בסתר, במחשכים, עוד אפשר לשמוע את פרפורי הגסיסה של הכדורסל הישראלי. השחקנים עוד משחקים, המשחקים עוד משוחקים, ויש גם מנצחים בסוף. אלא שמישהו, כנראה, לא רוצה שתדעו מזה, לא רוצה שתעזרו לחולה הגוסס הזה. מישהו רוצה שתתנו לו למות. מישהו דאג שהמשחקים החשובים ביותר שלו ישוחקו ביום שני בשעה 18:45, כך שאיש לא יוכל להגיע לצפות במשחק באולם, או במסך הטלוויזיה שלו.
משחק העונה של הכדורסל הישראלי, בין האלופה לסגניתה, בין מי שרוצה לשמור על תוארה לבין הקבוצה הנוצצת (לפחות במונחים מקומיים) מתל אביב, נערך אתמול בהיכל הספורט ביד אליהו. בשל הרצון להימנע מהתנגשות עם משחקי ליגת העל בכדורגל, נקבע כי המשחק המרכזי של המחזור ישוחק בימי שני, יום אחרי יתר המשחקים, וכבר בשעה 18:45, כך שניתן יהיה לשדר מיד אחריו את המשחק המרכזי של ליגת העל בכדורגל. אלא ש-18:45, ביום חול, היא לא שעה לקיים בה אירוע שרוצים שמישהו יגיע אליו. אנשים מבוגרים לא יספיקו להגיע למשחק הזה ממקומות העבודה שלהם, ולא יספיקו להביא את ילדיהם למשחק. התוצאה? משחק העונה של הליגה משוחק מול אולם ריק, למרות שלא הייתה שום בעיה למלא לפחות 8,000 ממושבי ההיכל הזה, במשחק הביתי הראשון של קבוצה עם 11 אלף מנויים.
העברת נעימי לגלבוע/גליל הוגבלה
מכבי תל אביב נכנסת לפאניקה כבר באוקטובר
אין זכות קיום למשחק בלי קהל, את זה כל חובב ספורט יודע. כשהאולם ריק, הרמה אוטומטית נעשית נמוכה. שחקנים משחקים פחות טוב. ילדים לא מגיעים למשחק, לא מתאהבים בספורט הנפלא זה, לא חולמים להיות הכספי והמקל הבאים, ואלה שכן באים מסתכלים על התפאורה העלובה, וממש לא הופכים את הכדורסל לחלום חייהם. גם הצופה שיראה את המשחק בטלוויזיה (ואגב, 18:45 היא גם לא שעה שמישהו בהכרח יספיק לחזור בה הביתה ולצפות במשחק) יראה כסאות במקום אנשים, יבין שהתרחשות מעניינת אין כאן, ויזפזפ. כשאין קהל, אין תיאבון.
לא במקרה גרר משחק הכדורגל בין הפועל לבית"ר, ששודר אחרי המשחק בין מכבי לחיפה, תשומת לב רבה כל-כך. בסופו של דבר, מדובר בשתי קבוצות מרכז-טבלה, בינוניות, ולראייה, המשחק אכן לא התעלה לרמה גבוהה. אלא שהאצטדיון היה מלא, האווירה הייתה חגיגית. מי לא ירצה לצפות במשחק כזה?
יש צימאון לכדורסל בישראל. יש פה אוהדי כדורסל. יש אוהדים למכבי תל אביב, יש אוהדים למכבי חיפה; מדובר בשני המועדונים עם הקהל הכי גדול בארץ. אוהדי מכבי, למרות הפתיחה המנומנמת של קבוצתם את העונה, צמאים כבר לנצל לראשונה את המנוי שרכשו ולראות את הכוכבים החדשים, לפני משחק היורוליג הביתי ביום חמישי. אוהדי חיפה, עטורי הניצחון מהעונה שעברה, צמאים לראות אם הקבוצה שלהם יכולה לעשות את זה שוב לענק מתל אביב. ממוצע הצופים שמכבי מביאה למשחקי הליגה שלה נע בשנים האחרונות בין 6,000 ל-7,000 איש. במשחק הבכורה של מכבי בהיכל, מול האלופה, המספר הזה ודאי היה מגיע לפחות ל-8,000, שיחד עם כמה מאות מאוהדי חיפה היו יוצרים אווירה צבעונית ומשמחת של כדורסל, שעושה חשק לשחק וחשק לצפות, במשחק הזה וגם בבאים אחריו. אלא שמישהו לא האמין שיש אוהדי כדורסל בישראל, מישהו רצה שלא תראו. מישהו רצה שהענף הזה ישוחק במחשכים. מישהו דואג להנחית העונה הזאת את מכת המוות הסופית על הכדורסל בישראל.
יש צימאון לכדורסל בישראל, אלא נדמה שדווקא קברניטיו מסרבים להאמין לכך, כשהם מוכנים להתרפס למול ענף הכדורגל הרקוב והכושל כאן, ולשמש לו כהצגת חימום בלבד. עד כדי כך הם מסרבים להאמין. "האולם גם ככה יהיה ריק, בבית אף אחד לא יצפה במשחק", הם ודאי אומרים לעצמם, "בואו ננסה לפחות לגנוב כמה צופים שיקדימו לראות את המשחק בין הפועל לבית"ר".
קברניטי הענף לא מאמינים שזה יעניין אתכם, והם כנראה ויתרו על הענף גם בעצמם. אבל אתמול, במחשכים, בסתר, סגנית האלופה חזרה מפיגור 17 נקודות במחצית השנייה כדי לנצח בקושי את האלופה, בתום מותחן. במחשכים, בסתר, שוחק אתמול משחק העונה של ליגת העל בכדורסל, והוא היה משחק מצוין. אבל מישהו דאג שלא תהיו חלק מזה. מישהו החליט להמית את הכדורסל הגוסס בישראל. כמה כואב שזה דווקא הרופא.