ועדת ביקורת
שירות לאוהד: נראה שבבירת הנגב עושים עד כה את הכול נכון. החתמה נוצצת אחר החתמה נוצצת, ו-100 אחוז הצלחה. עכשיו רק נותר לקוות שכדור ברזל ענק ירסק כל מטר באצטדיון הנורא הזה, ושהמועדון הזה והעיר הזו שמגיע לו ומגיע לה רק טוב יקבלו בית חדש. הנגב היה בטירוף לקחת המשחק הזה. יהיה מלא, אמרו רבים. יציע שעשור לא נפתח ייפתח, הבטיחו. "וסרמיל ייראה כמו סן סירו", צייץ מאור בוזגלו שלשום. ועדיין, קרחות לא מועטות, ואין את מי להאשים. ואם גם אתמול וסרמיל לא היה מלא, מתי היה או מתי יהיה?
קהל הפועל באר שבע: בהמשך לסעיף הקודם, אין לקחת כמובן מאליו את הרבבה שהגיעה; עצם ההתייצבות במתקן כה דוחה, מראה על אמון ועל מחויבות ועל תשוקה. וכל מי שבא זכה. כי עם הסגל הזה, "כל היציע עכשיו משתולל", אחד משני שירי האוהדים הכי טובים בישראל, נשמע סוף סוף אמין. וכשזה אמין, זה חזק יותר. ואתמול זה היה הכי חזק שיש. ציון: 9
קהל הפועל תל אביב: רבים זוכרים שהיציע ההוא, באלכסון, היה מתמלא לא מעט. אתמול היו כיסאות פנויים, אבל עדיין כמות מרשימה. מעבר לזה אין הרבה מה לומר. האורחים פתחו חזק, ובזכות עוד שואו אנמי ודוחה של החבר'ה על הדשא, התפיידו אט אט אל החושך. ציון: 6
פינת האנקדוטה: נקודה משש. פתיחה כה עלובה לא זכורה בהפועל תל אביב מאז 2007/08. גם אז היה 0:0 במחזור הבכורה (אז נתניה, העונה סכנין) וגם אז היה הפסד במחזור השני. ואז זה המשיך לפיטורי גיא לוזון ולעונה נוראית של כמעט ירידה. 2013/14 תהיה שונה?
הפועל באר שבע ניצחה 0:2 את הפועל תל אביב
בבאר שבע שיבחו את אלישע לוי
ברדה: "התרגשתי. קיבלתי תמיכה מהקהל"
שלום תקווה מנתח את ההפסד של הפועל תל אביב
כל שערי המחזור השני בקליפ אחד
"כרגע הפועל תל אביב לא מספיק טובה"
מעשה שהיה, כך היה
מה עשה אותו אוהד של הפועל באר שבע (במכנס קצר וחולצה שחורה) מחוץ לתחנת הדלק פז שמחוץ לאצטדיון אחרי עשר בלילה? אין לדעת. "באר שבע ניצחה את הפועל 0:2?", שאל, וענה (וטעה): "עשר שנים לא ניצחנו את ה... האלה" (רק תשע). "חבל שלא הייתי", הוסיף ביגון, "דווקא בחמישי האחרון קניתי מנוי, 500 שקל". אז למה לא באת, שאלתי. "לא יצא לי", הוסיף, ושוב נזכיר שהוא עמד, כך סתם, מחוץ לתחנת דלק, במכנס קצר וחולצה שחורה. "פעם הבאה אבוא", הבטיח.
כדאי לך.
***
אליניב ברדה סיים ללגום את הפחית הצהובה שלו, נוזל מחו"ל שמכיל 35 גרם של פרוטאין בטעם בננה. הוא הניח את הפחית על המעקה אולי כדי שכולם ילמדו מה צריך לשתות אחרי משחק והתיישב עם הגב למגרש. מאור בוזגלו, עם ילדו/ילדתו בידו, הגיע אל הקפטן ודיבר בהתרגשות. "יואו, איזה גול, איזה גול", החמיא, "התרגשתי כאילו אני שמתי". ברדה החזיר חיוך, ובוזי הוסיף: "זה גול של חלוץ גדול, שתדע".
ברדה יודע, אבל הודה שאפילו הוא לא שיער שכך ייראה משחק הבית הראשון בווסרמיל מאז שעזב. הבלבול היה ניכר. שניות לאחר שהכניע את דני עמוס הוא החל לרוץ ימינה, לעבר הקהל שבא מתל אביב, עד שכנראה הבין ודפק חיתוך עצבני שמאלה. ואז באה הסלטה, ואז ה"יש!", ואז החיוך. "שני הקהלים אדומים", הסביר בסיום את קבלת ההחלטות. "הקהל של הפועל גם תמך בי תקופה ארוכה, ואז קלטתי שאני רץ לכיוונם בטעות וכמובן שלא רציתי להתגרות, אז מיד שיניתי כיוון, לאוהדים שלנו".
אוהדים שפשוט מגיע להם לשמוח. בעיקר כי הם לא היו שמחים כבר יותר מדי זמן. והקיץ, גברת ברקת החליטה שזהו הנה הניסיון האחרון לעשות אותם שמחים. אז היא עשתה ברדה ועשתה בוזגלו. ואתמול, כמה אמריקה מצדם, שני האסים שברו את הקופה. ברדה היה חד, תזזיתי, אחראי, מוביל, מנהיג. מרגישים ומבינים כמה בלגיה ביגרה אותו, לימדה אותו, שיפרה אותו. אפילו הקול שלו נהיה נמוך יותר.
ובוזגלו? אם ברדה זו מניה בטוחה, בוזי היה הימור. אבל אתמול זה נראה בדרך לבינגו. שני בישולים, ניידות אין קץ, כל מסירה במקום והרמות שלא הרים מאז תקופת סכנין. רגע, גם אז זה היה עם אלישע. "צריך לדעת איך לעבוד עם מאור", הסביר המאמן בסיום. ובוזגלו, נכון להרגע, נראה שמח כמו שמזמן לא היה. כך כל באר שבע.
עשור מאז שפתחו עם שש משש, אבל עזבו את הנקודות זה הרבה מעבר. יש הרגשה של משהו אחר, יש הרגשה של דבק. הקבוצה נראתה מאומנת, ולמרות שבקריוקי בבית של דוידזאדה נשמעו זיופים (בוזגלו הודה שיש לו בעיות בטון הגבוה), החבר'ה מגובשים. והעונה, סוף סוף נוסף הממד שבאר שבע היתה חסרה בו. יש שם סופרסטארים, יש שם ניצוץ. אולי זה יעבוד ואולי זה לא, אבל זה בטוח יהיה מעניין. ואם בוזגלו וברדה שני הלגיונרים השבים ימשיכו לשחק ברמה של חו"ל, אז באר שבע בהחלט תהיה הסוס השחור של הליגה. אם תרצו, גמל.
***
איתי שכטר לא נצפה כששייק חלבונים בידו. הוא צלע אתמול לכיוון האוטובוס, הסתפק בלחמניה, כנראה עם נקניק. וכמו שיש ספק אם אכן מדובר היה בנקניק, כך ספק אם אכן מדובר היה באיתי שכטר. גם כשמאמצים את כל התאים לא זוכרים לגיונר שעשה קאמבק רע כל כך. נכון, זה רק 1 בספטמבר, אבל הבחור הזה זה לא זה וזה לא איתי שכטר. אחרי יותר מחודש של כדורגל רשמי, אין דבר שדומה בין הדבר הזה לבין החלוץ האדיר הזה שעזב לקייזרסלאוטרן. זה אפילו לא קרוב.
אין מהירות ואין תנועה ואין נחישות. זוכרים את שכטר, שהיה תופס כדור ליד הקרן ומוציא לטיול שני מגנים בדרך למינימום פנדל? זה לא אותו אחד, אין סיכוי. אתמול הוא נתקע בעצמו ונפל. וקם, ונפל. בעיטה לשער, בקושי.
שכטר הוא ג'וקר. איש אמיתי, מבין עניין. הוא בטוח מודע לכך שמשהו לא בסדר. וכשמשקולת של 350 אלף יורו בערך (פלוס מינוס נקניק) רובצת על הכתף, הבחור האיטי הזה נהיה איטי עוד יותר. כלום, נאדה, נישט. כמו כל הפועל, אבל ההבדל הוא ששכטר הוא על תקן מושיע, כוכב על, עשו בשבילו מגבית, העלו מחירי מנוי. מה קרה בסוונסי, איתי? מה עשו לך הקייזרים? איך בוזגלו וברדה וזהבי חוזרים ככה, ואיך שאתה לא חוזר? איתי פון הום.
בינתיים השמועות על זגזוג למכבי הופכות לקצת יותר משמועות. אפילו "בכירים" בהנהלת הפועל כבר מדברים על כך שאולי כדאי למנף, למכור בשיא, לעשות כמה ג'ובות או לשגר טרייד. "זה מחלחל", הודה עוזר המאמן אסי דומב, כשנשאל מה כל הידיעות בתקשורת עושות בראש של השחקנים. בטח שמחלחל. ברדה ובוזגלו יודעים איפה יהיו באוקטובר. שכטר, ואולי גם דמארי וזגורי ולכו תדעו מי עוד לא באמת יודעים. ואם הם אומרים שהם יודעים, הם לא יודעים.
ההיגיון אומר שזה עניין של זמן; שחלוץ כה נהדר כמו שכטר יחזור לעצמו במהרה ויקרע פה רשת אחר רשת; שהגישה הלוחמנית שלו עוד תביא את הפועל תל אביב לאן שהוא ירצה לקחת אותה. אבל בינתיים, נכון להיום, אין בר דעת שלא שואל - ג'ורדי קרויף באמת באמת רוצה את הדבר הזה?
***
רן בן שמעון המורחק התחיל את המשחק ביציע העיתונאים, עבר לאחר כחצי שעה ליציע הכבוד וסיים אותו כשהוא נשען על קיר זכוכית, הכי בפינה שאפשר. ביד שקית ניילון ובתוכה דפים; באוזן טלפון שהעביר הוראות לספסל; במצח ים של זיעה; ובראש... בראש דופקת שנת 2008.
איזה סיוט.
מייל: orenjos@walla.co.il
הפועל באר שבע בוואלה! ספורט
הפועל תל אביב בוואלה! ספורט
