

אז כדי שלא נכתוב בגסות שמאמן מכבי תל אביב מבלבל לכולנו את המוח, הנה כמה מספרים.

בטבלת הרוטציה של מכבי תל אביב במשחקי הליגה, ארבעת המדורגים האחרונים הם ברק לוי (0 דקות), ריף פרץ (40), עומרי אלטמן (246) וגאל מרגוליס (283). כל הארבעה פתחו אתמול בהרכב. ארבעת המדורגים ראשונים הם קרלוס גרסיה (1,710), חואן פאבלו (1,710), איתן טיבי (1,696) וערן זהבי (1,342). מתוכם, רק הראשון עלה ב-11.

ביציע היה ראדה פריצה (סוזה: "החלטה שלי, הוא לא התלונן על עייפות"), על הספסל גם ברק יצחקי, מונס דאבור, איתן טיבי ודור מיכה. אם מחברים את כל 11 השחקנים שהעלה אתמול סוזה, מקבלים 9 שערי ליגה בלבד מתוך 43 (4 מ-5 הכובשים המצטיינים לא פתחו). אז פלא שמכבי לא סיכנה את השער במחצית הראשונה?

אחרי משפט השדה המהיר, הנה גזר הדין. עם כל הכבוד לסוזה ולידע הנרחב שלו ולמנטרות הצפויות שהוא ירה לאחר ההפסד - ההרכב שעלה אמש למשחק הגביע בי"א לא היה ההרכב הכי טוב של מכבי תל אביב בנקודת זמן זו. אפילו לא קרוב. להפך, זה היה - מבחינת טיב השחקנים, כושרם ושיטת המשחק – ההרכב הכי חלש שסוזה יכול להעמיד. עכשיו רק ניתן לחשוב מדוע עשה כך. יש שתי אופציות – בורות או זלזול במפעל. ובגלל שאנחנו בטוחים ב-100 אחוז שסוזה הוא גאון כדורגל, האופציה השנייה זוכה כאן. כנראה שסוזה זלזל.

הפורטוגלי ממש לא זלזל ביריבה – הרי גם בהרכב חזק בהרבה הוא לא ניצח שם העונה. הוא זלזל במפעל כולו. נכון, כל שחקן במכבי תל אביב ראוי לפתוח וחשוב לקדם את כל השחקנים; ופריצה וטיבי סחבו ארבעה כרטיסים צהובים, וחבל לפספס אחד מהם למשחק העונה מול הפועל באר שבע; ולמרות ההרכב שהעלה סוזה, מכבי תל אביב היתה צריכה לנצח את המשחק הזה בקלות. היא היתה צריכה לפרק את אשדוד הנאיבית, שבזמן שהוליכה הסתגרה, גם מול 10 שחקנים, והזמינה את החבר'ה של זהבי לעשות כיתת יורים על מרציאנו.

אבל אתמול, קבוצה שלא איימה על השער במשך 120 דקות הדיחה את אלופת המדינה. אתמול, מאמן שלא ממש רצה לנצח הודח מול קבוצה שממש לא הצליחה להפסיד. סוזה סיפר על שליטה ומשחק חד צדדי, וטען שעקב כך ההרכב שהעלה לא הפריע. אבל זה עיוות של הנתונים. 99 אחוז מההזדמנויות הרבות שהוא ספר, הגיעו אחרי החילוף הכפול שלו במחצית - אקט שכולו הודאה בטעות. ואז מיכה נזרק למערכה, וכשהיה ממש צריך להכניס עוד גורם מכריע, סוזה לא יכול היה לעשות את זה. כי בזבז שלושה חילופים על מזעור נזקי השחצנות.

גם קלינגר נדהם כששמע על ה-11. הוא נערך לשיטה, אבל לא האמין כשראה את דף ההרכבים. "רק מלראות את הספסל, נבהלתי", אמר קלינגר, ואז לבטח הסתכל על הדשא, והוקל לו.

הגישה של סוזה למפעל זה, ואולי זו בכלל גישה מערכתית (גם בעונה שעברה אוסקר גרסיה הציב כמה הפתעות בהרכב בשמינית הגמר מול בית"ר), היא גישה מוטעית. כי עם כל הכבוד לשלוש החזיתות השונות שבהן נלחמה מכבי עד אתמול, ועם כל הכבוד לרצון לפתח שחקנים, ועם כל הכבוד ליריבות, הגביע בישראל הוא לא עוד מפעל.

בניגוד למדינות רבות באירופה, שבחלקן שיחק ואימן סוזה, הגביע בישראל הוא תואר מהותי וחשוב. תשאלו שחקנים, מאמנים ואוהדים – לפעמים גביע מרגש ויוקרתי לא פחות מאליפות. השמחה המיידית, המתח שמתרכז למשחק אחד גורלי בסוף הדרך – לפעמים לדברים אלו אין תחליף בספורט.

ההרכב שהעלה סוזה הוא זלזול מובהק במה שהמפעל הזה מייצג בישראל, והוא אפילו זלזול באוהדי הצהובים שהגיעו באמצע השבוע למשחק נוסף, שילמו על משחק נוסף, תמכו בגדול ונסעו הביתה מאוכזבים, שנה תשיעית ברציפות. הם כועסים היום מאוד על אלון יפת (שאכן טעה בפנדל השני), אבל רבים מהם לבטח מאוכזבים מההחלטות שלקח מאמנם.

קל מאוד להגן על איש מקצוע זר. את מה שסוזה שכח בקריירה, אנחנו כנראה לעולם לא נלמד. הוא מקדם את מכבי תל אביב ומצעיד אותה לעונה אדירה, ותחת קרויף הצהובים בדרך ל-2 מ-2. בכלל, המשטר האירופי במכבי תל אביב הביא המון דברים טובים, וימשיך לשדרג את האימפריה הנפלאה הזו ולהבדיל אותה עוד יותר ממועדונים ישראלים בינוניים וכושלים. אבל בלי לשים לב, אולי מלאכת ההבדלה הזו מעוורת קצת את המושכים בחוטים. כי אם יש משהו שלעד יהיה טוב בישראל מברוב מדינות העולם זו הבהלה לגביע, האהבה והתשוקה למפעל הזה, החשיבות האדירה שנותנים לו כאן, מסיבוב ז' ועד הנשיא.

וכאן הישראליות תמיד תנצח את אירופה. וכאן פאולו סוזה הפסיד.

לתגובות והצעות: orenjos@walla.co.il

נתונים: דריבליסט