סימן השאלה: מדיניות המושאלים של מכבי תל אביב

בוידאו: שערי השבת, כולל הבישול של המושאל ממכבי תל אביב בן בן יאיר

כל כך הרבה מושאלים יש למכבי תל אביב, שרוסלן ברסקי, מושאל ממכבי, איבד בעונה שעברה את מקומו בבני יהודה לרפי דהן, מושאל ממכבי.

ברסקי, הכי בלונדיני ובן 21, היה אחד מני רבים שעשו את הדרך למשרד של ג'ורדי קרויף וקיבלו טרנספר. בעסקת חסן אבו זייד, ברסקי עבר רילוקיישן לבני יהודה. "רציתי לצאת לשחק וזה בא כמו דבש", הוא מספר. "חשבתי שהנה אלך לבני יהודה, אשחק ואחזור למכבי תל אביב עם דקות משחק בליגת העל. התחיל בסדר, ופתאום הגיע דהן. איבדתי לאט לאט את המקום, ופתאום לא הייתי בסגל".

בקיץ ברסקי שבר את כף הרגל ועבר ניתוח. בני יהודה ויתרה על האופציה, ברסקי ביקש שחרור וכשהחלים היה כבר מאוחר מדי. חלון ההעברות הקיצי נסגר, וברסקי מצא את קביליו יפו. וכך שחקן ממכבי תל אביב הגדולה הגיע לליגה א'.

"ההשאלה לבני יהודה, בוודאות, לא עשתה לי טוב", הוא מספר. "ביפו קיבלתי את הביטחון בחזרה, ואני מרגיש שוב כמו שהרגשתי בנוער של מכבי. חוזר לעצמי, משחק הרבה ורץ הרבה". בינואר הנוכחי ברסקי אולי יקבל שדרוג למועדון קצת יותר בכיר, אבל בינתיים הוא נהנה. בינתיים הוא גם דוגמה מושלמת לכמה גדול ההבדל בין להיות שחקן של מכבי תל אביב הנוכחית לבין לשחק בשורותיה.

הנה סיפורם של החולמים, של המאמינים ושל המאוכזבים. הנה סיפורם של המושאלים.

"קשה להיכנס למכבי במצב הנוכחי", ברסקי מפוכח. "צריך להביא קבלות מהר מאוד וזה קשה לשלב צעירים ככה. אני לא חושב שזו הדרך הנכונה אבל כל אחד חושב אחרת. אני לא חושב שיש קבוצה שיכולה להסתדר בלי הצעירים שלה. במכבי לא סתם משקיעים בנוער, כל צעיר של מכבי רוצה להגיע לבוגרים ולא להיות מושאל. אבל כולם מקבלים את זה בהבנה. במכבי לא מכריחים אף אחד. אני הרגשתי שאני מתאים ויכול להשתלב ברוטציה, אבל ראיתי לאן זה הולך. ראיתי כמה שחקנים הגיעו והרגשתי שלא אקבל את הדקות".

את רשימת המושאלים הענפה אפשר לחלק ל-2: אלו שמכבי וג'ורדי קרויף רוצים ביקרם, ואלה שבקטגוריית שגר ושכח. ברסקי כנראה משתייך לראשונה, כי מספרים שקרויף הגיע עד ליגה א' כדי לראות את הבלונדי מול הפועל מרמורק. "אני מרגיש שעוקבים אחריי, ראיתי גם את ניר לוין, את קובי אלפסי, אנשים במכבי שואלים ומתעניינים". והעתיד? "ברור שאני צריך לעבור עוד קבוצות, ברור לי שלא אוכל להגיע למכבי תל אביב עכשיו ולהיכנס להרכב. יהיו שנתיים-שלוש קשות בקבוצות אחרות ואולי אז. אני מרגיש שאני יכול. עכשיו זה לא אפשרי. היום, אני לא רואה שחקן עולה מהנוער ונכנס להרכב של מכבי. פשוט קשה לי לראות מקרה כזה".

מכבי תל אביב זה המועדון שמתפקד הכי טוב בישראל, והפער הוא עצום. לא רק כלכלית אלא מקצועית. ג'ורדי קרויף הגיע למען מטרה מסוימת, והמטרה היא להרכיב את הקבוצה הכי טובה שהוא יכול, ולא רק בטווח הקצר. מיטש גולדהאר כל הזמן מדבר על קהילה, על בית, על תרבות. וכך בעצם, ההצלחה המטאורית של מכבי של קרויף היא גם חרב פיפיות. כי ברור שאם הצהובים רוצים אימפריה אירופית, לשחקנים צעירים ישראלים יהיה קשה להשתלב. בקבוצה המצוינת של העונה, שחקני הבית מקבלים רק 16 אחוז מנתח הדקות הפוטנציאלי. וכחלק מהמדיניות העסקית והקרה והמבורכת, יש כאלה שנותרים הרחק מחוץ לתמונה.

בקטגוריה של המטופחים נמצא גם חסן אבו זייד. לא שחקן בית כי אם רכש שעלה כסף. בקיץ גם קרויף וגם פאולו סוזה לקחו את הקשר לשיחות. אמרו לו שהוא חייב להמשיך בהתקדמות. אין לך יותר מדי סיכוי לשחק, הבהירו, וסוזה אמר לחסן שבגיל 22 שחקן צריך לשחק 30 משחקים בעונה ולא 15. ג'ורדי החליט על השאלה לחצי עונה. לפני כשבוע פגש הקשר את קרויף. עשית התקדמות יפה, אמר ההולנדי, ועכשיו נעביר אותך לקבוצה טובה יותר, קבוצה לחוצה יותר, קבוצה שבה תצטרך להיאבק על מקום בהרכב. אם תהיה טוב גם שם, אין מצב שלא תחזור, אמרו לאבו זייד גורמים במכבי.

רמת השרון ממש ניסתה לשכנע. במורשה התלהבו מאבו זייד וראו בו חלק חיוני במאבק להישאר בליגה. דיברו עם מכבי, הסבירו שבשביל אבו זייד ישחררו אפילו את אחד השחקנים הבכירים ואף ישתתפו באחוז נכבד של השכר. קרויף הבהיר שיש הצעה ממקום אחר, ושאל את אבו זייד מה דעתו על קפריסין. לפי החוזה של אבו זייד, זה צריך להיות בהסכמה. אי אפשר סתם כך לשלוח אותו בטרייד לטורונטו. שני הצדדים הסכימו.

המקרה של אבו זייד דומה למקרה של מושיקו לוגסי. קרויף בוחר בפינצטה את היעד למושאלים אלו, למושאלים שבמכבי בונים עליהם לעתיד. הוא רוצה קבוצת יעד טובה, מאבק על הרכב, עמידה בתנאים קשים. הוא ראה איך קיבל את דן איינבינדר, שעבר השתלמות לא רעה בסיר הלחץ של טדי, ורצה עוד. כבר ביום האחרון של חלון ההעברות בקיץ מכבי הציעה את לוגסי לבית"ר, בחינם. בבית"ר העדיפו לתת את הקרדיט לברק משה. גם עכשיו זה היה באוויר. רוני לוי התעניין בלוגסי, וקרויף שמח על האופציה לתת לשחקן שלו זמן איכות עם לוי, שאותו הוא מאוד מעריך. לוגסי ואבו זייד דיברו לפני מספר ימים, והמחשבות הדדיות. שניהם רוצים לנצל את תקופת ההשאלה על הצד הטוב יותר, ולחזור למועדון האם.

כפי שאמרנו, בקטגוריית השחקנים הללו מתבצע מעקב מושקע. לפחות פעמיים אבו זייד הבחין במעקב זה. פעם אחת זה היה עמיר תורג'מן, פעם אחרת סוזה. אבו זייד קיבל מסרים שההתקדמות טובה, אבל שהוא צריך לשפר את משחק ההתקפה שלו. בא.א.ק לרנקה תהיה לו הזדמנות לעשות זאת. קרויף הבהיר שיש חברים שיעקבו אחריו ויעזרו. "ג'ורדי לא ייקח מושאל של מכבי וישים אותו בקפריסין אם הוא לא מאמין בו. יש לו מוניטין לשמר שם", אמר גורם.

גם אבו זייד מבין את המצב: "אני מודה – באתי ונתתי הכול במכבי – ובינתיים זה לא הצליח. קיבלתי הרבה צ'אנסים ואין לי תלונות. אוסקר היה גבר איתי בעונה שעברה, ואני מאמין שעוד אקבל צ'אנסים בעתיד. אני מאוד רוצה לחזור למכבי כשחקן טוב יותר, ואני מאמין שאחזור".

באותה סירת מוצלחים נמצא גם בן בן יאיר. לטאלנט שהחל לפרוץ לפני כחודשיים – מאז שהחלו לתת לו לשחק – חוזה לשלוש עונות במכבי תל אביב. בקיץ הוא חזר מהשאלה נוספת, מהפועל רמת גן. באחד האימונים הגיע לעברו פאולו סוזה. אני רוצה להפוך אותך למגן שמאלי, אמר לו הפורטוגלי והבהיר: יש רכבת, וכדאי לך לעלות עליה. בן יאיר חשב על האופציה, אופציה שלבסוף לא התממשה. גם הוא נכנס למשרד של קרויף.

יום לפני היציאה למחנה האימונים זה היה, כשבן יאיר בישר לבוס שיש הצעה מרמת השרון. קרויף איחל בהצלחה, ולבן יאיר נאמר שאכן הסיכויים שישחק ברמת השרון גבוהים הרבה יותר. "חשבתי שזה יכול להיות טוב בשבילי, כי הרבה יותר קשה לקבל דקות במכבי מאשר שם", אומר בן יאיר. "גם ג'ורדי חשב שכדאי שאתנסה ואשתפשף יותר". במקרה שלו, רמת השרון משלמת את השכר (בחודשים שכן משלמים שם שכר).

והמעקב? "לא ראיתי נציגים של מכבי באים במיוחד למשחק שלי, אבל אני בטוח שיודעים שהולך לי טוב, ושמים לב לשינוי שרמת השרון עברה, שנכנסתי לעניינים. ג'ורדי או פאולו לא פנו אליו, אבל שחקנים ממכבי מדברים ומחמיאים", הוא אומר. בסוף העונה יחזור אוטומטית לצהוב אלא אם שני הצדדים ירצו שיישאר. "כרגע טוב לי ברמת השרון, זה מקום חם. בסופו של דבר תמיד אעדיף לשחק במכבי, זה חלום של כל אחד. אני מאמין בעצמי. אם אמשיך ככה, יהיה לי מקום ברוטציה, אוכל לקבל צ'אנס".

ומה דעתו על המדיניות?

"אין ספק שאם הייתי גדל באשדוד יכולתי להצליח שם בבוגרים, כי זו קבוצה קטנה יותר", הוא טוען. "אבל טוב לי כך, טוב לי להיות מושאל ממכבי. הצעירים יוצאים להשאלות, וגם בקטע הזה מתנהלים במכבי כמו קבוצה גדולה, כמו באירופה".

"כל מושאל והעסקה שלו", אומר אבי נמני, שנתבקש לפלח ולאפיין את מדיניות המושאלים הצהובה. נמני מייצג חלק נכבד מהמושאלים של מכבי (בין היתר – אבו זייד, לוגסי, רפי דהן ובן יאיר). "יש שחקנים שמכבי רוצה להריץ אותם וחשוב שיקבלו דקות, ובמקרה זה מכבי תעשה הכול כדי להקל על הקבוצה הרוכשת. על שחקנים שיש להם ביקוש גדול, מכבי יכולה לקבל תנאים טובים יותר". אגב, נמני גם מייצג את ריף פרץ, שככל הנראה יצטרף בקרוב לכתבה זו עם מעבר בהשאלה לרמת השרון.

אבי, איך אתה מגדיר את הטיפול והמעקב במושאלים מצד מכבי, לעומת קבוצות אחרות בישראל?

"במכבי תל אביב ובמכבי חיפה יש מעקב קבוע אחר המושאלים, דבר שעדיין לא הושרש אצל קבוצות אחרות, וחבל".

גם כשמסתכלים על המושאלים ה'מועדפים' – לוגסי, אבו זייד, בן יאיר – קשה לראות אותם חוזרים ומוצאים מקום בהרכב.

"אני דוגל במוטו אחד - מי שטוב, מוצא את מקומו. אני לא חושב שהמושאלים יכולים לחזור למכבי, אני בטוח שהם יכולים. אם הם יהיו טובים, הם ימצאו מקום, אני לא פוסל כלום. אבל צריך להבין שיש עוד קבוצות. לא כל שחקן מתאים למכבי תל אביב ולמכבי חיפה. יש שחקנים שצריכים לעבור שלב ביניים בקבוצות קצת יותר קטנות, ואגב, יש כאלה שבכלל לא ירצו לחזור".

יש כאלה שפשוט לא יחזרו. אלירן ג'ורג', למשל.

אלירן ג'ורג' כבר מאבד את החישוב לגבי מתי אמור לחזור למכבי תל אביב. עוד לא בן 22, ומהפכת הצעירים של מוטי איוניר היא רק שורה עמומה ברזומה. מרוב השאלות - הפועל חיפה, הכח עמידר רמת גן, מכבי יבנה, הפועל פתח תקוה, הפועל קטמון - הוא כבר לא זוכר את המדים הצהובים. "בשנתיים האחרונות במכבי לא קראו לי ולא ראו אותי", הוא אומר. "למכבי הולך בדרך שלה אז קשה לבקר את הדרך הזו".

כיום, ג'ורג' לא מפנטז על קאמבק למכבי. הוא מבין את המציאות, אבל תוהה מה היה אם. "אם היו נותנים לי צ'אנס הייתי היום שחקן סגל במכבי, אבל לא נתנו. לא מזמינים אותי להתרשמות, לא ראו אותי. כנראה רק מסתמכים על חוות דעת ישנות. אם היה לי ילד, לא הייתי שולח אותו לנוער של מכבי. לכל קבוצה, רק לא לשם. כרגע, פשוט אי אפשר לשחק שם".

אורי שטרית גם כבר לא סופר את ההשאלות, אבל המקרה שלו סבוך הרבה יותר. שטרית, אוטוטו 28, מושאל לרמת השרון ממכבי נתניה, ששאלה אותו לשלוש עונות ממכבי תל אביב. כן, הוא בעצם 'סאבלט'.

בגלל ששטרית "שחקן בית" שלעולם לא נרכש אלא רק הושאל, הוא שייך למכבי. בסוף החוזה בנתניה, הוא שוב יהיה רכוש מכבי תל אביב. לא, אין לו חוזה שם, הוא פשוט שייך. בכדורגל הישראלי של 2014, שחקן בית שמעולם לא נרכש שייך למועדון האם, ואם הוא רוצה לעזוב, הקבוצה שחפצה בשירותיו צריכה לשלם עבורו דמי השבחה.

"אני כמו נכס, ומכבי מקבלת עליי שכירות", אומר שטרית, והצחוק מהול בייאוש. "החוקים פה הם לטובת הקבוצות ולא לטובת השחקנים, וזה חבל. אנחנו כבולים. אם ארצה ללכת, וקרה שקבוצה רצתה אותי, מכבי צריכה לאשר את כל התנאים ועד כה זה פשוט לא קרה. אותי מכבי כבר לא מחפשת להשביח או להחזיר. רק לעשות עליי עוד כמה לירות, כמו שאני רואה את זה. נכס. האמת, הקלף ביד שלהם. אם תהיה לי עונה ממש טובה, יוכלו לבקש עבורי קצת יותר וממילא הם לא משלמים עליי שקל. הכוח תמיד נשאר אצל הקבוצה. אם ממש ירצו אותי בקבוצה אחרת, מכבי יכו על הברזל ויבקשו למשל 60 אלף שקל על השאלה. אם אנחנו כבר ביולי, ואין יותר מדי דורשים, יכולים לבקש גם 10,000. אני נדל"ן".

שטרית מקצין לרגע, ומתאר תמונה הזויה. אם למשל, מכבי רק היתה רוצה, היתה יכולה לדרוש עבורו דמי השאלה של 200 אלף שקל. ואם אף קבוצה לא היתה מוכנה לשלם את הסכום, היה נשאר בבית. רכוש של קבוצה, שבכלל לא חייבת לשלם לו. איזה חוק תמוה.

"השיטה הזו שערורייתית ביחס לתקנון פיפ"א וחוקי העבודה, וזה נושא שעוד יתפוצץ לקבוצות בפנים", אומר עורך דין בכיר בכדורגל. "התקנון בישראל מיטיב עם הקבוצות ולא עם השחקנים. שחקנים נשארים משועבדים למועדונים. זה משקף את העובדה שההתאחדות דואגת רק לקבוצות ולא לשחקנים, במקום לדאוג לכולם".

מקצועית, כרגע טוב לו ברמת השרון. הוא לא נוטר טינה למכבי הנוכחית, אולי למכבי הקודמת. "שאפו למכבי על מה שהם עושים. אני אף פעם לא מסתכל על מה שיכול היה להיות. אני פשוט רוצה לשחק, לא להיות ממלא מקום. היום דווקא לצעירים יש הזדמנויות במכבי. במקרה שלי, של אז, עם ליאור ז'אן ושרן ייני לא קיבלנו יותר מדי צ'אנסים. ייני נשאר ובזכות האופי שלו הגיע לאן שהגיע, וכל הכבוד לו. אבל במכבי של אז, משחק-שניים לא טוב והיו נותנים לך שפיץ".

אותו עורך דין סיפר גם שבאירופה החוקים הרבה יותר מיטיבים עם השחקן, ובכלל, אין להאשים את מכבי תל אביב (או מכבי חיפה, למשל) במעקב השאלות לוקה. בישראל, בניגוד למדינות רבות אחרות, אין ליגת מילואים ואין ממש קבוצות ב' בהגדרה. במקומות מתוקנים לכל קבוצה גדולה יש חממה לפיתוח שחקנים צעירים, והחוקים לשאילות שחקנים נוחים יותר למעקב. באנגליה, למשל, אפשר להשאיל שחקנים לחודש ואפשר גם לקרוא להם בחזרה במקרה שהקבוצה המשאילה רואה לנכון. חוקים אלו מאפשרים לקבוצות להתגמש בהשאלות, ויותר מכך – לקבל החלטות טובות יותר למען טיפוח השחקן. בישראל המצב לא כך, ואין פלא ששחקנים רבים פשוט הולכים לאיבוד במבוכי הליגות והסעיפים.
בקרית שמונה, למשל, החליטו שלא לשאול שחקנים יותר, בהגדרה. רק שאילה עם אופציה לרכישה תתקבל בהבנה, וגם זה באופן קיצוני. "למה שנטפח שחקנים לקבוצות אחרות?", תוהים בצפון הארץ.

לפי אתר ההתאחדות, למכבי תל אביב 15 מושאלים בקבוצות ישראליות, וכפי שכבר ראיתם, לכל אחד ממושאלי ההווה והעבר סיפור אחר ומחשבות אחרות. חלקם מאוכזבים מהיעדר היחס ומכך שלא באמת יוכלו לחזור, לטענתם; אחד מהם, למשל, תהה "למה לוגסי בכלל נשאר במכבי בחצי העונה הזו? למה החזיקו אותם שם בלי ששיחק דקה?"; אחר הציג תובנה מפוכחת שמסכמת באופן יפה את שני הצדדים של המטבע: "במכבי דואגים לכסף ולזמן החוזה, והכסף יגיע בוודאות. במקומות אחרים זה לא ככה. הרבה שחקנים מצוינים גדלים בנוער של מכבי, וגם כמושאלים עדיין רוצים להגשים את החלום".

אי אפשר שלא לסיים את קשת המושאלים הרחבה והקוטבית הזו בלי רועי קהת. גם קהת שייך לאותה מהפכת צעירים, וכשהילד הבין שלא יקבל דקות, הוא הלך לרעות בשדות של הפועל באר שבע. קהת תמיד רצה להגיע ליום בו הכרטיס ביד. הוא תמיד אמר שהוא מעדיף לקבוע את גורלו, ושהוא ממש לא אוהב את העובדה שכמושאל ממכבי הוא מחויב להחמיץ את המשחקים מולה. זה נגמר בבוררות והכרטיס אכן הגיע בסוף ליד של אבא קהת. הערב, הבן רועי יחכה להזדמנות על הספסל של קרית שמונה. הערב הוא כנראה ישחק מול מכבי, בדיוק כמו שרצה.

לתגובות והצעות: orenjos@walla.co.il

הנתונים באדיבות דריבליסט