מניות חמות
אנתוני דייויס (ניו אורלינס פליקנס)
פול ג'ורג' כבר קיבל כתבה משלו, אז זה המקום לדבר על השם הלוהט השני של השבועיים הראשונים. הסימנים לעונת הפריצה של דייויס ניתנו לכל אורך הקיץ והתגברו במשחקי ההכנה, אבל לא בטוח שמישהו ידע שהחדגבה הולך להיות כל כך טוב כל כך מהר. בתחילת העונה השנייה שלו, הוא כבר נראה בדרך הבטוחה להיות אחד השחקנים הטובים בליגה. בדומה לג'ורג', גם דייויס הוא קודם כל שחקן אול אראונד משובח שליכולת ההגנתית יש חלק חשוב במעמד המתהווה שלו (למרות שהוא נוטה להסתמך יותר מדי על האתלטיות שלו במקום על מיקום וקריאת מהלכים, הוא עוד ישתפר בכך). ובדומה לג'ורג', גם הוא מפתיע לטובה ביכולת למקסם את היתרונות ההתקפיים שלו כדי להפוך לסקורר הרבה יותר טוב ממה שהוא אמור להיות.
דייויס שכלל לסוג של שלמות את היכולות שלו כחוסם בפיק נ' רול - הוא מסוגל להתגלגל פנימה או החוצה, תופס מסירות קשות, קולע טוב מחצי מרחק, יכול לחדור ולהגיע לטבעת או להוציא כדור לקלע באמצע החדירה (יכולת מסובכת במיוחד שיש למעט מאוד שחקני פנים). האתלטיות והידיים הארוכות עושות את כל השאר - ריבאונד התקפה, נקודות במעבר וכמויות לא נתפסות של האסל, כולל משחק עם שש חטיפות ושש חסימות. הממוצעים שלו כרגע הם 20.9 נקודות (46.8 אחוזים לא מדהימים מהשדה, אבל 7.1 הליכות לקו העונשין ב-86 אחוזים מפתיעים), 10.8 ריבאונדים (מהם 3.9 בהתקפה), 1.6 אסיסטים, 2.3 חטיפות, 3.4 חסימות ו-1.4 איבודים. כששום דבר אחר לא עובד אצל הפליקנס - ג'רו הולידיי מצדיק את טענות האוברייטד, טייריק אוונס מתקשה להשתלב, ריאן אנדרסון פצוע והקמע החדש מספק רעיונות לסרטי אימה - היכולת של דייויס גורמת להכול להיראות הרבה פחות רע.
מקל עזר לנוביצקי לעשות היסטוריה, מיאמי ולברון הביסו
נוביצקי עקף את ג'רי ווסט: "הוא הלוגו וזה אומר הכול"
הסטטיסטיקות המעניינות מפתיחת עונת ה-NBA
הכוכב שמתקרב בצעדים גדולים לבריאנט ודוראנט
קווין לאב (מינסוטה טימברוולבס)
את הסיפור של מינסוטה עדיף להתחיל עם הקווין השני - מרטין, שמעולם לא נהנה כל כך. הקבוצתיות, השיטה של ריק אדלמן, הריווח והרוביו עוזרים למרטין לקלוע בינתיים 3 שלשות למשחק ב-55 אחוזים בדרך ל-24.6 נקודות למשחק. למרות שהאחוזים עוד יתיישרו, זו דוגמא מצוינת למערכת שעושה את השחקן. אבל עם כל הכבוד לכל האחרים, לאב הוא הבורג החשוב ביותר במערכת הזו והשחקן שעליו תקום ותיפול העונה של הזאבים.
אחרי שבעונה שעברה שיחק רק 18 משחקים, בפתיחת העונה הנוכחית לאב מתעלם לחלוטין ממה שעבר וממשיך מהיכן שהפסיק לפני שנתיים. למי ששכח - הוא היה מועמד לגיטימי ל-MVP באותה עונה. מכונת דאבל-דאבל, גבוה שמסוגל גם לקלוע מבחוץ וגם להיות אפקטיבי מהפוסט, שחקן של 26.4 נקודות למשחק, כולל 2.5 שלשות ו-7.3 זריקות עונשין ב-84.5 אחוז ו-15 ריבאונדים למשחק. לא מספיק? אז לאב מוסיף 5 אסיסטים למשחק, פי 2 מהעונה הטובה ביותר שלו בתחום עד כה, ומזכיר שכשהוא הגיע לליגה יכולת המסירה נחשבה ליתרון משמעותי שלו. אם הוא יוכיח שהוא מסוגל לשרוד עונה של 82 משחקים (יחד עם שאר שחקני המפתח של מיני), סיכוי גבוה שנראה אותו סוף סוף גם בפלייאוף.
אריק בלדסו (פיניקס סאנס)
בזמן שפילדלפיה עושה את הרעש הגדול, פיניקס היא ההפתעה הגדולה באמת של פתיחת העונה. הסיקסרס מבוססים על ארבעה שחקנים וחצי ששלושה מהם לא יוכלו להמשיך בתפוקה הנוכחית (לאוון טרנר מגיע אזכור של כבוד במשבצת הזאת), בעוד שפיניקס מתחילה להיראות כמו קבוצה מאוזנת, די עמוקה ולא רעה כל כך. מרקיף מוריס בזון, מיילס פלאמלי ממשיך להיראות כמו סנטר ראוי עם פוטנציאל הגנתי גבוה, ג'רלד גרין מפגיז מבחוץ וטבלת המערב מנסה להבין איך השמשות חולקות עם פורטלנד את המקום השלישי בינתיים.
הבשורה הטובה ביותר והחשובה ביותר מגיעה מכיוונו של בלדסו. הוא הגיע כתעלומה ובינתיים מוכיח שהוא מסוגל לנצח על המקהלה העליזה. כצפוי, הוא מאבד המון - 4.3 כדורים למשחק, אבל הוא גם מחלק 7.3 אסיסטים. היכולת שלו ליצור נקודות הרבה יותר מרשימה - 20.9 נקודות למשחק ב-52.2 אחוזים מהשדה שכוללים 60.3 אחוזים לשתי נקודות. הוא מגיע לאחוזים האלה כי הוא לא מפסיק לתקוף את הטבעת - כמעט חצי מהזריקות שלו הן מתוך הצבע, האחוזים שלו שם הם טוני פרקריים ומעלה (66.7 אחוז, פרקר נע בשנים האחרונות סביב ה-60) והוא מוסיף 7.6 ביקורים בקו העונשין. גם האחוזים מחצי מרחק מפתיעים לטובה. לא פחות מההתקפה, בלדסו מוכיח שהוא שחקן הגנה איכותי עם 1.9 חטיפות ויכולת להקשות על הפוינט גארד היריב להגיע לטבעת. מהשחקנים שכדאי להמשיך לעקוב אחריהם.
מניות קרות
דרק רוז (שיקגו בולס)
אוי לא, זאת בדיוק פתיחת העונה שאוהדי הבולס חששו ממנה. כן, זה עוד מוקדם ועדיין ניתן לייחס את היכולת החלשה לחלודה של שנה וחצי מחוץ למגרשים, אבל בקרוב יגיע השלב בו רוז יהיה חייב להתחיל לשחק טוב כדי להוכיח שהוא התאושש מהפציעה. מה גם שהדיווחים הקבועים על מתיחות ופגיעות קלות לא תורמים לאופטימיות לגבי היכולת של הגוף של רוז לאפשר לו לממש את היכולות שלו במלואן.
עד כמה זה נראה רע בינתיים? הנה המספרים: רוז קולע 14.7 נקודות למשחק ב-33.3 אחוזים מהשדה ו-25 אחוזים לשלוש, מגיע לקו העונשין 3.3 פעמים במשחק (לעומת 6.9 פעמים בעונת ה-MVP שלו), הוא מוסר 4.5 אסיסטים ומאבד 4.2 כדורים ובכמעט מאתיים דקות סיפק חטיפה אחת וחסימה אחת. בסטטיסטיקות מורכבות יותר בולט הקושי שלו בצבע - 38.5 אחוזי הצלחה, לעומת יותר מ-50 בשנתיים הקודמות בהן שיחק. יש רגעים בודדים בהם הוא נראה כמו דרק רוז האמיתי, בהם האקספלוסיביות עדיין שם, אבל אחרי שלקח את הזמן עם החזרה והיו לו קיץ שלם ותקופת הכנה מלאה להתאושש, קשה שלא להיות מודאגים מהמספרים של השבועיים הראשונים.
קווין גארנט (ברוקלין נטס)
פרויקט ברוקלין נפתח בצליעה, גם מטאפורית וגם פיזית, כשכמה מהשחקנים לא בשיא הכשירות, כולל דרון וויליאמס. פרט לברוק לופז שעובד על אוטומט וקולע 20 נקודות למשחק בכמעט 60 אחוזים מהשדה וחלק משחקני הספסל (שון ליבינגסטון וג'ייסון טרי נראים טוב ביחד), אף אחד לא מרשים כרגע בקבוצה של ג'ייסון קיד. פול פירס וג'ו ג'ונסון נעזרים בחופש היחסי כדי לקלוע באחוזים גבוהים, אבל נראה שנוח להם בתפקיד המשני ואין להם כוונה לקחת על עצמם יותר.
החוליה החלשה בחמישייה עד כה היא, ללא ספק, גארנט. הביג טיקט הגיע לעונה הזאת בכושר זוועתי - הוא איטי מהרגיל, לא פוגע בכלום, מתקשה בהגנה וגם לא נראה כמו מנהיג. המספרים שלו כרגע כוללים 6 נקודות למשחק ב-32.1 אחוזים מהשדה, 6.7 ריבאונדים, 3 סלים בצבע ו-3 זריקות עונשין ב-139 דקות. אולי הידית מחצי מרחק תשתפר וההגנה תחזור לעצמה, אבל אולי KG בן ה-37 הגיע לשלב ממנו כבר לא חוזרים. למאמן שלו זה קרה במהלך העונה שעברה, כך שהוא אמור להיות מודאג במיוחד.
יונאס ולנצ'יונאס (טורונטו ראפטורס)
מבין שחקני ההייפ של הקיץ, המרשים ביותר הוא אנדרה דראמונד המפלצתי שמספק לדטרויט ריבאונד, האסל ונוכחות הגנתית נהדרת. המאכזב ביותר, לעומת זאת, הוא ולנצ'יונאס. הסנטר הליטאי של טורונטו נראה בליגת הקיץ כמו הדבר הבא הוודאי, הוא התעלל בשומרים בכל דרך אפשרית, כולל משחק פוסט משובח.
סימני אזהרה החלו ביורובאסקט, שם יונאס התקשה לבוא לידי ביטוי, אבל ניתן היה לפטור זאת בהבדל בין הסגנון האירופי לאמריקאי. פתיחת העונה כבר לא מותירה מקום לספק - יש לוולנצ'יונאס עוד הרבה עבודה בשני צדי הפרקט. בהתקפה הוא מתקשה מול שומרים בגודל שלו והסתדר בעיקר נגד מיאמי, הראפטורס לא ממש משתמשים בו כשחקן פוסט באופן קבוע. בהגנה המאמן דווין קייסי הספיק לבקר את הסנטר שלו על ליקויים בעזרה וספסל אותו בגללם. פרט לריבאונד התקפה (שני לדראמונד בריבאונד התקפה פר דקה) הוא לא טוב במיוחד בשום דבר והמספרים שלו דומים מדי לעונת הרוקי - 9.6 נקודות, 7.6 ריבאונדים ו-1.1 גגות.
