בכדורגל, כמו בחיים, הכול שאלה של נקודת מבט וכל סיפור אפשר לספר דרך שלל נרטיבים שונים. עבור רבים, הדקה ה-65 במפגש הליגה האחרון בין ליברפול לצ'לסי, ב-21 באפריל 2013, הייתה תחילתו של תהליך חיובי, שהוליד אדם וכדורגלן חדש לגמרי. אבל זו רק דרך אחת לבחון את המציאות, כי אותו רגע בלתי נשכח, הביס שנתן לואיס סוארס בברניסלב איבנוביץ', גם החלה מסלול אחר, של בלם שמתקשה לחזור לעצמו אחרי המהומה הגדולה. דרכו של ננשך.
קצת פחות מחודש אחרי אותה תקרית נשיכה, שמככבת בימים אלה בכל רשימת "האירועים הביזאריים של הספורט העולמי ב-2013", איבנוביץ' דווקא הגיע לפסגת הקריירה שלו. 45 שניות לסיום תוספת הזמן בגמר הליגה האירופית מול בנפיקה, עלה הבלם הסרבי אל הגבהים ונגח כדור קשתי וחכם לכיוון הפינה הרחוקה כדי לקבוע 1:2 ולתת לבלוז, ולעצמו, תואר אירופי שני ברציפות. אלא שהשילוב בין שני הדברים, הנשיכה והשער הקריטי, היו כנראה קצת יותר מדי עבור השחקן עליו אמר פרנק למפארד בתום אותו גמר: "לא שמים לב אליו, כי הוא עושה עבודה שקטה. אבל הוא מפלצת, ושחקן נהדר".
צ'לסי מול ליברפול (18:00, ספ' 1), ארסנל-ניוקאסל (15:30, ספ' 1)
המאזן של יונייטד, השמחה של סיטי, הנדר של האדלסטון
סיטי בפסגה, אבל גם יונייטד עם ניצחון רביעי רצוף
ניקולא אנלקה כבש, וחגג בתנועה אנטישמית
תשומת הלב הרבה פגעה באיבנוביץ' והעונה הוא לא מזכיר במאום את השחקן שמשרת נאמנה את צ'לסי כבר שש שנים. הוא נרכש בחלון ההעברות של חורף 2008 מלוקומוטיב מוסקבה תמורת 13 מיליון יורו, אבל הגיע לצ'לסי ללא כושר משחק בשל הפגרה הארוכה בליגה הרוסית. זה עלה לו ביוקר ובחצי העונה הראשונה שלו במועדון, איבנוביץ' לא זכה מהמנג'ר דאז, אברהם גרנט, אפילו לשניית משחק אחת. בתום אותה עונה הוא כבר היה על סף עזיבה למילאן או יובנטוס, אבל המנג'ר החדש, לואיס פליפה סקולארי, בחר להשאיר אותו והשאר היסטוריה.
איבנוביץ', שזכה בשבוע שעבר בפעם השנייה ברציפות בתואר כדורגלן השנה במולדתו סרביה, כבר רשם קרוב ל-250 הופעות במדי צ'לסי, זכה עם המועדון באליפות, שלושה גביעים, ליגת האלופות והליגה האירופית והתמחה בכיבוש שערים שמגיעים מהגבהות של מצבים נייחים. גם אותו שער מול בנפיקה נכבש מכדור קרן שעלה לרחבה. למעשה, המשחק שהכניס אותו לתודעה והפך אותו לגיבור בקרב אוהדי צ'לסי היה מול ליברפול, אותה הוא פוגש הערב. זה קרה ברבע גמר ליגת האלופות ב-2009, אז הצמד שלו באנפילד סידר ניצחון 1:3 לפני ה-4:4 המטורף בגומלין, ששלח את הכחולים לשלב הבא.
כאמור, הביקור האחרון שלו באנפילד היה פחות ידידותי. בדקה ה-65 סוארס נשלח לתוך רחבת האורחים, איבנוביץ' ניקה את הכדור והשניים נתפסו זה בזה ונגררו יחד. העצבים עלו אצל האורוגוואי והוא הגיב בנשיכה פראית, אותה פספס השופט, למרות שאיבנוביץ' מיד חשף את האזור בזרוע אותו מצא סוארס עסיסי כנראה. המשחק ההוא הסתיים עם שער שוויון דרמטי של סוארס, שקבע 2:2 בדקה ה-96 וחצי, אבל אחריו החל הקרב של הממלכה נגד השחקן הסורר. החלוץ האורוגוואי הורחק מעשרה משחקים וכמעט עף מליברפול, שגם היא וגם המנג'ר שלה ברנדן רוג'רס מאסו בהתנהגותו. במקום, סוארס נשאר, למד לקח רציני, התבגר והעונה הוא השחקן הטוב ביותר בליגה.
המצב אצל איבנוביץ' לעומת זאת, הרבה יותר בעייתי. מקורב לסרבי אמר לקראת המשחק: "אין בו כעס. הוא ילחץ יד לסוארס בפתיחה. הוא לא מסוג האנשים שנוטרים טינה, הוא רק רוצה להמשיך הלאה". אבל נראה שאם יש משהו שאיבנוביץ' מתקשה לעשות העונה זה להמשיך הלאה. ההגנה של צ'לסי אומנם די יציבה וספגה רק 18 שערים (אחד יותר מאברטון, שמוליכה את הליגה בקטגוריה הזו), אבל בעוד מרכז ההגנה שייך לרוב לג'ון טרי, דויד לואיז וגארי קייהיל, איבנוביץ' נשלח לשחק כמגן ימני, תפקיד בו הוא הרבה יותר מתקשה בשל היותו שחקן פיזי וגבוה, אבל לא בדיוק זריז.
הקושי הזה בא לידי ביטוי בעיקר במשחק החוץ מול פ.צ. באזל בשלב הבתים של ליגת האלופות לפני חודש. בדקה ה-87, כדור ארוך שהגיע מכיוון הגנת השוויצרים מצא את איבנוביץ' לא מוכן. מוחמד סלאח השתלט באגף שמאל ודהר קדימה, בעוד הסרבי רודף אחריו בגמלוניות ולא מצליח למנוע מהמצרי את שער הניצחון. באנגליה, ממלכת השמועות, נזרקו לאוויר כבר לא מעט שמות אפשריים של שחקנים שיגיעו בינואר לצ'לסי ויחליפו את איבנוביץ', שמתקרב לגיל 30, בתפקידו בצד ימין של ההגנה. האפשרות הבולטת היא קורט זומה, שחקן סנט אטיין הצרפתית, אולם גם שמותיהם של פאביו קואנטראו ואפילו סרחיו ראמוס הוזכרו כמועמדים לאיחוד עם ז'וזה מוריניו.
מוריניו עצמו מנסה להרגיע את איבנוביץ'. במהלך הדרבי מול ארסנל, שהסתיים ב-0:0, הסרבי היה על סף עימות אלים עם מסוט אוזיל ולקראת המפגש מול ליברפול אמר המנג'ר הפורטוגלי: "איבנוביץ' הוא בחור גדול, עם לב ואישיות חזקים. הוא לא איזה 'שחקן מיקי מאוס' שמתבכיין על דברים קטנים. מה שהיה עם סוארס היה סיפור גדול, אבל איבה מרגיש שזה שייך לעבר".
אם כבר עסקנו בעבר, הרי שליברפול היא אחת הכבשים השחורות של צ'לסי בכלל ושל מוריניו בפרט. פעמיים עצרו המייטי רדז את מוריניו ולצ'לסי בחצי גמר ליגת האלופות במפגשים מלאי אמוציות. בחמשת הפעמים האחרונות בהן ליברפול הגיעה לסטמפורד ברידג' במסגרת הליגה, היא רשמה הפסד אחד בלבד ואם זה לא מספיק, הרי שצ'לסי תחת מוריניו מעולם לא הפסידה משחק ביתי בפרמיירליג, אבל לאחר ש"המיוחד" עזב את המועדון, ליברפול הייתה זו שקטעה את אותו רצף היסטורי.
האדומים יתייצבו למשחק חוץ גדול בפעם השנייה תוך שלושה ימים. הם הפסידו בבוקסינג דיי 2:1 למנצ'סטר סיטי, במשחק שלווה בסערה לאחר שברנדן רוג'רס האשים את השופט לי מייסון בטעויות רבות וטען שהדברים קשורים לכך שמייסון מגיע מפרברי מנצ'סטר. בהתאחדות האנגלית לא אהבו את הדברים וכבר הודיעו כי יפתחו בחקירה נגד המנג'ר, שבעצמו כבר דאג להסביר איך דבריו לא הובנו כהלכה. בכל מקרה, רוג'רס חייב להחזיר את הקבוצה שלו לפוקוס במשחקה האחרון ב-2013, כדי לא לתת לצמרת הצפופה להתחיל לברוח לו.
ליברפול כבשה בשנה הקלנדרית הנוכחית 83 שערי ליגה, יותר מכל קבוצה אחרת בפרמיירליג והיא יודעת שמול ההתקפה הדלה של צ'לסי, שער אחד נוסף עשוי לעשות את ההבדל. הבלוז סובלים מבעיות קשות בחוד ולאחר הניצחון הדחוק 0:1 על סוונסי בבוקסינג דיי, מוריניו אמר: "השחקנים שלי הורגים אותי מחדש כל פעם. אני מסיים כל משחק מותש לגמרי". ראמירס מושעה בגלל צהובים, מה שיחייב את מוריניו לבצע התאמות כדי להתמודד עם הקישור המהיר של האורחים. סיטי עשתה זאת היטב בעזרת קשרים אחוריים קשוחים בדמות יאיא טורה ופרננדיניו, אבל גם היא הובכה לא פעם, כך שצ'לסי צריכה להיזהר. מה שלא יהיה, לרווחת הקהל, מומלץ להציב את ברניסלב איבנוביץ' בשמירה אישית על לואיס סוארס.
Jingle Bells:
זה אמור היה להיות הכריסמס של אברטון. משחקי בית מול סנדרלנד וסאות'המפטון ומשחק חוץ מול סטוק סיטי, אופציה לתשע נקודות מתשע אפשריות ובזמן שלכל היריבות מהצמרת נקבע לפחות משחק אחד קשה במהלך החג, היו כאלה בסביבת הטופיז שכבר החלו לפנטז על פתיחת השנה החדשה מהמקום הכי גבוה בפרמיירליג. זה לא קרה. המשחק הביתי נגד סנדרלנד הסתיים עם הפתעה גדולה, כאשר טים הווארד הורחק בדקה ה-23 אחרי טעות איומה של לאון אוסמן ואברטון ספגה בפנדל והפסידה 1:0. הווארד יחמיץ בסך הכול את המשחק השלישי שלו בליגה מאז הצטרף לקבוצה ב-2007 ובלעדיו, הקבוצה של רוברטו מרטינס חייבת להתאושש וזה לא יהיה פשוט, אבל לפחות מדובר באחת היריבות החביבות עליהם.
ההפסד לסנדרלנד היה הפסד הבית הראשון של אברטון בשנת 2013 והיא רוצה להפוך אותו ליחיד. סאות'המפטון ניצחה רק פעם אחת ב-14 הביקורים האחרונים שלה בגודיסון פארק וגם זה קרה לפני קצת יותר מ-16 שנים. למרות המספרים האופטימיים האלה מצד המארחת, כדאי לה להיזהר מג'יי רודריגס. הקשר האנגלי כבש צמד ב-0:3 של הקדושים בווילס על קרדיף סיטי וחמישה מששת שערי הליגה האחרונים שלו הגיעו במשחקי חוץ.
על ראש עץ האשוח:
רק לפני שלושה ימים נשבר ליבם של אוהדי, אנשי ושחקני האל סיטי. צמד שערי בזק סידר להם יתרון ביתי מבטיח על מנצ'סטר יונייטד, אבל אחד הניצחונות הגדולים בתולדות המועדון, אם לא הגדול מכולם, נמנע מהם וגרוע מכך, הקבוצה אפילו הפסידה. עד לאותו משחק, הטייגרס היו אחת מקבוצות הבית הטובות בליגה וספגו שלושה שערים בלבד באצטדיון KC. מול יונייטד הכמות הזו הוכפלה, אבל כאשר פולהאם החלשה הגיעה לביקור, האל סיטי הוציאה את כל העצבים שהצטברו אצלה. הניצחון 0:6 היה הגדול ביותר של הקבוצה בתולדותיה בפרמיירליג. הוא גם היה הניצחון הגדול ביותר של עולה חדשה מאז שניוקאסל השיגה תוצאה דומה מול אסטון וילה באוגוסט 2010.
הסיפור הגדול של המשחק היה כמובן השער הרביעי, אותו כבש טום הדלסטון. הקשר הגיע בתחילת העונה מטוטנהאם והשער הזה שבר עבורו בצורת אישית של שנתיים וחצי. מעבר לעובדה שמדובר היה במתנה נפלאה, בדיוק ביום הולדתו ה-27, השער הזה גם סיפק את הסיפור המוזר והמשעשע של השבת. הדלסטון והאפרו שלו הולכים יחד תקופה ארוכה והוא הבטיח שלא יסתפר עד שימצא את הרשת. בהאל סיטי חיכו לרגע המתאים ומיד לאחר השער, הפיזיותרפיסט רוב פרייס הסתער עליו עם מספריים והחל במלאכת התספורת על הקווים. המשך יבוא.