ריאל מדריד מודל 2002-2003
כוכבים בולטים: אלברטו הררוס, דרגאן טרלאץ, דרק אלסטון
מאמן: חבייר אימברודה
איך זה הסתיים: עם הדחה בשלב הבתים
תחילת שנות האלפיים לא היו ימי הזוהר של ריאל מדריד באירופה. באותה תקופה, התמקדו הבלאנקוס בעיקר בקרבות בליגה הספרדית ובניגוד לשנים עברו לא באמת סומנו כמועמדים לזכייה ביורוליג, או אפילו קרוב לכך. אולם, למה שקרה באותה עונה אף אחד לא ציפה. ריאל מדריד הגדולה הקבוצה המעוטרת בכל הזמנים במפעל האירופי הבכיר מצאה עצמה לראשונה בתולדותיה מחוץ למירוץ כבר לאחר השלב הראשון. הכישלון חסר התקדים הותיר את שמותיהם של המאמן חבייר אימברודה והשחקנים דרגאן טרלאץ, דרק אלסטון ואחרים חקוקים בספר דברי הימים של הבלאנקוס, רק מהצד הלא נכון. אפילו סמל כמו אלברטו הררוס, או מדרידיסטה דוגמת אלפונסו רייס היו שותפים לביזיון.
למען האמת, במהלך השלב הראשון ריאל נותרה זחוחה, ועד למחזור הסיום של של הבתים הראשון כלל לא הייתה מודעת לחומרת מצבה. אומנם, הבלאנקוס לא הרשימו ונקלעו למאזן שלילי, אך לאורך רוב הזמן האמינו שהמסורת תעשה את שלה ותמנע בדרך כלשהי מפלה בלתי צפויה. במחזור הנעילה הם התייצבו למשחק ראש בראש על הכרטיס לשלב הבא, בבית מול וילרבאן, על פניו נו-בריינר לטובתם. אך מפגן הלוזריות המפתיע הותיר אותה בסיום עם פה פעור ועם המקום השישי בלבד בבית, כשהיא מדורגת אחרי היריבה הצרפתית שהייתה אנונימית יחסית. אימברודה ושחקניו קיוו שהישועה תצמח מההפרש הסלים שנטה לטובתם והיה עשוי להעלות אותם כקבוצה הטובה ביותר מהמקום השישי, אך חוסר המזל לא הסתיים כאן: סיינה מחצה את בודוצ'נוסט 49:112 הניצחון הגדול בתולדות היורוליג עד היום עקפה את ריאל ושלחה אותה הביתה מוקדם מהצפוי. ואם כל זה לא הספיק, בסיום העונה חגגה זכייה בתואר דווקא היריבה המושבעת מברצלונה.
סיינה ואפס איסטנבול בסכנת הדחה ממשית מהיורוליג
פנאתינייקוס מודל 2007-008
כוכבים בולטים: דימיטריס דיאמנטידיס, ואסיליס ספאנוליס, שאראס, מייק באטיסט, סאני בצ'ירוביץ'. שנמשיך?
מאמן: ז'ליקו אוברדוביץ'
איך זה הסתיים: עם הדחה בטופ 16
ב-24 באוקטובר 2007 החלו ז'ליקו אוברדוביץ' וחבורתו את המסע לעבר הגנה על התואר בו זכו בצורה מרשימה מאוד רק כמה חודשים לכן. על אף שהוגרלה בשלב הבתים יחד עם יריבות לא קלות, גילתה פאו עוצמה כבר בפתיחת העונה. פאו הציגה לראווה סגל משופע בכוכבים שנותרו מהזכייה בעונה קודם לכן דימיטריס דיאמנטידיס, ואסיליס ספאנוליס, מייק באטיסט, סאני בצ'ירוביץ' ועוד ואליהם התווסף כוכב עצום בדמותו של שאראס, שחזר ליבשת הישנה כדי להחיות הקריירה אחרי השנים המאכזבות ב-NBA. הכל רימז על כך שפאו שוב תגיע אי שם לחודש מרץ כפייבוריטית לזכות בכל הקופה, ואכן, כך נראו פני הדברים גם כשהחל שלב הבתים, אותו סיימו עם מאזן 2:12. לנפילה המפתיעה שהגיע לאחר מכן לא היה סימן מקדים.
פאו הוגרלה בטופ 16 לבית אחד אפס פילזן, סיינה ופרטיזן בלגרד שאף אחת מהן לא נראתה מאיימת במיוחד בשלב הבתים. למרות זאת, פאו הסתבכה עם הפסדים באיטליה ובטורקיה, ולמחזור האחרון הגיעה למשחק חוץ בבלגרד כשהיא ניצבת עם הגב לקיר, בידיעה שאך ורק תרחיש של ניצחון ימנע מבוכה גדולה. אך פרטיזן לא התחשבה בעבר המשותף עם אוברדוביץ', נסחפה על גלי האווירה המחשמלת באולם פיוניר, ורשמה ניצחון מפתיע והיסטורי שהעניק לה כרטיס ראשון להצלבה. מנגד, שאראס התאכזב מעונת הקאמבק שנהרסה. היה זה הסדק הראשון במלכות ז'ליקו אוברדוביץ' בפאו. לראשונה מאז הגיע לאתונה, השועל הסרבי נדרש לספק הסברים כיצד קבוצה כל כך מוכשרת, אלופה מכהנת, נושרת מהמפעל בשלב כה מוקדם? זה לא הפריע לרומן הארוך בין אוברדוביץ' לירוקים להימשך שנים רבות לאחר מכן, אבל כן ערער מעט את היסודות המוצקים עליהם נשען. שלוש שנים לאחר מכן התרחיש חזר על עצמו ופאו שוב הודחה בטופ 16, אך את הכתם ההוא, הראשוני, רבים לא ישכחו.
צסק"א מוסקבה מודל 2010-2011
כוכבים בולטים: רמונאס שישקאוסקאס, טרייג'ן לנגדון, ג'יי אר הולדן.
מאמן דושקו וויושביץ'/ דימיטרי שקולין
איך זה הסתיים: עם הדחה בשלב הבתים
צסק"א הגיעה לעונת 2010-2011 עם ציפיות גבוהות מתמיד. עד כמה גבוהות? ובכן, מספיק בשביל לפטר את המאמן ייבגני פאשוטין, שרק עונה קודם לכן הצעיד אותה לגמר היורוליג. היו אלה ימים אחרים בקבוצה הרוסית, שאחרי רצף מדהים של שמונה העפלות רצופות לפיינל פור הייתה בטוחה שהיורוליג נמצאת בכף ידה, וכי כל מה שנדרש כדי להשיב את התואר למוסקבה הוא עוד צעד אחד קטן. לצעד הזה קראו דושקו וויושביץ' המאמן המונטנגרי שבנה מוניטין מפואר בפרטיזן, סיים בה זה עתה עונת שיא, שהסתיימה בהעפלה היסטורית לטופ 16. הוא הוחתם על חוזה ארוך טווח והיה אמור לנווט את הספינה של צסק"א למשך שנים רבות.
אך הציפיות הללו החלו לקרוס מיד עם פתיחת העונה: וויושביץ' סבל רבות מקשיי שפה ותקשורת מול שחקניו, שחקני הרכש שהביא עימו מאזור הבלקן לא מצאו את מקומם והגווארדיה הוותיקה - זו שהובילה את צסק"א להישגים נהדרים במשך שנים עשתה סימנים של גסיסה. טרייג'ן לנגדון, רמונאס שישקאוסקאס, ג'יי אר הולדן ושאר חבריהם רשמו אז את הקמפיין העלוב ביותר של צסק"א אי פעם, גירדו ניצחון בודד בשבעת המשחקים הראשונים ואיבדו סיכוי עוד לפני מחזור הנעילה. וויושביץ' פוטר בבושת פנים עוד במהלך שלב הבתים, אך גם עוזרו דימיטרי שאקולין, שנקרא לדגל בעת צרה, לא הצליח לבטל את רוע הגזרה. העונה הזו תיזכר בצסק"א לדיראון עולם.
ברצלונה מודל 2003-2004
כוכבים בולטים: דיאן בודירוגה, חואן קרלוס נבארו, גרגור פוצ'קה
מאמן: סבטיסלב פשיץ'
איך זה הסתיים: עם הדחה בטופ 16
הזכרנו קודם לכן את הדוגמא של פנאתינייקוס, שהפכה את המפלות בעונה העוקבת שלאחר זכייה ביורוליג לריטואל של ממש. אבל במקרה של ברצלונה, השוק היה די טוטאלי. החבורה במדי הבלאוגרנה הגיעה לעונת 2003-2004 כאלופה, ובקטאלוניה היו בטוחים שהנה, אחרי כמה שנים שחונות במפעלים האירופיים, הזכייה ביורוליג בעונה קודם לכן סוף סוף תקבע מחדש את מעמדם הרם ביבשת. כל הסיכויים נטו לטובתם: כמעט כל כוכבי הזכייה נשארו בקבוצה, כולל דיאן בודירוגה הגדול, גרגור פוצ'קה וכמובן חואן קרלוס נבארו. העזיבה הבולטת ביותר הייתה זו של שאראס, שהיחסים בינו לבין המאמן סבטיסלב פשיץ' הפכו בעייתים יותר ויותר. המאמן אפשר בדרכים כאלה ואחרות את עזיבתו של הרכז המחונן למכבי תל אביב, והחתים במקומו רכז צעיר שהיה אמור לרשת אותו: ולאדו אילייבסקי המקדוני.
בתחילת העונה הכל הלך לפי התוכנית. בארסה סיימה את שלב הבתים עם מאזן 2:12 ויחס סלים של +149. לרוע מזלה, בטופ 16 היא הוגרלה לבית המוות יחד עם סיינה, פנאתינייקוס ובנטון טרוויזו, יריבתה בגמר בעונה קודם לכן. שם הבועה התפוצצה באחת: אילייבסקי נראה פתאום כמו הימור יומרני ולא משתלם, נבארו ובודירוגה אומנם ניסו לסחוב את הקבוצה על כתפיהם, אך בניגוד לעונות קודמות, הווינריות שכה אפיינה אותם הייתה מהם והלאה. בארסה הפסידה את כל שלושת המשחקים האחרונים, סיימה שלישית בבית ונושלה מהתואר אחר כבוד. במובן מסוים, העונה ההיא גם סימלה את שקיעתו של בודירוגה, מגדולי היורוליג בכל הזמנים, שכנראה היה פשוט קצת מבוגר מדי בשלב זה. גם בעונה שלאחר מכן בודירוגה לא לקח את בארסה רחוק ביורוליג, ואז עבר לרומא בדמדומי הקריירה. בשנים שלאחר מכן גם בארסה התקשתה לחזור לעצמה ועשתה זאת רק כעבור חמש עונות, בזכות זכייה נוספת ביורוליג.
פנרבחצ'ה אולקר מודל 2009-2010
כוכבים בולטים: וויל סולומון, גורדן גיריצ'ק, עומר אשיק, מירסאד טורצ'אן
מאמן: בוגדן טאנייביץ'
איך זה הסתיים: עם הדחה בשלב הבתים
הכישלונות של הקבוצות הטורקיות הפכו בשנים האחרונות לכרוניקה ידועה מראש. כבר ראינו את פנרבחצ'ה ואת יריבתה בטורקיה אנדולו אפס משקיעות בתקציבים עצומים ובונות סגלים מרשימים רק כדי להיות מודחות בצורה מושפלת מהיורוליג הרבה לפני שלבי ההכרעה. אולם עונת 2009-2010 הייתה הגרועה מכולן. אז, גם פנרבחצ'ה למודת הסבל הצליחה להתעלות על עצמה. לקראת פתיחת העונה היא חיזקה את הסגל בצורה משמעותית. הייתה לה סוללת גארדים מרשימה עם שחקנים כמו וויל סולומון, רוקו אוקיץ', לין גריר וגורדאן גיריצ'ק, שהגיע מה-NBA על תקן כוכב גדול. הייתה לה מצבת ארוכה של טורקים בכירים כמו מירסאד טורצ'אן הוותיק, עומר אשיק או סמיח' ארדן. מאחורי הקווים עמד שועל הקרבות הוותיק, בושה טאנייביץ'. אפילו ההגרלה הייתה נוחה יחסית.
בפועל, פנרבחצ'ה התפרקה לחלוטין בשלב מוקדם מאוד. אם את הסיבוב הראשון של שלב הבתים היא עוד סיימה עם מאזן סביר של שלושה ניצחונות, הסיבוב השני הפך לזוועה שלא תישכח זמן רב במועדון. חמישה הפסדים רצופים כולל בבית לוילרבאן וז'לגיריס ובחוץ לציבונה לא הותירו לה סיכוי במאבק על ההעפלה לטופ 16. בסופו של דבר, הטורקים הצליחו אפילו לסיים במקום האחרון בבית עם מאזן 7:3 עלוב. לא נעים.
