למען הפיליפינים, למען עצמו: על הקרב הגורלי של מני פאקיאו

כאילו חסר על מה לדבר לפני קרבות אגרוף של מני פאקיאו, הגיע טייפון "האיאן", והפך את הפיליפינים.

***

את הקרבות הגדולים של מני פאקיאו בדרך כלל מקדמים עם סיפור מהעבר שלו - כילד שמכר סופגניות במנילה, למשל, או כאחד שנלחם עבור 2 דולר לערב; לפעמים חוזרים לאחד הקרבות האחרונים של מי שנחשב לאחד המתאגרפים הטובים בהיסטוריה, בטח לאחר שהפסיד בשני הקרבות האחרונים שלו. הפעם, לפני המפגש המסקרן של פאקיאו (5-54, 38 בנוקאאוט) מול ברנדון ריוס (1-31, 23 בנוקאאוט), בין שבת לראשון במקאו, סין, ב"לוס אנג'לס טיימס" בחרו לספר סיפור אחר.

זהו סיפורה של נרקיסה אבורדו, פיליפינית בת 65. כשהטייפון הכה במלוא עוצמתו בתחילת החודש, אבורדו, ששהתה עם משפחתה, היתה צריכה לחשוב מהר. קו המים עלה ועלה, "ארבעה מטרים בעשר שניות", כך סיפרה, והיא בכלל לא יודעת לשחות.

בתה שהתה במנילה באותו זמן, ואבורדו השגיחה על הנכד והנכדה. בזריזות הספיקה למסור אותם לשכנים, שמיקמו אותם בקומה שנייה של בניין - מעל לקו המים. אבל אז סבתא אבורדו נסחפה עם הזרם, ביחד עם בנה – אבי הילדים. המים טלטלו אותם מצריף אחד למשנהו. אבי המשפחה החזיק בכל הזמן הזה את אבורדו, שכאמור, לא ידעה לשחות. "תציל את עצמך", ביקשה, "אני כבר זקנה. תשאיר אותי פה, אתה צעיר". הוא סירב: "לעולם לא אשאיר אותך כאן". הוא סחב אותה על כתפיו, הם ניסו להיאחז בחוטי חשמל ואיכשהו ניצלו.

רק לאחר מכן שמעו שהילדים שהיו תקועים על גג הקומה השנייה בבניין השכן פשוט פחדו למוות. מספרים שהם צווח "אבא, אימא", וקפצו זה אחר זו למים. גופת הבן כבר נתגלתה. בעת כתיבת הכתבה המדוברת, את הבת עדיין לא מצאו. "אני חושבת שהיא בקרבת מקום", אמרה סבתא אבורדו בייאוש. "ראיתי את החצאית שלה ברחוב".

לפי הדיווחים, מעל 5,000 אנשים נהרגו באסון הטבע הזה.

הספר השערורייתי של מייק טייסון

מדוע פלויד מייוות'ר הוא הספורטאי הטוב בעולם

אזור האגרוף בוואלה! ספורט

ופאקיאו (34), באותו זמן, היה במחנה אימון קדחתני בדרום המדינה, באזור שהוכה רק על ידי קרני השמש. הוא רצה לבקר את הניצולים ולעזור למשפחות הנספים. לא הסכימו לו. אחרי שני הפסדים רצופים, בשערוריית שיפוט מול טימות'י בראדלי (יוני 2012), ובנוקאאוט מדהים מול חואן מנואל מארקס (דצמבר 2012), מאמניו ומנהליו ביקשו ממנו שיתרכז באגרוף ותו לא.

הבעיה: מני פאקיאו הוא לא רק הפיליפיני הכי מפורסם בעולם, ולא רק הסמל הכי גדול שיצא מהמדינה האסיאתית. פאקיאו הוא גם חבר קונגרס, לא פחות. בכל זאת, החבר'ה הטילו וטו, ופאקיאו נאלץ להסתפק בהודעה הבאה: "אני רוצה לבקר באזור אבל אני במחנה האימונים לקראת הקרב ולצערי לא אוכל לעשות זאת. אשלח עזרה לכל מי שצריך ואני מצטרף לתפילות של כולם". בנוסף, פאקיאו הקדיש את הקרב לנפגעים. בתקשורת כבר החלו לשאול – האם זו הדרך? האם זה מספיק? האם פאקיאו לא היה צריך לזנוח את הכול ולעזור לעמו בשעתו הקשה? ובכן, העסק מורכב. במחנה פאקיאו סיפרו שהוא כל הזמן אומר "אני חייב לנצח, חייב לנצח למענם". ב"פוקס" הסבירו: "לניצחון בקרב יש משמעות גדולה יותר מכל דבר אחר שהוא יכול היה לעשות".

חשוב לזכור: פאקיאו זה לא רק מתאגרף. הוא מוערך ומפורסם יותר מהנשיא. כשהוא הולך ברחוב, הרחוב מפסיק ללכת. כשהוא בין החבלים, כל האנשים בחוץ, מול מסכים, כולם רואים. קרב אגרוף שלו זה רגע השיא של השנה בפיליפינים. וניצחון, תאמינו או לא, יכול לרפא נזקים גדולים מאוד. ובמובן מסוים, כן, אפילו נזקים של טייפון.

***

פרדי רואץ', מאמן של פאקיאו וחברו הטוב ביותר, זכה בתואר מאמן השנה בארבע פעמים שונות. הוא נמצא בתקופה פחות טובה בקריירת האימון, וחניכיו סופרים פחות ניצחונות מהפסדים, אבל אפילו הוא לא חשב שיהיה מעורב בקרב הקרוב באופן כל כך אישי.

הרקע פשוט: אלכס אריסה היה בתפקיד מאמן כושר בצוות של פאקיאו. אותו אריסה החל להשתלט יותר ויותר על העסק, ורואץ' לא אהב את זה. לאחר ההפסד האחרון של פאקיאו, אריסה פוטר. וכן, ברנדון ריוס, היריב הבא של פאקיאו, קפץ על ההזדמנות וצירף את אריסה לצוות שלו. מה שהיה בסך הכול פיקנטריה הפך השבוע לקצת יותר מזה.

כששני הצוותים הגיעו למקאו, הם חלקו חדר כושר אחד. כשרואץ' הגיע עם צוותו כדי לפתוח באימון, הוא גילה שהצוות של ריוס עדיין בזירה. רואץ' כעס וביקש מהחבר'ה לפנות את המתקן. התפתח ויכוח קולני, ולעיני המצלמות, אריאס בעט ברואץ'.

רואץ', צריך לציין, הוא אדם בן 53, חולה פרקינסון. בנוסף לבעיטה של אריסה, במחנה ריוס הקניטו את רואץ', שהמחלה השפיעה על סגנון הדיבור שלו. פאקיאו, אדם נינוח מחוץ לזירה ומטורף בתוכה, הושפע מהתקרית. "הם צחקו עליך?", שאל את מאמנו, שהשיב בחיוב. "זה כל מה שאני צריך לדעת", אמר הפיליפיני ויצא מהחדר. רואץ' סיפר לאחר מכן: "הוא אמר לי שהוא יגמור אותו מהר". לאחר מכן הוסיף: "מה שאריסה לא יודע, זה שפאקיאו מכה אותי פי 10 יותר חזק, בכל יום ויום. זה היה כמו שילדה בעטה בי. פאקיאו יהרוס את ריוס. הקרב לא יימשך יותר מארבעה סיבובים".


***

בום. מארקס הכניס את הכפפה עמוק בתוך הפנים של פאקיאו ואת כל חובבי האגרוף להלם, בדצמבר 2012. הרבה אחרי שמארקס חגג עם חגורות זהובות, פאקיאו עדיין שכב עם האף מחובר לרצפה. "זו הפעם הראשונה שראיתי אותו במצב כזה, פחדתי", הודתה אשתו, ג'ינקי. "זה היה הרגע הכי מפחיד בחיי", טען רואץ'. פאקיאו הורם, זרק "אני בסדר, אני בסדר", ודלתות האמבולנס נסגרו מאחוריו.

הוא עבר בדיקות נוירולוגיות, שהראו שהוא כשיר להמשיך בתחום, אבל האישה ביקשה שיפרוש. כשהוא הגיע לפיליפינים, שם היו רגילים לקבל אותו במסדרי מלכות, אף אחד לא הצליח להאמין שהוא הפסיד. רבים חשבו שזה נגמר. אבל פאקיאו מתעקש להמשיך.

הרי מדובר באגדה. באיש שזכה באליפות עולם בשמונה משקלים שונים. באיש שזכה ב"מתאגרף השנה" שלוש פעמים – רק מוחמד עלי, ג'ו פרייז'ר, איוונדר הוליפילד ושוגר ריי לאונרד עשו זאת לפניו. בספורטאי הטוב בענף במשך שנים וברווחי מכולם, בצוותא עם פלויד מייוות'ר. אבל לפלויד ההגנתי 0 הפסדים, ולפאקיאו ההרפתקני (מדי) כבר יש חמישה. אז מה הלאה?

הלאה זה קרב מול ריוס. אומרים שהאמריקאי-מקסיקני מתאים פה פיקס. שד משחת בין החבלים, מתאגרף נפיץ ולא זהיר. בדיוק מה שפאקיאו צריך בשביל להתאושש. "כשאני נלחם זה יותר טוב מסקס", ריוס אמר ל-HBO, "זה כמו אורגזמה". וכך הוא גם נלחם, הפרא. "הוא הדבר הכי קרוב לארתורו גאטי", החמיא המגה-אמרגן בוב ארום.

תשעה פרשני ESPN קבעו פה אחד שפאקיאו ירמוס את ריוס. שבעה מהם אף אמרו שהנוקאאוט המיוחל יגיע. אם לא, נהיה עדים לאחד הרגעים המרגשים של הענף. כי הפעם כבר ברור שזה לחיות או למות. אחרי שני הפסדים רצופים, הפיליפיני לא יוכל להתאושש מהפסד שלישי. רואץ' כבר אמר שאם חניכו יפסיד, הוא בעצמו ימליץ לו לתלות את הכפפות.

הלילה (החל מ-04:00 שעון ישראל), מני פאקיאו ייכנס לזירה מול ברנדון ריוס, ובכול מכה יחשוב על עצמו, על מאמנו ועל עמו. ובזמן שהוא יילחם על הקריירה, על התדמית ועל העתיד, אנחנו, כרגיל, נהנה מכול רגע.

לתגובות: orenjos@walla.co.il

לבלוג של אורן יוסיפוביץ