ספרו האוטוביוגרפי החדש של מייק טייסון "אמת ללא עוררין" ממשיך לעורר הדים בעולם הספורט. אחרי שאלוף העולם באגרוף לשעבר התוודה על רצונו "לפוצץ למישהו את המוח כדי לחזור לכלא", סיפר על כך שבראד פיט התחנן שלא יכה אותו והודה שעשה כל כך הרבה סקס בכלא "עד שלא היה לי כוח להתאמן", סיפורים וציטוטים נוספים נחשפים מתוך הספר בו איירון מייק מתאר את חייו האפלים.
"רציתי זוהר ותהילה ודפקתי את זה לאורך כל הדרך", מודה מייק טייסון בספרו. את היום בו נכנס לכלא, אחרי שנידון לשש שנות מאסר מהן ריצה שלוש על אונס צעירה בת 18 בשם דזירה וושינגטון, הוא מתאר במילים "אני מאמין שזה היום שהציל את חיי". עד לאותו יום במרץ 1992 חייו של טייסון היו רכבת הרים דרמטית וסוערת, רוויית הצלחות מסחררות, כישלונות ושערוריות. הכלא, כך נדמה, נתן לו שלוש שנים של שקט לפחות מהבחינה הזאת.
סקס מאחורי הסורגים ופנטזיה לרצוח: טייסון חושף הכול
עשיתי כל כך הרבה סקס בכלא שלא היה לי כוח להתאמן
בראד פיט התחנן שלא אכה אותו
"שיקרתי לאשתי וסיפרתי שיש לי איידס"
טייסון דבק בסיפרו בטענתו כי לא אנס את וושינגטון, ומתאר את הלילה ההוא, בו באה אל חדרו במלון בו שהה. השניים קיימו יחסי מין ואז הוא אמר לה שהיא יכול להישאר, אבל היא בחרה לעזוב. במבט לאחור, טייסון טוען שטעותו היחידה הייתה שהוא היה גס מדי כלפיה ואף לא ליווה אותה למכוניתה. בתקופת המשפט טייסון פנה ל"התערבות אלוהית" שתמנע ממנו מאסר וביקר "כוהנת וודו" שאמרה שהיא יכולה להטיל כישוף שישאיר אותו מחוץ לכלא אם יניח 500 דולר בצנצנת. ה"מכשפה" הטילה את מימיה לתוך אותה צנצנת והורתה לאיירון מייק לשמור אותה מתחת למיטתו במשך שלושה ימים. בהמשך פנה טייסון לכהן וודו אחר שהונה אותו. "ידעתי שלבחור הזה אין שום דבר", כתב טייסון.
טייסון המשיך להאמין והוא מפרט בספרו עוד צעד נואש שעשה כדי למנוע את גזר הדין. "הוא פגש כהן וודו נוסף, הם הלכו לבית המשפט בלילה כשבידיהם יונה וביצה, טייסון ניפץ את הביצה וכשהיונה התעופפה למעלה הוא צעק 'אנחנו חופשיים'", תיאר "דיילי מייל". טייסון כותב: "הייתי אלוף העולם במשקל כבד הכי צעיר בהיסטוריה, הייתי טיטאן, הייתי אלכסנדר הגדול". דבר לא עזר. הוא נידון לשש שנים בכלא, מתוכן ריצה שלוש.
אחרי ההרשעה ניסה טייסון להוריד את מינון יחסי המין בחייו, אבל לא הצליח וקיים יחסים עם חלק מהנשים שביקרו אותו בכלא. כשהשתחרר מהכלא בגיל 29 הוא הרגיש אטי וכבד יותר, ואמרגן האגרוף דון קינג ארגן לו כמה קרבות קלים שהכניסו לכיסו עשרות מיליוני דולרים דולר. טייסון, נלהב מהכסף הגדול, בזבז ללא הרף. הוא הזמין ציור קיר ענק של לוחמים על קיר ביתו בלאס וגאס ושילם תמורתו 100 אלף דולר. הוא הקיף את הבריכה בפסלים של לוחמים גדולים מההיסטוריה בעלות של 30 אלף דולר, וקנה אחוזה בחוף המזרחי, שגרמה לו להרגיש כמו בסרט "פני צלקת". הרכישה היקרה ביותר שלו הייתה טיגריס בשם "קניה", שגרם נזק לחדרי המלון בהם התגורר, וקרע את הגג של מכונית המזארטי היוקרתית שלו. לאחר ההפסד לאיבנדר הוליפילד ב-1996 וההפסד לאותו הוליפילד בקרב הנשיכות המפורסם ב-1997, טייסון עמד בפני פשיטת רגל. בתקשורת דיווחו שהוא מתכוון למכור את 62 המכוניות שלו.
טייסון גם סיפר על התמכרותו לקוקאין ומריחואנה: "הייתי מפוצץ בקוק. ההיסטוריה של המלחמות היא ההיסטוריה של הסמים. כל גנרל ולוחם מתחילת הימים היה מסומם". טייסון חושף כי נהג לרמות בבדיקות הסמים, והשתמש באיבר מין מזויף, אותו מילא בשתן של מישהו אחר. כמו כן, מספר שלפני מסיבת העיתונאים המפורסמת לפני הקרב מול לנוקס לואיס, שבמהלכה נשך את רגלו, הוא היה "מפוצץ" בקוקאין. "השתגעתי שם, השתכלתי עליו ורק רציתי להכות את המזד... הזה".
טייסון מספר על האופן בו השתחרר מהכלא בשנת 1999, אז ריצה שלושה חודשי מאסר בפועל לאחר שהורשע בתקיפת שני רוכבי אופנועים. טייסון נכלא באחד מבתי הכלא במדינת מרילנד ופגש את ג'ון פ. קנדי ג'וניור, בנו של הנשיא שנרצח. טייסון ביקש מקנדי ג'וניור לדבר עם בת דודו קתלין, שכיהנה כסגנית מושל מרילנד. קנדי ניסה להתבדח ואמר "אני לא ממש מכיר אותה". טייסון מתאר: "ואז קנדי ג'וניור נכנס ללימוזינה שלו, נסע לבית שלי, שתה שם קפה, ואחרי שג'ון-ג'ון היה שם, בום, יצאתי מהכלא". חמישה חודשים אחר כך, כותב טייסון, ג'ון קנדי ג'וניור ואשתו קרוליין נהרגו בהתרסקות מטוסם.
טייסון מכנה את מוחמד עלי "הגדול מכולם", ומספר שחייו השתנו בזכותו, וכי הוא נתן לו את ההשראה להפוך למתאגרף. "הייתי במוסד שיקומי וצפינו בסרט בשם 'מוחמד עלי הגדול'. כשזה נגמר הייתי המום. חשבתי לעצמי 'אני רוצה להיות הבחור הזה'".
בספר בן 600 העמודים הוא מקדיש לא מעט מדפיו לתיאור ילדותו הקשה בברוקלין, ניו יורק. איירון מייק מעולם לא הכיר את אביו פרסל טייסון. אמו לורנה סיפרה לו שאביו הביולוגי הוא האיש שחי עמה אז, ג'ימי קירקפטריק, שגם נטש את המשפחה כשמייק היה בן שנתיים. כשטייסון היה בן 16, מתה אמו.
בספר מתאר טייסון שאמו התמכרה לאלכוהול, עבדה בעבודות מזדמנות ושכבה עם גברים כדי לשרוד ולקיים אותו ואת שני אחיו רודני ודניס. "ככה זה היה", כותב טייסון, שמתאר את עצמו כילד רחוב, פושע בהתהוות, שאהבתו היחידה היו היונים שגידל על גג בניין בברוקלין. טייסון פרץ לבתים, גנב מכל הבא ליד ותיאר את עצמו באותה תקופה: "זה כמו מרוץ סוסים. כשזה בדם שלך אתה אף פעם לא תפסיק. בייתי זרוק לגמרי, זומבי".
מורה במוסד השיקומי בו שהה ראה את הפוטנציאל של ה"טראבל מייקר", והציג אותו בפני האיש ששינה את חייו והכניס אור אליהם, מאמנו המיתולוגי קאס ד'אמאטו, שהפך מהר מאוד למעין אב מאמץ ואף לפטרונו החוקי. זה קרה במאי 1980, וטייסון עלה מירכתי השאול אל פסגת הר ההצלחה. "הוא היה נמוך ומוצק עם ראש קירח וניתן היה לראות שהוא היה חזק", תיאר טייסון את ההתרשמות הראשונית שלו מד'אמאטו. "הוא אפילו דיבר שצורה נוקשה והוא היה רציני לגמרי, לא היה אושר בשרירי הפנים שלו". לאחר שצפה בטייסון זמן מה, ד'אמאטו אמר לבחור הצעיר, "אם תקשיב לי, אהפוך אותך לאלוף הצעיר בהיסטוריה באגרוף".
ד'אמאטו הפך את טייסון למכונת מלחמה משומנת בזירה, ואיירון מייק הפנה את הזעם הכלוא בו כלפי יריבו, פירק כל מי שעמד מולו ואכן הפך בגיל 19 לאלוף הצעיר בהיסטוריית האגרף במשקל כבד. מותו של ד'אמאטו ב-1985 הוציא את טייסון מהאיזון והמשמעת שכה היה צריך, ובמקביל להצלחותיו בזירה צצו בלי סוף שערוריות הקשורות בחייו האישיים, כולל גירושים מתוקשרים מאשתו השחקנית רובין גיבנס, ובהמשך פרשת האונס. "כשד'אמאטו מת הרגשתי שהעולם מת, שהחיים נגמרו. זה באמת היה ככה, העולם חרב", כותב טייסון.
טייסון, שחיבתו ליונים כבר תוארה כאן, ממשיל את עצמו ליונה שיש לה תשוקה להמר על חייה. יונים, כך הוא כותב, עפות גבוה גבוה ואז צוללות בלי סיבה מטה ואז בתמרון אחד מצילות את עצמן מקטסטרופה. טייסון ידע מדוע הוא משתמש ביונים כדוגמה לחייו. מילד עני הוא הפך לפושע, החיים זימנו לו את קאס ד'מאטו שהרים אותו גבוה גבוה, ואז טייסון, כמו יונה, צלל מטה, והמשיך כך במשך שני עשורים, נסק וצלל, נסק וצלל. אגדת האגרוף הזאת עדיין לא מצאה מנוחה.
