הרבה יותר מריימונד דומנק

זונות, שביתות והשפלות. הכישלון של צרפת באוקראינה שאולי יעלה במונדיאל הוא חלק משרשרת של פאשלות. קבלו את כולן, שלב אחר שלב

תומר יצחק, ענבל מנור

הכישלון ביורו 2008

ערב הטורניר, בצעד מתריס משהו, החליטה ההתאחדות הצרפתית להאריך את חוזהו של המאמן ריימונד דומנק בשנתיים נוספות. הוא היה מושמץ, חטף ביקורות על הסגנון ובחירת השחקנים ובעיקר קיבל חוזה כבד. המבקרים התקשו להאמין ולא מעט אנשים מבית פיללו לכישלון שאכן הגיע. גם בית המוות לא שימש תירוץ להופעות המבזות. 0:0 מביך עם רומניה, תבוסה 4:1 להולנד ועוד הפסד 2:0 לאיטליה. נקודה משלושה משחקים. מקום אחרון והדחה מוקדמת. שבועיים לאחר הטורניר התכנסה ההתאחדות לדון במעמדו של דומנק. 18 מתוך 21 החברים הצביעו בעד השארתו. ובכך גזרו שנתיים נוספות של ריחוק הנבחרת מהעם.

22:00, ספורט2: צרפת תודח מול אוקראינה?

רומן זוזוליה הפך לגיבור לאומי באוקראינה

והמחיר מפתיע

בפחות מחצי שעה יש לכם פתרון מדוייק לכאבי רגליים וגב

לכתבה המלאה

פרשיית זאהיה דאהר

הזמר המפורסם לא לבד. שבועות ספורים לפני המונדיאל צרפת סערה בשל פרשה שערורייתית. דאהר, אז בת 18, חשפה שקיבלה תשלום עבור יחסי מין מקארים בנזמה ופרנק ריברי, שהטיס אותה למינכן לחגיגות יום הולדתו ה-26. התקשורת חגגה. דאהר, כיום דוגמנית הלבשה תחתונה, הפכה לסלב בין לילה ולא חסכה בתיאורים בעניין המפגשים המיניים. בנזמה וריברי, לעומת זאת, עמדו תחת חקירה פלילית שכן בצרפת זנות אסורה מתחת לגיל 18. התביעה אמנם המליצה לא להגיש נגדם כתב אישום מאחר ולא ידעו את גיל הנערה, אבל זה הספיק כדי להכתים לעד את תדמיתם בעיני הציבור הצרפתי וגם לפגוע בהכנות הנבחרת למונדיאל.

המרד באוטובוס והכישלון במונדיאל 2010

"הקרקס הגדול", זעקו הכותרות בצרפת. "סקנדל". עידן דומנק הגיע לשפל המדרגה. נמוך יותר אפילו מההופעות המבזות בדרום אפריקה. אחרי שניקולא אנלקה נזרק מהמחנה בגלל עימות עם המאמן, החליטו השחקנים לשבות באוטובוס ולא להופיע לאימון כהזדהות עם החלוץ הסורר. דומנק ההמום והמושפל נשלח להקריא בשם המורדים הצהרה לתקשורת ולימים סגר חשבון: "הם ידעו בדיוק מה הם עושים. הם אפילו הורידו את הווילונות באוטובוס כדי למנוע את הצילומים. ראיתי אותם כחבורה של פרחחים חסרי התחשבות". זו לא הייתה התקרית היחידה. פטריס אברה עוד הספיק להגיע לעימות פיזי עם מאמן הכושר והנבחרת חזרה הביתה עם הפנים בין הידיים ואחרי ששוב צברה נקודה בודדת.

מינוי בלאן במקום דומנק

המינוי היה סגור ורשמי עוד לפני הביזיון בדרום אפריקה. התנאים סוכמו, בורדו קיבלה פיצוי והכול היה ערוך ומוכן לעידן חדש. ההכרזה הגיעה ימים ספורים אחרי המשחק האחרון בדרום אפריקה. 'לה פרזידנט', קפטן הנבחרת לשעבר, אחד מכוכבי מונדיאל 1998, נבחר לאיש שיגאל את האומה מסיוט דומנק וקיבל חוזה לשנתיים עם מטרה ברורה להוביל את הטריקולור להצלחה ביורו 2012. זה הרגיש נכון. קונצנזוס. בלאן, שזכה להצלחה מסחררת בבורדו, נראה כמו האדם המתאים ביותר להנהיג את השינוי, להוציא את צרפת לדרך חדשה ולנקות את האורוות מכל הפרשיות שסבבו את הנבחרת. יותר מכל, צרפת השתחררה מעול ויצאה לעידן חדש. בערך.

החזרת אברה וריברי

חמישה ממורדי אוטובוס הבושה ספגו עונשי השעייה. אנלקה הורחק מ-18 חודשים והודיע מיד על פרישה מהנבחרת. טולאלן ואריק אבידל ספגו עונשים סמליים, אבל את מרבית האש חטפו המגן והקשר. הם אמנם הורחקו מחמישה ושלושה משחקים בהתאמה, אבל הציבור ראה בהם כאחראיים המרכזיים לביזיון - אברה בשל היותו הקפטן וריברי בגלל טענות לפיהן התעלל ביוהאן גורקוף ובשל אותה פרשת מין. אחרי תשעה חודשי נידוי, בלאן החזיר את השניים כדי לסגור את סיפור העלייה ליורו. הם אמנם ריצו את עונשם, אבל לא התנצלו ולמרות שמקצועית אין עוררין על יכולתם, קשה לומר שהקהל הצרפתי סלח או קיבל אותם. וזה אולי הסיפור הגדול של צרפת הנוכחית. נבחרת עם סופרסטארים גדולים, שדווקא הקהל הביתי שלהם פשוט למד לסלוד מהם.

יורו 2012

צרפת הגיעה לאוקראינה עם מטרה ברורה: כרטיס לחצי הגמר שייתן דחיפה לקראת יורו 2016 הביתי. בלאן סיים את המוקדמות במקום הראשון, מצא דרך לשלב את הוותיקים ובעיקר נתן אמון בבוגרי דור 87' (בנזמה, נאסרי, בן ארפה, מנז). ההתחלה ביורו הייתה טובה עם 1:1 וניצחון 0:2 על אוקראינה המארחת, אבל זה באה שבדיה וקטעה לטריקולור רצף של 23 משחקים ללא הפסד. התוצאה הזו גרמה לצרפתים לאבד את המקום הראשון בבית ושלחה אותם למפגש רבע גמר אבוד מראש מול ספרד. בן רגע, הדיבורים על עתיד ורוד התחלפו (שוב) בהספדים של נבחרת מפונקת וחסרת אופי. בנזמה שבת מהבקעה, בלאן חש נבגד והכביסה המלוכלכת כובסה בפומבי. כרגיל

נאסרי מקלל עיתונאי

בלאן רצה לעזור לנאסרי להסיר את תדמית הפרחח. הוא האמין בו, קיבל ממנו שער נגד אנגליה, אבל בסוף ראה אותו בועט בדלי. בוולה. הקשר העצבני נכנס כמחליף בהפסד לספרד, ולאחר ההדחה היה מעורב בעימות מכוער עם אחד העיתונאים. "לך תזדיין, אתה מחפש לכתוב רק חרא ומחפש צרות", התפרץ נאסרי. התקשורת הפכה אותו לשק החבטות הראשי, אם כי הוא לא היה לבד. בעיות המשמעת תמיד היו בעוכריה של צרפת. כך גם ביורו 2012. בזה אחר זה עמדו לדין נאסרי (הורחק לשלושה משחקים), מנז (התפרץ לעבר הקפטן הוגו לוריס והורחק ממשחק אחד) בן ארפה ויאן מ'ווילה (ננזפו בעקבות פגיעה בכבוד המאמן). המשותף לשלושת הראשונים? בוגרי דור 87', כמובן. "שובם של הפרחחים", סיכם עיתונאי צרפתי בדונייצק. "קשה לומר שהתגעגענו אליהם"

החלפת בלאן בדשאן

אם התקשורת והאוהדים בצרפת הפנו את האשמה בעיקר לשחקנים, ההתאחדות סימנה את בלאן. המאמן אמור היה להמשיך, אבל ראשי ההתאחדות דרשו ממנו לוותר על עוזריו ואילצו אותו לעזוב. המחליף היה ידוע מראש: דידייה דשאן. הבלם שזכה במונדיאל 1998 ויורו 2000 בחוץ, הקפטן בפנים. על בלאן אמרו שהוא נתן חופש גדול מדי לשחקנים. "הוא סמך עליהם והם מכרו אותו", נכתב ב"פראנס פוטבול". דשאן הכריז על מדיניות של אפס סובלנות. אז הוא עיכב את חזרתו של מנז, התעלם לגמרי מבן ארפה, ויתר על אמווילה (שבהמשך הושעה לשנתיים) ודחה את נאסרי. זה עזר? לא ממש. צרפת לא הרשימה במוקדמות וגם בעיות המשמעת לא הרפו. ונאסרי? הוא חזר רק כדי לחטוף שוב את האש

בנזמה לא שר את ההמנון

קשה למצוא שחקן שעורר יותר אנטגוניזם כשהוא לובש את מדי נבחרת צרפת מאשר בנזמה. אחרי נערות הליווי, ההרחקות והעימותים, עמד החלוץ במרכזה של שערורייה טרייה: הוא לא שר את ההמנון. מה חדש? הרי גם זידאן לא זמזם את מנגינת "לה מארסייז" במהלך משחקים וכך בני מהגרים רבים. על המגרש או ביציע. אלא שבנזמה בחר להצהיר על כך, יש יגידו במפגיע, ושילם מחיר ציבורי. פוליטיקאים דרשו "להשעות את שכיר החרב" ואפילו פרשני ספורט הצטרפו למחאה כשהוסיפו כי "גם כך בנזמה לא פוגע". הבצורת הארוכה בנבחרת תרמה לעוינות כלפיו, בניגוד לריברי שהציג יכולת מצוינת ולכן לא הואשם ב"בגידה", למרות שלא שר. סוגיית ההמנון טמנה בחובה את הבעיה הכי גדולה בחברה הצרפתית המשוסעת. חברה מפולגת וחשדנית, כזו שמיוצגת נאמנה על ידי הנבחרת הלאומית שלה

הפיאסקו באוקראינה

הצרפתים כל כך חששו מפורטוגל, עד שהשמיעו אנחת רווחה כאשר הוגרלו בפלייאוף מול אוקראינה. לאור העובדה שצרפת מעולם לא הפסידה לה בעבר, ריברי הגיע בכושר שיא והנבחרת כבשה 13 שערים בשלושת המשחקים שקדמו לביקור בקייב, האופטימיות הייתה רבה. כך היה גם הזעם בסיום. צרפת הפסידה 2:0 והתעוררה לתוך סיוט. התקשורת לא ריחמה ואפילו דשאן, שהיה חלק מהנבחרת שלא עלתה למונדיאל 94', הודה כי הוא חושש מהשפלה זהה כמאמן. זו שוב צרפת עמוסת כוכבים, שופעת כישרונות צעירים, אבל חסרת אופי. "יש כאן בעיה בגישה", טען הפרשן ז'אן מישל לארקה. "ראיתם נבחרת מגובשת מנצחת חבורה של פרימדונות. זה מדאיג". ואחרי כל ההספדים, צריך לזכור שהסיפור לא גמור. מהכישלון ב-1994 התאוששה צרפת עם זכייה במונדיאל הבא. אם לא תקום מהקרשים בגומלין, סמנו אותה כפייבוריטית לקראת יורו 2016

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully