מייק טייסון לעולם יהיה מעניין, צבעוני, שנוי במחלוקת, אדם שמסמל את הגבולות לחברה האמריקאית, כשהוא שוב ושוב נע בין לב המיינסטרים - השתתפות בסרטים, סדרות וטקסים למיניהם - לבין היותו האיש שכולם אוהבים לשנוא, כשעברו משובץ בשערוריות רבות, אלימות כלפי סביבתו ותקופות מאסר ממושכות. בימים האחרונים נחשפו פרקים מתוך ספר חדש שכתב מתאגרף העבר המיתולוגי על ימיו בכלא, וכמצופה, הספר, שיצא לאור רשמית היום (שלישי) ונקרא "מייק טייסון: אמת ללא עוררין", רווי וידויים סנסציוניים מצד המתאגרף.
טייסון מתאר את עצמו באוטוביוגרפיה כאדם שחי על הקצה. "לפעמים אני מפנטז על זה שאני מפוצץ למישהו את המוח כדי שיחזירו אותי לכלא לכל ימי חיי", כותב טייסון, "כתיבת הספר הזה גורמת לי לחשוב שכל חיי הם בדיחה". טייסון חושף בספר כי שכב עם עשרות נשים במשך תקופת מאסרו בשנות ה-90, כולל עם יועצת התרופות של הכלא. "עשיתי כל כך הרבה סקס בכלא עד שלא היה לי כוח אפילו ללכת למכון כושר, נשארתי בתא שלי כל היום", כתב טייסון. אלוף העולם באגרוף לשעבר הודה כי הקריירה הניבה לו 300 מיליון דולר, אבל הוא מרושש ולא יוכל לעולם לשלם את חובו למס ההכנסה האמריקאי.
"למרות שהוא המציא מחדש את עצמו בשנים האחרונות כאיש משפחה, טבעוני ושחקן בסדרות וסרטים, טייסון אומר שהוא חי יום יום עם העבר האפל, עבר של נרקומן שאהב להסניף קוקאין ולשתות, והיה עסוק כל הזמן במציאת נשים שיקיימו איתו יחסי מין", נכתב ב"דיילי מייל", "הסקס מתואר בספר באופן כמעט קליני, והנשים בחייו של טייסון עפות פנימה והחוצה מבין הדפים כמו שעפו פנימה והחוצה מחייו".
נישואיו הראשונים של טייסון היו עם השחקנית רובין גיבנס. השניים התחתנו בפברואר 1988 ונפרדו בפברואר 1989, אחרי תקופה סוערת שכללה האשמות של אלימות והתעללות מצדו של מי שהיה אלוף העולם באגרוף. "טייסון כותב בספר שגיבנס גרמה לו להתנהג כמו כלבלב מאולף", ציטטה התקשורת הבריטית. טייסון כתב על הלילה בו חזר לביתו ומצא את גיבנס עם לא אחר מהכישרון ההוליוודי העולה באותם ימים, בראד פיט. טייסון מתאר את הסצנה: "בראד פיט התחנן בפניי 'לא, אל תכה אותי, אל תכה אותי, רק עברנו על התסריט'".
טייסון מספר בספר על הגירושים המכוערים שלו מאשתו השנייה, מוניקה טרנר, לה ההיה נשוי בין אפריל 1997 לינואר 2003. "נראה לי שנמאס לה מהשקרים שלי והיו לי הרבה כאלה, פעם אחת התקשרתי אליה ואמרתי לה שיש לי איידס, נראה לי שזה לא ממש עזר", כתב. לטייסון אין ולא היה מעולם איידס, ו"דיילי מייל" אף אישר זאת עם ההוצאה לאור של הספר.
כזכור, טייסון הורשע בשנת 1992 באונס בחורה בת 18 בשם דזירה וושינגטון. טייסון נכנס לכלא למשך שלוש שנים, התאסלם ושינה את שמו למאלכ עבד אלעזיז. גם בספרו הוא מכחיש בתוקף כי אנס את וושינגטון. "איך אפשר לאנוס מישהי שבאה אליך לחדר המלון ב-02:00 בלילה", כתב.
בספר שפע אנקדוטות על חייו של איירון מייק, באחת מהן הוא מספר על כך ששכח מזוודה מלאה במיליון דולר במזומן, אותה מצא אחד מעוזריו שבוע לאחר מכן. "היה לי לילה ארוך ושכחתי איפה השארתי אותה", כתב. באחת הוא מספר על כך שפיטר את כל צוות מנהלי החשבונות שלו בשנת 2000 ושכר צוות חדש שהצהיר שהרוויח 3.3 מיליון דולר באותה שנה כשלמעשה הרוויח 65.7 מיליון דולר. "הבעיה הייתה שהוצאתי 62 מיליון דולר באותה שנה, כולל 2.1 מיליון דולר על מכוניות", כותב טייסון.
לאחר שחרורו מהכלא, חזר טייסון לזירה, והתמודד מול פרנקו ברונו על תואר אלוף WBC, וניצח. בשנת 1996, התמודד מול איבנדר הוליפילד והפסיד בקרב. בשנת 1997, התמודד שנית מול הוליפילד, בקרב שהפך לקלאסיקה, לאו דווקא בהקשר לרמת האגרוף שבו, אלא משום שבמהלך הסיבוב השלישי טייסון נשך את אוזנו של הוליפילד. הקרב נעצר, לטייסון הורדו נקודות והקרב חודש. לאחר מכן, טייסון נשך בשנית את אוזנו הימנית של הוליפילד, ואף תלש חתיכה ממנה. הוליפילד הוכרז כמנצח, טייסון נקנס ב-3 מיליון דולר והושעה לשנה מתחרויות איגרוף. בספר מתאר טייסון את הוליפילד כ"ראש חמאה שלוקח סטרואידים". בנוסף טען טייסון ששופט הזירה מיטש הלפרן היה שתוי במהלך הקרב בו הפסיד להוליפילד ב-1996.
פרק מיוחד הקדיש טייסון לאמרגן האגרוף הצבעוני דון קינג, ותיאר כיצד חנק אותו במהלך נסיעה בכביש מהיר מחוץ למיאמי. "כשאני חושב על כל הדברים שדון עשה לי לאורך השנים, אני מרגיש שבא לי להרוג אותו", אמר טייסון.
אחרי שהקריירה שלו הסתיימה ב-2005 בהפסד לקווין מקברייד, טייסון השמין ושקל קרוב ל-160 קילו. הוא שתה, עישן וביקר במועדוני חשפנות. "אמרתי לעצמי, 'וואו, זה נגמר, אני יכול ליהנות עכשיו'", סיפר.
הספר היה אמור לסמל את הגאולה שחווה טייסון, כשהוא נשוי לאשתו לאקיאה, פיכח ומנהל קריירה כלשהי בעולם הבידור. אבל באוגוסט 2013 טייסון הוסיף אפילוג, לאחר ששוב התמכר לאלכוהול. "אני נואש להיות בסדר, יש בי הרבה כאב, ואני רק רוצה להחלים", כתב טייסון, "אני הולך לעשות הכול כדי להצליח בזה".
נדמה שטייסון לעולם ינהל קרבות בחייו, אם זה בעבר, נגד יריביו בעולם האגרוף, אם זה נגד סביבתו הקרובה והרחוקה שסובלת ממנו ומנצלת אותו, ואם זה נגד עצמו, נגד עברו, נגד הילד שגדל בשכונות העוני של ברוקלין לתוך מציאות קשה ויתמות מאם והפך לאדם אלים וכוחני. במובן הזה, מייק טייסון לעולם יישאר בתוך זירה כלשהי.
