למרות גל התמיכה התקשורתי בו, אלי כהן יודע גם ברגעים קשים אלו איפה גם הוא טעה ומה היה צריך לעשות אחרת בבית"ר ירושלים, כדי להימנע מהסוף הכול כך מר. "הטעות הגדולה היא שלא התעקשתי על הסגל בקיץ", אומר כהן בראיון מקיף ראשון מאז הודעת הפיטורים. "לא הבנתי שבבית"ר, לא משנה איזה סגל יהיה, רף הציפיות לא משתנה. הלכו כאן על כיוון מסוים של צעירים ובנייה לשנים הבאות, אך לא הייתה טיפת סבלנות מצד הקהל. היה כאן שלד מצוין של מויאל, ריקן, בן שושן, עזריאל ומגרלשווילי, שאם היו נשארים, אפילו שלושה מהם, היינו נראים אחרת לגמרי העונה. זה לא רק היכולת, אלא גם הניסיון. צירפנו שחקנים מוכשרים כמו איציק כהן ואצילי שייתנו את הטון במועדון הזה בשנים הבאות, אבל צריך סבלנות. הדור הזה של מויאל וריקן הגיע לבשלות אחרי 3-4 שנים בבית"ר, אחרי שצברו ניסיון ולמדו להתמודד עם הלחץ. באשדוד עלינו עם שבעה שחקנים בני 22-23, ואם לא תהיה סבלנות כלפיהם הקבוצה הזאת תגיע למקומות רעים, לא משנה מי ייאמן"
אלי, אז למה באמת לא התעקשת על סגל שיכול לעמוד בעומס המנטלי?
"כי כשהגעתי הבנתי שזאת הדרך של המועדון וזה התכנון לשנים הבאות. זה גם מה שטביב ובית"ר שידרו. את הכסף שטביב הביא בקיץ שמו על חובות, לא על שחקנים. תקציב שכר השחקנים הוא לא גבוה והשלד הוא צעיר וחסר ניסיון. היו ביקורות על כך שאמרתי שהציפיות גבוהות? אני יודע טוב מאוד מה אמרתי. אם כשהגעתי דיברו על מטרות כמרכז טבלה ופלייאוף עליון כהישג גדול, פתאום רוצים צמרת. גם לבקש מאיתנו לשחק כדורגל יפה ואיכותי זה לא דבר פשוט עם סגל שרק מתחבר וחסר ניסיון. יש דברים שצריכים זמן, אבל לא הייתה כאן סבלנות. משלב מוקדם התחילו הטענות. ובאיזשהו מקום גם הקהל סימן אותי".
במבט לאחור, מה תיקח איתך מבית"ר ירושלים?
"זאת הייתה תקופה קצרה, אבל אקח הרבה. בפעם הבאה אפעל אחרת. למעשה, עם הניסיון שצברתי כאן, לא בטוח שהייתי לוקח את הקבוצה אם היו מחזירים אותי לאותה נקודה".
***
זה מה שיפה בדברים של אלי כהן. מאמן בית"ר היוצא חוזר בעצם על הרבה מאוד דברים שאמר לאורך העונה, הפעם רק בווליום ופתיחות אחרים. למזלו הרע, רק עכשיו יותר מקשיבים לו. יותר מבינים שהוא בעצם סוג של קורבן. היום הוא רק יכול לומר ש"ההשפעה של הקהל בבית"ר היום יותר מכל מועדון בארץ ובעולם כולו. אמנם אלי טביב נתן לי גב, אבל הלחץ שהם מפעילים הוא בלתי רגיל. זה לא פשוט להתמודד עם זה. אני לא מבין את זה, כי אני חושב שאסור להיכנע וצריך ללכת עם האמת עד הסוף. אבל מצד שני אי אפשר להתעלם מכל מה שקורה מסביב בבית"ר. זאת המציאות ואני נאלץ לקבל אותה".
אתה כועס על אלי טביב שלא נכח בשיחת הפיטורים שלך?
"אין לי טיפת טענה. ניר שלום היה האיש שעבד מולי לאורך כל הדרך, יש בינינו יחסים חמים וחבריים ובכל מקום שאלך ארצה לעבוד מול מישהו כמוהו. הוא מחזיק את בית"ר והדמות המרכזית במועדון הזה. הייתה שיחה טובה, חברית ואמיתית וקיבלתי את זה כמו גבר. גם עם אלי טביב היחסים היו טובים מאוד ובכל שבוע היינו מדברים פעמים-שלוש ולפעמים יושבים בבית וגן ומדברים על דברים שלא קשורים לכדורגל. אין לי שום טענות בקטע הזה".
מה הייתה ההשפעה של חיים רביבו על הפיטורין?
"אני לא רוצה להתייחס לנושא של חיים רביבו. אמרתי את מה שהיה לי להגיד. בנוגע להכפשות, זה כבר עניין של עורכי דין ואם צריך זה יגיע גם לתביעה בבית משפט. ללא קשר, לא הייתי נכנס להכפשות האלה כי זה לא הסגנון שלי, אני רק יכול לומר שפרט לשיחת הטלפון לא הייתה מתיחות ביני לבית חיים רביבו כי הוא לא היה בסביבה, לא הגיע לאימונים ולמשחקים ולא היה קשר. אני עבדתי רק מול טביב וניר שלום".
דוד רביבו הרגיש מקופח אצלך, שהדברים לא נעשים על רקע מקצועי.
"דוד רביבו שיחק 9 מתוך 12 משחקים של בית"ר. שאני אחזור על התקליט שהבהרתי לו בתחילת השנה שהוא לא יהיה כינור ראשון? זאת הייתה הסיטואציה ורק עשו רעש מסביב כל הזמן. כשהבאתי את ברוכיאן זה היה מתוך הבנה שהוא יכול לשדרג אותנו ולהוסיף לנו, והשילוב של עומר אצילי זה חלק מהדרך של המועדון לשנים הבאות. אבל כולם התעסקו בדוד רביבו. בחודש האחרון רביבו הועדף על פני ברוכיאן בשלושה משחקים. אני קיבלתי את ההחלטות שלי בצורה מקצועית, עובדה שאחרי כל מה שקרה עם חיים רביבו הוא פתח בהרכב נגד קרית שמונה כי חשבתי שזה נכון".
נפלתם בזרים.
"תלוי מה היו הציפיות מהם. בתקציבים שהיו, פרט לבנגורה, אני לא יודע כמה אפשר לבוא אליהם בטענות. צריך לזכור שהדברים נעשו ברגע האחרון כשבדרך כלל השחקנים שפנויים בשוק בתקופות האלה הם לא פיגורות. היינו צריכים להתפשר. זה היה או השחקנים האלה או כלום. כולם שוכחים את זה ומתעלמים מהעובדות".
אנדרס טונייס מאוכזב מהרמה כאן, זה משפיע עליו.
"אפשר להבין אותו. הוא בא מהליגה הספרדית ולבוא לכאן זה הלם מסויים. הוא מצפה ליותר ורגיל ליותר. זה לא עניין של בית"ר ירושלים, אלא של שחקן שבא מ"לה ליגה" לליגה הישראלית. הוא מעיר המון על הנעת כדור, על השקט של השחקנים, הסבלנות, וזה גם עושה אותו עצבני ומשפיע עליו לרעה. לדעתי זאת גם הסיבה לירידה אצלו בשבועות האחרונים. הוא עדיין מתאקלם כאן. דווקא באשדוד הוא היה מרוצה בסיום שהקבוצה רצה, נלחמה ועבדה נכון על המגרש ואמר שאם נמשיך ככה לא נפסיד. יש לו הרבה כדורגל".
אתה מצטער על השחרור של דריו פרננדס?
"זה לא קשור למצטער. שחקן, טוב ככל שיהיה, לא יכול להישאר בקבוצה אחרי סיטואציה כזאת. הוא עשה עבירת משמעת קשה שלא ניתן היה לעבור עליה לסדר היום או להבליג עליה. לא הייתה ברירה אחרת. יש קווים אדומים בכדורגל".
מנגד, הבאת את אייס קרים שבגללו ספגת המון ביקורות מפרשנים וגם מהקהל.
"בוא נעשה סדר. היינו בטוחים שקובי מויאל יישאר וחיכו לו כמעט עד לסוף אוגוסט. מויאל יצא למולדובה וקשה מאוד היה למצוא שחקנים ברמה גבוהה. למה רציתי את אייס קרים? הוא שחקן טוב. הוא עושה סדר באמצע, מניע כדור, שקט. הכי קל היה להעביר אליו את כל האש. השם שלו, מבנה הגוף, זה לא סקסי במיוחד, אבל הוא שחקן יעיל וטוב ופשוט עשו לו עוול. שחקן יכול לתפקד באווירה שהייתה סביבו כאן? הרי גם אלי טביב וגם חיים רביבו ראו אותו במחנה אימונים וחשבו שהוא איכותי, אבל לא הייתה כאן סבלנות. נגד הפועל תל אביב הוא היה השחקן הטוב על המגרש וכבר במשחק הבא ששיחק כל הקהל יצא נגדו בשריקות בוז. סימנו אותו וחבל, כי גם היום הוא יכול היה לתרום לבית"ר במצב שלה".
קרית שמונה הייתה נקודת שבר.
"נקודת שבר קשה. אני לא זוכר שקבוצה שלי נראתה כמו שנראינו במשחק הזה. היה אפילו הלם מסוים. התכוננו למשחק עם ביטחון ואמונה ופתאום הכול קרס. אגב, בנוגע לביטחון של השחקנים, אני אומר לך שב-2:0 לקרית שמונה שחקנים סיפרו בשיחות שהם לא יכלו לתפקד מהלחץ. שחקנים פחדו לבוא לכדור ולעשות פעולות הכי פשוטות בגלל האווירה והלחץ של הקהל. אסור שזה יקרה. הסגל הזה לא יוכל להתמודד עם האווירה הזאת ועכשיו שאני הולך אני יכול לומר להם שכדאי להם לשנות את הגישה ולתת גב, אחרת הם יצטערו על זה. הקבוצה הזאת צעירה, חסרת ניסיון וביטחון וצריכה את הגב של האוהדים. זה היתרון היחיד של הקבוצה הזאת".
היו ביקורות על כך שהקבוצה לא מצליחה לייצב הרכב, כל שבוע 3-4 חילופים באחד עשרה.
"זה הכול תוצאה של אילוצים ופציעות. מה היה באשדוד? בנגורה יום לפני משחק מודיע שהוא פצוע ונכנס זיקרי. בריאן ז'ונס עם מים בברך מחוץ לסגל ונכנס אליחן. צריך לבדוק דברים לפני שאומרים אותם. כמעט בכל משחק מישהו מההרכב של השבוע הקודם היה פצוע, אם זה דור מלול, אייס קרים, קפילוטו, עומר אצילי. אלו אילוצים ולא סתם שינויים. אנשים אומרים דברים בלי לבדוק אותם. ובסך הכל, באשדוד, ראינו שיפור ביכולת של הקבוצה לעומת המשחק נגד קרית שמונה".
עלו לך בראש מחשבות על מה היה צפוי לך נגד מכבי תל אביב?
"שוב, ברמה האישית אני יודע להתמודד עם זה. חשבתי יותר על התפקוד של הקבוצה ומה יקרה עם מדקה חמישית הקהל יתחיל לקלל. אנחנו משחקים מול מכבי תל אביב. אם גם הקהל יהיה נגדנו זה יכול לשבור את הקבוצה שגם ככה לא פייבוריטית".
הייתה לך הקלה שזה נגמר?
"לא, אני כן רציתי להמשיך. זה לא נעים לשמוע את הקללות וכל האווירה מסביב, אבל אני בן אדם חזק וידעתי להתנתק מזה ולהתעסק רק בכדורגל. אני לא מאלה שצריכים את האהבה של הקהל ומתלקקים, ואולי זה עמד לרעתי. אבל לרגע אחד לא נשברתי או הרגשתי חלש. האמנתי בדרך שלי ואם הייתה סבלנות והיינו מתחזקים בינואר, היינו רואים קבוצה טובה יותר".