אחרי פגרה ארוכה, כמו תמיד, עונת הפוטבול החדשה תצא לדרך הלילה (בין חמישי לשישי, 3:30, 5+ לייב), עם מפגש סופר מסקרן בין דנבר של פייטון מאנינג לאלופה בולטימור רייבנס. לכבוד פתיחת העונה, שתגיע לשיאה עם משחק הסופרבול ב-2/2 בניו יורק, ניסינו כאן בוואלה! ספורט לגעת בנקודות שכדאי לשים לב אליהן: מי יכולה להיות האלופה החדשה? מי עשוי לזכות בתואר ה-MVP? ועבור איזה משחק שווה לוותר על כמה שעות שינה? אם אתם עוד לא חלק מהענף הנהדר הזה, הנה לכם הזדמנות מצוינת להיכנס ישר לעניינים וכמו תמיד, נשמח לשמוע גם את הדעות וההימורים שלכם.
האלופה:
ניו יורק ג'איינטס (דוד רוזנטל)
אין דבר יותר גרוע מלנסות לחזות את אלופת ה-NFL, המקרה הכי רדיקלי בספורט של ירייה באפלה. כל ניחוש טוב עד בעיטת הפתיחה של העונה, או יותר נכון עד מהלך הסיום של הסופרבול. כך שניסיון להסביר באופן מושכל מדוע קבוצה זו או אחרת תזכה יהיה מהלך שרמת סיכוייו לא גבוהה בהרבה מלגנוב את ג'יזל לדייט כשלטום יש משחק. לכן, אין ברירה אלא ללכת על כל מני הגיגים קונספירטיביים: רוג'ר גודל לא יאפשר סופרבול בניו יורק בלי קבוצה מהתפוח הגדול (הג'טס וסאנצ'ז/ג'ינו סמית'? או, פליייז!), איליי מאנינג ייתן עונת קריירה וישמור על יציבות פתאומית, דיוויד סטרן יוציא מעטפה קרה וכד'. קשה למצוא סיטואציות רומנטיות יותר מזכייה של הג'איינטס במגרשם הביתי, דבר שמעולם לא קרה. אבל אתם יודעים, תמיד יש פעם ראשונה, ומי מתאים יותר מאיליי לכך?
דנבר ברונקוס (אורן יוסיפוביץ)
הברונקוס מארחים את משחק הפתיחה של העונה הקרובה, במקרה. הברונקוס יארחו גם את משחק הפתיחה של העונה הבאה, לא במקרה. על פייטון נדבר אוטוטו, ויותר מהלו"ז (בית חלש יחסית; וגם מפגשים עם טנסי, פילדלפיה וג'קסונוויל - יאמי יאמי), זו ההבנה שג'ון פוקס - כך מקווים בקולורדו - לא יוכל לנהל משחק מסריח יותר ממשחק ההדחה מול בולטימור בעונה שעברה בחצי גמר ה-AFC (בלי מסירה בשבע הדקות האחרונות של הרבע הרביעי; וההחלטה על כריעה 31 שניות לסיום הזמן החוקי עם שני פסקי זמן בכיס). כדי לסגור את הסיפור: ב-1996 הברונקוס עשו 3:13 בעונה הסדירה רק כדי להפסיד בסיבוב השני של הפלייאוף, בבית, בשלוש נקודות. עונה לאחר מכן הם זכו באליפות. בעונה שעברה: 3:13 והפסד באותו סיבוב, באותו בית, באותן שלוש נקודות. קייס קלוזד.
אטלנטה פאלקונס (עידן ויניצקי)
כמה אפשר להתקרב אל הבאר מבלי לשתות ממנה? הפאלקונס נכנסים לעונה ה-48 שלהם ב-NFL ללא אף תואר אליפות ועם הופעת סופרבול אחת בלבד, אי שם ב-1998. בשלוש העונות האחרונות המאזן של אטלנטה בעונה הסדירה עומד על 12:36 מצוין, אבל הם בכל פעם נעצרים לפני התהילה, כולל הפסד כואב במיוחד בגמר ה-NFC מול סן פרנסיסקו בעונה שעברה. אז מה ישתנה הפעם? הקוורטרבק מאט ריאן התבגר בעוד שנה וגם זכה לחוזה גדול והוא נראה בשל, הטייט אנד האגדי טוני גונזאלס ויתר על הפרישה לטובת עוד ניסיון אחרון והקבוצה התחזקה במקומות הנכונים ושמרה על רוב הסגל האיכותי שלה. הפעם זה אמור להתחבר, עד הסוף.
אטלנטה פאלקונס (יובל קליין)
אם בוחנים את ההיסטוריה של ה-NFL, אפשר לראות שבדרך כלל הסיפורים הגדולים והמרגשים מנצחים והאנשים שמגיע להם לשחק בסופרבול, בסופו של דבר מוצאים את הדרך להגיע לשם. אחד כזה יש באטלנטה. טוני גונזאלס החליט לחזור לעונה נוספת אחרי שכבר רמז שהעונה הקודמת תהיה האחרונה שלו. הוא עשה זאת כי הוא רוצה לשחק בסופרבול ראשון (וכנראה גם אחרון) בקריירה. מלבד סיפור טוב ששווה לעקוב אחריו, לפאלקונס יש העונה גם קבוצה מעולה עם מאט ריאן בעמדת הקוורטרבק, צמד תופסים בכירים (חוליו ג'ונס ורודי ווייט) ועזרה בריצה בדמותו של סטיבן ג'קסון. יהיה להם קשה מול היריבות מה-NFC מערב, אבל הם בהחלט יכולים לחגוג עם טבעת בסיום העונה.
MVP:
ארון רוג'רס (דוד רוזנטל)
גם אם לפרקים זה לא נראה כך, ארון רוג'רס לא חווה נפילה משמעותית אחרי עונת ה-MVP שלו ב-2011. למעשה, רוג'רס נתן את העונה השנייה בטיבה בקריירה, וזהו נתון חשוב, אבל לא חשוב כמו המספר 51 כמות הפעמים שבהן ערך היכרות עם הדשא בעקבות הפלות של שחקני הגנה יריבים. 51 פעמים! סתם לשם השוואה, דרו בריס לא הופל יותר מ-27 פעמים בעונה בודדת בכל הקריירה שלו כפותח, השיא של פייטון מאנינג היה 29 פעמים וטום בריידי הגיע ל-41, בעונה הראשונה שבה פתח, 2001. בואו נצא מנקודת הנחה לא מבוססת שגרין ביי תצליח לשפר את השמירה על רוג'רס ותפחית את הכמות ב-20 אחוז מישהו יכול להגיע למספרים של האיש הזה?
פייטון מאנינג (אורן יוסיפוביץ)
לקרוא לפייטון מאנינג "לוזר" זה להחמיא עוד יותר ליכולת שלו. הוא הרבה יותר מוכשר מאלופים אחרים (כן, גם מבריידי) ומבחינת משחק נטו, הוא הקוורטרבק הדומיננטי ביותר במילניום הנוכחי. בפלייאוף זה כבר דבר אחר. בחמש העונות האחרונות מספר 18 חיבר רק שני ניצחונות פלייאוף. במצטבר. אז לפעמים הגורל חייב להתערב. הגורל לא יכול להרשות לעצמו לתת לספורטאי כזה לפרוש עם אליפות אחת, ועם פחות ניצחונות פלייאוף עם דנבר מאשר קוורטרבק שהתחנה הבאה שלו היא או קנדה או תל אביב סייברס. עם צוות התופסים שלו (ברוך הבא ווס וולקר) והלו"ז הנוח-יחסית, מאנינג צפוי לרשום מספרים יפים מאוד שיובילו אותו ל-12 ניצחונות לפחות ולעוד גביע אישי. בקיצור, יש יותר מדי אופציות מכדי לפספס את זה. אפילו ללוזר כמו מאנינג.
דרו בריס (עידן ויניצקי)
אין דבר שאמריקה אוהבת יותר מקאמבקים וזה של השנה הולך להיות שייך לבריס ולקבוצה אותה הוא מוביל מעמדת הקוורטרבק, ניו אורלינס. מאמן הסיינטס שון פייטון היה מורחק לכל אורך העונה שעברה בגלל פרשת "צייד הראשים" המפורסמת, אבל עכשיו הוא חוזר להוביל את בריס האדיר, שאחראי על שלוש מתוך שש העונות היחידות בליגה אותן סיים קוורטרבק כלשהו עם למעלה מ-5,000 יארדים במסירה. בין היתר הוא עשה זאת בשתי העונות האחרונות וכעת, העיר שכבר התאוששה בגדול פעם אחת, מהוריקן קתרינה לזכייה באליפות, רוצה שוב לחזור לפסגה. אם בריס יעשה את מה שהוא יודע, הקדושים יחזרו לפלייאוף והוא יהיה השחקן המצטיין.
פייטון מאנינג (יובל קליין)
"היד שלו נראית טוב ומגיל 36 ל-37 הוא רק השתפר, אז מי יודע מה הולך להיות מגיל 37 ל-38? רק מאנינג יודע". כך אמר נשיא דנבר ברונקוס, ג'ון אלווי הדגול, אחד שיודע דבר או שניים על קווטרבקים. יש לא מעט סיבות בגללן הקוורטרבק של דנבר הוא הפייבוריט הגדול לזכות בתואר השחקן המצטיין העונה, בפעם החמישית בקריירה. למרות גילו המתקדם, מאנינג מגיע לעונה הנוכחית כשהוא כשיר ומסביבו קאדר תופסים מאיים במיוחד עם מטרה אחת בראש - סופרבול. בשנה שעברה, רק יכולת על-אנושית של אדריאן פיטרסון ממינסוטה מנעה מפייטון את התואר האישי וגם העונה נמשיך לראות אותו מתעלל בהגנות היריב עם היכולת המעולה שלו לקרוא אותן במהרה ולהתאים את מהלכי ההתקפה שלו.
המשחק שחייבים לראות:
קליבלנד בפאלו, 4/10, 3:25, הלילה שבין חמישי לשישי (דוד רוזנטל)
אהבה אמיתית היא משהו שצריך לבחון. אתה רוצה לדעת שעדיין יש לך את הרגש, את האמוציות, את ההתרגשות שאחזה בך מהימים שלפני הגיים פאס (כמה רחוק זה נראה היום, הא?). אין רגע חזק יותר מהמפגש בין הבראונס לבילס. לא, הוא לא ישודר באף מקום מלבד הגיים פאס. ולכן אתם תקומו לפנות בוקר ואתם תראו את המשחק הזה. כל חלק וחלק ממנו, כל מסירה, כל פאמבל וכל דגל צהוב. לא טאצ'דאון, כי טאצ'דאון לא יהיה. עד שבע בבוקר תשבו ורק אם תצלחו את התופת הזו תוכלו להכריז בגאווה: אני באמת, אבל באמת אוהב פוטבול.
סן פרנסיסקו אטלנטה, 24/12, 3:30, הלילה שבין שני לשלישי (אורן יוסיפוביץ)
מבחינת פוטבול נטו אין על המפגש הזה בין אטלנטה לסן פרנסיסקו. הפאלקונס פשוט טובים בשנים האחרונות, וטוני גונזאלס חזר כי הסופרבול קורץ והעונה אפילו יש להם רץ אחורי שיודע לרוץ ממש יפה. הניינרס, מקום 2 בסוכנויות ההימורים להגעה לסופרבול, ניצחו את החבר'ה מג'ורג'יה רק לאחר קרב שייכנס לספרים, במשחק אליפות ה-NFC של העונה שעברה. אז העונה הן ייפגשו שוב, אולי אפילו פעמיים. הפעם הראשונה תהיה בשבוע ה-16, רגע לפני תום העונה הסדירה ואיך אתם מחכים לזה.
אינדיאנפוליס דנבר, 21/10, 3:30, הלילה שבין ראשון לשני (עידן ויניצקי)
בכל משחק פוטבול עולים אל כר הדשא עשרות שחקנים משתי הקבוצות, אבל בלילה המדובר הזה, בלוקאס אויל סטדיום של הקולטס, עיני אמריקה כולה תהיינה נשואות לעבר מספר 18 האורח. מאז נבחר במקום הראשון בדראפט 1998 ועד שפציעה גרמה לעזיבתו את הקבוצה, פייטון מאנינג סיפק 13 שנים חלומיות במדי אינדיאנפוליס, כשהוא הופך לאחד השחקנים הטובים בתולדות המשחק. כעת יחזור מאנינג לעיר בה הפך לאליל וינסה לנצח את האקסית ואת מחליפו בעמדת הקוורטרבק, אנדרו לאק הצעיר, שמזכיר אותו בדרכים רבות. יהיה מרגש, יהיה דביק ומי יודע, אולי פייטון לא יחגוג אחרי טאצ'דאונים?
דאלאס גרין ביי, 15/12, 23:25, יום ראשון (יובל קליין)
ארון רוג'רס שונא להפסיד. כולם עוד זוכרים את הפרצוף הכועס והמאוכזב שלו בערב הדראפט בו אלכס סמית' נבחר לפניו. את כל הזעם הזה הוא הצליח לנתב למשחק שלו ועל הדשא הוא הוכיח שהוא הטוב ביותר, כאשר הביא לפני שלוש שנים לגרין ביי את הסופרבול אחרי ניצחון על פיטסבורג. העונה, רוג'רס יחזור לראשונה לקאובויס סטדיום, שם לקח את אותו תואר אליפות. זה יקרה שבועיים לסיום העונה הסדירה והוא יפגוש מולו את הבוקרים המקומיים, למשחק שעשוי להיות בעל השלכות ישירות על מאבקי הפלייאוף בבתים הצמודים בהם משחקות שתי הקבוצות. מבחינת הקאובויס, הגיע הזמן להפוך את האיצטדיון שלהם למבצר וזו תהיה אחת המטרות העיקרית של המאמן ג'ייסון גארט במהלך העונה. רגע לפני הפלייאוף, הוא יקבל הזדמנות מצוינת לשלוח מסר. אגב, אם אתם מעוניינים להגיע למשחק, כדאי שתדעו שנכון להיום מחיר ממוצע לכרטיס עומד על כ-450 דולר.