אחרי מדליית הזהב השביעית של יוסאין בולט באליפויות העולם, השאלה הנשאלת היא למה דווקא עכשיו - כשהוא בן 26 ואמור להיות בשיא שלו הוא משיג תוצאות איטיות יותר מאלו שהוא הרגיל אותנו אליהן בשנים קודמות. למשל, ריצת ה-200 שלו במוצאי שבת הסתיימה בזמן של 19.66 שניות. אומנם זמן מרשים, אבל איטי יותר מריצות ה-200 בשתי אליפויות העולם הקודמות, כמו גם בשני הגמרים האולימפיים האחרונים. נכון שבולט האט בסיום, ואמר לאחר מכן שהעדיף לשמור כוח לריצת השליחים, אבל עדיין - הרבה אנשים ציפו ממנו לתוצאות מהירות יותר. או ליתר דיוק, "בולטיות" יותר.
האתלטיות הרוסיות התנשקו על הפודיום: מחאה לוהטת או חגיגה תמימה?
הסיבה המרכזית לירידה בתוצאות של בולט היא היעדר יריבים. לפני שנה בלונדון הוא התחרה ביוהאן בלייק, שהגיע בכושר מטורף. באליפות העולם הקודמת האמריקאי הבכיר וולטר דיקס היה בכושר של 19.70 שנית, תוצאה הרבה יותר מאיימת משל האמריקאי הבכיר כיום קרטיס מיצ'ל שלא ירד בגמר מ-20 שניות. למרות שוורן וויר, שסיים בסופו של דבר שני בגמר במוסקבה, נראה ברגעים מסוימים כמי שמאיים על בולט, הג'מייקני הבכיר לא התרגש. כל מה שבולט היה צריך לעשות היה פשוט "לקרוא" את יריב האימונים שלו, שאותו הוא מכיר כל כך טוב, ולזהות את ההילוך שאיתו הוא סיים את הריצה. מבלי להתייחס לשאלה הנצחית - "האם בולט נקי או לא?" - בסך הכל ניתן לזהות מגמה של ירידה באיכות של התוצאת באליפות העולם. המגמה הזאת באה לידי ביטוי ברוב מקצועות השדה והמסלול במוסקבה, ולא פסחה גם על ריצות הספרינט.
בולט אמר עוד לפני האליפות במוסקבה שהוא מתכוון להשיג תוצאות מהירות במיוחד כדי לענות לכל הספקנים, אבל זה לא קרה בסופו של דבר, והכל באופן יחסי כמובן. לצד כל החגיגות שלו הוא גם נשאל על ידי מוריס גרין לפשר התוצאות הפחות מהירות הפעם ואמר: "נראה לי שפשוט המסלול הזה איטי יותר ממסלולים קודמים, משהו כאן לא ממש מסתדר לי". הכל יכול להיות, ומסלולים משתנים ממקום למקום, אבל חשוב לציין: באליפויות העולם האחרונות, כמו גם במשחקים האולימפיים, מדובר במסלול של אותה חברה, "מונדו", הספקית הרשמית של האירועים הגדולים. חוץ מזה, רצים כמו קרטיס מיצ'ל ואדם ג'מילי שיפרו משמעותית את השיאים שלהם ב-200 על המסלול הזה, וורן וויר שסיים שני השווה את שיאו האישי. כנראה שבולט צריך להתמודד עם מגבלות אחרות. הראשונה היא היעדר יריבים ראויים. השנייה היא מצבו פיזי.
התוצאות הנוכחיות של בולט באליפות העולם גורמות לפעמים לחשוב שאולי בגיל 26 (מוקדם מהצפוי?) הוא כבר לא יכול לשחזר במאה אחוז את היכולות מלפני שלוש-ארבע שנים (על אף העובדה שבינתיים 90 אחוז מהיכולת שלו עדיין מספיקים כדי להשאיר אבק לכל העולם). תיאוריה נוספת שמחזקת את זה קשורה לכך שבולט שוקל כיום יותר מפעם, מכיוון שהוא היה צריך להעלות את מסת השריר שלו כתוצאה מהפציעות שעבר. גם אם מדובר בעלייה של קילוגרם או שניים, הרי שזה משמעותי מאוד, במיוחד אם הוא מפנטז על שבירת שיא עולם נוספת ב-200 מטרים לראשונה מאז 2009.
ייתכן שהוא לא משקיע כיום את מירב מאמציו במהלך ריצת ה-200 מטרים, שהיא האהובה עליו ביותר, דווקא בגלל הידיעה שהוא לא יוכל לשחזר תוצאות קודמות. לפי מה שמספרים, עד גיל 19 בערך בולט בכלל לא נגע במשקולות. בשלב מסוים הוא התחיל להיעזר בהן, אבל בעומסים נמוכים יותר מהספרינטרים הממוצעים. אין ספק שזה עזר לו, כי הוא נהנה אז מהנתונים הטבעיים שלו. אבל בסופו של דבר, הפציעות אילצו אותו לעבוד יותר עם משקולות, ובכך הוא איבד את היתרון של גובה לעומת משקל, שהיה פעם יותר משמעותי.
מה שנראה בטוח כרגע, זה שבולט מתכוון להמשיך עד למשחקים האולימפיים ריו 2016. הוא בכלל לא רוצה שתשוו אותו לקארל לואיס או לאתלטים אחרים. מבחינתו, הוא רוצה להשיג שלוש מדליות בריו 2016 כדי שיוכלו להשוות אותו לשמות כמו מוחמד עלי או פלה, ככה הוא אומר. האם נראה אותו שובר עוד שיאי עולם? לא בטוח בכלל, אבל צריך לזכור שמדובר בבולט.
כשהכרנו אותו ידענו שהוא יכול לרדת מ-9.70 שניות אבל מי האמין שהוא יוכל לרדת מ-9.60? מה שכל כך יפה בתופעה הזאת זה שבולט תמיד יוכל להפתיע אותנו מחדש. כל עוד הוא נמצא בשטח, תמיד אפשר לצפות למשהו מרגש. אז אולי במוסקבה 2013 הוא ריגש קצת, אבל באמת קצת פחות. כי בכל זאת, ההצגה עוד לא נגמרה, וביום ראשון אחר הצהריים נראה את בולט יחד עם הרביעייה הג'מייקנית בריצת השליחים 4X100 שתנעל את אליפות העולם. לפני שנה בלונדון זה נגמר בשיא עולם אבל יוהאן בלייק היה שם. הפעם, עם חילופים טובים וכמה שמות חדשים, זה יכול להיות אפילו יותר מרגש.