החלוצים הגדולים של הליגה הגרמנית, 11-20

כמתאבן למפגש בין שני מלכי השערים בגרמניה עד כה, ולכבוד שנת ה-50 לליגה, מיכאל יוכין הכין לכם בומבה של מצעד. הסקוררים הכי טובים בתולדות הבונדסליגה. קבלו את חלק א': מקומות 11-20

מיכאל יוכין

נשארו בחוץ, אבל בהחלט שווים אזכור: טוני יבואה, קלאוס טופמולר, פרנק מיל, מריו גומז, אאילטון, אלן סימונסן, צ'ה בום קון, אבה סאנד, יורגן גראבובסקי, ברונו לבאדיה, רוי מקאי, דיטר הנס, תומאס אלופס.

שבת בגרמניה: דורטמונד נגד לברקוזן, לבנדובסקי נגד קיסלינג

באיירן מינכן הודיעה: אריאן רובן ייעדר כשישה שבועות

באיירן מינכן ולברקוזן ברבע הגמר הגביע הגרמני

טוב לדעת (מקודם)

בשל ביקוש גובר לטיפול יעיל בכאבים: בי-קיור לייזר במבצע מיוחד

לכתבה המלאה

20. קלאודיו פיסארו

הזר הפורה ביותר בתולדות הבונדסליגה, הפרואני יסגור העונה 15 שנים בגרמניה, עם הפסקה מתסכלת בת עונה על הספסל בצ'לסי ב-2007/08. פיסארו נחת בברמן בקיץ 1999 כאחת ההחתמות הראשונות של המאמן הצעיר תומאס שאף. איש לא ידע אז שקשר העבר האפור יהפוך למאמן ההתקפי ביותר בגרמניה, והרכש שלו התאים כמו כפפה ליד לשיטת המשחק ההרפתקנית שלו. כעבור שנתיים הוא כבר נחטף על ידי באיירן מינכן, זכה איתה בשלוש אליפויות, ובשבע השנים הראשונות בגרמניה סיפק באופן קבוע מאזן כיבושים דו ספרתי. אחרי הביקור בסטמפורד ברידג', שב פיסארו לברמן, חזר להיות אליל האוהדים למשך ארבע עונות מצוינות, ואז שוב הדרים למינכן. אפילו בהיותו שחקן ספסל, הוא לא החמיץ הזדמנות להבקיע רביעיה ב-2:9 המפורסם על המבורג בעונה שעברה, ובסך הכול רשומים כעת לזכותו 167 שערים בליגה בלבד.

גם כשחקן ספסל לא החמיץ הזדמנויות להבקיע בצרורות. פיסארו (צילום: רויטרס)

19. האנס לור

צנום מימדים, בסך הכול 176 סנטימטרים, הקיצוני השמאלי של קלן סבל מחוסר מזל במהלך הקריירה. הוא חלה בשחפת, סבל מדלקת כבד, ואפילו היה בסכנת חיים מזיהום דם. בין לבין, היתה לו קריירה מזהירה בקבוצתו היחידה במשך 14 שנה. לור תי[כנן לפרוש בגיל 33, והתאריך למשחק הפרידה נקבע, אבל מכת הפציעות אילצה את הנשיא לבקש ממנו להישאר. אז הוא נשאר ושיחק שלוש שנים נוספות, ותלה את הנעליים כאלוף אחרי שקלן זכתה סוף כל סוף בצלחת הנכספת ב-1978. מלך שערי קלן בכל הזמנים, הפציץ לור 166 פעמים ב-381 משחקי ליגה, על אף ששיחק באגף. ב-1968 הוא הוכתר כמלך השערים הן בליגה (27 כיבושים) והן בגביע. הקריירה הבינלאומית שלו היתה צנועה יחסית, בעיקר בגלל בעיות רפואיות, אבל הוא היה שחקן הרכב במונדיאל 70', ומאשים את עצמו עד היום בהפסד לאיטליה בחצי הגמר בגלל ששכח ללבוש את גרבי המזל שלו.

מלך שערי קלן בכל הזמנים. האנס לור (צילום: GettyImages, Michael Kienzler)

18. פריץ ואלטר

עם שם כזה, הציפיות תמיד היו בשמיים. פריץ ואלטר השני נולד ב-1960, חודשים ספורים אחרי שפריץ ואלטר האגדי, גיבור הזכייה במונדיאל ב-1954, סיים את הקריירה. למרות שנולד לא הרחק מקייזרסלאוטרן, עירו של המקור, ואלטר השני מעולם לא הגיע לשם. הוא החל את הקריירה במנהיים, עלה איתה לבונדסליגה לראשונה רק כאשר היה בן 23, ומיד החל לקרוע רשתות. המעבר לשטוטגרט הגיע בקיץ 1987, אחרי עונה בה מצא את הרשת 23 פעמים, והוא יצר שיתוף פעולה פורה (וקצר) עם יורגן קלינסמן. לרמות היותו נמוך קומה, ואלטר הצטיין כחלוץ מרכזי עם חוש התמצאות מצוין, והגיע לשיאו כאשר הבקיע כבש 22 שערים בדרך לאליפות המזהירה של שטוטגרט עם כריסטוף דאום הצעיר על הקווים ב-1992. בסך הכל, רשומים לזכותו של חביב הקהל המכונה פריצלה 157 שערי בונדסליגה, עם ממוצע שמתקרב לחצי שער למשחק. מאז פרישתו, לובש הקמע של שטוטגרט, תנין ירוק ענק, חולצה עם השם פריצלה על גבו.

היה שחקן טוב בזכות עצמו. פריץ ואלטר (צילום: GettyImages, Henning Bangen)

17. קלאוס אלופס

בעל מאזן הכיבושים השביעי בטיבו בבונדסליגה (177), אלופס לא זכה באליפות עד לעונתו האחרונה, כאשר הניף את הצלחת כשחקן ספסל בברמן בגיל 36, ב-1993. קצת אירוני שדווקא אז הוא לא מצא את הרשת אפילו פעם אחת, והאליפות היתה סוג של פרס על מפעל חיים עבורו – עד אז מעטים היו החלוצים שגילו יציבות כמו אלופס. הוא לא ניחן בכישורים טכניים מדהימים, אבל החוש לשערים תמיד היה לו, וכבר בגיל 23 הוא הוכתר למלך שערי הבונדסליגה במדי פורטונה דיסלדורף, בה שיחק לצד אחיו הצעיר תומאס, סקורר לא רע אף הוא. קלן של רינוס מיכלס שילמה שיא גרמני, 2.25 מיליון מארק, כאשר החתימה אותו ב-1981, שנה אחרי שסיפק את משחקו הטוב ביותר במדי הנבחרת עם שלושער לרשת הולנד בדרך לזכיה באליפות אירופה. כתיש, הוא היה שוב מלך השערים ב-1986, ולפני סיום הקריירה בקבוצתו של אוטו רהאגל עוד הספיק לבלות שלוש שנים כייפיות בצרפת, במארסי ובבורדו.

רק בסוף הקריירה זכה באליפות, מהספסל. קלאוס אלופס (צילום: GettyImages, Bongarts)

16. שטפן קונץ

לא כולם ידעו להעריך את הכישורים של קונץ. עובדה – כאשר הצעיד את קייזרסלאוטרן לאליפות סנסציונית ב-1991, הוא היה הראשון שנבחר לשחקן העונה מבלי שלבש אפילו פעם אחת בקריירה את חולצת הנבחרת. במשך שנים ארוכות הוא נתפס כשחקן ליגה נחמד שלא מתאים לרמות הגבוהות באמת. מחויבות הייתה הסימן המסחרי שלו, כיאה למי שעבד כשוטר לפני שהצליח להוכיח את עצמו ככדורגלן. "אני מוכן למות למען קייזרסלאוטרן", הוא נהג להצהיר. עוד קודם לכן, הוכתר קונץ כמלך שערי הליגה במדי בוכום הצנועה ב-1986, ושחזר את ההישג עם לאוטרן ב-1994. במהלך העונה ההיא הוא זומן, סוף כל סוף, גם לשורות מאנשאפט, בגיל 30. הגרמנים לא הצטערו לרגע – גרמניה לא הפסידה אפילו פעם אחת ב-25 המשחקים הבינלאומיים בהם שותף, ולשיאו הגיע קונץ כאשר הבקיע את שער השיוויון היקר לרשת המארחת אנגליה בחצי גמר יורו 96'. הנכונות לעזור ולתרום הביאה אותו לשחק מדי פעם בקישור, ואפילו בהגנה, אבל את הקריירה הארוכה הוא סיים מדורג שישי בטבלת הכיבושים בכל הזמנים, עם 179 שערים ב-449 משחקים.

תמיד מחויב, כיאה לשוטר. קונץ (צילום: GettyImages, Simon Bruty)

15. יורגן קלינסמן

את שנות השיא בקריירה בילה קלינסי בטיולים ברחבי אירופה, תוך שהוא הופך ליקיר האוהדים של אינטר, מונאקו וטוטנהאם, ולכן דירוגו ברשימתנו נמוך יחסית. הנער הבלונדיני שגדל במאפיה בעיר גופינגן, כבש את ללבות אוהדי שטוטגרט עם אופיו החייכני וסגנונו המשוחרר. את העונה הגדולה ביותר בבונדסליגה סיפק קלינסמן ב-87/88', כאשר קבע תקדים מוזר והיה הראשון בגרמניה שהוכתר למלך השערים עם פחות מ-20 כיבושים. 19 ליתר דיוק, ואחד מהם, לרשתה של באיירן מינכן במספרת מרהיבה, נכנס באופן מיידי לפנתיאון.

שימו לב למספר 3 על חולצתו. הקאמבק של מאמן הנבחרת לעתיד בליגה הגרמנית היה ב-1995 כאשר עזב את ווייט הארט ליין וחתם בבאיירן מינכן. השנתיים אמנם הסתיימו עם 31 שערי ליגה וצלחת אליפות (שלא לדבר על 15 כיבושים בדרך לזכיה בגביע אופ"א ב-1996), אבל היו מתסכלות עבור השחקן שמאס בסכסוכים עם לותאר מתיאוס ועזב לטובת סמפדוריה. בסך הכול, יש לקלינסי 110 שערי בונדסליגה ב-221 משחקים.

זכה בגביע אופ"א עם באיירן, אבל בסוף נמאס לו מהסכסוכים עם מתיאוס והוא עזב. קלינסמן (צילום: GettyImages, Bongarts)

14. סטפן שפויזאט

כאשר נשאל לגבי העיסוק המועדף עליו, השיב החלוץ השווייצרי: "אני אוהב לישון". כמה שזה התאים לסגנון המשחק שלו. שפויזאט נטה להיעלם במהלך המשחקים, ובמשך דקות ארוכות נוכחותו בקושי הורגשה. הוא לא היה מהיר במיוחד, וגם לא גאון בכדרור, אבל תנו לו הזדמנות אחת, והשוער כבר יוציא את הכדור מהרשת. כאשר אוטמר היצפלד, שגדל בכדורגל השווייצרי והכיר היטב את יכולותיו של שפויזאט, חתם בדורטמונד ב-1991, הסקורר היה הראשון ברשימת השחקנים שהגיש להנהלה. הוא מעולם לא הצטער – כבר בעונתו הראשונה במדים הצהובים-שחורים כבש שפויזאט, בן של בלם מפורסם, 20 שערי בונדסליגה, בעוד בורוסיה כמעט זכתה באליפות היסטורית ראשונה. העונות בהן הצלחות הגיעו, ב-1995 וב-1996, דווקא נפגמו אצל השווייצרי בגלל קרע ברצועות בברכו, אבל החלוץ הצנוע ייזכר לתמיד כחלק בלתי נפרד מדורטמונד הגדולה של שנות ה-90', והיה לו חלק עצום גם בזכיה בליגת האלופות ב-1997. הוא עזב את גרמניה שנה אחרי שהיצפלד בחר לעבור לבאיירן מינכן, ובמאזנו 106 שערי ליגה ב-228 משחקים.

הלך לישון וכשהתעורר הכדור היה ברשת. שפויזאט (צילום: GettyImages, Bernd Lauter)

13. לותאר אמריך

והנה אגדת דורטמונד מעידן אחר לגמרי. לותאר אמריך זכה באליפות עם בורוסיה בעונה האחרונה לפני הקמת הבונדסליגה ב-1963, בהיותו שחקן ספסל צעיר. בשתי העונות הראשונות למפעל החדש תרם החלוץ הגבוה מאזן לא רע של 26 שערים. בהמשך הוא השתפר פלאים בזכות החתמתו של הפליימייקר זיגי הלד. השניים מצאו שפה משותפת מהרגע הראשון, ואת מבול השערים של אמריך אי אפשר היה לעצור. בעונה הראשונה של השניים יחדיו, הוכתר אמריך למלך שערי הליגה עם 31 כיבושים, והוסיף שיא של 14 שערים בדרך לזכיה בגביע המחזיקות. בעונה שלאחר מכן, הוא הפציץ 28 פעמים בליגה, וחלק את תואר המבקיע המצטיין עם גרד מולר הצעיר. למעשה, בכל תולדות הבונדסליגה אמריך שני רק למולר בממוצע ההבקעות – 0.63 (115 שערים ב-183 משחקים). אחד השחקנים האהובים בגרמניה, הוא גם היה ההוגן מכולם, ולא ספג אף כרטיס במהלך כל הקריירה. דורטמונד נאלצה למכור את אמריך לליגה הבלגית ב-1969 בגלל בעיות כלכליות, אבל הוא נותר אליל לתמיד, ומותו ב-2003 גרם לאבל כבד בעיר.

אליל בחייו ובמותו. לותאר אמריך (צילום: GettyImages)

12. מירוסלאב קלוזה

מירו לא דורש הצגה מיוחדת, אבל לא רבים יודעים שהוא עבד כנגר לפני שניסה את מזלו ככדורגלן. את הפריצה הגדולה עשה קלוזה בהדרכתו של אוטו רהאגל בקייזרסלאוטרן, אותה אהד מילדות. בעונת הפריצה הגדולה ב-2001/02 הוא הבקיע 16 שערים וקנה את מקומו בהרכב הנבחרת למונדיאל. בתחילת דרכו, הצטיין קלוזה בעיקר בזכות משחק ראש משובח, והתפרסם בגלל שחגג את השערים עם סלטות. ההתמדה באימונים סייעה לו לשפר באופן מעורר התפעלות את רוב היבטי המשחק, ואחרי המעבר לברמן ב-2004 הוא הפך לחלוץ רב-גוני הרבה יותר. הוא זכה בתואר מלך השערים ב-2006 עם 25 כיבושים, ובעונה שלאחר מכן היו לו יותר בישולים (16) מאשר שערים (13). התקופה בבאיירן מינכן היתה מאכזבת קצת יותר, במיוחד השנתיים האחרונות על הספסל, אך קלוזה הוא עדיין גיבור לאומי, ועזב לפני שנתיים ללאציו עם 121 שערים ב-303 משחקי בונדסליגה.

את הפריצה הגדולה הוא עשה בקייזרסלאוטרן. קלוזה (צילום: GettyImages, Christof Koepsel)

11. ג'ובאני אלבר

הברזילאי היה הסקורר השמח ביותר שראתה הבונדסליגה. מאז הגיע לשטוטגרט כשחקן אלמוני יחסית מגראסהופרס ב-1994, הוא הצית את הדמיון. משולש הקסם שיצר יחד עם חברו לחד פרדי בוביץ' והפליימייקר הבולגרי הגאון קראסימיר באלאקוב היה ההצגה הטובה ביותר בליגה, במיוחד בעונה בה עמד על הקווים יואכים לב, מאמן צעיר שניסה להוכיח את עצמו. ב-1997 נרכש אלבר על ידי באיירן מינכן, ומעלליו על המגרש וחוש ההומור החינני גרמו לכך שאפילו שונאיה הגדולים של קבוצת הפאר, בשורותיה בילה שש שנים, לא יכלו לעמוד בקסמו. בכל אחת מהן הוא נהנה ממאזן דו ספרתי, זכה בארבע אליפויות, ולשיאו הגיע כאשר הוכתר למלך שערי הליגה ב-2003 עם 21 כיבושים. דווקא מיד לאחר מכן הוא איבד את מקומו לטובת רוי מקאי ההולנדי ועזב לליון. גרד מולר הצהיר שהוא רואה באלבר שחקן מושלם ללא חולשות, אשר רואה בכדורגל בעיקר הצגה עבור הקהל. הממוצע הסופי עומד על 133 שערים ב-260 משחקים.

* ביום שבת בבוקר יפורסם חלק ב' של הדירוג.

דווקא אחרי השיא איבד את מקומו בבאיירן. אלבר (צילום: AP, Camay Sungu)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully