קצת אחרי שבני סכנין זכתה בגביע המדינה במאי 2004, התייצב ראש העיר מאזן גנאים מול המיקרופונים, והחל לנאום. מסביבו חגגו עשרות אלפי ערבים שהגיעו באופן חריג לאצטדיון רמת גן, לאו דווקא מסכנין אלא מכל המגזר, אבל גנאים העדיף לדבר גם על דברים נוספים. "הגביע הזה מוקדש לכל האוהדים שבאו איתנו מהצפון - יהודים וערבים. אם יש דו-קיום במדינה, רואים אותו בבני סכנין", הכריז.
באמירה הזו של האיש שברא את בני סכנין בהרבה מובנים, יש לא מעט דברים מעניינים, במיוחד כשרואים מה קורה עם הקבוצה כיום. מצד אחד, השאיפה לאחד מסביב לקבוצה הבכירה של המגזר את רוב הערבים הישראלים, ומצד שני לחתור לדו-קיום ולסמל אותו. שלושה שחקנים ערבים (נידאל שלאעטה, עבאס סואן, באסם גנאים) פתחו באותו ערב בהרכב הקבוצה של אייל לחמן. כיום סכנין מנסה להשיג את אותו הדבר, בדרך קצת שונה ולא פחות מעניינת: לקבץ את מיטב השחקנים של המגזר, עם נציגות מזערית של יהודים. הסיבות לכך הן מגוונות, לא רק הקהל הערבי, אבל בסכנין מתעקשים: לא מדובר בגזענות או באפליה. חלום הדו-קיום נשמר. לקראת המשחק מול בית"ר ירושלים, קבלו הצצה לאחת המהפכות המעניינות בכדורגל הישראלי.
התחלת המהפכה הזו היא במהפכה בהנהלת סכנין. אחרי שלל הבעיות, הקהל החל לדרוש את ראשם של המנהלים, ובראשם היו"ר שאהר חלאיילה. המשכורות התעכבו, התוצאות לא הגיעו, וברחוב הסכנינאי התגבשה חלופה - קבוצת אנשי עסקים שהתעניינו בהקמת הנהלה חדשה. בראש אותה אלטרנטיבה עמדו באסם שואהנה, מוחמד אבו יונס וחאלד דוכי - שלושה אנשי עסקים אמידים. המריבה בין חלאיילה לבין יתר האנשים הקשורים בסכנין הלכה והחריפה, ונראה היה שאין פתרון עומד באופק. רק התערבות של מאזן גנאים הצליחה להוליד הנהלה חדשה למועדון.
באחת מהישיבות הראשונות של אותה הנהלה, החלו החברים לדבר על השאיפות המקצועיות. אנשים זרקו שמות של שחקנים, חלקם שמות גדולים, אבל שם זה נתקע. "דיברנו על הבאת שחקנים בכירים שלא היו עד אז בסכנין", נזכר אחד הנוכחים. "שלומי ארבייטמן, מאור בוזגלו ונוספים. אלא שמהר מאוד התברר ששחקנים לא ששים להגיע לסכנין ומעדיפים ללכת לקבוצות אחרות. חלק מהשחקנים שגיששנו אצלם העדיפו מקומות כמו עכו ורמת השרון - רק לא להגיע לסכנין".
"גם העונה פנינו לכמה שחקנים יהודים בכירים, אבל הם לא רצו לבוא", מוסיף חאלד דוכי. "השחקנים מהמגזר שרצינו דווקא שמחו לבוא, ובגלל זה הם פה. החלטנו שאנחנו לא רוצים להביא שחקנים בינוניים אלא שחקנים טובים באמת. לא שינה לנו אם הם יהודים, ערבים או זרים. הבעיה היתה שרוב היהודים לא רצו לבוא".
למרות דוגמאות נגדיות כמו מאור בוזגלו ומאיר כהן, בסכנין הגיעו למסקנה לא קלה. לא רק ששחקנים יהודים משמעותיים לא ששים להגיע - לא משנה כמה זמן המועדון בליגת העל - לשחקנים ערבים הרבה יותר קל להצליח במועדון. צירוף כוכבי המגזר גם הנחית במועדון שחקנים בכירים, שחקנים שנקלטים היטב ללא יותר מדי סטיות תקן, וכך גם, אולי בעתיד, יוכל לאחד סביבו קהל ערבי גדול. בישראל ומחוץ לה. הנאמנויות של אוהדי כדורגל במגזר לקבוצה שלהם היא כמעט פנאטית, אבל בסכנין לא פחות מכך.
בזה אחר זה פנו או גיששו במועדון אצל רוב השחקנים הבולטים במגזר. ויאם עמאשה, אחמד סבע, מוחמד כליבאת, מוחמד גדיר, פיראס מוגרבי, מהראן אבו ריא ועוד. "לשחקן ערבי הרבה יותר קל להצליח בסכנין", מסביר שחקן בכיר בקבוצה. "במיוחד בתחילת הקריירה, או ברגעים של שיקום הקריירה. האווירה המשפחתית, השפה, הקהל שמחבק אותך. זה משהו שגורם לשחקנים הערבים לרצות להגיע לכאן".
"שחקנים יהודים פחות ופחות רצו לבוא לסכנין בשנים האחרונות", מעיד שחקן יהודי ששיחק במועדון בשנים האחרונות. "העובדה שהמשכורות לא הגיעו בזמן; שתמיד קרו דברים ביזאריים במועדון ושהתנאים לא אופטימליים, תרמו לא מעט לכך. מה גם שהשכר לא גבוה והקבוצה לא היתה יציבה ורוב הזמן היתה בתחתית. אם אתה מקבל את אותו כסף באשדוד, באר שבע או נתניה, זה כבר עדיף. שחקן ערבי, לעומת זאת, ברגע שהוא מבין שהוא יהפוך לסופרסטאר בקבוצה, אין ספק שזה מושך אותו להגיע. וההנהלה בסכנין בהחלט נותנת את התחושה הזו ובמשא ומתן - אתה רואה כמה אהבה הם מרעיפים עלייך. זו לא גזענות. אין שם דבר כזה. לקהל פשוט נוח יותר להזדהות עם גיבורים ערבים מאשר יהודים, וזה מורגש".
"במציאות של ימינו יש הרבה שחקנים ערבים מוכשרים, ואין ספק שבהתחלה יותר קל להם בסכנין", אומר זאהי ארמלי, הכדורגלן הכי איכותי שצמח במגזר. "סכנין נהנית מזה ששחקנים טובים מהמגזר לא מקבלים דקות במכבי חיפה או בהפועל תל אביב או אפילו בקבוצות מהדרג השני. בסכנין למדו לקלוט אותם. אין ספק שאם תרכז את כל השחקנים הערבים בסכנין, זו תהיה קבוצה לאליפות".
בימים אלו מנהלת רשתBBC הבריטית מגעים עם בני סכנין, במטרה לבוא ולצלם סדרה שתלווה את המועדון, שמייצג עבורם את הדו-קיום האידיאלי בין יהודים לערבים. בהנהלת סכנין מודעים לכך שלא כל מועדון בעולם זוכה להכרה שכזו ברשת הנחשבת. אחד מאנשי המועדון אף הוסיף ואמר: "מבחינת הד עולמי, אין ספק שהדו-קיום יעשה טוב לסכנין ועשה כבר בעבר. זה משהו שההנהלה משתמשת בו, גם אם יש היום פחות יהודים מבעבר".
זו בדיוק תמצית הדילמה שמלווה את המהפכה הפילוסופית בסכנין. כמועדון שחייב ספונסרים וגורמים תומכים, בקבוצה לא יודעים האם הגישה הישנה היא הנכונה או זו החדשה. כי מצד שני, גם לגישה החדשה יש יתרונות. כולנו זוכרים את התרומה הקטארית אחרי הזכייה בגביע. במצב הנוכחי, הרבה יותר קל לגשת ולבקש עזרה מאנשי עסקים ערבים. חלקם סלדו ולא רצו להיות מקושרים לניהול בעייתי, לעיכוב במשכורת, ולזהות 'סכנינית' נטו. סכנין החדשה מציעה להם זהות ערבית הרבה יותר רחבה, וגם ניהול נקי יותר.
"בעולם הערבי עוקבים אחרי מה שקורה בסכנין", אומר ראש העיר גנאים. "הקטארים נתנו אז שישה מיליון דולר כי ההצלחה של סכנין עשתה הרבה הד בעולם הערבי. גם היום, אם יהיו הצלחות, העולם הערבי יהיה מודע לכך, בלי קשר אגב למי ישחק בהרכב". "זה לא משהו שאנחנו חושבים עליו, אבל אין ספק שהיום בגלל שיש הרבה שחקנים מהמגזר הערבי מכל מיני ערים אז החשיפה והאהבה לסכנין גדלה בקרב המגזר", ממשיך דוכי. "יש היום הרבה יותר התעניינות. בשפרעם, למשל, שזו העיר של פיראס מוגרבי, או בביר אל מכסור בגלל מוחמד גדיר. אין ספק שזה יגביר את האהדה אלינו והלוואי שנצליח להביא כמה שיותר אנשי עסקים שיתמכו. אנחנו מוציאים כסף מהכיס, אבל לא יכולים להביא מיליונים. אנחנו עושים הכול כדי למצוא עוד מקורות שיתרמו לקבוצה".
האם הפילוסופיה הזו תצעיד את סכנין לעידן חדש? מוקדם לדעת, אבל כבר עכשיו ברור שלקבוצה יש סגל הרבה יותר טוב משנים קודמות. עכשיו זה צריך להשתקף ביותר קהל, יותר ספונסרים ואולי גם תארים יותר גדולים מגביע המדינה. דני גיטר, מנכ"ל הבנק הערבי שתומך בקבוצה, בטוח שזה המסלול הנכון לשדרוג המועדון. "בעולם הערבי אנשי העסקים מעדיפים לתרום קודם כל לערים שהם גרים בהם", מסביר גיטר. "אין ספק שזה גם יכול להשתנות בעתיד. הצד הניהולי היה עקב אכילס של הקבוצה, כעת, עם ההנהלה החדשה, זה השתנה. אני בטוח שהם יידעו בשנים הבאות לבנות את המועדון כמו שצריך".
ומה עם גנאים, ההוא שמכר את חלום הדו-קיום, אתם שואלים? הוא בטוח שהנוסחה החדשה לא מנוגדת לרוח המועדון אותו ניהל בהצלחה. "תמיד יהיו פה גם יהודים", מתעקש גנאים. "אני דאגתי בזמנו שמאיר כהן יהיה קפטן יהודי בסכנין וגם עכשיו תמשיך להיות אחווה. אבל מנגד, אנחנו בהחלט שמחים שסוף סוף שחקנים בכירים מהמגזר מבינים שמי שרוצה להצליח, צריך לעבור בסכנין".
בני סכנין בוואלה! ספורט
