יוני 2013. שבועות ספורים לאחר סיום העונה התכוננו בארסנל לקיץ חם. בזכות עסקת חסות חדשה, מכירת שחקנים והעובדה שהמועדון קרוב לסגירת החובות מבניית אצטדיון האמירויות, התותחנים הודיעו בגאווה שלמאמן ארסן ונגר יהיה תקציב של 70 מיליון ליש"ט לרכש. התחושה באוויר הייתה ששמות גדולים צפויים להגיע לצפון לונדון וניפוץ שיא ההעברות נראה רק עניין של זמן. היו"ר איבן גאזידיס אף הבטיח: "נראה הרבה תנועה של שחקנים. יהיו החתמות חדשות ושחקנים מהסגל יעזבו. יהיה קיץ עמוס. אנחנו יכולים לקנות שחקן ב-20 מיליון ליש"ט. אנחנו יכולים לעשות גם יותר מזה".
יולי 2013. במהלך טקס ההצגה הרשמית שלו במדי בורוסיה דורטמונד, נשאל הקשר הארמני הנריק מחיטריאן מדוע העדיף את סגנית האלופה הגרמנית על חשבון ליברפול. השחקן לא התבלבל: "לליברפול יש עבר גדול, אבל לדורטמונד הווה נהדר. לקחתי את ההחלטה עם הלב".
שני הסיפורים הללו משקפים במדויק מה עבר על שתי האימפריות האנגליות בדימוס. ההתנהלות התמוהה של ארסנל הובילה אותה להפסיד שוב ושוב במירוץ אחרי השחקנים בהם ונגר חשק. ואילו השם וההיסטוריה של ליברפול לא עושים יותר רושם על שחקנים כל עוד הקבוצה נעלמה מהמפה של ליגת האלופות. איך הפכו שתי קבוצות הפאר ללא רלוונטיות בחלון ההעברות? האם ארסנל בסכנה לאבד את מקומה גם כקבוצה השנייה בלונדון והאם ליברפול מסוגלת לחזור לטופ פור? ערב פתיחת הפרמיירליג, מצבן של השתיים נראה מדאיג.
שבת באנגליה: ליברפול-סטוק, ארסנל-אסטון וילה
זה רכש: על המעבר של ווילפריד בוני לסוונסי
גם הקיץ של מנצ'סטר יונייטד לא נראה מדהים
את הסיפור של ארסנל צריך להתחיל בשורה התחתונה. שחקן רכש אחד בלבד - החלוץ הצרפתי יאיא סאנוגו - הצטרף למועדון בחלון ההעברות. מתקציב המיליונים שלו ונגר לא הוציא ולו פני אחד, שכן השחקן בן ה-20 הגיע בהעברה חופשית מאוקזר. במקביל התותחנים מכרו את ז'רביניו, השאילו את מרואן שמאק ונפטרו מדנילסון, אנדרה סנטוס, ויטו מאנונה, אנדריי ארשבין וסבסטיאן סקילאצ'י בעסקאות שהכניסו עוד 10 מיליון ליש"ט, אבל טור ההוצאות עדיין עומד על אפס. ולא שהיו חסרים מועמדים. או כסף לבזבז.
רשימת המועמדים ארוכה ולפניכם תקציר האירועים הבולטים. תג המחיר של מרואן פלאיני (23 מיליון ליש"ט) היה יקר מדי, אטיין קאפו בחר בטוטנהאם, סטבן יובטיץ' חשב רק על מנצ'סטר סיטי וגם שמות כמו: ויקטור וונאיאמה, אדין דז'קו, וויין רוני ועוד רבים וטובים לא הגיעו למועדון. אצל רובם התהליך היה זהה וקצר. ארסנל הוזכרה כמעוניינת ואז נעלמה מהתמונה. הסיבות השתנו. פעם סכום העברה גבוה, פעם משא ומתן מורכב ופעם קבוצה שלישית שנכנסת לתמונה. התוצאה זהה. קיץ מביך בגזרת ההעברות.
באנגליה סימנו לכך שני אשמים: חוסר הניסיון של היו"ר גאזידיס בניהול מגעים וחוסר ההחלטיות של ונגר. "ארסן לא מפחד לבזבז כסף", טען היו"ר בהתייחסו למאמן הצרפתי. "אבל הוא צריך להאמין שמדובר בשחקן מהטופ שיוסיף לסגל. האם הוא יוציא את כל הסכום? תלוי ביכשרון". אז ונגר כנראה לא מצא שום דבר שמצא חן בעיניו עד כדי כך כדי לשחרר חלק מהמיליונים הרבים שעמדו לרשותו. לצורך ההשוואה, יובטיץ' עלה 22 מיליון ליש"ט, וונאיאמה שעבר לסאותהמפטון 12.5 וקאפו כתשעה מיליון. אבל ונגר היסס והפסיד.
הקיץ הזה חשף את הצרפתי במערומיו. זה לא סוד שוונגר סולד מדמי העברה מפורזים ובעבר אמר שתופעות כמו מנצ'סטר סיטי, צ'לסי ופריס סן ז'רמן פוגעות בכדורגל. אחרי המעבר המתוקשר של רובין ואן פרסי למנצ'סטר יונייטד אשתקד התבטא בזעם: "אנחנו חיים במציאות כלכלית שונה ממועדונים אחרים. יש דברים שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו. כמה אפשר לשלם לשחקן? 250 אלף ליש"ט לשבוע? 300 אלף? אנחנו כאן כדי לאפשר לשחקנים להתעשר, אבל צריכים להישאר מאוזנים. בכנות, אני חושב שזו בעיה לטווח קצר. אי אפשר לדמיין בזבוזי כסף בלי לקבל חזרה. אנשים לא יקבלו את המצב הזה". בפועל, כשוונגר קיבל את הכלים, הוא פשוט לא ידע מה לעשות איתם.
תשאלו את גונסאלו היגואין. שבועות ארוכים ניהלו בארסנל משא ומתן עם חורחה, אביו וסוכנו של החלוץ. הצדדים הגיעו לסיכום עקרוני והתותחנים הסכימו לשלם 24 מיליון ליש"ט לריאל מדריד. אלא שעל פי כתב BBC דייויד אורנסטין, הצעה רשמית כלל לא נשלחה מאחר ו-ונגר נתן עדיפות לעסקת לואיס סוארס. כשנאפולי נכנסה לתמונה עם הצעה גבוהה בהרבה, הסיפור הסתיים. היגואין עוד השהה את חתימתו וחיכה מעט לארסנל, אבל התותחנים לא עשו צעד והארגנטינאי נחת בדרום איטליה.
גם עם הקשר הברזילאי ברנארד היה סיכום עקרוני לחמש שנים, אבל על השחקן הופעלו לחצים לא להגיע. בסביבתו טענו שקפיצה היישר למועדון גדול באירופה מסוכנת והחבר הולק המליץ בחום על מעבר לפורטו. בסופו של דבר, גם הפורטוגלים נכנעו למהלך הבזק של שחטאר דונייצק שהגישה הצעה רשמית ועמדה בתג המחיר הדרוש. ארסנל עמדה מהצד והפסידה עוד שחקן.
לואיס גוסטבו מבאיירן מינכן היה המועמד הבא. בימים האחרונים הגישו התותחנים הצעה רשמית לבאיירן בגובה 15 מיליון יורו, אבל הבווארים ביקשו סכום שנע סביב 20 מיליון. ארסנל שוב התמהמה והקשר הברזילאי חתם בוולפסבורג. "אם ונגר לא יצליח להנחית את אחת מהמטרות העיקריות שלו, הוא יצטרך לענות על שאלות קשות", ביקר השבוע בחריפות מאט לאו ב"מירור". "אם ארסנל רק נלחמת על המקום הרביעי ובאפריל שוב תישאר בלי שום תואר, עדיף שוונגר יילך כבר עכשיו".
והיה גם את לואיס סוארס, אחד שדווקא מאוד רצה להגיע. שם ארסנל נלחמה. אחרי ששמעה לא על 30 מיליון ליש"ט, היא הגדילה את ההצעה ל-40 מיליון ואז ל-40 מיליון ועוד ליש"ט. המחשבה מאחורי ההצעה ההזויה הייתה מידע שגוי לפיו לשחקן סעיף שחרור בסכום "שלא יפחת מ-40 מיליון ליש"ט". הפארסה עדיין לא הסתיימה. סוארס לא רוצה להמשיך ולא בטוח שליברפול תוכל להשאירו בכוח, אבל ההתנהלות של ארסנל כבר הולידה את הציוץ: "מה אתם חושבים שהם מעשנים שם באמירויות?", פרי עטו של בעלי ליברפול ג'ון הנרי. באותו יום, אגב, הנרי הודיע לארסנל שהם יכולים לדבר עם סוארס ויידרשו לשלם 50 מיליון ליש"ט דמי העברה. לשם ונגר וחבורתו עדיין לא מוכנים לעלות.
סוארס מוביל באופן טבעי את הדיון לנושא ליברפול. אם בארסנל לא מספיק רוצים להשקיע כסף גדול בהחתמות ענק, בליברפול כנראה כבר לא מסוגלים. ארבע שנים רצופות במקומות 6-8 וללא הופעה בליגת האלופות פגעו קשות באטרקטיביות הקבוצה ממרסיסייד. היסטוריה ומסורת זה טוב ויפה, אבל לא מספיק לכוכבים צעירים. פעם הצעה מליברפול הייתה מעבירה כל שחקן ביבשת לדום. בקיץ 2013, זה לא גרם למחטיריאן או כריסטיאן אריקסן למצמץ.
"גם כשהייתי שם, ידעתי שיהיה קשה להשאיר שחקנים כמו ריינה, אגר ולואיס אם לא נעלה לליגת האלופות", טען לאחרונה המנהל הספורטיבי לשעבר דמיאן קומולי. "סוארס שאפתן ועם כל הכבוד לליברפול, כרגע הם קבוצה של טופ 8 ולא טופ 4 כמו ארסנל".
בליברפול מודעים היטב למצב. באנפילד לא נשמעים יותר דיבורים על אליפות. מבחינתם, הדרך לחזרה למסלול מתחילה בראש ובראשונה בחזרה לליגת האלופות. "זה מפעל שאנחנו נלחמים כדי להגיע אליו", אמר המאמן ברנדן רוג'רס. "השם הגדול של ליברפול וההיסטוריה של המועדון מכתיבים שנהיה במפעל הזה. האתגר גדול מאוד בגלל המתחרות באנגליה. עלינו להמשיך להילחם". סטיבן ג'רארד הוסיף בנחרצות: "המטרה חייבת להיות טופ 4"
הרדס לא סיימו לעבוד. אחרי ההחתמות של סימון מיניולה, יאגו אספס, קולו טורה ולואיס אלברטו, עובדים שם על צירוף עלי סיסוקו ו-וויליאן הנהדר מאנז'י. "אין לי ספק שאנחנו עדיין יכולים למשוך שמות לאנפילד", התגונן איאן אייר מהנהלת המועדון. "בחלון ההעברות (בינואר) הבאנו את קוטיניו וסטארידג' ולשניהם הייתה השפעה גדולה על הקבוצה. אם נביא שחקנים באיכות כזו, נהיה בכיוון הנכון. מעולם לא ישבתי עם שחקן שאמר שהוא לא רוצה לחתום בליברפול כי אנחנו לא גדולים או מצליחים מספיק".
הבעיה של ארסנל וליברפול מורכבת יותר. מקצועית, המרסיסיידרס כבר נדחקו בשנים האחרונות מהרביעייה המובילה, בעוד ארסנל שמרה על מקומה למרות הצרות, אבל כשמסתכלים על התמונה הכוללת, אפשר לזהות שינוי מגמה. מעמדה של טוטנהאם (הוציאה בקיץ 67 מיליון ליש"ט על שחקני רכש) כחבורה בעילית של הפרמיירליג לצידן של צ'לסי ושתי הקבוצות ממנצ'סטר מתחזק. בזכות עבודה נכונה בשוק העברות, גם אברטון, ניוקאסל, סוונסי ונוריץ' עשו עסקאות טובות ומצמצמות לאט את הפער. ארסנל וליברפול, לעומת זאת, נותרות הרחק מאחור.
זה מגיע דווקא כשההרגשה היא שהכול יכול לקרות בפרמיירליג ולאור השינויים הפרסונליים אצל שלוש הגדולות. "הכול השתנה. אלכס פרגוסון עזב, לצ'לסי וסיטי יש מאמנים חדשים ולכן אנחנו צריכים להציב לעצמנו מטרות גבוהות. הראינו בעונה שעברה כמה טובים אנחנו יכולים להיות. עכשיו המטרה היא לשחק באותה עקביות כל העונה", אמר ג'ק ווילשר. "מנצ'סטר יונייטד זכתה באליפות בעונה שעברה למרות שזו לו היונייטד הכי גדולה שראינו. הם זכו בגלל הסגל הגדול. יש לנו סגל חזק ואם נצרף כמה שחקנים, תהיה לנו עונה טובה". זאת בדיוק הנקודה. במיוחד לאור הנסיבות, ארסנל הייתה צריכה לעשות יותר. גם כוכב העבר ריי פארלור מסכים: "ארסנל בהחלט צריכה שני שחקנים. כולם מחכים להחתמות, לשחקן גדול באמת. יש לוונגר שחקנים טובים בסגל והוא צריך שחקנים שבאמת יחזקו אותו. שני שחקני מפתח".
"ניסינו להשיג מה שרצינו ואם זה לא יעבוד, נחפש מישהו אחר. מועדונים עם שחקנים מוכשרים לא רוצים לאבד אותם", ניסה ונגר להסביר את מה שעבר על קבוצתו וניתח את שוק ההעברות: "חלק מהמועדונים פעלו מוקדם מאוד ולכן האופציות מצומצמות ויש יותר תחרות מצרפת כשפריס סן ז'רמן קונה שחקנים בסכומי עתק. כך שזה קשה, מסובך ואיטי. אני יכול להבטיח לאוהדים שנעשה הכול כדי לשמח אותם. אנחנו בהחלט מוכנים לבזבז. התהליך הולך לאט אבל בטוח".
בליברפול, מנגד, בונים על יציבות ומאמינים שבשנה השנייה לעידן רוג'רס, הדברים יתחברו וייראו אחרת. "באנגליה הוכח במשך השנים שקבוצות שעבדו כמו שצריך והצליחו עשו זאת בזכות יציבות. אני משוכנע שנוכל להתחרות השנה ויציבות זה דבר שחשוב לנו", התבטא המאמן. ג'רארד אופטימי: "לאור הצורה בה שיחקנו בחצי השנה האחרונה יש לי ביטחון שאנחנו יכולים לסגור את הפער ולחזור לארבע הגדולות. יש דברים שצריכים לקרות שיעזרו לנו לעשות את זה ואחד מהם זה להשאיר את סוארס. אם נאבד אותו, נלך צעד אחורה ואם נשאיר אותו, זה ישפר את סיכויינו. זה פשוט עד כדי כך".
