זיו צויגהפט, 29, אשר הוכתר על ידי קולגות כ"אולטרא מרתוניסט המהיר בישראל", המריא הבוקר (רביעי) לתחרות הנחשבת לאתגר הגדול והנחשב ביותר בעולם ריצת האולטרה - "סובב רכס מון בלאן" (UMTB - Ultra Trail du Mont Blanc). צויגהפט, דוקטורנט לביולוגיה במכון ויצמן, אשר זכה בשנים האחרונות בשורה של תארים בארץ ובעולם, יזנק ביום שישי הקרוב למרוץ הקפת הרכס הגבוה מבין הרי האלפים ומתכוון לסיימו בתוך פחות מ-46 שעות הזמן המקסימלי המוקצה לתחרות.
ה-UMTB, הושק לראשונה על ידי "דה נורת' פייס" ב-2003 והוא נחשב לחלומם הגדול (או הסיוט, תלוי איך מסתכלים על זה), של בכירי רצי האולטרה בעולם. בתחרות ארבעה מקצים שונים הנעים בין 98 ל-250 קילומטרים (הארוך ביותר הוא מקצה שליחים), בתוואי שטח אלפיני שעובר בין צרפת איטליה ושוויץ, ומשתנה בגובה שלעיתים חוצה את ה-2,500 מטר.
בשנת 2010 התחרה צויגהפט במקצה ה-98 ק"מ בתחרות וסיים במקום ה-31 המכובד מבין כ-2,000 רצים שהתקבלו לתחרות היוקרתית מכל רחבי העולם. השנה, ינסה לכבוש את היעד של 166 ק"מ. לדברי צויגהפט, במקור מגני תקוה וכיום מתל אביב, "התחרות היא הזדמנות להתברג בצמרת האולטרה העולמית. בפעם הקודמת הייתי סוג של טירון, אבל לקראת השנה התאמנתי קשה. אני מגיע עם הרבה קילומטרז' וניסיון ויהיה מעניין לבדוק איך אצליח להשתבץ בדירוג".
אצל מטיילים מן השורה, רכס המון בלאן, אותו יקיף השבוע צויגהפט, הינו "טרק" יפיפה שנמשך בדרך כלל כשבועיים, רק שב-UMTB למתחרים ניתנות 46 שעות בלבד לסיים מרחק מטורף של 166 ק"מ, כאשר המובילים שואפים לסיים אותו בתוך פחות מיממה. לשם השוואה, אורך מסלול הר אוורסט הוא כ-90 ק"מ "בלבד" ובנוסף את המון בלאן רצים ברציפות בעוד שאת ההר הגבוה בעולם מטפסים באיטיות עם הפסקות למנוחה.
ומה הפרס? לדברי צויגהפט, אשר לתחביב גם מטפס הרים, "אף רץ אולטרה אינו עושה זאת בשביל פרסים, מה גם שבתחרות הזו הם מאוד זניחים. רץ אולטרה יוצא למירוץ כדי להוכיח קודם כל לעצמו שהוא מסוגל לגמוע את הקילומטרז', בשביל לנצח את עצמו. בכאלו מרחקים, לנצח את החברים לריצה זה 'בונוס' משני שאף אחד לא באמת חותר אליו". יצוין כי בישראל קהילת רצי האולטרה עדיין מצומצמת, אולם בשנים האחרונות התחום צומח בקצב מהיר כאשר יותר ויותר רצים מגלים את הק"מ ה-43 שלאחר המרתון.