שום כלום: שי האוזמן על ניצחון מכבי תל אביב על ריטאס וילנה

מכבי תל אביב עמדה במטרות שלה מול ריטאס, רייס הציג את משחקו הטוב ביותר ביורוליג, אבל שי האוזמן לא הצליח לחוש כל רגש כלפי החבורה בצהוב, שמשחקת תרגילים שנראים כאילו נועדו בעיקר להזין את האגו של בלאט

שי האוזמן
עריכה: טל רזניק

מכבי תל אביב סימנה לעצמה מספר מטרות לקראת המשחק אמש (חמישי) מול ריטאס וילנה, ועמדה בלא מעט מהן. היא הצליחה לעצור את שני הגארדים היריבים המסוכנים יותר מבחינתה, ג'צ'ביצ'יוס וסייבוטיס. בחיבור ישיר, מכבי הורידה את האחוז של ריטאס ל-3 נקודות מ-35% עונתי ל-17%. מכבי הצליחה סוף כל סוף לגבור על יריבת יורוליג (או בכלל, למען האמת) בקטגוריית ריבאונד ההתקפה המקוללת. ריטאס לקחה במשחק הקודם 16 ריבאונדים מתחת לסל של מכבי, ואתמול ירדה לאזור ממוצע היורוליג הכללי עם 10 כאלה בלבד, כשמכבי מנצחת ולוקחת 11 (הרבה מעל לממוצע שלה).

במקביל, הציגה מכבי לפרקים מסוימים תחושת נינוחות בלתי מוכרת במשחק ההתקפה שלה, ובייחוד בדקות של טייריס רייס. בתכנית הפריגיים טרם המשחק התארח באולפן וואלה! אבי אבן וסיפר כי מבחינתו העונה של רייס עד כה העונה רחוקה מלהיות כישלון. להמחשת טיעוניו, הצביע ראש מחלקת הסקאוטינג על הסטטיסטיקה של הגארד האמריקאי פר דקה (מה שנכון עובדתית) ועל יחס האסיסטים מול איבודים המוצלח שלו (וגם זה נכון עובדתית).

טוב לדעת (מקודם)

השירות הרפואי שיציל את חייך במקרה של התקף לב

לכתבה המלאה
או שהולכים איתו ונותנים לו את מפתחות הקבוצה, או ששולחים אותו הביתה. טייריס רייס (צילום: יוסי ציפקיס)

זה ללא ספק היה משחקו הטוב ביותר של רייס ביורוליג, עם מספרי שיא בנקודות, אסיסטים, זריקות עונשין, עבירות שסחט וכן הלאה. בדקות מסוימות רייס עזר למכבי לצאת ממשחק ההתקפה הסטטי והתקוע שלה ולהגיע לנקודות קלות ונזקקות במשחק המעבר. ובמצב של יתרון 4 בלבד, 6:49 לסוף המשחק, רייס החליף את אוחיון החלש ועזר לצהובים לסגור את המשחק ולשריין את הניצחון.

והאמת? הסיפור עם רייס פשוט מאוד ויש שתי ברירות איתו: או שהולכים איתו ונותנים לו את מפתחות הקבוצה, לטוב ולרע, או ששולחים אותו הביתה. כל פיתרון ביניים רק פוגע בקבוצה. מילים טובות מגיעות גם לאלכס טיוס ושון ג'יימס סיפקו משחק איכותי בעמדה מספר 5, ולריקי היקמן ודווין סמית' סיפקו מספרים יפים והפגינו דומיננטיות ברגעים שמכבי הייתה חייבת להבקיע.

משחק איכותי בעמדה 5. אלכס טיוס (צילום: יוסי ציפקיס)

החמאנו כאן, החמאנו שם, ועכשיו צריך לכתוב את האמת. בעודי צופה בדיוויד בלאט מפגין התלהבות בלתי ניתנת לעצירה על הקווים, בשחקני הספסל של מכבי מריעים אחרי פעולות מוצלחות ובחלק מהקהל בנוקיה שמבצע את פעולות השירה והעידוד הרוטיניות, ניסיתי להרגיש את המומנטום שעובר לצד הצהוב. לחוש את האנרגיות וההתקדמות במשחק ההתקפה או ההגנה של מכבי. אתם יודעים מה? לחוש איזשהו רגש, חיובי או שלילי, כלפי החבורה הזאת שלובשת את המדים הצהובים.

אין ספק שאחטוף לא מעט על האתנחתא המוסיקלית הבאה, אבל אין ברירה. במחזמר שורת המקהלה (כן כן) יש שיר שבתרגום לעברית נקרא שום כלום, עם הבית הבא:

וחפרתי עמוק בתוך הנשמה
כדי למצוא רגש קל עמום
וחפרתי עמוק בתוך הנשמה
לא הרגשתי כלום!
כולם שם חשו
ואני חשבתי-
שזה סתם בולשיט אבסורדי

באנגלית, האמת, זה נשמע יותר טוב. בטוח שבלאט יסכים. ואחת הסיבות המרכזיות לכך שקשה לי להרגיש משהו כלפי הקבוצה הזאת היא הדרך של בלאט. בהנחה שיש כאן דרך.

מאמן שיטתי, יסודי ומקצועי שמוציא תחת ידיו ברדק מקצועי. דיוויד בלאט (צילום: יוסי ציפקיס)

מדהים לראות איך מאמן שיטתי, יסודי ומקצועי כמו בלאט מוציא תחת ידיו ברדק מקצועי כמו שרואים במכבי תל אביב. בלאט עלה אתמול בהרכב עם רכז (ונעזוב לרגע את הדיון לגבי אוחיון), שלושה שחקנים בעמדה מספר 3 (אינגלס, סמית', פניני) וסופו אחד בפנים. בלי אף שחקן בעמדה מספר 2 או עמדה מספר 4. יאללה, קומבינות. זה לא מקרי שהדקות הטובות ביותר של מכבי (ובהתאם, יחס הפלוס מינוס) אתמול היו כשרייס והיקמן היו על המגרש, כך שלפחות ניתן היה לקבל תצורה נורמלית של שני גארדים שמשחקים האחד ליד השני.

כאמור, בלאט נתן אתמול דקות רצופות ואיכותיות לרייס, אחרי שהוא בעיקר התעלל בו עד לשלב הזה של העונה. עכשיו, ככל הנראה, יספרו לנו שהיו שם בעיות התאקלמות ושבישלו את רייס לאט לאט כדי שהוא ישתלב. וזה, כמובן, שטויות במיץ עגבניות. בלאט אמנם מאמן שיטתי, יסודי ומקצועי, אבל החילופים והרוטציות שלו נראים כמו וואחד שליפה אקראית מהמותן. היום רייס היה המלך, אתמול זה היה פניני, מחר זה יהיה מישהו אחר ושניהם יחזרו לנמנם על הספסל.

בלאט פתח את המשחק אתמול עם ההתחכמויות ההגנתיות אליהן כבר התרגלנו, כולל פיתרונות נסוגים וטקטיים לפיק אנד רול של היריבה ושאר ירקות. בלאט אמנם מאמן שיטתי, יסודי ומקצועי, אבל רק אחרי שהקבוצה שלו נכנסה לבור, הוא החליט לרדת קצת מהרצון להמציא את הגלגל ודרש מההגנה שלו לשמור מעט גבוה יותר, ללחוץ קצת ולהראות קצת אגרסיביות מיושנת אך אפקטיבית.

בלאט שולח את הפורוורדים שלו להריץ תרגילי פיק אנד רול בעצמם. ג'ו אינגלס (צילום: יוסי ציפקיס)

גם אתמול מכבי הריצה מספר גבוה של תרגילי התקפה. שרובם ככולם מורכבים ממהלכי פיק אנד רול. בלאט אמנם מאמן שיטתי, יסודי ומקצועי, שלבטח יודע או אמור לדעת שאין לו שחקני פיק אנד רול מיוחדים בקבוצה. קצת טייריס רייס, ממש קצת ריקי היקמן. זהו, פחות או יותר. זה לא מפריע לו לשלוח את הפורוורדים שלו, בעיקר סמית' ואינגלס (אבל גם פניני) להריץ תרגילי פיק אנד רול בעצמם פעם אחר פעם. למה? ככה. אז מדי פעם אינגלס משתמש במהלך כזה בשביל יופי של אסיסט. ברוב המקרים לא. ובכל מקרה, במקום לשחק על החוזקות של הפורוורדים והקבוצה שלו, מכבי תל אביב משחקת תרגילי התקפה שנראים כאילו נועדו בעיקר להזין את האגו של המאמן שלהם. בלאט מסמן אמנם יופי של תרגילים, אבל כנראה שהמתורגמן הדרום אפריקאי מתקשה להסביר לשחקנים בצהוב מה בדיוק הם אמורים לעשות עם האינפורמציה הזאת.

בשל הסיבות האלה, בין היתר, קשה להתרשם או להתרגש יתר על המידה מהריצה המוצלחת של מכבי עד כה ביורוליג. דווקא מאזן הנצחונות והמיקום המרשים מדגישים את הפספוס באופן שבו מכבי נראית על המגרש. זה יכול ואמור להיראות טוב יותר.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully