25 באפריל 1978. העולה החדשה מונאקו, שהחזירה בתחילת העונה את מאמנה האגדי לוסיאן לדוק שהוביל אותה לשתי אליפויות ושני גביעים בשנות ה-60, הגיעה להתארח בפארק דה פראנס אצל פריס סן ז'רמן. היה זה המחזור ה-36 מתוך 38 בעונה כולה, ומונאקו ניצבה אז צמודה לנאנט בפסגה עם אותו מספר נקודות. המגן השמאלי אלפרד ויטאליס העלה את מונאקו ליתרון מוקדם, מלך השערים קרלוס ביאנצ'י איזן עבור פ.ס.ז', אבל עוד לפני סיום המחצית היה זה ארגנטינאי אחר, ראול נוגס, שהעניק 1:2 למונאקו ולמעשה הכריע את המשחק והעונה כולה. הקבוצה מהנסיכות פסחה על פני המשוכה הגבוהה ביותר שנותרה לה עד סיום העונה, אותה חתמה עם שישה ניצחונות רצופים ואליפות נדירה בזכות מעידה של נאנט במחזור האחרון.
קרב העשירות של צרפת: פריס סן ז'רמן - מונאקו (22:00)
זלאטן איברהימוביץ' האריך את חוזהו בפריס סן ז'רמן
יותר מ-35 שנה אחרי, מונאקו שוב מגיעה לפארק דה פראנס. שוב היא עושה זאת כעולה חדשה שחושקת באליפות, רק שהפעם היריבה מהבירה היא זו שמחזיקה בכתר ולא מתכוונת לוותר עליו. בניגוד לעבר, לתחושת העליונות של המארחים יש הצדקה. על אף שבע האליפויות שלה והעובדה שזכתה בהרבה יותר תארים מפריס סן ז'רמן, מונאקו תמיד הייתה הקבוצה המשנית במאבק הזה. אותו מפגש ב-1978 היה השמיני בסך הכול בין הקבוצות, שכן פ.ס.ז' נוסדה רק ב-1970. ניצחון הבכורה שלה על מונאקו נרשם רק במפגש העשירי, ב-1979, אך זה לא הפריע לאנשי פ.ס.ז' לזלזל בקבוצה מהנסיכות.
לפריס היה את הזוהר, התמיכה הציבורית הרחבה וההד התקשורתי. מונאקו? "היא הכבשה השחורה שלנו", אמרו באימפריה שעדיין לא ראתה תואר בזמנו. המשפט הזה חוזר על עצמו מאז, אף על פי שהסטטיסטיקה מצביעה על יתרון מובהק של מונאקו ולא על הבלחות מקריות. מתוך 76 מפגשים, פ.ס.ז' ניצחה רק ב-17 וסיימה בתיקו ב-20. מונאקו ניצחה בכל 39 המשחקים האחרים, ואפילו בפארק דה פראנס מחזיקה במאזן חיובי של 16 ניצחונות לעומת 12 הפסדים.
אין ספק, זו לא יריבות רגילה. זה לא דרבי ולא קלאסיקו. למעשה, שתי הקבוצות חולקות איבה משותפת למארסיי, ואפילו המפגשים מול השכנה ניס מעוררים יותר יצרים אצל אוהדיה המעטים של מונאקו. "הקרב מול מונאקו לעולם לא יחליף את הקלאסיקו בינינו לבין מארסיי", הזכירו השבוע אוהדי פ.ס.ז' במשאלי הרחוב הקבועים לקראת המשחק. ועדיין, זו ה-יריבות המרכזית העכשווית. לא קלאסיקו, אלא קאשיקו. בחסות הכסף הגדול של השייח'ים והאוליגרכים, הליגה שהביאה שש אלופות שונות בשש השנים האחרונות מציגה את הדו קרב היקר בתולדותיה. קטאר מול רוסיה, זלאטן איברהימוביץ' ואדינסון קבאני מול רדאמל פלקאו, לורן בלאן מול קלאודיו ראניירי. וכן, גם פ.ס.ז' מול ההיא, נו... הכבשה השחורה.
המצב הנוכחי בליג 1 מזכיר את אמצע שנות ה-90 - אחרי ירידתה מגדולה של מארסיי - רק בהגזמה מופרעת. גם אז פריס סן ז'רמן ומונאקו נהנו מיתרון כלכלי על פני יתר הקבוצות. לפ.ס.ז' הייתה את התמיכה של רשת "קאנאל +" וגיבוי מיתר עשירי הבירה, בעוד מונאקו נעזרה במעמד המס המיוחד שלה (אין מס הכנסה אישי) כדי למשוך שחקנים בכירים. ועדיין, היה זה יתרון בנקודות בלבד, לא כזה שמאיים להפוך את הליגה הצרפתית לליגה של שתי קבוצות. כעת, כשפ.ס.ז' שייכת לחברת ההשקעות הקטארית QSI ומונאקו בבעלותו של דימיטרי ריבולובלב הרוסי, הכסף זורם כמו מים וההבדלים הכלכליים עצומים. זה ניכר גם בטבלה, כשהשתיים מגיעות למשחק ביניהן במחזור השישי כקבוצות היחידות שעדיין לא הפסידו העונה.
המאמן הוותיק ז'אן פרננדז, שעובד בליג 1 כבר יותר משני עשורים, היטיב לתאר בראיון ל"פראנס פוטבול" את התחושה הרווחת בצרפת: "הקטארים והרוסים מגשימים את החלום להרבה אוהדי כדורגל בצרפת. משמח אותי שהצליחו למשוך שחקן כמו פלקאו לליג 1, אבל אני גם מרגיש שפ.ס.ז' ומונאקו קונות את ההיסטוריה יותר מאשר יוצרות אותה, בניגוד למועדונים כמו ריאל, בארסה, באיירן ומנצ'סטר יונייטד. זה העידן החדש וזה מטריד אותי מעט". בעבר, במקום "לקנות היסטוריה", כלשונו של פרננדז, ולייבא כוכבים מאיטליה (פ.ס.ז') או מפורטו (מונאקו) השתיים היו בוחנות קודם כל את פס הייצור בליגה הצרפתית ומחפשות אחת אצל השנייה.
מרקו סימונה האיטלקי עבר מפ.ס.ז' למונאקו ב-1999, בעוד ז'רום רותן עשה את הדרך הארוכה ב-2004 וכמוהו גם ננה, שהיה הכוכב הגדול של המונגסקים לפני המעבר לקבוצה מבירת צרפת בקיץ 2010, אחרי שהפסיד לה יחד עם מונאקו בגמר הגביע. גם עלי בנארביה, לודוביק ז'ולי, מרסלו ג'זארדו וז'רמי מנז (כיום שחקן פ.ס.ז') הספיקו ללבוש את מדי שתי הקבוצות ולרגע לא עוררו זעם. כי שנאה יוקדת לא הייתה שם מעולם. אותו גמר גביע שסימל את המעבר של ננה ב-2010, היה למעשה המשחק האחרון שהוכרע בין שתי הקבוצות. בעונה שלאחר מכן הן חילקו פעמיים את הנקודות, ואז גם נפרדו זו מזו כשמונאקו נשרה לליגת המשנה. גיום הוארו הכריע את הגמר בהארכה (0:1) ויחד עם אפולה אדל שהצטיין בין הקורות והשכיח את הפאשלה הזו שביצע שלושה חודשים לפני כן, השלים עבור האוהדים את הנקמה במונאקו, 25 שנים אחרי שהיא ניצחה בגמר הגביע הקודם בין הקבוצות הודות לשער של ברנאר ז'נז'יני. תוספת קטנה לשורה של עימותים מרגשים.
גמר הגביע בו ניצחה מונאקו בפארק דה פראנס ב-1985
בניגוד לננה, סוני אנדרסון היה השחקן היחיד בהיסטוריה שהעברתו ממונאקו לפריס סן ז'רמן נמנעה. "אני רוצה לשחק בפ.ס.ז'", הכריז החלוץ הברזילאי בתחילת עונת 1996/7. הוא חזר על כך פעם אחר פעם, גם לפני המשחק בין הקבוצות בפארק דה פראנס במחזור השישי. פ.ס.ז', עם ריקרדו על הקווים במקום לואיס פרננדז שעזב אחרי הזכייה בגביע אירופה למחזיקות גביע, הייתה הקבוצה היחידה שלא ספגה שער בצרפת, בעוד מונאקו ואנדרסון הציגו את ההתקפה הקטלנית בליגה. החלוץ הברזילאי בעיקר החמיץ מול ברנאר לאמה, ששמר שוב על שער נקי והשאיר את פ.ס.ז' בפסגה עד נובמבר. בסיום העונה המצב כבר היה שונה. פ.ס.ז' ניצבה במקום השני, ואילו מונאקו זכתה באליפות והותירה סוף כל סוף לסוני אנדרסון להמשיך הלאה. לברצלונה.
ב-25 באפריל 1998, שוב ניצב ברזילאי במוקד ההתמודדות בין פריס סן ז'רמן למונאקו, רק שבמקרה הזה תוצאת הסיום לא עניינה אף אחד. צרפת נערכה אז למונדיאל הביתי, אך הפארק דה פראנס לבש את צבעי הצהוב-כחול של ברזיל לכבוד איש אחד - ראי. הקפטן של נבחרת ברזיל במונדיאל 1994 היה במשך חמש שנים המלך של פארק הנסיכים, עד שהחליט לשוב לסאו פאולו. הוא היה סמל ההצלחות הגדולות של אותן שנים, עם האליפות השנייה ב-1994 והזכייה בגביע המחזיקות בחלוף שנתיים. בדקה ה-86, כאשר הסטאר הברזילאי הוחלף לקול תשואות הקהל, המשחק נמשך ומונאקו אף ניצחה 1:2 עם שער של דויד טרזגה הצעיר בדקה ה-90, אבל הזמן עמד מלכת. האוהדים הרעיפו אהבה על ראי, שניגש ליציע בולון מאחורי השער ופשוט התפרק בבכי. פ.ס.ז' אמנם סיימה במקום השמיני בליגה, אבל זכתה בגביע ובגביע הליגה. ערב משחק הפרידה מראי, היא הפכה לקבוצה הצרפתית הראשונה (והיחידה) שהוליכה את דירוג אופ"א. נאסר אל חלאיפי וחבריו הקטארים יכולים רק לחלום על שחזור ההישג.
משחק הפרידה של ראי, 1998
גם ב-4 במאי 2003 קיימו פ.ס.ז' ומונאקו משחק בסימן פרידה. הנשיא לואי פרפרה כבר הודיע שהקדנציה השנייה של לואיס פרננדז תגיע לסיומה בקיץ, האוהדים זעמו על כך ומאסו בהנהלה והקבוצה אפילו לא הייתה קרובה לצמרת (מקום 11 בסיום העונה). זה לא הפריע לרונאלדיניו לקלקל למונאקו. דידייה דשאן אימן אז את היריבה והוליך את הטבלה לפני האלופה ליון, שלושה מחזורים לתום העונה. שבאני נונדה העלה את מונאקו ליתרון, אבל במחצית השנייה, משום מקום, פ.ס.ז' חזרה וגם השלימה מהפך הודות לפנדל של רונאלדיניו בדקה ה-77. פרט ליוקרה ולשמחה לאידה של מונאקו שאיבדה את הפסגה ולבסוף גם את התואר, פ.ס.ז' לא השיגה דבר במשחק הזה. פרננדז אכן נזרק והמהפכה החלה. שמונה מ-13 השחקנים ששותפו באותו משחק נפרדו מהמועדון, כולל רונאלדיניו שעבר לברצלונה.
הברזילאי עם התלתלים היה הסופרסטאר האחרון שכיכב במפגשים בין הקבוצות. באותו ערב הוא היה היחיד. הלילה (22:00) כאשר שתי הקבוצות תעלנה לכר הדשא בפארק דה פראנס, כבר יהיו לפחות שלושה כאלה ועוד כמה עם פוטנציאל להפוך בעתיד הקרוב לכוכבי על. כולם ינסו לצרף את שמם לגיבורי המאבקים הספורטיביים בין הקבוצות. כי הכסף הגדול אמנם קנה את היריבות החדשה הזו, שצפויה להוביל את הכדורגל הצרפתי בשנים הבאות, אבל לצבע ולרגש אין מחיר.
