ב-5 בספטמבר 1993, היום, בדיוק לפני 20 שנים, נערך המשחק ששינה את הכדורגל הדרום אמריקאי. ליאונל מסי היה אז ילד בן שש ברוסאריו שהמתין כמו כולם למשחק נבחרתו. המונדיאל בארצות הברית התקרב בצעדי ענק ובית 1 במוקדמות של דרום אמריקה הגיע לנקודת רתיחה. ארגנטינה הגדולה, שבע שנים אחרי הזכייה בגביע העולמי השני שלה ושלוש שנים אחרי ההפסד בגמר לגרמניה, חיכתה בבואנוס איירס לקולומביה, שניצחה אותה רק שבועיים קודם לכן 1:2 בבראנקייה. המנצחת עולה למונדיאל, המפסידה הולכת לפלייאוף.
הזמנים בקולומביה לא היו פשוטים. ברון הסמים פבלו אסקובר, שלושה חודשים לפני מותו, היה עסוק במנוס מיחידות הקומנדו הקולומביאניות והאמריקאיות שנשלחו לתפוס אותו והפשע והטרור שלטו ברחובות המדינה. כשקולומביה נחתה בארגנטינה, חיכו לה עשרות אוהדים מקומיים שקראו לשחקנים "שחורים" ו"נרקומנים". אחר כך הם הגיעו למלון בו התאכסנו הקולומביאנים ועשו המון רעש כדי שהשחקנים לא יוכלו לישון.
בארגנטינה לעומת זאת, היו מאוד בטוחים בעצמם. דייגו מראדונה, תשעה חודשים לפני הקאמבק במונדיאל, שהסתיים בהשעייה על שימוש בחומרים אסורים, אמר: "הקולומביאנים לא מסוגלים לשנות את ההיסטוריה. בסופו של דבר, ארגנטינה תהיה למעלה וקולומביה למטה".
53 אלף האוהדים שהגיעו לאצטדיון המונומנטאל של ריבר פלייט היו בטוחים שהם סידרו לעצמם מקום במסיבה. קשה להאמין שמישהו מהם ידע שהוא הגיע לסיוט.
ה"קפטרוס", עם קרלוס ולדראמה, פאוסטינו אספרייה, פרדי רינקון ושלל כוכבים נוספים, הייתה המרעננת הרשמית של היבשת וסמל הדברים החיוביים שעוד נותרו במדינה המתפרקת. אחרי 41 דקות של לחץ ארגנטינאי כבד מצד גבריאל באטיסטוטה, פרננדו רדונדו וחבריהם, ולדראמה גנב כדור במרכז המגרש ושלח את רינקון, שעקף את סרחיו גויקויצ'אה וקבע 0:1 מפתיע לקולומביה במחצית.
בחדר ההלבשה המקומיים עוד היו משוכנעים שהמהפך יגיע והם יבטיחו את הכרטיס למונדיאל, אבל הכול שטף לכיוון השני. חמש דקות בתוך המחצית השנייה, כדור ארוך מצא את אספרייה, שפירפר את השומר שלו ושלח את השני לרשת. 16 דקות לסיום זה כבר הפך להשפלה, כשרינקון המשיך מהאוויר כדור גובה ושם את השני שלו והשלישי של קולומביה. בקושי דקה חלפה ואספרייה גנב כדור והקפיץ בגאונות פנימה ובדקה ה-85 נחתם ה-0:5 הסנסציוני, המדהים, הבלתי נתפס ובלתי ייאמן, כשאספרייה השאיר לאדולפו ולנסיה כדור מבריק בין שני מגנים והאחרון גילגל פנימה. היבשת, והעולם כולו, נותרו חסרי מילים.
עיתונאי קולומביאני שליווה את הנבחרת סיפר: "מהרגע שהגענו ועד שהתחיל המשחק רק קיללו אותנו בארגנטינה, אבל אחרי השער השלישי שלנו, כולם באצטדיון כבר סתמו את הפה". הסגנון הקולומביאני השמח ומלא החיים של המאמן פרנסיסקו מטוראנה כבש את כל מי שצפה בו וגרם לאותם 53 אלף צופים לעמוד על רגליהם דקות ארוכות לאחר השריקה לסיום ולהריע לשחקנים שזה עתה השפילו את הנבחרת שלהם עד עפר.
ולנסיה, אחד מגיבורי המשחק, אמר השבוע: "האמנו בסגנון המשחק שלנו וזה היה הכי חשוב. היה כבוד בין השחקנים וכל אחד ידע מה הוא צריך לעשות. זה מה שעשה אותנו גדולים". ולדרמה הוסיף: "לנצח את ארגנטינה, במונומנטאל, בחמישה שערים? יהיה קשה מאוד לשחזר את זה. עובדה, כבר עברו 20 שנים מאז ואף אחד לא הצליח להתקרב להישג כזה".
קולומביה, שעלתה למונדיאל שני ברציפות, סיימה אותו בצורה גרועה עם המקום האחרון בבית א', שכלל גם את רומניה, שוויץ והמארחת ארצות הברית, מול כבש אנדרס אסקובר את השער העצמי שעלה לו בחייו.
בארגנטינה, שלבסוף עברה את אוסטרליה בפלייאוף (1:2 בסיכום) ונעצרה בשמינית גמר המונדיאל מול אותה רומניה, נזכרו היום בכאב במשחק ששינה את ההיסטוריה שלהם, לרעה. דניאל אבז'נדה כתב ב"קלארין": "המשחק הזה סימן 'לפני' ו'אחרי' עבור הנבחרת שלנו. מאז, ארגנטינה לא זכתה באף תואר רשמי ועכשיו, כשהמונדיאל בברזיל מעבר לפינה, הזכרונות שוב עולים. 20 שנים של שום דבר עברו עלינו".