לרוץ מהר לפני שייגמר

כשריצת 10,000 מטר הופכת לפוקר: על הניצחון של מו פראח

מו פראח מוכיח שוב שהוא יכול לשחק עם יריביו משחקים ולבלף אותם מתי שהוא רק רוצה. דני בורשבסקי מסכם ערב ראשון באליפות העולם בכיכובו של אתלט נדיר

  • מו פראח
דני בורשבסקי
מערכת וואלה!

מה כבר אפשר להגיד על מו פראח שלא נאמר? איך אפשר לתאר את הגדולה שלו? בזה שאני יושב בסלון בשבת עם המשפחה הרחבה וכולם יודעים מי הוא? שלידו אפילו קנניסה בקלה היה "עוד אתיופי"? שפראח כבר זוכה למעמד של יוסאין בולט, כשאנשים שהם לא חובבי אתלטיקה מכירים את שמו? זה מה שנגיד על מו פראח ביום כזה? לא מגיע לו. איך נסביר לכל כך הרבה אנשים באיזה ספורטאי נדיר מדובר? במקרים רבים אני אוהב להשוות אתלטיקה לכדורגל, אבל לא מצאתי דוגמה ראויה למו פראח. ואז נזכרתי, סביר להניח שיש יותר אנשים שיודעים לשחק פוקר מאשר כאלה שמתעניינים בריצות מסלול למרחקים ארוכים. אז הנה, בשבילכם: מה שמו פראח עשה ביומה הראשון של אליפות העולם באתלטיקה, זה כמו משחק חלומי של שחקן קלפים מושלם.

עוד בוואלה!

איך אסי שיכנע את עדי בוזגלו להביא עוד ילדה לעולם?

לכתבה המלאה
התחיל אחרון, סיים ראשון, בדרך שיגע את כולם. פראח (צילום: רויטרס)

מי שמבין בפוקר יודע שהיכולת חשובה הרבה יותר מהמזל. צריך לקרוא את היריבים, לבלף אותם, לגרום להם להיות בטוחים במשהו שהוא לא נכון, ולהדהים אותם כשזורקים את הקלפים ברגע האמת. זה בדיוק מה שמו פראח עשה במשך קצת יותר מ-27 דקות בגמר ריצת ה-10,000 במוסקבה. מה ההבדל בין ההופעה הזאת לבין המשחקים האולימפיים בלונדון? הטקטיקה הייתה דומה, פשוט בלונדון הוא נהנה מעידוד ביתי של 80 אלף צופים, ובמוסקבה הוא היה צריך להמציא את עצמו מחדש ולהוכיח שוב שהוא באמת הטקטיקן הטוב ביותר בעולם בריצות למרחקים ארוכים.

משחק מנטאלי

ריצת ה-10,000 מטר באליפות העולם הייתה כצפוי טקטית, והסתיימה בתוצאה איטית יותר מהשיאים האישיים של לפחות עשרה מהמשתפים בה. ככה זה באליפות עולם או במשחקים האולימפיים, כשאין מכתיבי קצב ואף אחד לא באמת חושב על הזמן כי אם על האנרגיות שיוותרו לו במאות המטרים האחרונים. מה שמדהים כשפראח בשטח – זה שכולם נראים כל כך מרוכזים באנרגיות שלהם, בעוד הוא לא מפסיק לשגע אותם ולבלף אותם. הוא מתחיל את הריצה אחרון כדי לא לבלוט בשטח. אחרי כ-3,000 מטרים הוא נראה לפתע בראש הדבוקה המובילה. הוא "טיפס" לשם בקלות, רק כדי להזכיר למי שהתחיל להתעייף שהרץ הטוב בעולם נמצא בשטח. מכאן הוא מוריד פרופיל, לא לוקח יותר מדי סיכונים גם אם יש לו קלפים טובים, ושומר על המקום הבטוח שלו באמצע הדבוקה.

עם כל הכבוד למשחקים המנטליים, הוא פשוט הכי מהיר. פראח (צילום: רויטרס)

תוך כדי אפשר לראות עד כמה היריבים שלו משחקים פחות טוב ממנו. גיילן ראפ האמריקאי, שהיה שני במשחקים האולימפיים בלונדון, מחליט להיכנס ב-ALL IN בשלב קצת יותר מדי מוקדם ומאבד את הכוחות שלו. גם פול טאנוי הקנייתי, הולך על כל הקופה ועושה את זה מוקדם מדי. כעת נותרו שתי "ידיים חזקות" במשחק הזה וכ-200 מטרים לסיום. פראח עוד לא פותח את היד שלו אבל נראה חזק מאוד. אלא שלפתע איברהים ג'יילן האתיופי, אלוף העולם מלפני שנתיים, מראה פול האוס אימתני ופותח מבערים. זה נראה כאילו הוא עומד לעקוף את פראח, הבריטי מהסס לרגע כמי שבאמת עומד להפסיד, אבל גם כאן מדובר בבלוף של הרגע האחרון. כן, גם ברגע האמת הוא ממשיך לשחק משחקים ובסופו של דבר מדהים את יריבו עם רביעיית אסים שמוכיחה את המציאות בשטח – צריך לקרות משהו ממש, אבל ממש נדיר כדי שמו פראח יפסיד כיום.

אז נכון, הפוקר עצמו מבוסס על יכולת בעיקר, אבל גם השחקנים הטובים בעולם במהלך הטורנירים המוצלחים ביותר שלהם חייבים מזל. מו פראח? הוא לא באמת שחקן פוקר, ובמקרה שלו מדובר ב-100 אחוז יכולת. זה מה שהופך אותו לספורטאי כל כך גדול. עוד ניצחון אחד, או משחק מוצלח ב-5,000 מטר, ופראח יהפוך לרץ השני בכל הזמנים שמחזיק בו זמנית בתארים האולימפיים והעולמיים בו זמנית. הראשון אגב היה קנניסה בקלה, זו שכתוב עליו בציניות בתחילת הבלוג "עוד אתיופי". מה לעשות, המדינה שאותה פראח מייצג הופכת אותו באופן טבעי לגיבור ספורטיבי גדול יותר, גם אם מוצאו, בדיוק כמו בקלה, הוא מזרח אפריקאי.

אם הוא היה בריטי, זה אולי היה עוזר לו. בקלה (צילום: GettyImages, Mark Dadswell)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully