משנים את מרכז הכובד: על ניצחון מכבי תל אביב מול פנאתינייקוס

העצירות ההגנתיות של שחורציאניטיס מעודדות, משחק הריצה פתאום נראה מבטיח, ומכבי תל אביב סיימה את הסיבוב הראשון עם מומנטום וביטחון שיכולים לסחוב אותה לריצה יפה כמו בעונה שעברה. שי האוזמן מנתח את הניצחון על פנאתינייקוס וחוזה מתי הצהובים ייעצרו השנה

שי האוזמן
עריכה: מיכאל ברגמן

מכבי תל אביב מודל 2013/14, בדומה למודלים קודמים בצהוב של דיוויד בלאט, שמה יהבה על פתרונות הגנתיים טקטיים ומתוחכמים כנגד ההתקפות של היריבות. לרוב – בהצלחה רבה. העניין הוא, ואפילו מאמנה של מכבי ודאי יסכים, שבסופו של יום הצלחת המהלך ההגנתי יקום ויפול על היכולת של שחקני ההגנה להתמודד מול השחקן שמתקיף נגדם. לאחר קאמבק ירוק (חיוור) ברבע הרביעי, הגיעה פנאתניאקוס למינוס 11 (בלבד) 3 וחצי דקות לסיום, כשהכדור אצלה. לאחר שהכדור זז, הוא הגיע לינקוביץ' שמצא עצמו עומד על קשת השלוש מול ביג סופו העייף (ועם 4 עבירות בשלב זה). בהתאם להנחיות מחדר ההלבשה (ולהיגיון הבריא), לקח אותו הסרבי-יווני לטבעת. יותר נכון, ניסה לקחת, כי סופו זז איתו ולא נתן לו לעבור. בהיעדר ברירה אחרת, מסר הפורוורד הצעיר את הכדור ללאזמה – אבל סופו הגיע גם אליו ונעל גם את האפשרות האחרונה של פאו לחזור למשחק. רגע – ומהלך הגנתי אחד אחר כך, קפץ ביג סופו ועצר גם את ראמל קארי בכדרור (במצב של פיק אנד רול).

צפו במכבי תל אביב סוגרת סיבוב עם 55:68 על פנאתינייקוס

מכירים את פארגו ושאראס? הכירו גם את שאר היריבות הבאות

דיוויד בלאט מרוצה: "כולם אוהבים אותך כשאתה מנצח"

טוב לדעת (מקודם)

אל תתפשרו על חיי מין לא מספקים: כך תשפרו את הביצועים

לכתבה המלאה
ניצוצות הגנתיים. סופוקליס שחורציאניטיס (צילום: GettyImages)

בתכנית האחרונה של משחק מקדים וגם בטורים שנכתבו כאן לאחרונה, צוין – ובצדק – שבדקות של סופו מכבי פשוט פחות טובה. ובייחוד הגנתית. יש לתזה הזאת מספיק מספרים ונתונים שמבססים אותה. מצד שני, ברור שכל עוד הסנטר המסיבי של מכבי נח על הספסל, האופציות ההתקפיות שנשארות לבלאט הופכות מינימליות. ובמצב הזה יש למכבי שלושה שחקנים בעמדה מס' 5 שכל אחד מהם מסוגל לתרום רק ברובריקה אחת. אחד, בהנחה שהוא בריא, אחראי לנושא ההגנתי (ג'יימס), אחד למחלקת הריבאונד (טיוס) ואחד שמרגע כניסתו לפרקט משנה לחלוטין את כל משחק ההתקפה של מכבי (שחורציאניטיס). ככה, חברים, זה לא יכול לעבוד. אז אם מכבי יכולה לקחת דבר אחד טוב ומרכזי מהניצחון היפה אמש באואקה, זה אמור להגיע דווקא מהעצירות ההגנתיות המרשימות של הסנטר הכי משמעותי שיש לה.

ולא שלמכבי חסרים דברים טובים שאותם היא יכולה לקחת מהניצחון על פאו. קודם כל הניצחון. ביקרנו (וכנראה שעוד נבקר) לא מעט פרמטרים שקשורים במכבי, אבל אי אפשר אפילו לנסות ולקחת מהצהובים את ההישג המרשים שהשיגה בסיבוב הראשון ביורוליג. הנסיון להקטין ולגמד את רמת היריבות בהן נתקלה מכבי עד כה מיותר ולא נכון. בין אם שיחקה כדורסל איכותי ברוב הזמן ובין אם לאו (והתשובה היא לאו), מכבי אחראית לסיבוב ראשון מוצלח ביותר. נקודה.

הנסיון להקטין ולגמד את רמת היריבות בהן נתקלה מכבי עד כה מיותר ולא נכון. דיוויד בלאט (צילום: קובי אליהו)

ואם נעבור למיקרו, אז אפשר היה לראות שוב כיצד תכנית המשחק ההגנתית והטקטית של בלאט עושה נוק אאוט למאמן היווני. פתרונות הפלאט הלפ והחילופים לפיק אנד רולים של הדיאמנטידיסים הפכו את משחק ההתקפה שלהם למביך. מילה על הפלאט הלפ: מדובר בפתרון שלמעשה כופה על היריב עם הכדור להיכנס בכדרור לכיוון הטבעת. פיתרון החילוף מונע מצב של יתרון מספרי של ההתקפה ומכריח את ההתקפה לחפש את המיסמאץ' ההגנתי.

גם זה – וגם זה בוצעו על ידי ההגנה הצהובה באופן מדויק. אל תתרשמו רק מהאחוז המזעזע של היוונים לשלוש נקודות. שימו לב לנתון הבא: פאו לא הצליחה לקלוע ולו סל שדה אחד (לשתי נקודות) מהאזור שמחוץ לצבע. וגם מתוך הצבע, היא בקושי עברה את החמישים אחוז. במילים פשוטות, מכבי ותכנית המשחק שלה היו פשוט גדולים על היריבה. בנוסף ליכולת ההגנתית מול ההתקפה העומדת, אפשר היה להבחין אתמול בשיפור גדול בכל הנוגע לירידה להגנה של מכבי. למעט בעיה נקודתית בתחילת המשחק (דווקא מול מברוקפלידיס), ירדו שחקני ההגנה הצהובים יפה ונכון מול הנסיונות של פאו לרוץ.

יש כלים לרוץ יותר. ג'ו אינגלס (צילום: GettyImages)

ויש גם התקפה. נכון שמכבי, כהרגלה, סיימה את המשחק בסקור נמוך. מצד שני, היו גם לא מעט סימני דרך מעודדים במשחק. קודם כל, הניסיונות המסוימים לרוץ קצת ובמיוחד במחצית הראשונה. פעם אחת ניסיון של רייס, פעם אחרת מסירה לפוסט אפ של ג'ייק כהן במתפרצת וכמה שלשות נוחות של היקמן ואינגלס במעבר נותנים את התחושה שאפשר הרבה יותר ושיש מספיק כלים כדי לבצע יותר פעולות כאלה.

גם כמה ניסיונות אינטיליגנטיים להתקיף בחוכמה את מברוקפלידיס ומייק באטיסט במצבי פיק אנד רול עזרו מאוד למכבי. אגב, באטיסט שיחק אתמול כחמש וחצי דקות, ובזמן הזה הקבוצה שלו הפסידה ב-15 הפרש (!). ובעיקר הנינוחות שאפיינה את משחק ההתקפה המסודר של מכבי במשך חלקים מהמשחק + יכולת הסיום מבחוץ של בלו את אינגלס את פניני. מצד שני, חייבים להיות כנים ולדבר על רמת האינטנסיביות הכמעט לא קיימת של היוונים (ולא, ההיעדרות של מצ'יוליס ופאפאס לא יכולה להיות תירוץ) משך שלושה רבעים. ברבע הרביעי, כשהתחיל להיות קצת פיזי, מכבי חזרה להיות אותה קבוצה מפוחדת ומוגבלת שהספקנו להכיר כבר העונה.

ועכשיו מה, מה עכשיו? הקבוצה של בלאט חייבת לצאת מעודדת מקמפיין אירופי מוצלח שהסתיים ברגיל ימין ולקחת – בראש ובראשונה – את המומנטום והביטחון שצברה לסיבוב השני. אלה היו הפקטורים המשמעותיים ביותר בריצה היפה של מכבי בעונה שעברה ובלעדיהם יהיה קשה מאוד גם הפעם. בלאט מדבר פעם אחר פעם על הקושי של מכבי להתמודד ולהציג את היכולת שלה נוכח הפציעות שהקבוצה עברה, ובית חדש – בן 14 משחקים – הוא הזדמנות טובה לראות אם ההבטחות לכדורסל טוב יותר אכן יתממשו.

כך או כך, נדמה תסריט הסיום כתוב מראש. מכבי תל אביב אמורה, על הנייר, לסיים את השלב הבא במקום ה 3-4, אחרי ריאל וצסק"א, להעפיל להצלבה ולסיים את העונה האירופאית בסדרה מול פנרבחצ'ה/ ברצלונה/ אולימפיאקוס. כדי שהתסריט הזה לא יתממש צריכים לקרות כאן כמה דברים מעניינים ובלתי צפויים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully