מכבי תל אביב הייתה עדיפה אתמול (חמישי) על היריבה שלה מבלגרד בכמה מספרים, וזהו אחד המקרים בהם מדד האיכות הקבוצתי (76:99) משקף לחלוטין את הבדלי הרמות והאיכות בין מכבי לבין הכוכב האדום, אבל לא את התוצאה הסופית.
כהרגלה בקודש, התרסקה מכבי שוב בפרמטרים של ריבאונד ההגנה. 14 ריבאונד התקפה של המארחים (מתוך 42 ריבאונדים בסה"כ מתחת לסל של מכבי) זה נתון שלא ניתן לקבל בכלל ובפרט ביום שבו מריאנוביץ' הענק משחק פחות מ-13 דקות. בהמשך לשליטה בקרשים, זרקו הסרבים 68 זריקות מהשדה, 17 זריקות יותר ממכבי. מצד שני, מכבי זרקה אתמול 27 זריקות מהצבע. הכוכבים מבלגרד 21. עכשיו ננסה לעשות סדר בבלגן: 53% מהזריקות של מכבי אתמול נלקחו מהצבע. רק 31% מהניסיונות של מראינוביץ' וחבריו נזרקו משם. יש בזה כדי ללמד לא מעט על קבלת ההחלטות הבעייתית של היריבה, אבל בעיקר צריך לתת כאן קרדיט להגנה של מכבי. כשאתה מכריח את היריבה שלך לזרוק הרבה פחות זריקות קלות ממך, זה שווה ניצחון. בניגוד למקרים קודמים העונה, מסתבר שאפשר לעתים לשמור גם טקטי וגם אגרסיבי.
אנחנו כותבים כאן שבוע אחר שבוע שדיוויד שם את המפתחות ואת הצ'יפים שלו על שחקנים מסוימים ועל עמדות מסוימות. ובמיוחד על עמדות הפורוורדים שלו שמאוישות על ידי הטריו אינגלס-סמית'-בלו. בשבוע שעבר דפקו שני הראשונים נפקדות ובלו ניסה להחזיק את הקו לבדו. הפעם נותר בלו מאחור בעוד ששני הראשונים מסייעים דווקא בתפקידי המשנה (אינגלס עם 8 נקודות, 5 ריבאונדים ו-5 אסיסטים וסמית' עם 11 נקודות, 4 ריבאונדים ו-4 חטיפות). אז זהו, שלא הפורוורדים הם אלו שהושיעו את הצהובים. את המשחק ניצחה עבור בלאט דווקא עמדה מספר 5, ועוד ביום שהאיש של בלאט, שון ג'יימס, לא מתלבש. עד כמה היה הצמד הבלתי שגרתי סופו את טיוס דומיננטי אתמול? אזכרנו כבר שהמדד הכללי של מכבי אתמול היה 99. עמדה מספר 5 לבדה, שאוישה רק 34.5 דקות על ידי שחקן גבוה, סיפקה מדד 41 לבדה. הרבה בגלל הפיק אנד רולים הנבונים על הרגליים הבעייתיות של מריאנוביץ' וקאטיץ'. הרבה בגלל משחק ההגנה הנבון של מכבי, אליו כבר התייחסנו, שאפשר לגרסה אסרטיבית של טיוס להוריד 7 ריבאונדים ולדפוק 4 חסימות.
בשורותיה של מכבי תל אביב שיחקו אתמול, כאמור, שני שחקנים בעמדה מספר 5, סופקליס שחורציאניטיס ואלכס טיוס. הממוצעים של אחד מהם בעונה שעברה ביורוליג היו 8.1 נקודות ו-3.7 ריבאונדים. של האחר 7.8 נקודות ו-2.3 ריבאונדים. תתפלאו או שלא, אבל הממוצעים הגבוהים ביותר היו דווקא של אלכס טיוס, ששיחק בעונה שעברה בקאנטו. כן כן, אותו טיוס שנשלח כבר לארוז את המזוודות בדרך לקבוצה אחרת. סופו הגדול הסתפק בממוצעים מרשימים פחות בפנאתינייקוס. נהוג לומר ששחקנים חדשים מתקשים בעונה הראשונה שלהם במכבי. ויש לכך תימוכין מכאן ועד הודעה חדשה. אין ספק שמכבי תל אביב היא לא קאנטו, אבל לא ברור איך לעזאזל הגיעה מכבי למצב בו שחקן ישראלי גבוה, עם ניסיון יורוליג, מוצא עצמו מנודה מהרוטציה ביורוליג ומהסגל בליגה הישראלית ומשותף במשחק אמש רק בשל היעדרותו של ג'יימס וחוסר יכולתו של ג'ייק כהן המסכן (-5 במדד הפלוס מינוס בשתי דקות על המגרש) להתאקלם לרמת היורוליג או לרמה של מכבי תל אביב. אין בכך שום הגיון.
האמת? נראה היה שגם במכבי לא ממש שמו לב שהיהודי מאוניברסיטת פלורידה עלה אתמול לשחק. התרגיל הראשון שהריצה ההתקפה של מכבי, מיד עם כניסתו, היה תרגיל חסימת עומק של טיוס לבלו (המכונה PIN DOWN) אשר מטרתו בדרך כלל לייצר פוסט אפ קרוב לביג סופו ושאין בו שום תועלת עם שחקן אנרגיה שחי מתנועה ללא כדור כמו טיוס. אחר כך זה נראה כבר הרבה יותר טוב.
קבוצה שמצליחה להבליט מתוכה שחקנים מצטיינים שונים במשחקים שונים יכולה בהחלט להיות קבוצה בריאה. העניין הוא שתחיית המתים של גיא פניני, שמצטרפת למשחק המצוין של טיוס, איננה מעידה בהכרח על מערכת מקצועית בריאה. על המזוודות של טיוס כבר דיברנו. פניני נכנס למשחק מול אילת רק כשכלו כל הקיצין וכששמעון סימן את החילוף בעצמו. זה בסדר גמור להכות על חטא ולהודות בטעויות, הרי ידוע שמודה ועוזב ירוחם. העניין הוא שלא בטוח כלל שזה המקרה אצל הצהובים. יותר מדי דברים נראים כרגע כשליפות מהמותן.
לקבוצה של בלאט בהחלט מגיע לקחת נקודות חיוביות מהמשחק אמש. בעיקר את המשחק המצוין של ביג סופו בפנים, לא מעט בהמשך למשחק איכותי של אוחיון (על 9 אסיסטיו) בחלקים גדולים. מצד שני, קשה להצביע על שינוי מגמה בכל הקשור לפתרון בעיות המאקרו. קשה לראות איך הבעיה החמורה בריבאונד נפתרת. קשה לראות איך מכבי מייצרת מעצמה שחקן מטרה בכלל ואחד כזה למהלכים החשובים בפרט. מעניין מה היה קורה, למשל, במצב שבו המאמן הסרבי היה נמנע מהחלטתו הגבולית לבצע עבירה על דיוויד בלו בפוזשן האחרון של מכבי. למי היו הולכים? קשה לראות, חרף המחמאות ליוגב אוחיון על משחק יחסית שקט ונטול מניירות, כיצד תיפתר בעיית היעדר בעל הבית בקבוצה. ולא רק בעמדה מספר 1. מכבי אמנם הבטיחה אתמול את העלייה לשלב הבא והיא מועמדת רצינית להגיע גם לשלב שאחרי, אבל בהיעדר פתרון לבעיות המבניות המוכרות עד כאב, אין שום סיבה נראית לעין לחשוב שתקרת הזכוכית הזאת יכולה להיפרץ.
ואולי אנחנו מפספסים כאן משהו, נוכח טיעוניו מלאי השכנוע העצמי של דיוויד בלאט שמרמזים כי לדעתו יאכלו לא מעט פרשנים לא מעט כובעים בסוף העונה. ברוח הימים, הלכנו לחפש תשובות בטקסט היפה והרלוונטי שכתב אריק איינשטיין בשירו אולי צריך לתת לזה עוד זמן:
יום אחד ראינו אור בקצה המנהרה
נקודה קטנה זוהרת מאירה באש קטנה
התקרבנו לאיטנו מסרבים להאמין
מלאכים עמדו בפתח שרים
אשרי המאמין
