"התאבדות היא האופציה היחידה"

פחות או יותר מאז הוכרזה כמארחת של מונדיאל 2022, נשמעו קולות שקראו לפיפ"א לחזור בה ולמנוע מקטאר לקיים על אדמתה את אחד מאירועי הספורט הגדולים בתבל. הסיבות היו שונות ומגוונות, אולם בשבועות האחרונים העיקרית שבהן צפה ועולה חזרה אל פני הקרקע דווקא בשל סיפורו של כדורגלן בודד, מתבגר ואלמוני. קוראים לו זאהיר בלוני, הוא תקוע בקטאר כבר שנתיים בלי משכורת או אפשרות לצאת, ובשבוע שעבר הודה כי הוא חושב ברצינות לשים קץ לחייו. בנקודת הזמן הזו, כך זה נראה, הצדק חשוב יותר לזאהיר בלוני מהחיים.

אבל כפי שהוא ועבדים מודרניים אחרים לומדים על בשרם בתקופה האחרונה, בקטאר הרבה יותר קל למצוא את המוות מאשר את הצדק.

אמנסטי תוקף את התנאים בקטאר, קורא לפיפ"א לפעול

הסיפור הזה לא אמור היה להתגלגל ככה. כשנכנס לעשור השלישי של חייו, היה זאהיר בלוני מאושר - אחרי שנים בליגות הנמוכות בצרפת, בשוויץ ובמלזיה הוא קיבל חוזה בקטאר שאפשר לו להגשים את חלומו: אשכרה להרוויח כסף מלבעוט בכדור. השנה היתה 2007, והשחקן הצרפתי ממוצא אלג'יראי חתם בקבוצת אל ג'איש, לה קשרים עם הצבא הקטארי. ההתחלה היתה מושלמת: בלוני קיבל את סרט הקפטן, סייע למועדון לעלות לליגה הבכירה ואף שרצה לעזוב ב-2010, השתכנע וחתם על חוזה לחמש שנים נוספות, שאמור היה להשאיר אותו בקבוצה עד גיל 35.

בקיץ 2011 אפילו קיבל אזרחות קטארית זמנית כדי להמריא עם המועדון לגביע העולם הצבאי לקבוצות שנערך אז בברזיל. אלא שאז הכל התחיל להסתבך. כששב לקטאר, אזרחותו נשללה ממנו. באינטרנט הוא קרא שקבוצתו החתימה שני זרים חדשים – אחד ברזילאי, השני אלג'יראי – והיה מרוצה מחיזוק הסגל. זמן קצר לאחר מכן, נשלח לקבוצת אל מרקיה מליגת המשנה, ופחות או יותר מאז, לטענתו, לא קיבל את המשכורת שהובטחה לו. נסיון ראשון לצעוד בדרך המשפטית לא עלה יפה, שכן מהר מאוד גילה כי משרד עורכי הדין אליו פנה מקורב לקבוצת אל ג'איש.

בשלב הזה בלוני כבר רצה לשוב הביתה, לצרפת, אך בקטאר, כמו בערב הסעודית, מונהגת שיטת הקפאלה, שקושרת – כמעט באופן מילולי – כל עובד זר למעביד שלו. כדי להחליף משרה צריך לקבל את אישור המעביד, אבל זה לא ממש הדאיג את בלוני, שממילא לא רצה לעבור לקבוצה אחרת במדינה, אלא לעזוב אותה לגמרי. וכאן נכנס הסעיף הבעייתי השני של השיטה המדוברת: אם עובד זר מעוניין לעזוב את קטאר, הוא חייב לקבל ויזת יציאה מהמעביד שלו. והמעביד של בלוני – במקרה הזה, קבוצת אל ג'איש – היה מוכן לאפשר לו לעזוב, בתנאי אחד, שחזר וממשיך לחזור על עצמו עד היום: תמשוך את כל התביעות, תוותר על כל הדרישות שלך מאיתנו, תפסיק לטעון שאנחנו חייבים לך כסף, ונשחרר אותך.

ולזה, זאהיר בלוני לא מוכן. לא אז ולא היום.

הפעם הראשונה שקבוצתו אמרה כי תהיה מוכנה לשחרר אותו התרחשה בספטמבר 2011. בלוני הגיע למשרדי המועדון והתבקש להביא את החוזה שלו, לצרכי צילום. זו, לטענתו, היתה הפעם האחרונה שראה את חוזהו המקורי: אל ג'איש גנבה אותו באותו רגע, ומאז ועד היום תטען כי אין עדויות לכך שהיא חייבת לו כסף.

למרבה הצער, המקרה של בלוני הוא לא הראשון מסוגו. עבדלסאם אואדו, שרשם בעבר 57 הופעות בנבחרת מרוקו ונמנה כיום על הסגל של לה מאן, שיחק בליגה הקטארית בין השנים 2010 ו-2012, וגם כן התקשה לעזוב עד ששב לצרפת בנובמבר 2012. כשביקש מקבוצתו הראשונה לחתום לו על ויזת היציאה, נאמר לו שעליו למשוך את התביעה משום "שלקטאר יש הרבה אינטרסים בפיפ"א, וזה לא נראה טוב".

המאבק המשפטי של אואדו עם קבוצתו הקטארית על משכורות שעדיין לא שולמו נמשך עד היום, ולפני כחצי שנה הוא סיפר על כך לאתר של ארגון השחקנים העולמי (FIFPro): “יום אחד באו אלי באימון ואמרו לי שאני צריך לעזוב את הקבוצה. הם אמרו שאלו הוראות מהנסיך. זה ההסבר היחיד שקיבלתי. בכל פעם שניסיתי לשכנע אותם, לשאול מה קרה, הם אמרו - הוראות מהנסיך לא פתוחות לדיון. כשאתה עובד בקטאר אתה שייך למישהו. אתה לא חופשי. אתה עבד. הם יכולים לזרוק אותך כמו גרביים ישנים. נתנו לי לעזוב רק אחרי שעשיתי המון רעש, והקבוצה העניקה לי ולמשפחה שלי ויזת יציאה מחשש לבושה ציבורית. לא אשכח מה המנהל המקצועי אמר לי – אתה תשיג את הויזה שלך, אבל אני מבטיח שייקח חמש או שש שנים עד שפיפ"א תכריע בתביעה שלך. יש לנו הרבה השפעה בפיפ"א. אני אמשיך להיאבק על הזכויות שלי מכאן, מצרפת, וזאהיר צריך לעשות את אותו הדבר – שלא לדבר על אלפי המהגרים אליהם מתייחסים בקטאר כאל עבדים. עבור הקבוצה שלי, לא הייתי יותר מעבד. הם חושבים שהם יכולים להתחמק מהכל, הם חושבים שכסף יכול לקנות הכל. מדינה שלא מכבדת זכויות אדם בסיסיות לא ראויה לארח את הטורניר הגדול בעולם. אם יאשרו להם לארח את המונדיאל, זה יהיה מונדיאל של סוחרי עבדים, מונדיאל של בושה".

הדברים של אואדו אולי נשמעים חריפים, אבל המקרה שלו ושל בלוני מצטמקים כמעט לגמרי בהשוואה למאות אלפי העובדים שמפקידים את זכויות האדם הבסיסיות שלהם בכניסה לשדה התעופה בקטאר. המדינה העשירה בתבל עתידה להשקיע לא פחות מ-100 מיליארד דולר בהרכבת מונדיאל 2022, וכשכוח העבודה מורכב כמעט כולו מעובדים זרים (כ-94 אחוז, ליתר דיוק – הגבוה ביותר בעולם), אין זה צריך להפתיע שאת האצטדיונים השונים, הכבישים, בתי המלון והתשתיות, לא יבנו קטארים מקומיים. באירופה מעריכים כי למעלה מ-1.5 מיליון פועלים יישלחו לקטאר עד הגביע העולמי, ואם לשפוט על פי השנים האחרונות, לא כולם יחזרו הביתה בחיים. לפני כחודשיים פורסם ב"גרדיאן" כי למשך תקופה של חודשיים בקיץ הנוכחי מתו לא פחות מ-44 עובדים נפאלים בקטאר, ובקצב הזה, כך על פי הערכות, 4,000 פועלים ישלמו בחייהם עד שריקת הפתיחה של מונדיאל 2022.

בתחקיר המקיף והמצמרר שערך העיתון הבריטי טענו פועלים רבים כי נאלצו לעבוד בחינם. אחרים סיפרו כי החרימו להם את תעודות הזהות, מנעו מהם גישה למים זורמים, והכריחו אותם לעבוד 15 שעות ביממה תמורת שמונה דולר. במובן הזה, יש צביעות רבה בעצם הדיון המתמשך על האם ניתן לקיים מונדיאל בקיץ הקטארי, שכן מה זה לרוץ למשך תשעים דקות בתוך אצטדיון לעומת לעבוד חודשים שלמים בשמש כדי לבנות אותו? האם זו לא צריכה להיות הסוגיה החשובה יותר? "אנחנו חוזרים לזמנים בעבר, בהם התייחסו אל בני אדם כאל חפצים", אמר איידן מקווייד, מהגוף למניעת עבדות בעולם. "אין סיכון שהמונדיאל הזה ייבנה על עבודה כפויה; זה כבר קורה".

ועכשיו, אחרי שנכנסו לפרופורציות, בחזרה לזאהיר בלוני.

בשבוע שעבר, פרסם בגרדיאן בלוני מכתב המיועד לפפ גווארדיולה וזינאדין זידאן – שניים מהאנשים החזקים ביותר בכדורגל העולמי, שבמקרה שימשו כשגרירים של מונדיאל 2022 בקטאר, ובו היו כתובים הדברים הבאים:

"מר זידאן ומר גווארדיולה,

שמי זאהיר בלוני ואני כדורגלן צרפתי מקצועני. אחרי ויכוח משפטי עם המועדון שלי, נמנע ממני לשוב הביתה לצרפת. לא ראיתי את המשפחה שלי בצרפת מאז יוני 2012 משום שהמעסיק שלי לא מוכן להעניק לי את ויזת היציאה שנדרשת כדי לעזוב את המדינה. זהו מסמך מיוחד שקיים רק בקטאר ובערב הסעודית. אני לא לבד בצרה הזו. הרבה פועלים שאמורים לבנות את האצטדיונים למונדיאל 2022 עלולים למצוא עצמם באותו מצב כמו שלי. כשמישהו הציע שאכתוב לכם, חשבתי שאתם הייתם כדורגלנים גדולים אבל אתם גם אנשים גדולים, כך שאני רוצה לפנות אליכם כדי שתשתמשו בפרסום שלכם כדי להתערב, או לנסות להתערב, ולהוציא אותי מהמבוי הסתום הזה.

אני יודע שאתם מקבלים הרבה פניות אבל אני מתחנן שתעזרו לי. בבקשה תבינו שאני קורבן. אני יודע ששימשתם כשגרירים למונדיאל בקטאר. עשיתם זאת עם כוונות טובות, אבל המציאות היא שאם קטאר לא תפסיק את שיטת "ויזת היציאה" הזו, יהיו מאות, אולי אלפי אנשים כלואים כאן.

לפני הבעיות הללו הייתי איש שמח בדוחה. שתי הבנות שלי נולדו כאן ואני יודע שהרבה קטארים עובדים קשה כדי להפוך את המונדיאל הזה לבלתי נשכח ואני בטוח שכך יהיה. למזרח התיכון מגיע לארח אירוע שכזה... מצד שני, שיטת הקפאלה לאט לאט הורגת אותי ועוד הרבה אנשים סובלים באותה צורה, כך שאני מנסה לנצל את ההזדמנות הזו כדי לדרוש עולם טוב יותר. אני מבקש שתנצלו את ההשפעה שלכם כדי לדבר על מה שקורה לי ולהרבה אנשים צעירים אחרים בקטאר... אתם יודעים איך זה שיש לכם ילדים. תתארו לעצמכם מה עובר עלי בכל יום בבית שהוא חצי ריק, משום שכשהם הבטיחו שיאשרו לי את ויזת היציאה, מכרתי את הריהוט שלי - וכשאני מביט בעיני בנותי, אני מרגיש מושפל, נגעל מעצמי על שהבאתי אותן למצב הזה.

אני מדבר אליכם כאבות וכדורגלני עבר ואני מבקש מכם, אנא, תדברו ותעשו מה שאתם יכולים כדי לעזור לי לשוב הביתה.

בתודה,

זאהיר בלוני"

הכדורגלן בן ה-33 טוען כי אל ג'איש חייבת לו 74 אלף יורו, ובינתיים גם הפתרונות הקיצוניים לא ממש עזרו. בחודש מאי החולף אמר לרשת CNN כי הוא מתכנן לפתוח בשביתת רעב: “הם מתייחסים אלי כמו כלב, אבל אמשיך להילחם. אני הולך למות כאן. אשב מול ההתאחדות הקטארית, בלי אוכל, עד שיקשיבו לי". גם פגישה בת עשרים דקות עם נשיא צרפת פרנסואה הולנד חודש לאחר מכן ללא ממש הועילה. “הוא היה פנטסטי", אמר בלוני. ”הוא אמר לי – תן לנו זמן ונעשה משהו. אבל מאז הפגישה שלנו שום דבר לא קרה".

בינתיים, בלוני חי, כדבריו, “על כמה מזרנים", מתקיים מכסף שנשלח אליו מהמשפחה בצרפת ומהקהילה הצרפתית בקטאר. גם הכסף הזה כבר מתחיל להיגמר, שכן לכל מלחמה יש צד שני, והצד השני הזה החל לדרוש ממנו לשלם 4,000 יורו על הדירה אותה הוא משכיר – דירה שהיתה כלולה בחוזהו המקורי, שאמור היה לפוג, כאמור, ב-2015.

רק לאחרונה התייחסה סוף סוף ההתאחדות הקטארית לעניין באופן פומבי, וכמובן העניקה גב קשיח למדי לאל ג'איש. "זאהיר בלוני מקבל את כל המשכורת שלו", אמר סאוד אל מוחנאדי, מזכיר ההתאחדות. "בדרך כלל כשיש בעיה השחקן יוצר איתו קשר, אבל אנחנו שמענו על המקרה הזה רק מהתקשורת. אנחנו קוראים לשחקן לשבת עם כל הצדדים הרלוונטיים, להגיע לסיכום וזהו זה. מישהו באמת חושב שאדם יישאר כמעט שנתיים במדינה ללא כסף? יש לו וילה שקיבל מהצבא ומכונית. אלא אם הוא עשה משהו לא בסדר, הוא יכול לקבל ויזת יציאה".

אחיו של בלוני, מאדי, פועל סביב השעון בשבועות האחרונים כדי לנסות ולדחוף את הברוך של אחיו לתקשורת המיינסטרימית, ובחשבון הטוויטר שלו הוא דאג להפריך במהרה את דברי ההתאחדות: "משמח אותי לשמוע שהוא קיבל את כל המשכורת שלו, אבל יש לכם הוכחות? תלוש משכורת? הם באמת שילמו לו 800 יורו, ואז הפסיקו. מכונית? הם לקחו אותה חזרה לפני שנה! הכתבה הזו היא בושה וחרפה. בהתאחדות טוענים שאין לזאהיר חוזה - כי הם גנבו אותו! איך הם גנבו אותו? לא תאמינו. הם אמרו: "זאהיר, בוא למועדון, ניתן לך ויזה ונשחרר אותך". הוא הביא את החוזה למשרד, הם אמרו שהם הולכים לצלם אותו, ולעולם לא חזרו!!".

גם הלחץ על פיפ"א גובר מיום ליום. מזכיר ארגון השחקנים העולמי, תיאו ואן סחלן, אמר בנושא: "אנחנו מתעקשים שיתנו לזאהיר לעזוב את קטאר ושיעניקו לו את השכר שלו באופן מיידי". כמו כן, נטען כי במקרהו ישנה הפרה בוטה של זכויות האדם הבסיסיות, וספ בלאטר נקרא לפתור את הסוגיה, ובמהרה. בלאטר עצמו עדיין לא התייחס לכך באופן פומבי, אולם פיפ"א הוציאה לפני מספר ימים תגובה ובה נכתב: "פיפ"א לא יכולה להתערב בעניין שלו משום שמר בלוני בחר באופציה של דרך משפטית בקטאר במקום ללכת דרכנו. יתרה מזאת, אנחנו רוצים לציין שעד כה לא קיבלנו שום טענה חוזית של זאהיר בלוני נגד הקבוצה הקטארית שלו, כמו גם מסמכים שתומכים בקייס שלו".

האינטרסים של פיפ"א וקטאר פחות או יותר זהים, ואף שבמקרה הזה קל מאוד לקחת במהירות את צידו של הקורבן, יש לציין שמבחינה משפטית, הצדק עדיין לא נחלתו הבלעדית של זאהיר בלוני. בינתיים הוא ממשיך להילחם. הוא לא יצעד בדרך הקלה – ויתור על התביעה, על הכסף שלטענתו מגיע לו כדי לקבל את ויזת היציאה ולטוס בחזרה לצרפת. לא עכשיו. לא אף פעם, למען האמת, אם לשפוט על פי הדברים שאמר ל-CNN לא מזמן. כי למרבה הצער, אם שום דבר אחר לא יילך, זאהיר בלוני כבר מתחיל לראות את האופציה הריאלית ביותר להשתחרר ממעגל העבדות הזה ולצאת לחופשי.

"אני חושב שהתאבדות היא האופציה היחידה שלי לגמור הכל", הוא אמר. "אני חושב לעצמי שאין שום דרך אחרת להיות חופשי".

לכתבות קודמות ב"מגרש השדים"

לתגובות:
nimrodofran@walla.co.il