1. מנהלת הספורט ההישגי העבירה השבוע את המלצתה לשתף חמישה ספורטאים שייצגו את ישראל במשחקי החורף האולימפיים, שיפתחו ב-7 לפברואר בסוצ'י. במילים אחרות, נקבעה המשלחת הישראלית למשחקים, כשלמעשה כל אחד ואחד מהספורטאים (ארבעה מחליקים וגולש סקי) כבר ידע על השתתפותו. למעשה, מי שקיבל הודעה על כך שייצג את ישראל בסוצ'י 2014 כבר בקיץ הוא גולש הסקי האלפיני וירג'יל ואן דה פוט. בזמן שבתקשורת התעסקנו במחליקים האומנותיים (שהקשר של חלקם לישראל נובע בעיקר בגלל יהדותם), גולש הסקי האלפיני בן ה-19 צבר בסבב העולמי את כמות הנקודות שהספיקה לו כדי לעמוד בקריטריון הישראלי.
אז מי הוא וירג'יל ואן דה פוט? ולמה גולש הסקי שמייצג את ישראל מגיע ממדינה שגם בה הסקי הוא לא הכי פופולארי כי היא פשוט שטוחה? כדי לברר את זה, הבלוג האולימפי יצר קשר עם הנער החביב מבלגיה, ששמח מאוד לשמוע על עיתונאי ישראלי שמתעניין בו.
"אמא שלי וכל הצד שלה במשפחה הם ישראלים, לכן אני מחזיק באזרחות. אמא שלי נולדה בישראל וכשהייתה בת שנתיים עברה עם הוריה לבלגיה. כשהייתה בת 18 היא חזרה ללמוד בישראל. יש לי הרבה קרובי משפחה בארץ, אחד מהם הוא מנהל הנבחרת הצעירה בכדורגל, אלי רוזן שנשוי לדודה שלי", מסביר לנו ואן דה פוט, שמחובר לישראל דרך ביקור עד שניים בארץ מדי שנה. הוא לא דובר עברית, אפשר להגיד שהוא בלגי לכל דבר, אבל הוא לא מתבייש לספר שהפוליטיקה הפנימית בין הבלגים הצרפתים לבלגים הפלמים מנעה ממנו להתקדם מקצועית כספורטאי וש"בתוך תוכי אני גאה יותר לייצג את ישראל. אני פלמי שגר בצד הצרפתי וסבלתי מנטייה להעדיף גולשי סקי מהצד הפלמי של בלגיה". הבחור הזה יודע איך לענות על שאלות? כנראה, אבל דבר אחד בטוח. לצד תחרויות ההחלקה האומנותית ואפילו ההחלקה המהירה על הקרח, שישראלים מתקשים להזדהות איתן, ואן דן פוט מייצג ספורט אקסטרימי יותר, שלדעת רבים מצטלם יפה יותר וגם מעורר עניין בהרבה מדינות בעולם.
אז איך בחור מהכפר הקטן טלין בדרום בלגיה, שאפילו לא חשוף לקהילה יהודית, מגיע לייצג את ישראל בסקי? "המאמן הקודם שלי הכיר את הסקי הישראלי כי בתור מתחרה הוא נהג להתאמן עם ישראלים. הוא סיפר לי על התאחדות הסקי הישראלית שלא ידעתי על קיומה, וכשהייתי בן 16 יצרנו איתם קשר. ביקשתי מיד להשתחרר מההתאחדות הבלגית ולעבור לישראלית, ובתוך שלושה שבועות סגרנו את המעבר הזה".
ואיך הופך ילד מבלגיה, אחת מארצות השפלה, לגולש הסקי הצעיר ביותר שהשתתף באליפות העולם ב-2011? "מאז שהייתי בן שנתיים נסעתי עם הוריי לחופשות בהרים וכך התחלתי לאהוב סקי. בגיל 9 רשמו אותי למועדון סקי בלגי וכך היו לי יותר הזדמנויות לגלוש. בתוך בלגיה נהגתי לגלוש בתוך קומפלקס סגור של סקי ובמקרים רבים נהגתי לנסוע להתאמן באלפים הצרפתיים. כעת, אחרי שסיימתי את לימודיי, עברתי לגור ב-בריד לה בה שנמצאת באלפים הצרפתיים. כבר שנתיים שאני מקדיש את חיי לסקי. אני מתאמן בתכנית מיוחדת שהמטרה שלה היא לפתח 17 גולשים שאין להם הזדמנות להתאמן עם נבחרות גדולות. אני מתאמן יחד עם גולשים מבריטניה, קוריאה, בלגיה כמו גם צרפתים שלא הצליחו להתקבל לנבחרת הלאומית שלהם. אני מקבל מימון מסוים, אבל זה מספיק לי ל-25 אחוז מההוצאות שלי שכוללות גם מגורים ואוכל. למזלי אני עדיין במצב שבו הוריי תומכים בי, אבל קשה לי לראות את עצמי שורד ככה עוד הרבה זמן".
על הציפיות שלו מהמשחקים האולימפיים בסוצ'י אין לואן דה פוט יותר מדי מה להגיד. בתור גולש צעיר, מבחינתו העיקר זה ההשתתפות, מה שבדרך כלל נוגד את העקרונות של הוועד האולימפי הישראלי שאולי התגמש יותר כשזה קשור למשחקי החורף. "קודם כל אני צריך להתגבר על פציעה שהייתה לי בקרסול וללטש את הגלישה שלי. הכי חשוב לי שאני אגיע לשתי התחרויות בהן אני משתתף (סלאלום וסלאלום ענק) בשיא הכושר שלי, ואולי כך אצליח לסיים בין 40 הראשונים".
2. כנראה שרק בספורט האולימפי הישראלי מסתובבות בתקשורת ידיעות שאפשר למצוא בהן גם שמחה וגם עצב. אליס שלזינגר זכתה באליפות העולם בסמבו. איזה יופי! אבל מה זה לעזעזאל סמבו? אז ככה. מדובר בשיטת הגנה עצמית תוצרת רוסיה שפותחה בימי הק.ג.ב וכדי שלא יהיה משעמם הפכה גם לענף ספורט רוסי. אז אין כאן שום כוונה לזלזל בהישג של אליס שלזינגר, אבל חשוב להבין שבעידן שבו ענפי ספורט לא אולימפיים מאבדים מהרלוונטיות שלהם ובקושי מחזיקים בזכות קיום, רק סיפור אישי כמו זה של אליס שלזינגר יכול לדחוף אותם לכותרות. יש לנו אלופי עולם ואירופה גם בסקי מים וג'יוג'יטסו, ולפני שבע שנים זכה הג'ודוקא טימור רחמטולייב במדליית הכסף באליפות העולם בסמבו - מישהו שמע עליו אז? בדיוק...
אז כיף לראות ששלזינגר מצליחה לשמור על כושר בענף ספורט שהוא סוג של הכלאה בין ג'ודו (מבחינת הטלות) להאבקות חופשית (מבחינת אחיזות והפלות תוך כדי תפיסת הרגליים), אבל צריך לזכור שמדובר שענף ספורט שמוכר כמעט אך ורק במדינות ברית המועצות לשעבר, וזכייה באליפות העולם, מכובדת ככל שתהיה, לא מתקרבת אפילו במעט לזכייה בתחרות מסבב גביע העולם בג'ודו - הישג ששלזינגר רשמה לא מעט פעמים.
וכאן אנחנו מגיעים לחלק העצוב, כי אליס שלזינגר היא ספורטאית אולימפית וכל העיסוק הזה בסמבו הוא לגמרי בזבוז זמן. הרבה אנשים טוענים וטענו לכל אורך הדרך שירדן ג'רבי שהייתה אמורה להיות היריבה הישראלית הגדולה שלה, טובה יותר. אולי זה נכון, אבל כל מעריץ ג'ודו שמנסה לשמור על נייטרליות מרגיש את הפספוס הגדול. הפספוס של היריבות הספורטיבית האמיתית בין שלזינגר לג'רבי שלא מומשה.
3. השבוע הודיעו באיגוד השייט הישראלי שאחד מאנשיו, נינו שמואלי, נבחרת לשמש כשופט ראשי במשחקים האולימפיים שיתקיימו ב-2016 בריו דה ז'ניירו. "זה כמו ששופט כדורגל ישראלי ישפוט בגמר המונדיאל", נכתב בהודעה שנמסרה מאיגוד השייט. אז כל הכבוד לנינו שמואלי שהגיע לפסגה מקצועית כאיש שייט, אבל חשוב מאוד להתמקד בהחלטה נוספת שהתקבלה בכנס של ההתאחדות הבינלאומית במוסקט שבעומאן. החליטו שם להקפיא את הדגמים האולימפיים עד למשחקי טוקיו 2020 כולל, וזה אומר שבניגוד לימים שאחרי לונדון 2012, אפשר לדעת כבר עכשיו שהדגמים שהשייט הישראלי טוב בהם לא ייפגעו. מדובר בגלשני הרוח לגברים ולנשים, ובמפרשיות מדגם 470 לגברים ולנשים.
המשמעות היא שאיגוד השייט חייב להמשיך ולקדם את הדגמים האלה בקרב הצעירים בארץ. בניגוד לשנים עברו, אין כיום צמד נשי מוביל במפרשיות מדגם 470 ובצורה כזאת גם דור ההמשך יכול להיפגע. גם אצל הגברים השייט הישראלי כבר לא יכול להשוויץ בצמד בוגר בכיר, לפחות לא בינתיים. חשוב מאוד לא לאבד את המומנטום, במיוחד כשברור לנו שהדגמים החזקים בארץ ימשיכו לפחות לעוד שני קמפיינים אולימפיים.
לשייטים שלנו יש צרות עם המאמנים
danny_b@walla.net.il
