אלו הם ללא ספק ימים משונים בהיסטוריה המפוארת של אימפריית מכבי תל אביב. ניצחון בית איכותי על הנמסיס המיתולוגית מאתונה, שעל הדרך מקרב את מכבי למקום הראשון בבית המוקדם אבל האירוע המסעיר של היום הספורטיבי שהיה הגיע דווקא מגזרת ליאור אליהו והפועל ירושלים. בנוקיה ראו הצופים שתי קבוצות מהדרג השני של היורוליג שמצליחות לייצר, בצוותא, משחק שבהיעדר-מילת-תיאור-טובה-יותר-פשוט-נקרא-לו משחק מבאס. כמעט במקביל, מיטיבי שמע יכלו אולי לשמוע את פעמי ההיסטוריה. האימפריה המונופוליסטית הצהובה, בצעד מושכל, החליטה לפרק עצמה מנכסים אסטרטגיים משמעותיים עליהם עמלה קשות משך כארבעה עשורים (ולא, אנחנו לא מדברים על נכסים מקצועיים) - ובמקביל, לנסות לסייע ליריבה מירושלים להפוך ממועדון חברים למועדון כדורסל. בתחילת המשפט הקודם השתמשנו במילה "מושכל". המהלך אולי מושכל, אבל לא בהכרח מעיד על תבונה.
הרבע המשמעותי ביותר במשחק אמש היה הראשון. מכבי גילתה בו דומיננטיות מוחלטת וניצחה את פאו בכל קרב ופרמטר, עד שהסתיים בתוצאה 12:25. הגנתית, בדומה למשחקים קודמים העונה, התקבלה ההחלטה לנקות את הצבע מנוכחות יוונית ולכפות על הקבוצה של פדולקיס (לפחות כרגע) לנסות ולנצח מבחוץ. עד כמה הצליחה ההחלטה? פנאתינייקוס סיימה את הרבע הראשון עם 0 זריקות עונשין וזריקה אחת בלבד מהצבע. כל שאר הזריקות היו מחצי מרחק ומעלה. כולל 6 זריקות לשלוש. טיפולים חכמים בפיק אנד רול של דיאמנטידיס ופאפאס, בתוספת לחץ הגנתי על חצי מגרש ומגרש שלם גם הביא לחמישה איבודי כדור של הירוקים (שסיימו את כל המשחק בסך הכל עם 9 איבודים). מירב הקרדיט ההגנתי מגיע לדיוויד בלאט ושחקניו, אבל לא נכון יהיה לגרוע מתרומתו הנרחבת של פדולקיס להישג זה. הקבוצה שלו מציגה משחק התקפה שאמנם מנסה לחקות ניואנסים מתקופתו של אובראדוביץ' הגדול, אבל התוצאה מביכה ולעיתים אף פרימיטיבית.
התקפית, וגם כאן מגיע קרדיט מסוים למאמן היריב, מכבי התנפלה וניצלה במהירות את ההזדמנויות שניתנו לה. פאו הגיעה עם תכנית משחק שבה מחליפים על כל חסימה. כדי לסייע בכך, המאצ' אפ ההגנתי של היקמן בתחילת המשחק היה דווקא ג'יימס גיסט הגבוה. הרעיון אולי מוצלח בתאוריה, אבל מעשית הוא אפשר למכבי להריץ בצורה שוטפת את תרגילי ההתקפה שלה ולהפוך אותן לנקודות קלות ובמיוחד נקודות צבע ונקודות מקו העונשין (9 מ-10 מהקו כבר ברבע הראשון). הגנה מבולבלת ובלתי מתואמת היא בדיוק מה ששחקן סופר אינטילגנטי כמו ג'ו אינגלס צריך כדי להעניש. במיוחד במסירות ממצבי פיק אנד רול נגד הגנה שבה שחקנים מחפשים כל הזמן את המאצ' אפ שלה.
הרכב שני הסמול פורוורדים של בלאט, שמקפיד ומוודא שלפחות שניים מבין אינגלס, בלו ודווין סמית' יהיו על המגרש בכל זמן נתון, הבליט הפעם את האוסטרלי המרשים והזכיר למי ששכח מה הערך המוסף של נכס כמו דייויד בלו. היו כאלה שדיברו על הבעיה שהחזרתו למכבי יוצרת. על כך שהחתימו אותו מתוך הסתכלות לחודשים מרץ-אפריל. את הג'אמפר המנצח של המשחק הזה, כבר בחודש נובמבר, קבר האיש שחזר מהפרישה, כפי שעשה כל כך הרבה פעמים בקריירה שלו. ולכך הוא הוסיף את המחויבות ההגנתית שהוא פיתח בשנים האחרונות, כמו גם את הרוע הנאסטיות (מלשון nasty) שדומה שחסר לחלק גדול מהילדים הטובים שלובשים את המדים הצהובים.
ולא שחסרו בעיות במשחק של מכבי אתמול. דווקא על רקע היכולת לעשות נקודות מתרגילים בכלל ותרגילי חסימות או תנועה, אפשר היה להתרשם שוב עד כמה קשה למכבי לייצר נקודות מיכולת אישית או ממשחק מעבר. משחק המעבר נפגע, בין היתר, מחוסר היכולת להשתלט על ריבאונד ההגנה (היוונים לקחו 18 מתוך 44 הריבאונדים מתחת לסל של מכבי) והגישה הבסיסית של בלאט לכפות על השחקנים שלו כדורסל של שליטה. חוסר היכולת לייצר נקודות של יכולת אישית, דוגמת מצבים של אחד על אחד, זעקה במיוחד במהלך הרבע השני. במצב של 23:29 הצליח טייריס רייס, ללא ספק שחקן האחד על אחד הטוב ביותר בקבוצה ברמת התאוריה לעבור בקלות את השומר שלו פאפאס בכדרור ולהגיע לצבע. שם הוא חטף גג מסטפון לאזמה. התקפה אחת לאחר מכן זה נגמר בהחטאה של זריקה מהצבע. וזה עוד משחקן בעל יכולות. האחרים פשוט לא מסוגלים. ולא שכחנו גם את בעיות ניהול המשחק. רייס ואוחיון שיחקו אתמול ביחד כ-36 דקות. מדד היעילות המשותף של שני הרכזים של מכבי עמד על 3. ביחד. ולא שכחנו ששוב התביית בלאט על רוטציה של 8 שחקנים בלבד. על האחרים הוא פשוט לא סומך. מצד שני, אולי בצדק.
בשורה התחתונה, שהיא הדבר היחידי שחשוב בשלב הזה, מכבי השיגה ניצחון חשוב מאין כמוהו, שאמור לספק לה את הביטחון הדרוש לה לקראת המשך העונה. אין שום סיבה נראית לעין, לאור מאזנה של מכבי ורמתן הנוכחית של היריבות, שהיא לא תצליח לסיים את הבית הזה במקומות 1-2. אין גם שום סיבה נראית לעין שמכבי לא תצליח לשחק כדורסל טוב יותר ולמצות יותר מהפוטנציאל שלה. אבל אם נודה על האמת, כנראה שתקרת זכוכית הפוטנציאל של הקבוצה הזאת, בהיעדר הגרלה מהשמיים, שווה גם העונה העפלה והדחה בשלב ההצלבה.