יותר גדול, יותר חשוב: סיכום השבת בליגת העל

בדצמבר שעבר, דקות ספורות לאחר שבני יהודה ניצחה את הפועל תל אביב 1:2, נשאל דרור קשטן לפשר חוסר היציבות של הזהובים, ששבוע לפני כן הפסידו 1:0 להפועל רמת גן. קשטן דיבר על תקציב נמוך ועל חוסר יכולת להתחרות בקבוצות הגדולות, אבל ניכר היה שגם הוא מביע ספק בדברים שהוא אומר. הבעיה בקבוצה שניצחה פעמיים את מכבי תל אביב, פעמיים את מכבי חיפה, פעם אחת את הפועל תל אביב ופעם אחת בטדי היא לא בעיה של כסף.

אחרי ה-2:2 בשבת מול אותה הפועל תל אביב, קשטן ובני יהודה יצאו "בתחושת פספוס". הם בטוחים שהרצף הזה של שמונה משחקים ללא ניצחון לא משקף את היכולת האמיתית של הקבוצה. אם שופטים על פי המשחק הזה הם אולי צודקים, אבל זו בדיוק הצרה שהייתה מנת חלקה של בני יהודה בעונה שעברה: אבן הבוחן שלה היא היכולת מול הקבוצות החזקות. רק שזה קריטריון שגוי, כי אם אחרי תשעה מחזורים אתה מתחת לקו האדום, כנראה שהרווחת את המקום הזה ביושר. משחק אחד טוב נגד הפועל תל אביב לא ישנה את זה. רצף של משחקים טובים מול קבוצות פחות איכותיות אולי כן.

אליפות? אלישע לוי ובאר שבע "רוצים רק ליהנות"

רן בן שמעון מוטרד: "היה לנו משחק הגנה קטסטרופלי"

איבשקביצ'יוס ייעדר שלושה חודשים בגלל שבר בקרסול

תקווה: הפועל תל אביב חייבת ללמוד להשתמש בחלק ההתקפי שלה

לירוי צעירי עבר מסלול לא פשוט בשנים האחרונות. שחקני כדורגל אוהבים לכוון גבוה, ואם המטרות שהוצבו בפני צעירי היו הליגה הבלגית או לכל הפחות מכבי חיפה, חזרה למקום שבו צמח לא נחשבת, בלשון המעטה, להתקדמות. זהו הרי לא אותו מסלול של אליניב ברדה, שבילה לא מעט שנים בבלגיה ויכול היה להישאר באירופה ובחר לחזור לבאר שבע. צעירי, בסך הכול בן 24, כבר מסומן כשחקן שתפור בדיוק לממדים של בני יהודה.

מה הוביל את בני יהודה וצעירי לתחתית? כנראה שמדובר בסינרגיה. הוא חזר במוראל שפוף, שנמוך הסגל עושה את שלו וכך הזהובים מוצאים את עצמם עם יותר מחודשיים ללא ניצחון. היכולת המצוינת של הקשר נגד הפועל תל אביב מעידה על כך שצעירי הוא עוד גורם מייצג למצב של הקבוצה שלו. בדיוק כמוה, גם הוא צריך אתגרים כדי להיות טוב. כשראה את הפועל תל אביב הוא נדלק וסיפק את המשחק הטוב ביותר שלו מאז שחזר לבלומפילד.

אז הנה אתגר חדש, גדול יותר מהפועל תל אביב, עבור צעירי: להתחיל להפנים את המצב של בני יהודה, לגרום גם לחברים להבין שהמשחקים נגד עכו ורמת השרון גדולים וחשובים לא פחות מההצגה בשבת. ייתכן שבינואר הם יצטרכו לצאת לקרב הזה בלי עוז ראלי, אולי היחיד בקבוצה הזו שלא ממש משנה לו מי היריבה ושומר על יכולת יציבה. אם צעירי יחזיר את הרעב ויצליח לסחוב את הזהובים לעונה סבירה (בשלב זה, כל דבר מלבד המשך הסתבכות בתחתית יהפוך את העונה לסבירה), הוא ישמש דוגמה עבור הדור הצעיר והמפונק של שחקני הליגה. זה שרוצה חוזה מהיר באירופה, זה שצעירי היה חלק ממנו. הוא יוכל להראות שמנהיגות בבני יהודה היא דבר גדול יותר מהספסל של מכלן או של מכבי חיפה.

לאחר הניצחון של הפועל באר שבע על מכבי תל אביב, אלישע לוי ידע שהמשחק בסכנין יהיה קריטי במיוחד. הוא ידע שכל תוצאה מלבד ניצחון תנמיך את האש שיצרה הקבוצה שלו. הלחץ הנלווה לאש טמירה שכזו הוא גדול, אבל לבאר שבע הוא עדיף מאשר הסוג השני של הלחץ, זה שבו היא צריכה לחזור ולתרץ, להסביר שזו בכל זאת קבוצה שונה. התקשורת הרי מתה על הדברים האלה, במיוחד כשמדובר בהפועל באר שבע.

בשנה שעברה אחרי ה-1:3 על מכבי תל אביב, באר שבע רשמה ארבע תוצאות תיקו ותבוסה 4:1 להפועל תל אביב. בהתחשב בעובדה שבשבת הגיעה לדוחא, אצטדיון שבו מעולם לא ניצחה בליגת העל, הכתובת הייתה על קירות חדר ההלבשה. זו לא רק אנקדוטה סטטיסטית. מקצועית, באר שבע התקשתה בשנים האחרונות לנצל את העליונות מול קבוצות מוגבלות ממנה. המשחק מול קרית שמונה היה דוגמה מצוינת. הדבר היחיד שהיה גרוע במשחק ההוא יותר מכך שקרית שמונה מבינה שהיא אנדרדוג ובאה לשחק כמו אנדרדוג, היה שבאר שבע יודעת שהיא פייבוריטית. חוסר היכולת לפצח הגנת יריב שבאה במשנה זהירות ועם הראש למטה היה בעוכריה. גם המחצית הראשונה באשדוד גילתה שבאר שבע קצת מבוהלת מהעמדה שמחייב אותה המקום בטבלה.

ככה שהבשורה במשחק בסכנין גדולה בהרבה מ-0:4 על קבוצה שרק בשבת שעברה ספגה את השער הראשון שלה בבית העונה (אוקיי, שניים עם הגול של אשדוד שהומר בהפסד טכני 3:0). היא גדולה יותר גם מהניצחונות על התל אביביות ועל בית"ר ירושלים. היא גדולה, משום שהפועל באר שבע לא נראתה כמו הפועל באר שבע שהתרגלנו לראות בשנים האחרונות, זו שמסמנת הישג אחד ומיד מכווצת את עצמה. היא נראתה כמו קבוצה דומיננטית ודורסת, שלא נבהלת מהיריבה ולא מהססת להלום בה. עכשיו, כשדובב גבאי חזר לצבור ביטחון ולוטם זינו מתחיל להיראות כמו בעל בית בקישור,
החוד הזה מוכיח שהוא יכול לפרוץ גם הגנות בינוניות (עד כמה שהמשפט הזה נשמע מוזר).

כעת מגיעות לווסרמיל הפועל ניר רמת השרון ומכבי פתח תקווה. שש נקודות? חובה, ושלא יספרו לנו בבאר שבע אחרת.

בעונה שעברה גילי ורמוט הבקיע שער ניצחון באשדוד, נפצע והפועל תל אביב התפרקה. גם השנה האדומים תלויים יותר מכל בוורמוט. במשחק מול בני יהודה בלטה החולשה שלו, כשהכדרורים המיותרים והאיבודים הוציאו את הזהובים להתקפות מתפרצות קטלניות. הפועל תל אביב צריכה ללמוד להסתדר לא רק כשוורמוט לא על המגרש, אלא גם כשהוא כן שם ומשחק מתחת לרמתו.

רן בן שמעון אמר לאחר המשחק שהוא לא אוהב כמאמן משחקי קוסט טו קוסט שבהם מתפרצת רודפת מתפרצת, וכדי לא להגיע למצבים האלה, הוא יצטרך פחות דריבלים לא רק מוורמוט, אלא גם מרועי גורדנה ובמיוחד מישראל זגורי. הבישול של גורדנה לעומר דמארי הוא הבלחה שלא מעידה על תופעה חיובית בחלק הקדמי של הפועל תל אביב. כי אם מוציאים את איתי שכטר שנפצע אתמול ואת ורמוט, לקבוצה חסר כרגע את האיש שיעשה הבדל במשחקים צמודים.

שחקן בני יהודה עוז ראלי: "לא יודע מה עבר לי בראש בגול".

רוצה לומר: כל מה שעבר לי בדרך לגול היו קונוסים לבנים.

מאמן קרית שמונה ברק בכר: "זה לא משבר, אני בטוח שניראה טוב יותר".

רוצה לומר: עם שני גולים בארבעת משחקי הבית האחרונים, אין לי ספק שאנחנו בדרך הנכונה.

מאמן הפועל באר שבע אלישע לוי: "אליפות? אנחנו לא נבהלים משום דבר, רק רוצים ליהנות".

רוצה לומר: לא, מה פתאום נבהלים? כשאומרים לנו את המילים "מקום ראשון" אנחנו הכי רגועים בעולם.

מאמן הפועל חיפה שלומי דורה: "להוציא הפועל ומכבי תל אביב ומכבי חיפה, שאר הליגה ברמה שווה מאוד".

רוצה לומר: מכבי חיפה? באמת אמרתי מכבי חיפה?

מאמן בני יהודה דרור קשטן: "תמיד הייתה חסרה לנו המסירה האחרונה".

רוצה לומר: לא היה חסר הרבה ששוב נקבל גול בדקה האחרונה.

- מאיר איינשטיין וניר לוין קטלו את ארז פפיר בגלל ההשתהות בהוצאת כרטיס צהוב לאיתי שכטר שישב על הדשא, וטענו להשפעה של שחקני בני יהודה על השופט. מוזר שהשדר והפרשן הוותיקים לא מכירים את אחד החוקים הכי בסיסיים בכדורגל: שופט מוציא כרטיס רק לאחר ששחקן חוזר לעמוד על רגליו. זו ולא אחרת הסיבה שפפיר התעכב וההתלהמות כלפיו לא מוצדקת.

- אליניב ברדה בעט בחימום של באר שבע בסכנין לשער מספר פעמים, הבקיע ורץ להוציא את הכדורים מהרשת כדי למסור לאחרים. עוד תמונה שמספרת על האיכויות של האיש.

- הקהל הכי אידיאליסטי ורגוע בליגה, זה שתמיד מעודד בדרכי נועם, אחראי לשבירתם של 70 כיסאות בבלומפילד.