בוידאו: מאור בוזגלו משלים את השינוי במשחק טניס עם דודי סלע
מאור בוזגלו הגיע לבאר שבע עם הרבה שמחה. העובדה שהדרים עד לנגב בסיום החלום האירופי שלו לא ניכרה בכלל. את הדברים שמפריעים לו הוא חשף מאוחר יותר, באימונים. זה קרה כאשר שמע את גישת חלק מהשחקנים לפני המשחק מול הפועל תל אביב, לפיה תיקו יהיה טוב ועדיף "לא לקבל בראש".
נשאיר את מלאכת הסיפור לאחד השחקנים. "עברנו כאן שנים קשות ואיבדנו ביטחון כמועדון", הוא אומר. "לפני המשחק מול הפועל תל אביב היו כמה שאמרו שיהיה טוב לא להפסיד. מאור נטרף מזה. הוא לקח שחקנים לשיחות, אמר להם שהם לא פחות טובים מהגדולות והשנה ביחד נעמוד בכל המטרות. שחקנים קיבלו כוח. האמונה שלו יחד עם הכוח של ברדה זו תוספת גדולה לבאר שבע, עוד לפני שמדברים על כדורגל נטו".
האירוע הזה לא מקרי. בוזגלו עובר בבאר שבע תהליך חיובי של שינוי, אותו הוא כמובן צריך להשלים כמו שצריך. התהליך הזה כולל יותר בגרות, יותר אחריות, יותר מנהיגות ופחות יעקב בוזגלו. תפקודו כמנהיג שני ולא כדמות המובילה נוחה לו פתאום. הלחץ הוא עדיין גדול, אבל שונה. פחות מתעסקים במה שקורה סביב בוזגלו, אלא במהות שלו ככדורגלן. כשלוקחים בחשבון שהשינוי החלקי הזה הושג בשבעה מחזורים בלבד, מבינים שהכיוון הוא נכון עבור שחקן שנראה בשנים האחרונות מחוסר כל כיוון.
"מספר 2 מתאים לו"
לפני חמש שנים היו לא מעט כתבות בגופי התקשורת השונים בנוגע לשחקן שיוביל את נבחרת ישראל בעתיד, כשהשאלה המרכזית הייתה אבירם ברוכיאן או מאור בוזגלו. חמש שנים אחרי, השאלה לא רלוונטית כרגע. מה שמחבר בין השניים הוא שבוזגלו מנסה לעשות את הקאמבק בבאר שבע, בדיוק כפי שברוכיאן ניסה לעשות זאת עונה לפניו, אבל ההבדל גדול. ברוכיאן היה ה"כוכב" שכולם רצו לראותו לוקח את הקבוצה על הגב. לבוזגלו יש את ברדה ושקט לחזור לעניינים בקצב שלו.
שחקנים בבאר שבע מספרים שבוזגלו לא רק משלים עם העובדה שהוא לא הכוכב הגדול של באר שבע, אפילו טוב לו ככה והוא מנצל את זה כדי לתת יד לברדה בהובלת הקבוצה בפן המנטלי. בבאר שבע מספרים שהקשר נידב טיפים לפסיכולוגית של המועדון, סיפר לה מה חושבים שחקנים ספציפיים וביקש שתטפל במקרים הללו. כשדובב גבאי, למשל, הגיע לכמה אימונים במצב רוח ירוד, בוזגלו נתן לו ספר שהוא קרא כששיחק בבלגיה - "כוחו של התת מודע". הספר הזה ליווה אותו ברגעים הפחות טובים בקריירה ועזר לו להתגבר.
ואכן, כל מי שנשאל מספר על בוזגלו אחר. בוזגלו שבא לבאר שבע כדי להישאר, או כמו שאומר אחד השחקנים: "בא להשתקע. אם נגד אשדוד חשבנו שהספסול יכול לעצבן אותו, הוא היה מחוייך ורגוע. הוא גם התנתק מהמשפחה ועבר לגור עם האשה והילדים בבאר שבע, הוא רחוק מאבא שלו ומכל ההמולה שליוותה את הקריירה שלו במכבי".
עד כדי כך שחקנים בטוחים שטוב לבוזגלו כמספר 2, שהם חושבים שהוא הגיע רק אחרי שברדה חתם כי הרגיש שהלחץ יירד ממנו. ניסינו לחפש משהו שמפריע לו, מישהו שהתעמת איתו, אבל שחקנים מיד מגוננים: "יש לו את הגב של ברדה. יש ביניהם יחסים מאוד חמים. הם הכירו טוב בבלגיה ומאור מאוד מעריך אותו ומתייחס אליו כמו אל אח גדול. הוא סיפר שברדה עזר לו הרבה בבלגיה והוא נותן לו את הכבוד של המנהיג כמו כל שחקן פה".
מי שחווה דבר דומה לבוזגלו היה רונן חרזי, שהגיע לבית"ר ירושלים מהפועל רמת גן ב-1993 ועשה את הפריצה שלו כמספר 2 ליד אלי אוחנה. חרזי אומר היום: "כשהיה את אוחנה, היה לנו כקבוצה אחד שכל האש הולכת אליו. כל התקשרות סביבו וכולם קטנים לידו, אם נרצה או לא נרצה. בעשרת משחקים הראשונים הייתי בינוני וכבר ירדתי לספסל, אבל היה לי את השקט שלי לחזור. כשאוחנה היה קצת פחות טוב היה את העליהום המפורסם של אבי רצון עם ה"בית"ר תיקח אליפות למרות אוחנה". יש תקופות ונקודות זמן שבהן טוב מאוד להיות מספר 2. בוזגלו נמצא בנקודה הזאת. הוא עבר שנים לא יציבות וחייב ללכת צעד אחורה כדי לחזור לעצמו".
"עונת חזרה למסלול"
את השקט הנפשי בוזגלו מקבל בבאר שבע לא רק מעצם מעמדו הנוח כסגן המפקד. כאשר הגיע להפועל באר שבע, עוד לפני שערך אימון ראשון, הרבה שמועות ולחשושים רצו באויר. דיברו על ההופעה החיצונית, השיער, הקעקועים. המקומונים בבאר שבע חגגו על זה ועלו לא מעט סימני שאלה. בכל זאת, לא בכל יום מגיע דבר כזה לעיר. אלא שהבלגן שהתופעה עוררה בבאר שבע היא כאין וכאפס לעומת ההמולה סביבו בעיר הגדולה. מעבר לכך שהוא סובל פחות מחטטנות בדברים שיכולים לעצבן אוהדים, בוזגלו הבין שיש כאן משהו שהוא חייב להתמודד אתו. כששאלו אותו, למשל, על התספורות התכופות, התשובה שהתקבלה היא ש"לפעמים אני אוהב להסתפר ביום של משחק ולהרגיש שיש הערב אירוע חשוב. אני רואה בזה כהתייחסות רצינית למשחק".
לשחקן שצריך לחזור בהדרגה מפציעה קשה ולסגל לעצמו יציבות מקצועית ופיזית מחודשות, לשקט הזה יש משמעות כפולה. בוזגלו עבר פציעות קשות בשנים האחרונות ואף התבטא כי "אני בן 25 עם קריירה של בן 40". בתקופה שהיה בבלגיה, חווה בוזגלו שני שברים בקרסול ושבר בשוקית ועם החזרה שלו סבל מזיהום בברך. מדובר בפציעות ששחקנים רבים לא התגברו עליהן ובוזגלו הבין שהכול נזיל. שהכדורגל היום הוא משהו שונה לגמרי עבורו.
בן לוז מודע לשינויים הנפשיים שדברים כאלה יוצרים אצל שחקן שחוזר מפציעה קשה: "זה לא פשוט בכלל. אם היו לך תכנונים מסוימים אחרי פציעות, המחשבות משתנות. גם קשה להסתכל לטווח הארוך יותר ומבחינתך הקריירה יכולה גם להיגמר בעוד שנה. פציעה אחרי פציעה, זה משהו מייאש, אבל גם מחשל ומבגר. אתה פתאום רואה שמה שמציק לשחקנים אחרים כבר מזמן מאחוריך. אתה רק רוצה להיות בריא, להתפרנס וליהנות מכדורגל. רואים על בוזגלו שהוא נמצא בנקודה הזאת. הוא גם בחר מקום שהוא מאמין שיוכל ליהנות בו. הוא חתם שם לשלוש שנים. כל מה שמעסיק אותו העונה זה להתייצב, ולא שום יומרה אחרת".
יחזור למרכז הבמה?
כל אלו יוצרים תמונה מיוחדת של בוזגלו שלא הכרנו. הגישה שלו למשחק הרבה יותר מרווחת. האם זה מה שבאר שבע צריכה? זו כבר שאלה אחרת.
לירן שטראובר, שמכיר את בוזגלו ממכבי תל אביב ומצוי עימו בקשר טוב, מסתכל לטווח הארוך: "אחרי תקופה ארוכה שהוא לא שיחק, מאור היה מאוד רעב לשחק ולהוכיח שהוא עדיין מאור הטוב והישן. הוא נטרל עכשיו את כל הדברים החיצוניים שהטרידו אותו והפריעו לו מסביב. אני לא חושב שהוא מוגדר כמספר שתיים של אליניב בבאר שבע, כי מי שמכיר מקרוב את אליניב ברדה, יודע שהוא אף פעם לא נותן לאף אחד להרגיש מספר שתיים ותמיד מתנהג כשווה בין שווים עם השחקנים סביבו. מאור, עם צורת המשחק שלו, יכול וצריך לתרום המון לבאר שבע ואני חושב שהגול שהוא כבש בבעיטה החופשית באשדוד יהיה סוג של נקודת מפנה אצלו מעכשיו. זה ייתן לו הרבה בטחון ונראה את מאור הישן והטוב כמו בעונה ההיא בסכנין וגם בחלק מהעונות שלו במכבי תל אביב. הגול הזה הראה את הערמומיות שיש במאור, את הדיוק והחדות שחזרו אליו וגול כזה יחזיר אותו לעניינים".
שטראובר מוסיף: "מאור עובד קשה והוא מבין שהוא נמצא כרגע בנקודה קריטית בקריירה שלו ככדורגלן. העונה הזו בבאר שבע היא סוג של צומת דרכים עבורו והוא בהחלט מבין את זה. מאור הוא שחקן מאוד רציני במגרש, שמביא אתו ערך מוסף לחדר ההלבשה. לצד הרצינות במגרש, יש לו את הצחוקים, הקלילות והשטויות הקטנות בחדר הלבשה וזה לגיטימי ומקובל, כי זה חלק מחיים של קבוצת כדורגל ונותן אווירה טובה בקבוצה. כשאתה חיובי מחוץ למגרש, אתה גם הופך להיות חיובי בעיני החברים שלך על המגרש עצמו. המרקם החברתי בבאר שבע הוא מצוין ומעל כולם מנצח ברדה, שהוא שחקן קבוצתי. אני רואה בו ובמאור, שיודע שזאת שנה קריטית עבורו, שילוב מנצח.
בוזגלו עדיין לא מצליח לבלוט כפי שמצפים והירידה לספסל באשדוד היא הודאה של אלישע לוי בכך שאין הבדלים גדולים בינו לבין השחקנים האחרים בחלק הקדמי. העונה הזאת בוזגלו יצטרך להוכיח אחרת. גם אם זה יהיה תהליך ויבוא לידי ביטוי רק בחצי השני של העונה, בוזגלו יצטרך לסכם את העונה הזאת כשחקן שבבאר שבע משוכנעים שיוביל אותם בשנים הבאות להתמודדות בצמרת.
לאן זה ילך? אולי התשובות נמצאות ב"כוחו של התת מודע". מבדיקות שעשינו, הוא עדיין אצל דובב גבאי אבל אין דאגה, בוזגלו צילם את העמודים החשובים ויעבור עליהם הערב לפני המפגש עם האקסית בווסרמיל.